אפרכסת

אמיר אורן

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

  1. מרדכי נאור על תקשורת מ״קול ירושלים״ לגלי צה״ל, נחל עוז, הש״בועון רימון, לסקוב, ישו, בן גוריון ושרת.

    18 MAY

    מרדכי נאור על תקשורת מ״קול ירושלים״ לגלי צה״ל, נחל עוז, הש״בועון רימון, לסקוב, ישו, בן גוריון ושרת.

    בעשור העשירי לחייו מתקשה ד״ר מרדכי (מוטק׳ה) נאור בתנועה, אך לא במחשבה וביצירה. לאחרונה ראו אור עוד שניים מספריו, על בית בן גוריון ועל משה שרת - סמיכות מעניינת, לדור הזוכר את היחסים המורכבים בצמד שהוביל את המאבק להקמת המדינה ועמד בראשה בשנות הבראשית (ובמדבר) שלה.  לאמריקאים היו תומס ג׳פרסון וג׳ון אדמס, לישראלים - ״הזקן״ ושותפו הצעיר ממנו בשמונה שנים פחות יום, הוא וגיסיו דב הוז, אליהו גולומב ושאול מאירוב-אביגור. הדו-שיח ב״ג-שרת ערב הכרזת המדינה הוא שיאו של סיפור יחסיהם האישיים, המדיניים והפוליטיים, שהערכה ומתיחות נמהלו בהם. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ חוזר נאור, במקור לרנר, לילדותו ברחובות ובגן יבנה ערב מלחמת העולם השנייה ובמהלכה. סקרנותו התקשורתית ניצתה למקרא העיתון הביתי ולמשמע הרדיו הציבורי. כשהתגייס לצבא הקים גרעין הנח״ל שלו את היאחזות נחל עוז ועבר בה את תקופת פיגועי הפדאיון של אמצע שנות ה-50׳. מבצע קדש הישרה על ישובי גבול עזה אווירה כה מרגיעה, שנאור ורעייתו החליטו ששליחותם בקיבוץ הסתיימה והגיעה שעתם לעבור העירה. מסלולו העיתונאי עבר בשבועון הש״ב ״רימון״, שהוקם ונפל כמתחרה ל״העולם הזה״; ב״במחנה נח״ל״ ו״במחנה גדנ״ע״ ו״במחנה״ וגלי צה״ל. במקביל למד מדע המדינה וסוציולוגיה ולבסוף, במימוש רצונו המקורי, היסטוריה. עבודתו לדוקטורט, על מפא״י בשנות המנדט הבריטי, זימנה לו אחת מכחצי תריסר פגישות והתכתבויות עם בן גוריון. נאור הוא מאחרוני העיתונאים הישראלים שפעל בכל צלעות המשולש - חי את תקופתו, חקר אותה אקדמית ועקב אחריה מקצועית. דומה שהיחיד ממושאי כתיבתו, עריכתו, ניהולו או הפקתו שלא הספיק להכיר היה ישו הנוצרי, שספרי ״בעקבותיו״ שהגה קסמו לצליינים ולתיירים רבים, במסעותיהם לארץ הקודש. אולפן: דודי דורהם עריכה: יעל בדרשי

    1 hr
  2. ניר למפרט על יחידה 8200 - ביצועיה, הצלחותיה, אכזבותיה ומורשתה

    15 MAY

    ניר למפרט על יחידה 8200 - ביצועיה, הצלחותיה, אכזבותיה ומורשתה

    כשטוראי ניר למפרט הגיע לבסיס ההדרכה של חיל המודיעין, פחות מחמש שנים לאחר מלחמת יום הכיפורים, עדיין צרבה באמ״ן כולו ובמיוחד במערכי האיסוף והמחקר שלו צלקת הכשלון בהתרעת אוקטובר 1973. כל שנותיו בשירות חובה וקבע ביחידה 8200, עד לשחרורו כאלוף-משנה, סגן המפקד, בראשית המאה, וגם בעשורים הבאים במילואים, היתה זו החוויה המעצבת - והמעציבה - של קציני המודיעין הצבאי. 50 שנה לאחר המפולת ההיא נפל אמ״ן שוב, עם צה״ל כולו ושב״כ וממשלת נתניהו מעל כולם. המטוטלת, שבשנות ה-80׳ וה-90׳ נעה בחדות לקוטב הזהירות ואף אזעקת שווא, נחה בצד המודיעין-למטרות והזניחה את ההתרעה אף יותר מאשר ב-1973, כי אז התגלו סימנים מעידים - כגון הפינוי הסובייטי - וסוד יום הע׳ ושעת הש׳ התגבש בתיאום המצרי-סורי שלושה ימים בלבד לפני ההתקפה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר למפרט, יו״ר עמותת המורשת של בוגרי יחידת האיסוף המרכזית (ש.מ. 2, 515, 848 ולבסוף 8200), על תהליכי העבודה של קציני הבינה הרשתית - לעתים יכול קב״ר אחד למנוע קברים רבים - מול צבאות ערב, איראן, חמאס וחיזבאללה.  בין השאר, קובע למפרט שהמודיעין הישראלי אינו מרגל אחר המימשל האמריקאי. הוא גם מתברך בהצלחת היוזמה להשכלה תיכונית ייעודית בערי השדה, שהניבה מאות ואלפי סייבריסטים ליחידות הטכנולוגיות של צה״ל וזרועות הבטחון. אל״מ למפרט היה סגנו של תא״ל פנחס בוכריס, שהגיע לפיקוד על 8200 מסיירת מטכ״ל, מבצעי מודיעין ויחידה 81. הוא רואה בבוכריס מופת למפקד שהביא ל-8200 רוח חדשנית. לדעת למפרט, אף שלעתים נכון לגוון ולייבא מפקדים שלא צמחו ביחידה, לא טוב שכל הצמרת תהיה כזאת, כמו בשנים שלקראת 7 באוקטובר. אולפן: דודי דורהם עריכה: יעל בדרשי

    52 min
  3. אופיר לויוס על לחימה ואובדן, פיקוד וחינוך, לבנון ועזה, פציעה וקטיעה

    12 MAY

    אופיר לויוס על לחימה ואובדן, פיקוד וחינוך, לבנון ועזה, פציעה וקטיעה

    תת-אלוף במילואים אופיר לויוס התגייס לסיירת מטכ״ל, עבר לאגוז ומצא את מקומו הפיקודי בגולני. ללא קשר לאמונות טפלות (שמוצאן בדת אחרת), פ 13, הגדוד, לא היטיב איתו. פעמיים, כמפקד פלוגה וכסמג״ד 13, נפצע - בשריפה בסלוקי, כשניספו חמישה מחייליו, ובמורג שבעזה, שם קטע מטען חבלה את רגלו מעל לברך. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משדר לויוס מרץ פעיל ולוחמני של מי שנפגע בגופו אך לא ברוחו. הוא לובש מכנסיים קצרים החושפים את ימינו התותבת ומספר על הבדיחות המשפחתיות שתמציתן עסקים כרגיל בלי רגל. בין המפקדים בגולני שהרשימו אותו הוא מונה את ארז גרשטיין, צ׳יקו תמיר, שמואל זכאי ויואב ירום, קודמו ורעו לנחישות לתפקד ולפקד למרות קטיעה. לויוס היה מציאותי דיו להכיר במגבלותיו כמוביל גדוד חי״ר וכתחליף נאות קיבל פיקוד על יחידת טילי הנ״ט של חיל-התותחנים, מיתר. כקצין החינוך הראשי התמודד עם שאלות נחיצותם של חיל החינוך וגלי צה״ל ועודו תומך בהמשך קיומם. הוא אינו מגן על תופעות שליליות ואף מגונות בהתנהגות חיילים והרמות שמעליהם מאז 7 באוקטובר, אך מעדיף לציין את החיוב שבהתאוששות הצבא מהמפולת ואת דבקות היחידות והלוחמים במשימותיהם, אף שאינו מכחד, ״המלחמה גם משחיתה״,  לויוס, הגאה במיזוג שהתממש בו בין לטביה לתימן, פירסם ספר שירה ולאחרונה גם פרקי חיים, צבא, פציעה ואובדן, ״עיוני, השתדלתי: מארג זכרונות, מפגש וקרב״. לצד עיסוקיו האזרחיים הוא ראש מטה האוגדה החדשה 96, המאבטחת את החלק הצפוני של גבול ירדן ונשענת על גילאי חזרה מאוחרת לשירות מבצעי במילואים. אולפן: דודי דורהם עריכה: יעל בדרשי

    1hr 1min
  4. שלמה מופז: על ישראל להיענות לאתגר המדיני של ביירות, כי אינה יכולה להכניע את חיזבאללה בלי כיבוש לבנון כולה

    6 MAY

    שלמה מופז: על ישראל להיענות לאתגר המדיני של ביירות, כי אינה יכולה להכניע את חיזבאללה בלי כיבוש לבנון כולה

    בכל דור ודור, מאז ששלוות יחסי לבנון עם ישראל הופרה בעקבות מלחמת ששת הימים, צצות בירושלים ובתל אביב הצעות לאכיפת שקט בגבול הצפוני. האויבים מתחלפים - פלסטינים, סורים, שיעים - והבעייה שורדת כל גלגול. לשלמה מופז, אלוף-משנה במילואים ויוצא מערכי השטח, המחקר והקישור (נספחות צה״ל בוושינגטון) באמ״ן, אין אשליות. מופז, אחיו הצעיר - ב-11 שנים - של הרמטכ״ל ושר הבטחון לשעבר, אינו זקוק לריענון זכרונו ובקיאותו. הוא היה שם, בלבנון, בהרפתקה הקודמת והמתמשכת, ומפוכח מכדי להאמין שפתרון העימות עם חיזבאללה מותנה בהחלטה ישראלית לשחרר את ניצרת חילות האוויר והיבשה. בשיחה שנייה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, שנה וחצי לאחר קודמתה בסתיו 2024, מדבר מופז - כיום מנהל מכון (אלוף מאיר) עמית למחקר טרור ומודיעין - על יעדים מציאותיים לעומת מחירים מופקעים בהתלבטויות הממשלה והמטכ״ל לנוכח הצלחת חיזבאללה להתאושש ולהוות איום שמימושו תלוי גם בטהרן ובוושינגטון ולא רק בקרייה ובביירות. מבצע צבאי שתכליתו פירוק מושלם של חיזבאללה מנשקו, מזהיר מופז, אינו יכול להסתיים בדרום לבנון. הוא בהכרח יתרחב צפונה ומזרחה מגיזרת הליטני, לכיבוש ביירות ובקעת הלבנון ולמעשה המדינה כולה. למהלך כזה, שמחירו הפנימי והבין-לאומי בלתי-נסבל, אין היתכנות. נצחונות מוחלטים יפים רק כסיסמת כובעים של חסידים שוטים. בלי היענות ישראלית לפתיחות התקדימית של ההנהגה הפוליטית בלבנון להסדר מדיני, גם פרק זה במסכת המופקת שוב ושוב מאז שנות ה-70׳ יסתיים בבכי. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    50 min
  5. אמיר אבולעפיה (ב׳): כשכתבתי ב-2010 שאין בצה״ל די ׳אומץ להביע דעה׳, ברק קיווה לשמוע שזה ייחודי לאשכנזי

    5 MAY

    אמיר אבולעפיה (ב׳): כשכתבתי ב-2010 שאין בצה״ל די ׳אומץ להביע דעה׳, ברק קיווה לשמוע שזה ייחודי לאשכנזי

    קצין משרת בצה״ל שלושה עשורים ויותר. עומד בכל ציפיות המערכת. לוחם. מצטיין. מסתכן. בולט. מפקד פלוגה, סיירת, גדודים, חטיבות, אוגדות. שלושה תפקידי תת-אלוף, בשדה ובמטה. לבסוף, אלוף במטכ״ל. פיסגה, אבל לא הפיסגה הכי גבוהה. יש לפחות עוד רכס אחד, אם ירצה הרמטכ״ל.  וכשאינו רוצה, התחנה הבאה - בקו״ם. מדוע? לאביב כוכבי פתרונים. אמיר אבולעפיה היה מקובל עליו, מוערך ואף מקורב, כששניהם שירתו בתפקידים צמודים בחטיבת המבצעים, כוכבי כתא״ל ואבולעפיה כאל״מ. זמן מה היו זה לצד זה כאלופים במטכ״ל של איזנקוט. אבל כשכוכבי התמנה לרמטכ״ל, סגולותיו של אבולעפיה הדעתן, המסרב להתיישר לפי הבוס, היו למגרעות בעיניו. מינוי מתבקש לאלוף פיקוד, במרכז או בדרום, לא ניתן לו. כוכבי רצה בו רק כאזרח. לא נורא, רבים יוצאים לדרך ורק מעטים מסיימים אותה כאלופים, אך ההחמצה מערכתית עוד יותר מאישית: צה״ל הכשיר קצין עשרות שנים, בחן אותו כראש אגף במטכ״ל, ראה כי טוב וכשיר למיצוי יכולותיו בתפקיד אלוף שני - ובגחמת רמטכ״ל (או לעתים שר בטחון, מול רמטכ״ל שלא התעקש) נחסם.  בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אבולעפיה על מסלולו הצבאי בלבנון, בשטחים, בנח״ל, בחטיבת התכנון, באוגדות משוריינות, בראשות אג״ת (שכלל אז ועכשיו שוב את החטיבה האסטרטגית). בין חוויותיו: חיכוך עם הפרועים שבמתנחלים בעת פיקודו על חטיבת בנימין. הוא סירב להתרפס בפניהם. מפקדיו, יאיר גולן ונעם תיבון, תמכו בו. לתודעה הציבורית פרץ כשחקר במכללה לבטחון לאומי תופעה אירגונית הפוגעת בתיפקוד צה״ל - שתיקת הקצינים לנוכח עמדות מפקדיהם, כי דיבור אמיץ המאיים על הקו האחיד אינו מועיל לקידום. בתום לימודיו, כשהוא כבר מח״ט הנח״ל, התפרסם המחקר כמאמר ב״מערכות״ ועורר הדים. לכאורה, התקדמות אבולעפיה עצמו בעשור הבא סתרה את מסקנת המחקר - עד שכוכבי הנמיך עליו את התקרה. כאלוף במילואים עודנו מחובר לשטח בתפקיד בכיר בפיקוד המרכז. הוא השתתף בתחקירי השב״כ אודות הפיגוע בצור ב-1982 וכשלון ההתרעה ב-7 באוקטובר. אבולעפיה נמנע מהתבטאויות פוליטיות, אך ניחוש מציאותי יציב אותו בסביבת איזנקוט. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    59 min
  6. אמיר אבולעפיה (א׳): כמח״ט בנימין הוצאתי כוחות מהתנחלויות שאנשיהן התנכלו לחיילים שאיבטחו אותן

    4 MAY

    אמיר אבולעפיה (א׳): כמח״ט בנימין הוצאתי כוחות מהתנחלויות שאנשיהן התנכלו לחיילים שאיבטחו אותן

    קצין משרת בצה״ל שלושה עשורים ויותר. עומד בכל ציפיות המערכת. לוחם. מצטיין. מסתכן. בולט. מפקד פלוגה, סיירת, גדודים, חטיבות, אוגדות. שלושה תפקידי תת-אלוף, בשדה ובמטה. לבסוף, אלוף במטכ״ל. פיסגה, אבל לא הפיסגה הכי גבוהה. יש לפחות עוד רכס אחד, אם ירצה הרמטכ״ל.  וכשאינו רוצה, התחנה הבאה - בקו״ם. מדוע? לאביב כוכבי פתרונים. אמיר אבולעפיה היה מקובל עליו, מוערך ואף מקורב, כששניהם שירתו בתפקידים צמודים בחטיבת המבצעים, כוכבי כתא״ל ואבולעפיה כאל״מ. זמן מה היו זה לצד זה כאלופים במטכ״ל של איזנקוט. אבל כשכוכבי התמנה לרמטכ״ל, סגולותיו של אבולעפיה הדעתן, המסרב להתיישר לפי הבוס, היו למגרעות בעיניו. מינוי מתבקש לאלוף פיקוד, במרכז או בדרום, לא ניתן לו. כוכבי רצה בו רק כאזרח. לא נורא, רבים יוצאים לדרך ורק מעטים מסיימים אותה כאלופים, אך ההחמצה מערכתית עוד יותר מאישית: צה״ל הכשיר קצין עשרות שנים, בחן אותו כראש אגף במטכ״ל, ראה כי טוב וכשיר למיצוי יכולותיו בתפקיד אלוף שני - ובגחמת רמטכ״ל (או לעתים שר בטחון, מול רמטכ״ל שלא התעקש) נחסם.  בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אבולעפיה על מסלולו הצבאי בלבנון, בשטחים, בנח״ל, בחטיבת התכנון, באוגדות משוריינות, בראשות אג״ת (שכלל אז ועכשיו שוב את החטיבה האסטרטגית). בין חוויותיו: חיכוך עם הפרועים שבמתנחלים בעת פיקודו על חטיבת בנימין. הוא סירב להתרפס בפניהם. מפקדיו, יאיר גולן ונעם תיבון, תמכו בו. לתודעה הציבורית פרץ כשחקר במכללה לבטחון לאומי תופעה אירגונית הפוגעת בתיפקוד צה״ל - שתיקת הקצינים לנוכח עמדות מפקדיהם, כי דיבור אמיץ המאיים על הקו האחיד אינו מועיל לקידום. בתום לימודיו, כשהוא כבר מח״ט הנח״ל, התפרסם המחקר כמאמר ב״מערכות״ ועורר הדים. לכאורה, התקדמות אבולעפיה עצמו בעשור הבא סתרה את מסקנת המחקר - עד שכוכבי הנמיך עליו את התקרה. כאלוף במילואים עודנו מחובר לשטח בתפקיד בכיר בפיקוד המרכז. הוא השתתף בתחקירי השב״כ אודות הפיגוע בצור ב-1982 וכשלון ההתרעה ב-7 באוקטובר. אבולעפיה נמנע מהתבטאויות פוליטיות, אך ניחוש מציאותי יציב אותו בסביבת איזנקוט. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    52 min
  7. יוסי היימן חלק ב׳: כדי להתחנף לנתניהו, ברקת התבזה בקריאת מחלף על שם אביו

    2 MAY

    יוסי היימן חלק ב׳: כדי להתחנף לנתניהו, ברקת התבזה בקריאת מחלף על שם אביו

    כשיוסי היימן היה באחת מארבע תקופותיו בבית-הספר לקצינים, מצוער למ״פ למג״ד למפקד בה״ד 1, נרצח ראש הממשלה ושר הבטחון, הרמטכ״ל לשעבר, יצחק רבין. היימן הזדעזע וחלק את רגשותיו עם פקודיו. אחר כך ספג זעזוע נוסף: התברר לו שבגדוד בית-הספר למ״כים, תפקיד קודם שלו כמפקד, אחד ממפקדי הכיתות תחתיו היה הרוצח יגאל עמיר. בשיחה כפולה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תת-אלוף במילואים היימן על ילדותו ונערותו במשפחה דתית בחיפה ובישיבת נתיב מאיר בירושלים, שבוגריה היו מראשוני האלופים חובשי הכיפות במטכ״ל (חוץ מהרבנים הצבאיים הראשיים). היימן עצמו הסיר את כיפתו בשירות החובה שלו, כשנתקל בצעירים חילוניים איכותיים והסיק שלהתנשאותו של הנוער הדתי אין יסוד. היימן עבר מהנח״ל לגולני והיה שם קצין מבצעים חטיבתי, קצין אג״ם, סמג״ד ופעמיים מג״ד, הכל בתקופת השהות הלחימתית בלבנון (ובאינתיפאדה בשטחים). הוא היה מראשוני הקולטים של קצינות מבצעים ונאבק בהתמדה באפליה ובהדרה של נשים, בצה״ל ובאזרחות. כמפקד חטיבת בנימין, האחראי לבטחון האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית כאחת, התעקש לאכוף את החוק ודרש מהממונים עליו בהירות במדיניותם כלפי מאחזי-פרא. גישתו הובילה למחלוקות עם ענפים מתנחליים במשפחתו ולתרעומת של נציגי המתנחלים בכנסת. היימן התקומם על מינוי דוד זיני לראש השב״כ, פירסם את דעתו השלילית ושיגר אותה לזיני, שהגיב בהסכמה עם אבחנת היימן אך לא עם מסקנתה המעשית.  אחרי שלושה תפקידים בדרגת תת-אלוף (מפקד אוגדה 98, קצין חי״ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון) וראיון עם בנימין (בלי שרה) נתניהו כמועמד למזכירו הצבאי פרש היימן מצה״ל ונענה להצעת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להתמנות למנכ״ל העיריה. שם נתקל במציאות פוליטית בעייתית, בעיקר מרגע שברקת התחיל לכוון לירושת נתניהו בראשות הממשלה. כמנכ״ל אשל-ג׳וינט נשאב היימן לאחת הסוגיות החשובות ביותר של העולם - וישראל - במאה הנוכחית: הטיפול בבני 70, 80, 90 ויותר. כמו בצבא, גישתו לנושא ולאחריותו משלבת מקצועיות וערכיות. אין לו נטייה לפוליטיקה, אך ספק אם יש בזירה הציבורית מנכ״ל-בכוח מתאים ממנו למשרד הרווחה. אולפן: הילה ספקטור הופק באדיבות יונתן הסן, TV7

    45 min
  8. יוסי היימן חלק א': התנגדתי למינוי זיני לראשות השב"כ. הוא הסכים עם האבחנה, אך חלק על המסקנה

    1 MAY

    יוסי היימן חלק א': התנגדתי למינוי זיני לראשות השב"כ. הוא הסכים עם האבחנה, אך חלק על המסקנה

    כשיוסי היימן היה באחת מארבע תקופותיו בבית-הספר לקצינים, מצוער למ״פ למג״ד למפקד בה״ד 1, נרצח ראש הממשלה ושר הבטחון, הרמטכ״ל לשעבר, יצחק רבין. היימן הזדעזע וחלק את רגשותיו עם פקודיו. אחר כך ספג זעזוע נוסף: התברר לו שבגדוד בית-הספר למ״כים, תפקיד קודם שלו כמפקד, אחד ממפקדי הכיתות תחתיו היה הרוצח יגאל עמיר. בשיחה כפולה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תת-אלוף במילואים היימן על ילדותו ונערותו במשפחה דתית בחיפה ובישיבת נתיב מאיר בירושלים, שבוגריה היו מראשוני האלופים חובשי הכיפות במטכ״ל (חוץ מהרבנים הצבאיים הראשיים). היימן עצמו הסיר את כיפתו בשירות החובה שלו, כשנתקל בצעירים חילוניים איכותיים והסיק שלהתנשאותו של הנוער הדתי אין יסוד. היימן עבר מהנח״ל לגולני והיה שם קצין מבצעים חטיבתי, קצין אג״ם, סמג״ד ופעמיים מג״ד, הכל בתקופת השהות הלחימתית בלבנון (ובאינתיפאדה בשטחים). הוא היה מראשוני הקולטים של קצינות מבצעים ונאבק בהתמדה באפליה ובהדרה של נשים, בצה״ל ובאזרחות. כמפקד חטיבת בנימין, האחראי לבטחון האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית כאחת, התעקש לאכוף את החוק ודרש מהממונים עליו בהירות במדיניותם כלפי מאחזי-פרא. גישתו הובילה למחלוקות עם ענפים מתנחליים במשפחתו ולתרעומת של נציגי המתנחלים בכנסת. היימן התקומם על מינוי דוד זיני לראש השב״כ, פירסם את דעתו השלילית ושיגר אותה לזיני, שהגיב בהסכמה עם אבחנת היימן אך לא עם מסקנתה המעשית.  אחרי שלושה תפקידים בדרגת תת-אלוף (מפקד אוגדה 98, קצין חי״ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון) וראיון עם בנימין (בלי שרה) נתניהו כמועמד למזכירו הצבאי פרש היימן מצה״ל ונענה להצעת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להתמנות למנכ״ל העיריה. שם נתקל במציאות פוליטית בעייתית, בעיקר מרגע שברקת התחיל לכוון לירושת נתניהו בראשות הממשלה. כמנכ״ל אשל-ג׳וינט נשאב היימן לאחת הסוגיות החשובות ביותר של העולם - וישראל - במאה הנוכחית: הטיפול בבני 70, 80, 90 ויותר. כמו בצבא, גישתו לנושא ולאחריותו משלבת מקצועיות וערכיות. אין לו נטייה לפוליטיקה, אך ספק אם יש בזירה הציבורית מנכ״ל-בכוח מתאים ממנו למשרד הרווחה. אולפן: הילה ספקטור הופק באדיבות יונתן הסן, TV7

    46 min
4.7
out of 5
35 Ratings

About

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

You Might Also Like