נפשות וחסרונן

Noam Green

פסיכולוגיה ובריאות הנפש בחברה החרדית נפשות וחסרונן הוא פודקאסט ייחודי המבקש ליצור גשר בין עולם הטיפול הפסיכולוגי האקדמי לבין עולם הערכים, האמונה והקהילה של הציבור החרדי ושומרי תורה ומצוות. הפודקאסט, בהגשת נועם גרין (פסיכולוגית בהתמחות שיקומית), נולד מתוך צורך ביצירת שפה מקצועית מותאמת תרבותית. דרך שיחות עם פסיכולוגים ורבנים, אנו יוצרים שפה מקצועית המגשרת בין עולם הטיפול לעולם האמונה והקהילה. למשתמשים באינטרנט מסונן, הפרקים זמינים להורדה באתר: noamgreen.co.il התוכן להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ מקצועי או הלכתי.

  1. מדריך לויסות רגשי בגיל הרך "הקול בכיתה" פרק 9

    26 FEB

    מדריך לויסות רגשי בגיל הרך "הקול בכיתה" פרק 9

    בפרק זה של פודקאסט "הקול בכיתה", מארחת נועם גרין את מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים. בשיחה מרתקת על המנגנונים המעצבים את עולמם הרגשי של ילדים צעירים. הפרק מבקש להרחיב את המושג השגור "ויסות רגשי" מעבר לניסיון להרגיע התפרצות נקודתית, ומציע להתבונן עליו כעל "ווסת" פנימי שמתפתח בתוך קשר. השיחה עוסקת בהבדל שבין תחושה (Feeling) לרגש (Emotion), באתגרי החיברות המגדרי המשפיעים על האופן שבו בנים ובנות מבטאים מצוקה, ובתפקיד הקריטי של המבוגר כ"ווסת חיצוני" עבור הילד. במהלך הפרק, מוצגת החשיבות של היכולת לזהות את הרגשות, לתקף אותן ולהעניק להן מילים. הפרק מדבר על היכולת של הטבע (והנפש) לצמוח מחדש, המזכיר לצוותי החינוך וההוראה כי עבודה עם הגיל הרך דורשת סבלנות, תקווה וראייה ארוכת טווח. האזנה נעימה נועם הנחיה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות. בעלת הפודקאסט נפשות וחסרונן. אורחת: מישל ליסס- טופז, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית מומחית, מנהלת היחידה ההתפתחותית בשפ"ח ירושלים הפקה ועריכה: בתיה בויאר לקריאה נוספת ויסות רגשי אצל ילדים - בטיפולנט מישל כתבה לנו כמה מילים שמשלימות את ההאזנה לפרק: על קטנטנים, רגשות ומה שבינהם גיל שלוש זותקופה ממש מיוחדת בחיים של ילד, של הוריו ושל הגננות שתומכות בהתפתחותו. זה גילמלא קסם – הילד כבר ממש מדבר, פעיל מאוד וחמוד וגם מצחיק לפעמים. אבל הוא גם יכוללהתהפך ברגע, כמעט ללא התרעה מוקדמת, ולעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין (לפחותבעיניהם של המבוגרים שסובבים אותו ותומכים בגדילתו). ניתן לחשוב על הגיל הזה כעל"גיל התעתועים והקסם" – כי ככה זה מרגיש, גם לו וגם לנו. רגע אחד הואגדול והכל יכול ורגע אח"כ נדמה לנו שיש לנו עסק עם תינוק קטן, כי הילד עצובובוכה, או כועס ורוקע בפינה בכל הכוח. אבל האמת היא שזו פשוט תקופת מעבר בהתפתחות בכל המישורים: ביכולתהחשיבה, ביכולת הרגשית-חברתית ועוד. בנוסף, במקרים רבים הילדים גם עושים בשנים אלומעבר מעשי ממעון קטן או משפחתון לגן עירייה. תקופה זו מעוררת מטבע הדברים שאלות,אתגרים ודאגות. אתם מוזמנים להעמיק בנושא באמצעות צפיה בסרטונים ובהרצאות באתרהשפ"ח וגם בפלייליסט "מעבר רך לגיל הרך" של השפ"חביוטיוב:  https://www.sherut-psychology-jerusalem.com/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8-%D7%9C%D7%92%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A8%D7%9A https://youtube.com/playlist?list=PLmeJeuWjDTML9i0MRQojrbcVyHMC1H_XY&si=rSl2M2MpFpbdgRce על רגשות וויסות עצמי בגיל הרך אחד התחומיםשבהם ילדים בני שלוש זקוקים לתמיכה והכוונה של המבוגרים שעליהם הם סומכים, הואבתחום הרגשי. הם זקוקים לדגם, הם צריכים אותנו כשקשה להם (ולא רק כשהם מתפרצים)ועלינו להוות עבורם מקור ללימוד והפנמה של יכולות הוויסות (תהליך שמכונה"וויסות הדדי"). הם זקוקים לנו במיוחד בזיהוי רגשות פשוטים ומורכביםובתרגול בזמן אמת של הדרכים השונות להתמודד איתם. ילדים שלומדיםמגיל צעיר לזהות את רגשותיהם ולהתמודד איתם, גם כשהרגשות מורכבים או עוצמתיים,מסתדרים טוב יותר מבחינה חברתית וגם מתמודדים טוב יותר עם משימות אחרות בחיים,כולל משימות למידה ומשימות בגיל בית הספר ובהמשך החיים. ומה שביניהם? אנחנו! תתחילו ללמודולזהות עם הילדים שלכם את השמות של הרגשות הבסיסיים (שמחה, עצב, כעס, פחד, גועל,דחייה) ומשם אפשר יהיה להתקדם גם לרגשות מורכבים יותר (התרגשות, עלבון, תסכול,אכזבה ועוד). גם כשהכל הולך כשורה, תשירו שירים, תכינו יצירות הקשורות לרגשות,תשחקו משחקים ותשוחחו על רגשות שונים. זה מסייע לילדינו להיות מסוגלים לתקשר עמנובשפה רגשית גם ב"אזעקת אמת", כשהסערה הרגשית תוקפת אותם והרגשות נעשיםגדולים מלהכיל לבדם. בין המשחקיםשאפשר לשחק ולאמץ בזמנים רגועים, לפני שהרגשות משתוללים: ●     לתרגל מחיצה וחיבוק חזק/חלש/בנוני של כרית או של כדורלחיץ ●     להפריח בלוני סבון וללמוד איך נושמים לאט ואיך נושפים רצוף ●     למלא בקבוק עם מים מוגזים וקצת צבע מאכל או פטל, לשקשק חזק חזק,ואז לעצור ולהתבונן בבועות המשתוללות בבקבוק, ולראות איך לאט לאט כל הסערה הזאת נרגעת מול העיניים שלנו. בנתיים אפשר לשיר משהו יחד או להקשיב לשיר עד שהסערה הרגשית עוברת והשקט חוזר לבקבוק.   אלה רק מקצתהרעיונות שניתן ליישם בגן או בבית. בהצלחה!

    25 min
  2. הפרעות אכילה ודימוי גוף: זיהוי, מניעה, ודרכי טיפול. "הקול בכיתה" , פרק 8

    1 FEB

    הפרעות אכילה ודימוי גוף: זיהוי, מניעה, ודרכי טיפול. "הקול בכיתה" , פרק 8

    איך מזהים הפרעת אכילה אצל מתבגרים? מהו הקשר בין דימוי גוף שלילי לפתולוגיה? ואיך צוותי חינוך והורים יכולים להעניק מענה רגשי מצמיח? בפרק זה של "הקול בכיתה" – פודקאסט השירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית ירושלים , בהגשת נועם גרין, אנו צוללים אל תוך הנושא המורכב של דימוי גוף והפרעות אכילה בקרב מתבגרים, תוך בחינת הרצף שבין גישה נכונה לגוף לבין הפתולוגיה של המחלה. לשיחה מצטרפות יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח, ואוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית המנחה קבוצות בגישת "סטיילינג טיפולי". יחד, הן מנתחות כיצד הפרעת אכילה משמשת כדרך פתולוגית לביטוי צרכים בריאים כמו נראות, זהות ושליטה, ומסבירות מדוע דווקא צוותי חינוך בבתי הספר הם לרוב הראשונים לזהות נורות אזהרה לפני ההורים. הפרק מציע מבט מעמיק על האבחון הקליני, על השפעת המרחב החברתי והרשתות החברתיות על דימוי הגוף, ומעניק כלים מעשיים לצוותי הוראה וטיפול ליצירת "מצע טוב לצמיחה" המאפשר לנערות ולנערים לתפוס מקום בעולם באופן בריא ובטוח. הפקה צילום ועריכה: בתיה בויאר מגישה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות, מפיקת הפודקאסט "נפשות וחסרונן" אורחות: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מדריכה, מנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ומומחית לטיפול בהפרעות אכילה. אוריה ברוכי, פסיכולוגית חינוכית מומחית, המנחה קבוצות טיפוליות לנערות בגישת "סטיילינג טיפולי" לפרקים נוספים ב"הקול בכיתה" לפרק נוסף על הפרעות אכילה בפודקאסט "נפשות וחסרונן"

    45 min
  3. 3 JAN

    פגיעה עצמית בנוער: בין המרחב הטיפולי לחצר בית הספר. "הקול בכיתה" פרק 7

    מה עושים כשמזהים פגיעה עצמית אצל מתבגרים? בפרק זה של "בקול בכיתה", הפודקאסט של השירות הפסיכולוגי חינוכי (שפ"ח) עיריית ירושלים ננסה להשיב לשאלה הכואבת והבוערת הזו. בפרק מתארחות שתי נשים שמכירות את הנושא מהשטח ומהקליניקה:  ד"ר רות גיסר (פסיכיאטרית ילדים ונוער בהדסה) ורות וקשלק (פסיכולוגית חינוכית מומחית בשפ"ח ירושלים, רכזת החינוך העל יסודי בירושלים)  יחד, ניסינו להבין מה קורה כשהגוף הופך לכלי לביטוי של מצוקה רגשית, ולמה במקרים רבים הפגיעה העצמית היא בכלל לא ניסיון אובדני, אלא דרך הישרדותית "לצעוק" כאב שאין לו מילים. דיברנו על התופעה המטלטלת של "הדבקה חברתית" – איך הצורך העמוק בשייכות והרצון לברוח מהבדידות מובילים קבוצות נערים לאמץ את הסימפטום הזה כשפה משותפת. רות הציגה לנו את המודל המערכתי שאנחנו עובדים לפיו בשפ"ח, שמסתכל לא רק על הנער הבודד אלא גם על המעגלים החברתיים והבית-ספריים סביבו, בעוד ד"ר גיסר עזרה לנו להבין את ההיבטים הרפואיים ומתי נדרשת התערבות קלינית עמוקה יותר. זהו פרק על החשיבות של שיתוף פעולה בין מערכות החינוך והבריאות, ועל הידיעה שאין כאן "החלמה ספונטנית" – הילדים שלנו צריכים אותנו נוכחים, מבינים ולא נבהלים. מוזמנים להאזין ולמצוא כלים להתמודדות עם הנושא הרגיש הזה הפקה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית בהתמחות ויוצרת "נפשות וחסרונן" אורחות: ד"ר רות גיסר, מנהלת השירות להפרעות אכילה בית חולים הדסה, רות וקשלק, פסיכולוגית חינוכית מומחית, רכזת החינוך העל יסודי שפ"ח ירושלים. עריכת תוכן, וידאו וסאונד: בתיה בויאר

    32 min
  4. לראות את הילדים השקופים עם הפסיכולוגית חני עובדיה. "הקול בכיתה" פרק 5

    07/10/2025

    לראות את הילדים השקופים עם הפסיכולוגית חני עובדיה. "הקול בכיתה" פרק 5

    הם לא מפריעים, הם לא יוזמים, והם תמיד נראים כמי ש"מסתדרים" – אבל מתחת לשקט של הילדים השקופים מסתתר צורך רגשי עמוק שנותר ללא מענה. איך קורה שתלמיד נוכח פיזית אך נעלם מעיני המורים והכיתה? בפרק זה מארחת נועם גרין את חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ומרכזת תוכנית "מקום לכולם", לשיחה על הילדים שנמצאים מתחת לרדאר. בשיחה נצלול לעומק הפסיכולוגי של השקיפות: מושג ה"מירורינג" (קוהוט): למה הכרה ושיקוף הם צרכים קיומיים לילד, ומה קורה כשהם חסרים? המחיר הסמוי: איך מתפתח "עצמי פגוע" וכיצד דפוס ההיעלמות משפיע על הערך העצמי והחרדה החברתית גם בבגרות. כלים מעשיים לזיהוי והתערבות: משימוש בסוציומטרי ואיתור ילדים "נשכחים", דרך "יומן נראות" ועד להנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים. הפרק מציע למורים ולהורים דרכים פרקטיות לתת לילד את ה"מירורינג" שהוא זקוק לו כל כך, וליצור עבורו מרחב בטוח שבו הוא יכול להפסיק להימנע ולהתחיל להיראות. הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום).אורחת: חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית ומומחית לילדים שקופים. עריכה: אל גנון לפודקאסט "הקול בכיתה" באפל פודקאסטלפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

    32 min
  5. ארבעה מדדים למניעת שחיקת מורים עם יעל שטיינברגר ועדי בילבסקי. "הקול בכיתה" פרק 4

    06/08/2025

    ארבעה מדדים למניעת שחיקת מורים עם יעל שטיינברגר ועדי בילבסקי. "הקול בכיתה" פרק 4

    הפעם ב"הקול בכיתה", אנחנו נוגעות באחד האתגרים הכי מושתקים, אך גם הכי נוכחים בשטח: שחיקת מורים. השחיקה היא לא גזירת גורל, אלא תהליך איטי שבו החוסן שלנו הולך ונסדק. המחקרים מראים שהשנים הקריטיות ביותר הן דווקא שלוש השנים הראשונות במקצוע, ודווקא שם אנחנו רוצות לעצור ולהציע כלים חדשים. אירחתי לשיחה מרתקת שתי נשים שמכירות את המערכת הירושלמית מכל זווית אפשרית: יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשפ"ח ירושלים, ועדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי-חרדי (ממ"ח) במינהל חינוך ירושלים. יחד, הן מציגות את מודל משל"ן – גישה ייחודית שצמחה מתוך ניסיון רב שנים בליווי עשרות בתי ספר וצוותי הוראה ברגעי משבר ושגרה. בשיחה שלנו צללנו לארבעת מרכיבי החוסן שהמודל מציע: איך משמעות המשימה מחזיקה אותנו ברגעים הקשים, למה תחושת שליטה וויסות רגשי הם קריטיים למניעת קריסה, ואיך לכידות חברתית ונראות מצד המנהלים הופכות את חדר המורים למקום שבו לא רק עובדים, אלא גם נתרמים. זהו פרק על החשיבות של מבנים ארגוניים תומכים, על כוחן של קבוצות תמיכה למורים חדשים, ובעיקר על המסר שמורים ממש לא צריכים להיות לבד במערכה הזו. בין הנושאים שסקרנו לעומק בשיחה: הגדרת השחיקה כהיעדר חוסן: הבנת המנגנון שפוגע במורים בתחילת דרכם ואיך לזהות אותו בזמן. ארבעת עמודי התווך של מודל משל"ן: משמעות, שליטה, לכידות ונראות כמנועי צמיחה בבית הספר. כלים מעשיים למניעה: מהתערבויות מערכתיות ועד לתוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית כנוגדי שחיקה. תפקיד הנהלה וצוותים: איך מייצרים "נוכחות חיה" של מנהלים שנותנת כוח למורים בשטח הכנה והגשה: נועם גרין אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי עורך הפרק: אל גנון לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:⁠עבודה⁠⁠ ⁠⁠מערכתית⁠⁠ | ⁠⁠שירות⁠⁠ ⁠⁠פסיכולוגי⁠⁠ ⁠⁠חינוכי⁠⁠ ⁠⁠ירושלים ⁠למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:⁠"⁠⁠האישיות ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית⁠⁠" ⁠⁠כאוסף ⁠⁠שחקנים ⁠⁠על ⁠⁠הבמה ⁠⁠האם ⁠⁠יש ⁠⁠לבית ⁠⁠הספר ⁠⁠לא ⁠⁠מודע⁠⁠? ⁠⁠עבודה ⁠⁠בחשיבה⁠⁠פסיכואנליטית ⁠⁠מערכתית⁠⁠ אבחון ⁠⁠המערכת ⁠⁠הבית ⁠⁠ספרית ⁠⁠על ⁠⁠ידי ⁠⁠הפסיכולוג ⁠⁠החינוכי⁠ לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

    32 min
  6. דרושה מחשבה- מודל לעבודה עם הורים עם ד"ר זהבה רוזנטל. "הקול בכיתה" פרק 3

    06/08/2025

    דרושה מחשבה- מודל לעבודה עם הורים עם ד"ר זהבה רוזנטל. "הקול בכיתה" פרק 3

    מה עושים כשהתקשורת בין הבית לבית הספר עולה על שרטון? איך בונים שותפות אמת במקום לצפות לצייתנות? בפרק זה מארחת נועם גרין את ד"ר זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השפ"ח בירושלים, לשיחה מרתקת על "שפת האמון". ד"ר רוזנטל מציגה את מודל מחשב"ה – כלי עבודה מעשי המבוסס על חמישה עקרונות לשינוי הדינמיקה בין הורים למחנכים: מנטליזציה וחיבור: איך להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהוביל למטרה משותפת. שותפות מול צייתנות: בניית ברית עבודה אמיתית. בהירות והעצמה: להיות ה"מגדלור" המקצועי שמעניק תפקיד משמעותי לכל צד. דיברנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (על פי פרופ' אסתר כהן) וכיצד הבנתם משנה את איכות התקשורת שלנו עם הילד. הפרק מומלץ לאנשי חינוך המחפשים כלים לחיבור, ולהורים השואפים להתפתחות אישית ומודעות הורית עמוקה יותר. האזנה נעימה הכנה והגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן" אורחת: ד"ר זהבה רוזנטל, מנהלת שפ"ח ירושלים. עורך הפרק: אל גנון למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:הרצאה של פרופ' אסתר כהן - גוונים של הורות. פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין. פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים: מרחב מוגן | נועם גרין לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי

    34 min
  7. מעגל השכול, מעגל החיים- מדריך לצוותי חינוך. "הקול בכיתה" פרק 2

    04/07/2025

    מעגל השכול, מעגל החיים- מדריך לצוותי חינוך. "הקול בכיתה" פרק 2

    אובדן ושכול הם לא אירוע נקודתי, אלא "ספירלה" שמלווה את הילד לאורך כל שלבי התפתחותו. איך צוות חינוכי יכול ללוות תלמיד שחווה אובדן – מהבשורה לכיתה ועד לחזרה המורכבת לשגרה? בפרק זה מארחת נועם גרין את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת פורום אובדן ושכול בשפ"ח ירושלים. קרן מציגה גישה ייחודית הרואה בתלמידים שחוו אובדן כתלמידים בעלי צרכים מיוחדים, הזקוקים למעטפת מותאמת אישית. בשיחה נעמיק ב"מודל הדואלי" להתמודדות: מעגל השכול: התמודדות עם הרגשות והמחשבות סביב האדם שאיננו. מעגל החיים: ההתמודדות עם גורמי הלחץ והצורך להמשיך בשגרה. המעבר המהיר: מדוע ילדים נראים לעיתים כמי ש"אינם מתאבלים" ואיך מזהים את המעבר המהיר שלהם בין המעגלים? הפרק מציע כלים מעשיים למורים ולהורים בשכול "אזרחי" ובשכול ביטחוני, ומדגיש את תפקידה של מערכת החינוך כעוגן משמעותי עבור הילד ומשפחתו בתהליכי אבל. הגשה: נועם גרין, פסיכולוגית (מתמחה בשיקום) ויוצרת "נפשות וחסרונן".אורחת: קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית. עריכה: אל גנון לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה" פודקאסט | שפ"ח ירושלים למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת: קריאה נוספת על המודל הדואלי  אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים לצפיה בהרצאת youtube  בנושא ש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.

    30 min

Ratings & Reviews

5
out of 5
6 Ratings

About

פסיכולוגיה ובריאות הנפש בחברה החרדית נפשות וחסרונן הוא פודקאסט ייחודי המבקש ליצור גשר בין עולם הטיפול הפסיכולוגי האקדמי לבין עולם הערכים, האמונה והקהילה של הציבור החרדי ושומרי תורה ומצוות. הפודקאסט, בהגשת נועם גרין (פסיכולוגית בהתמחות שיקומית), נולד מתוך צורך ביצירת שפה מקצועית מותאמת תרבותית. דרך שיחות עם פסיכולוגים ורבנים, אנו יוצרים שפה מקצועית המגשרת בין עולם הטיפול לעולם האמונה והקהילה. למשתמשים באינטרנט מסונן, הפרקים זמינים להורדה באתר: noamgreen.co.il התוכן להעשרה בלבד ואינו תחליף לייעוץ מקצועי או הלכתי.