**עמוד 1 - פתיח לא רק אקרובט או לוליין בקרקס ההולך על חבל דק צריך לשמור על שיווי המשקל. ביומיום שלנו, כל אחד מאיתנו מבצע אינסוף פעולות בהן אנחנו נדרשים לשמור על שיווי המשקל שלנו כדי לא ליפול. אבל שימו לב, אנשים שמתמודדים עם מחלת הפרקינסון נמצאים בסכנת נפילה משמעותית יותר מהאוכלוסייה הבריאה. אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו חברה שמספקת טיפולי פיזיותרפיה ושיקום בכל הארץ. אתם וודאי מניחים שאם אני מרצה לכם כאן, אז אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. וברור שאתם צודקים. אני אשתף מתוך מחקרים וכמובן מתוך הניסיון האישי שלי כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד. לשיחת ייעוץ ותיאום טיפול עם פיזיותרפיסט מוסמך שיוכל ללוות את היקרים לכם במניעת נפילות או שיקום לאחר נפילה, תתקשרו עכשיו: 058-5810058 או כנסו אלינו לאתר פיזיוגרופ: http://physio-tnoa.co.il/ **עמוד 2 - המטרה היום המטרה שלנו היום היא להבין מהן הסיבות השכיחות לחוסר יציבות ונפילות במחלת הפרקינסון, להכיר את האתגרים הספציפיים של המחלה, ולקבל כלים מעשים וצידה לדרך עם תרגילים והתאמות פשוטות שאפשר וחשוב לעשות בבית כדי למנוע את הנפילה הבאה…. **עמוד 3 - מהן הסכנות בנפילה נפילות או ״כמעט נפילה״ היא תופעה נפוצה בקרב מתמודדי פרקינסון. כ־60% מהאנשים עם פרקינסון חווים לפחות נפילה אחת בשנה במהלך המחלה, וחלקם חווים נפילות חוזרות. חשוב שתדעו שהנפילה הראשונה - היא נורת אזהרה גדולה לנפילות נוספות שעלולות לבוא בעקבותיה. לכן, אסור לנו ״לבטל״ אותה ולמצוא תירוצים למיניהם כמו - היה חשוך, סתם החלקתי או הנעל לא ישבה טוב.. נפילה היא תזכורת לכך שמערכות הגוף שלנו השתנו ועלינו להתייחס למצב ברצינות ולטפל בדחיפות. >> **עמוד 4 - מהן הסכנות בנפילה חלק 2 בעקבות נפילה, נבחין ״במקרה הטוב״ רק במכות יבשות וכאב שיחלוף תוך מספר ימים. נפילות אלו עלולות לגרום לפגיעות קשות, במיוחד שברים בצוואר הירך וחבלות ראש. הסיכון אף גבוה יותר בקרב אנשים עם פרקינסוניזם אך שימו לב, נפילות עלולות לגרום לפגיעות קשות, במיוחד במקרים של חבלות ראש , שברים בצוואר הירך, בכתף או ביד. נפילה מגדילה משמעותית את הסיכון לפציעות קשות, אשפוזים ואיבוד העצמאות. >>> **עמוד 5- תסמונת לאחר נפילה רבים לא מודעים לעובדה, כי - מעבר לפגיעה הפיזית, הנפילות עלולות לגרום לתחושות של : פחד, חרדה, ירידה בתפקוד, בלבול ודיכאון. אנחנו קוראים לזה "תסמונת לאחר נפילה" זה מעגל קסמים שבו אנשים ממש סובלים מחרדת נפילה והופכים להיות משותקים מפחד! זו בדיוק הסיבה, שמניעה והערכת סיכון לנפילה, הן חלק מרכזי בטיפולים שלנו. >>> **עמוד 6 - הסכנה הטמונה בירידה בשיווי המשקל לצערנו, מאובחני פרקינסון רבים נכנסים למעין ״מעגל שלילי״ של חוסר פעילות התרחיש הכמעט קבוע של אנשים עם שיווי משקל ירוד, מתחיל בתחושה ובחשש שלהם מנפילות.. התחושה הזו, מביאה לכך שאנשים מקרקעים את עצמם, יושבים רוב היום, הולכים מעט מאוד בתוך הבית וקמים רק לדברים הנחוצים. הם נועלים עצמם בבית ולא יוצאים לשום מקום… כמובן שמצב זה מוביל למעגל שלילי של פחד, חוסר פעילות גופנית, חולשה נוספת, ירידה נוספת בשיווי המשקל, החמרה במצבים בריאותיים רבים ועוד ועוד… כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר! ביומיום אנחנו צריכים לשים לב לסימנים ראשוניים של ירידה בשיווי המשקל וקשיים כמו: חשש מפעולות יומיומיות באתגר בביצוע פעולות תפקודיות כמו: לבוש - קושי להרים רגל כדי ללבוש מכנס/ תחתון (עושים בשיבה או נשענים על קיר), להתכופף לשרוך את השרוכים. רחצה - סיבון הגוף / הרגל.. זאת בדיוק הסיבה, שהטיפול בירידה בשיווי המשקל והתפקוד צריך להיות כמה שיותר מיידי ואינטנסיבי במטרה להחזיר לאנשים את הביטחון ואת יכולת ההליכה. **עמוד 7 - גורמי הסיכון לנפילה בקרב מתמודדי פרקינסון אז מה בעצם גורם לכך שנפילות והפרעות הליכה בפרקינסון הן תופעה כל כך שכיחה? כמובן שזהו אתגר מורכב הנגרם משילוב של גורמים מוטוריים וקוגניטיביים, לצד גורמים סביבתיים וחברתיים. חלק מגורמי הסיכון דומים לאלו שבאוכלוסייה המבוגרת הכללית, אך הפרקינסון עצמו מוסיף גורמי סיכון ספציפיים>> **עמוד 8 - גרעיני הבסיס בואו ננסה להבין מהי הנקודה המרכזית במחלת הפרקינסון…. תחשבו על ההליכה, לרוב אנשים לא צריכים לחשוב על כל צעד בהליכה, אלא היא מתבצעת באופן אוטומטי. ובכן, במחלת הפרקינסון, פגיעה בגרעינים הבאזליים (גרעיני הבסיס) מובילה לפגיעה בבקרה על תנועות רצוניות והלמידה המוטורית. נראה בעצם קושי של תכנון התנועה, ביצועה וגם קושי להפסיק תנועה. אז כל ה״אוטומציה״ הטבעית הזאת של ההליכה בעצם נפגעת….. כל פעולה שאמורה להיות פשוטה, דורשת פתאום מאמץ וקשב רב. גרעיני הבסיס (Basal Ganglia) הם קבוצת מבנים מוחיים עמוקים האחראים על בקרת תנועות רצוניות, למידה מוטורית, והתנהגות רגשית. הם פועלים בשיתוף עם קליפת המוח כדי לתכנן, להוציא לפועל ולהפסיק תנועות. בנוסף, הם מעורבים במערכות חיזוק (מוטיבציה), קשב, וויסות הרגלים. **עמוד 9 - איך זה נראה בפועל? איך זה נראה בפועל? הפגיעה הזאת מתבטאת בכל מיני תסמינים שמשפיעים ישירות על שיווי המשקל וההליכה. למשל: צעדים קטנים נוקשות זמני תגובה איטיים פריזינג וכו… כל הגורמים הללו יחד מגדילים משמעותית את הסיכון לנפילה! **עמוד 10 - מאפיינים מרכזיים בפרקינסון הפרעות בשיווי משקל צפויות לפגוש את רוב מתמודדי הפרקינסון. Postural instability הוא תסמין בפני עצמו והוא לא מגיע רק בעקבות התסמינים האחרים. בפרקינסון יש ממש ירידה בשיווי המשקל והפרעות בקואורדינציה בנוסף, חשוב שניתן את הדעת ל: נוקשות (ריגידיות) בגוף, שמקשה על התנועה. טרמור - רעד בתנועה שמסיח את הדעת הרבה פעמים, מפריע באחיזה במקל או הליכון. תנועות איטיות (bradykinesia) יחד עם האטה במהירות התגובה.. וכמובן - הפריזינג, קיפאון בהליכה.. >>>> **עמוד 11 - פריזינג פריזינג זו התחושה הזו שהרגליים ממש נדבקות לרצפה, אנחנו ממש רוצים ללכת אבל הגוף לא מגיב, אנחנו לא מצליחים לעשות צעד לפנים.. קושי בביצוע צעד לפנים וכו… כל זה קשור להפרעה ביכולת של המוח לשמור על קצב תנועה אחיד ואוטומטי. פריזינג קורה בעקבות טריגרים מסויימים למשל: כשמתחילים ללכת כמשנסים להסתובב כשרוצים לעבור במקומות צרים כמו משקוף של דלת סביבה צפופה או מלחיצה יכולה גם היא לנעול אותנו ב״פריזינג״ אולי כניסה למעלית או דלת זזה של בניין… כשאנחנו יודעים מה הטריגר שלנו, יש לנו עוד ידע איך לעזור לעצמנו. חלילה אני לא אומרת שעלינו להימנע ממ
