ספרי קודש והיסטוריה מוקלטים

אברהם גולדשטיין

ספרי קודש והיסטוריה בפורמט שמע לתועלת אלו שבדרך, על פי הפסוק במשלי (פרק ג פסוק ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך". Mishlei - Proverbs - Chapter 3: "Know Him in all your ways, and He will direct your paths". Мишлей 3 Глава Стих 6: " Во всех путях твоих познавай (волю) Его, и Он выпрямит стези твои".

  1. יצחק שמואל רג'יו (יש"ר) – האיש שניסה לבנות גשר בין התורה למודרנה

    1 HR AGO

    יצחק שמואל רג'יו (יש"ר) – האיש שניסה לבנות גשר בין התורה למודרנה

    המקורות שסופקו עוסקים ברובם בהיסטוריה, בהגות ובהתמודדות של יהדות אירופה עם המודרנה במאה ה-19, עם מיקוד נרחב בדמותו ופועלו של יצחק שמואל רג'יו (יש"ר מגוריציה). להלן רשימת המקורות: מאמרים אקדמיים מאת דוד מלכיאל (David Malkiel): המאמר "The Reggios of Gorizia: Modernization in Micro" והמאמר "New Light on the Career/Life of Isaac Samuel Reggio". ערכים ביוגרפיים על יצחק שמואל רג'יו (יש"ר): ערכים אנציקלופדיים הסוקרים את פועלו, כתביו והגותו, מתוך האתרים Wikipedia, JewishEncyclopedia.com, Encyclopedia.com ו-Jewish Virtual Library. הספר "The Middle Way": ספרו של ד"ר אפרים חמיאל (The Emergence of Modern Religious Trends in Nineteenth-Century Judaism), הבוחן את תגובותיהם של הוגים יהודים כגון רש"ר הירש, שמואל דוד לוצאטו (שד"ל) ורבי צבי הירש חיות לאתגרי המודרנה. "The Intellectual Architecture of Isaac Samuel Reggio": מסמך המנתח את תרומתו האינטלקטואלית של רג'יו למחשבה היהודית, לחינוך ולפרשנות המקרא. ספריית ספריא (Sefaria Library): דפים הכוללים אינדקס נושאים תורניים וכלליים (המתחילים באות S), וכן דפים המוקדשים לרג'יו ולפירושו לתורה ("Reggio on Torah" / "ביאור יש"ר"). בתי מדרש לרבנים (Rabbinical Seminaries): ערך אנציקלופדי על ההיסטוריה של בתי המדרש לרבנים, וכן מאמר השוואתי ספציפי בשם "The Jewish Theological Seminary of Breslau and the Rabbinical College of Padua: A Comparison" מאת אירן קאיון (Irene Kajon). ספריית פוזן (Posen Library): ביוגרפיה קצרה של רג'יו ומקור על חינוך דתי של נוער יהודי. אוסף רג'יו (Reggio Collection): פירוט מאתר ה-DHLAB על אוסף כתבי היד העבריים והספרדיים שנאספו על ידי רג'יו, אשר נרכש ונמצא כיום בספרייה הבודליינית באוניברסיטת אוקספורד. אוסף מגנס (The Magnes Collection): מידע על ארכיון המסמכים של שמואל דוד וישעיהו לוצאטו, הכולל התכתבויות עם אישים מרכזיים ובהם גם רג'יו. כתב העת "בכורי העתים": סקירה מתוך Jewish Virtual Library על כתב העת החשוב מתקופת ההשכלה, שרג'יו היה בין עורכיו. הספר "The Scandal of Kabbalah": קטעים מתוך ספרו של יעקב דוויק (Yaacob Dweck) ב-Google Books, העוסק בפולמוס המודרני נגד הקבלה שהתעורר בעקבות פרסום הספר "ארי נוהם" (מאת יהודה אריה מודינה) שההדיר רג'יו בשנת 1852. היסטוריה של כתיבת אגרות: ערך מתוך JewishEncyclopedia.com ("Letter-Writing and Letter-Writers") המפרט קובצי אגרות מפורסמים בהיסטוריה היהודית, ביניהם "אגרות יש"ר".

    22 min
  2. ישראל והאומות: חלוקת התפקידים שנשכחה

    2 DAYS AGO

    ישראל והאומות: חלוקת התפקידים שנשכחה

    המקורות שסופקו כעת הם קטעים מתוך מאמר פרי עטו של אברהם גולדשטיין, שכותרתו: "סוד המיסטריום הנוצרי ותיקונו: מיתולוגיזציה של האומה, שובו של תור בני נח והשלמות האוניברסלית מתוך הקודש". מאמר זה עצמו מנתח ומתבסס על המקורות וההתייחסויות הבאים המאוזכרים בתוכו: שיחה (עימות תיאולוגי) בין דוקטור ספי גלדצהלר, ראש בית המדרש "הרוח הגדולה", לבין האב הפרנציסקני אלברטו פארי, האחראי על הדיאלוג הבין-דתי מטעם הוותיקן. כתביו של הרב אליהו בן אמוזג, ובפרט ספריו "ישראל והאנושות" ו"תיאולוגיה דוגמטית ואפולוגטיקה". מסמך "נוסטרה אטאטה" של ועידת הוותיקן השנייה (1962–1965), המהווה את הרקע לדיאלוג מטעם הכנסייה הקתולית. בנוסף לכך, מתוך היסטוריית השיחה שלנו, סופקו קודם לכן מקורות שעליהם ביססנו את המאמרים הקודמים: הראיון בין ד"ר רועי יוזביץ' לד"ר רונן שובל שעסק בפילוסופיה פוליטית יהודית, תיאוריות האמנה החברתית, ומושג ה"קדושה הקולקטיבית". מאמרו של הרב אליהו זיני, "החינוך לחיי קדושה במשנת הרמב"ם", ששימש להבחנה בין ריסון התאוות לבין תכלית ידיעת ה'. מאמרים קודמים פרי עטך (אברהם גולדשטיין) העוסקים במשמעות המעבר מ"ארבע אמות של הלכה" לבניין ריבונות לאור שיבת ציון, תוך הבחנה מדויקת בין "קודש" ל"קדושה" ובין השם "אלוהים" לשם "הויה".

    15 min
  3. הרב אליהו זיני- זהות ואחריות: לוינס והתודעה היהודית בדורנו

    4 DAYS AGO

    הרב אליהו זיני- זהות ואחריות: לוינס והתודעה היהודית בדורנו

    המקורות שסופקו הם תמליל של שיעור שמסר הרב אליהו זיני, ראש ישיבת "אור וישועה" בחיפה, בנושא הזהות היהודית היום. השיעור ניתן במקור בצרפתית ב-27 ביוני 2017 (ג' בתמוז תשע״ז) בטכניון, בפני סטודנטים מהטכניון, ממכינת מסע (Massa Prépa) ומישיבת אור וישועה. הנושא המרכזי של השיעור מבוסס על ניתוח מאמרו של הפילוסוף היהודי-צרפתי עמנואל לוינס, הנקרא "תעודות זהות" (אשר פורסם בספרו "חירות קשה"). במסגרת המקורות, הרב זיני מרחיב על מספר נושאים מרכזיים: הרקע הפילוסופי של לוינס: מוריו של לוינס בגרמניה, אדמונד הוסרל ומרטין היידגר, משמשים כדוגמה לכך שבעולם המערבי גאונות אינטלקטואלית אינה מעידה בהכרח על מוסריות, שכן שניהם שיתפו פעולה או תמכו בנאציזם. השפעת "החכם שושני": דמותו המסתורית והגאונית של החכם שושני, שהיה מורו של לוינס לאחר השואה, מוצגת כמי שחיבר את לוינס לעומק התורה ולמחשבת הגאון מווילנה (דרך ספרו של ר' חיים מוולוז'ין, "נפש החיים"), והכווין אותו לרתום את הידע הפילוסופי שלו לשירות התורה. מהות הזהות היהודית: לוינס טוען כי הזהות היהודית אינה משהו שמצטרפים אליו באופן חיצוני, אלא גורל וזהות "רדיקלית ובלתי ניתנת לקריעה" שקודמת לכל בחירה. היהדות מתוארת לעיתים כחוויה של כאב, אך גם כזו המוקרנת מגאווה, בחירה ואושר. האחריות האוניברסלית: התפקיד היהודי מוגדר כנשיאת עול ואחריות על כל מבנה הבריאה, ממש כמו "שומר שאינו מצפה להחלפה". הסכנה בצמצום היהדות ללאומיות בלבד: ישנה ביקורת חריפה על הניסיון לצמצם את הזהות היהודית לתעודת זהות ישראלית או לאזרחות בלבד, שכן ללא התוכן הרוחני והתורני, הזהות הלאומית עלולה להיאבד. תמלול לעברית: https://docs.google.com/document/d/1wWFDt1WbyzW8f3SIFpCNPfJC3TLKorVIxEGqSpGqIs0/edit?usp=sharing שיעור במקור: https://youtu.be/pHdlJXWg7KM?si=qsOghjOoMOS8bOp1

    17 min
  4. הריא״ז – בין מסורת לפילוסופיה: הקרב על נשמת האמונה

    5 DAYS AGO

    הריא״ז – בין מסורת לפילוסופיה: הקרב על נשמת האמונה

    פוסט מהבלוג "Kotzk Blog" מאת הרב ד"ר גאווין מיכל, המשווה בין תפיסותיהם התיאולוגיות וההלכתיות של הרמב"ם ושל רבי ישעיה די טראני האחרון (הריא"ז). ערכים אנציקלופדיים על רבי ישעיה בן אליהו די טראני (הריא"ז): מתוך האתר JewishEncyclopedia.com, מתוך האנציקלופדיה יודאיקה באתר Encyclopedia.com, ומתוך ויקיפדיה באנגלית. ערכים אנציקלופדיים על רבי ישעיה בן מאלי די טראני (הרי"ד הזקן): מתוך האתר JewishEncyclopedia.com, מתוך האנציקלופדיה יודאיקה באתר Encyclopedia.com, ומתוך ויקיפדיה באנגלית. "המורשת ההלכתית והפילוסופית של רבי ישעיה בן אליהו די טראני (ריא"ז)" – מאמר הסוקר את דרכו בפסיקת הלכה, יחסו למקורות התלמודיים (כגון התלמוד הירושלמי) והעברת מורשתו לדורות הבאים. טקסט מספר "ערוך השולחן" (אורח חיים, סימן ש"ז) – מקור כפול (הן מתוך אתר "ויקיטקסט" והן מתוך אתר "ספריא") הכולל את הלכות השבת, ובמרכזן דיני "ודבר דבר", איסור קריאת שטרי הדיוטות ודיני אמירה לעכו"ם. עבודת דוקטורט מאת יוסף סלוטניק (אוניברסיטת בר-אילן) בשם "פרשנות התלמוד של רבי ישעיה דיטרני הזקן" – מחקר מקיף הבוחן את המתודולוגיה הפרשנית של הרי"ד, את יחסו לשינויי גרסאות, ואת יחסו למסורות שונות כגון פירוש רש"י, הגאונים, חכמי איטליה ובעלי התוספות. "רשימת ספרים וחיבורים על הלכות קרבן פסח" – רשימה ביבליוגרפית מאת הרב הראל דביר שפורסמה בשנתון "אסיף".

    19 min
  5. רבי משה מאיוורא – הרגע שבו הספר הפך לרב

    5 DAYS AGO

    רבי משה מאיוורא – הרגע שבו הספר הפך לרב

    המקורות שסופקו לך עוסקים בחכמי התוספות (בדגש על חכמי איוורא ורבי משה מאיוורא) וכוללים את הרשימה הבאה: MOSES OF EVREUX - JewishEncyclopedia.com Moses of Évreux - Wikipedia (הערך באנגלית על משה מאיוורא בוויקיפדיה) TOSAFOT - JewishEncyclopedia.com The Intellectual Architecture of the Evreux School: The Life, Methodology, and Lasting Influence of Rabbi Moses of Evreux (מאמר על האדריכלות האינטלקטואלית של אסכולת איוורא) Tosafot - Wikipedia (הערך באנגלית על בעלי התוספות) Tosafot | Encyclopedia.com בעלי התוספות - הספרייה הלאומית (מאמר העוסק ברקע ובהיסטוריה של בעלי התוספות מתוך אתר הספרייה הלאומית) היצירה התוספותית - BeitChabad.com - בית חבד (מאמר מאת מנחם ברונפמן הסוקר את היצירה התוספותית, דרכי הלימוד ור"י הזקן) יצחק מאיוורא – ויקיפדיה משה מאיוורא - ויקיפדיה ש"ס וילנא - ויקיפדיה (ערך העוסק במהדורת הש"ס המוכרת, שבה שולבו פירושי התוספות) תוספות - ויקיפדיה (הערך בעברית על התוספות) תוספות איוורא - ויקיפדיה (ערך העוסק בקובץ התוספות של חכמי איוורא) תוספות שאנץ - ויקיטקסט

    17 min
  6. רבי שמחה משפיירא – החכם שעיצב מחדש את יהדות אשכנז אחרי החורבן

    6 DAYS AGO

    רבי שמחה משפיירא – החכם שעיצב מחדש את יהדות אשכנז אחרי החורבן

    המקורות שסופקו הם: A Tale of Two Tosafist Centres - Yeshiva University: מקור טכני המכיל הודעת שגיאה בלבד ("403 Forbidden"). SIMḤAH B. SAMUEL OF SPEYER - JewishEncyclopedia.com: ערך מתוך האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) הסוקר את קורות חייו וחיבוריו של רבי שמחה בן שמואל משפיירא, מבעלי התוספות בגרמניה במאה ה-13. Simha of Speyer - Wikipedia: ערך בוויקיפדיה האנגלית על דמותו, חיבוריו (כגון "סדר עולם") ופועלו של רבי שמחה משפיירא. Simḥah ben Samuel of Speyer - Jewish Virtual Library: מאמר ביוגרפי מתוך הספרייה היהודית המקוונת על רבי שמחה משפיירא, המפרט את רבותיו, תלמידיו וחיבוריו ההלכתיים. Snow for Tvillat Keilim | The Lindenbaum Center for Halakhic Studies: תשובה הלכתית מאת הרב דב לינזר מישיבת "חובבי תורה" בנושא טבילת כלים בשלג. המאמר מסתמך, בין היתר, על פסיקה היסטורית של רבי שמחה משפיירא שהתיר לאישה לטבול בשלג בשעת הדחק, ועל הדיון ההלכתי שהתעורר סביב פסיקה זו. חכמי שפיירא ויצירתם הרוחנית: מאמר של ירמיהו מלחי העוסק בהיסטוריה של הקהילה היהודית בשפיירא, ומתמקד בחמישה מגדולי חכמיה במאה ה-12, ביניהם ריב"א, רבנו שמריה, רבי יהודה בן קלונימוס, רבי שמואל החסיד, ורבי שמחה משפיירא. יהודה בן קלונימוס משפיירא - ויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה העברית על רבי יהודה בן קלונימוס (ריב"ק), חכם מבעלי התוספות שהיה רבו של רבי שמחה משפיירא. משנתו התורנית, פועלו הציבורי ומורשתו של רבי שמחה משפיירא: מחקר מקיף ומעמיק הבוחן את דמותו של רבי שמחה משפיירא, תורתו, קשריו עם חכמי צרפת ואשכנז (כגון רבי ישעיה די טראני והראבי"ה), השפעתו על תקנות שו"ם ומשנתו ההלכתית. שמחה משפיירא – ויקיפדיה: ערך קצר בוויקיפדיה העברית הסוקר את הביוגרפיה, הרקע והחיבורים של רבי שמחה משפיירא. תקנות שו"ם - ויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה העברית העוסק בתקנות ההיסטוריות בענייני ממון, משפט וקהילה, שתוקנו על ידי מנהיגי קהילות שפיירא, ורמייזא ומגנצא. הערך מפרט על מעורבותו של רבי שמחה בחתימה על התקנות ובגיבושן.

    27 min
  7. הרב ישעיה די טראני (הרי"ד הזקן) – החכם שהעז לחשוב אחרת בתוך המסורת

    6 DAYS AGO

    הרב ישעיה די טראני (הרי"ד הזקן) – החכם שהעז לחשוב אחרת בתוך המסורת

    המקורות שסופקו כוללים מגוון טקסטים, מאמרים מחקריים וספרי קודש והלכה. להלן פירוט של המקורות העיקריים שעולים מהמידע שסופק: מקורות העוסקים ברבי ישעיה די טראני (הרי"ד הזקן): עבודת דוקטורט: "פרשנות התלמוד של רבי ישעיה דיטרני הזקן" - עבודת מחקר מקיפה מאת יוסף סלוטניק (אוניברסיטת בר-אילן) העוסקת ביצירתו, המתודולוגיה הפרשנית שלו, ויחסו למסורות שקדמו לו (כגון מדרשי ההלכה, תלמוד ירושלמי, הגאונים, מסורת איטליה ובעלי התוספות). מאמרים: "פועלו ומשנתו התורנית של רבי ישעיה די טראני" וכן "מרכז התורה העלום באיטליה ובביזנטיון, וסיפורו של תוספות הרי"ד" (מאת מנחם ברונפמן, אתר חב"ד) - מאמרים הסוקרים את ההיסטוריה של יהדות איטליה בימי הביניים, ואת תולדות חייו ויצירתו של הרי"ד הזקן. ויקיפדיה וספריא - הערך האנציקלופדי של "ישעיה די טראני" מוויקיפדיה, וכן דפי תוכן ומידע על ספריו מתוך אתר "ספריא" (כגון על "תוספות רי"ד" למסכת עירובין ועל "ספר המכריע"). "אוצר הספרים" - דפי מידע ורכישה על הספרים "סט פסקי הרי"ד והריא"ז" ו"ספר המכריע". מקורות העוסקים ברמב"ם וכתביו: ספר המבוא לספרי הרמב"ם - קטעים נרחבים מאוד מספר מאת הרב דוד משה מוסקוביץ, המשמש כמבוא מקיף לחייו ולחיבוריו השונים של הרמב"ם (כגון "פירוש המשניות", "ספר המצוות", "משנה תורה" ו"מורה נבוכים"), וכן להיסטוריה של כתיבת הספרים והשפעתם לדורות. ספרי הלכה אחרים מתוך ויקיטקסט וספריא: ערוך השולחן - קטעים מתוך החיבור "ערוך השולחן" (מאת הרב יחיאל מיכל עפשטיין) בנושא הלכות שבת ועירובין (סימנים רמ"ב והלאה) מתוך אתר ויקיטקסט, וכן קטע מתוך "יורה דעה" העוסק בדיני קימה והידור לתלמיד חכם. שולחן ערוך, אורח חיים - דיני קדימה בברכות (סימן רי"א) מתוך ויקיטקסט, הכולל את הדיון ההלכתי של נושאי כליו כמו הט"ז (טורי זהב), מגן אברהם וביאור הלכה. שולחן ערוך הרב - דף תוכן ומידע היסטורי מתוך אתר ספריא אודות ספר ההלכה "שולחן ערוך הרב", שחובר על ידי האדמו"ר הזקן מחב"ד, רבי שניאור זלמן מליאדי.

    17 min

About

ספרי קודש והיסטוריה בפורמט שמע לתועלת אלו שבדרך, על פי הפסוק במשלי (פרק ג פסוק ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך". Mishlei - Proverbs - Chapter 3: "Know Him in all your ways, and He will direct your paths". Мишлей 3 Глава Стих 6: " Во всех путях твоих познавай (волю) Его, и Он выпрямит стези твои".