סיירנו השבוע, אני וחבריי לתנועת 'זהות', בעוטף עזה יחד עם ישי ספז.עמדנו שם על התצפית, מביטים מעבר לגדר. ראינו את התנועה, שמענו על האיומים המוכרים, ועל אותם קידוחים סיזיפיים לאיתור מנהרות - מנהרות שכולם כבר יודעים על קיומן, אך הטיפול בהן מתנהל באותו קצב מהוסס, טכני ואיטי להחריד. תסמונת המגננה הנצחית.הלוחמים הנפלאים שלנו, אריות ממש, מוסרים את נפשם יום-יום. אבל שום גבורה עילאית בשדה הקרב לא תוכל לפצות על הנהגה שאינה מעזה לנצח.ואז הגענו לכרם שלום. ושם נחשפה כל התרמית במלוא כיעורה: מוצב אמריקאי.על אדמת ארץ ישראל הריבונית, במו ידינו, אנחנו מקבעים נוכחות צבאית זרה! שוב אותו רפלקס גלותי ישן: הריצה המתרפסת אל הפריץ שיבוא "לעשות סדר" ולשמור עלינו מעצמנו. במקום להשליך את יהבנו על צדקת דרכנו, אנחנו משעבדים את עצמאותנו ומפקידים את גורל בנינו בידי זרים.אבדן ריבונות מוחלט! זהו שורש הכשל כולו - והוא איננו כשל צבאי, אלא משבר זהות עמוק:הנהגה שאינה מאמינה בזכותו המוסרית והמוחלטת של עם ישראל על ארצו, ממילא אינה מסוגלת להכריע את אויביו. מי שמפחד מהזהות שלו, מחפש בייאושו שוב גורם בינלאומי שיפטור אותו מן האחריות. שוב "הסכמים", שוב "פיקוח בינלאומי", שוב הפנטזיה הגלותית שהאויב הרצחני יחזיק בנשק אבל יואיל בטובו לבחור שלא לטבוח בנו.אחרי השבעה באוקטובר, ההשלמה עם ההזיה הזו איננה עוד טעות בהערכת המודיעין; זוהי בחירה מודעת להמשיך את הקונספציה מתוך תודעת תבוסה מובנית.חמאס חייב להיות מושמד, נשקו חייב להילקח עד הכדור האחרון, ולצה"ל חייבת להיות חירות פעולה מוחלטת - ללא פחד, ללא מגבלות וללא תכתיבים מאיש. ביטחון ילדינו לא יכול להיות מופקד בידיו של איסלאמיסט מעבר לגדר, ולא בהבטחותיו של פטרון מעבר לים.ריבונות איננה קו על מפה - ריבונות מתחילה בתודעה. זוהי ארצנו, זוהי מלחמתנו, ואיש לא יישא באחריות במקומנו.כל עוד האויב מחזיק ביכולת לאיים על יהודים בארצם, המלחמה הזו לא הסתיימה.די לגמגום. די להשתעבדות.הדרך היחידה לניצחון היא כיבוש עזה, גירוש האויב והתיישבות יהודית על אדמת עזה ששייכת לעם ישראל.הגיע הזמן לעמוד כבני חורין - להכריע ולנצח.הצטרפו אלינוhttps://zehut.org.il/volunteer
