גיבורים

יוחאי נבו

ברוכים הבאים לפודקאסט 'גיבורים' – מסע מרגש ומעמיק אל חייהם וסיפוריהם של חללי מלחמת חרבות ברזל, אלה שנתנו את חייהם למען העם והמדינה. בכל פרק אני מביא ראיונות עם בני משפחה, חברים ועמיתים לנשק, החושפים את המורשת, הגבורה והערכים שהותירו אחריהם. זהו פודקאסט שנועד להנציח את זכרם של הגיבורים ולהעביר לדורות הבאים את משמעות ההקרבה שלהם. 'גיבורים' הוא הרבה יותר מסיפורים אישיים – הוא קול שמחבר בין העבר, ההווה והעתיד של כולנו. האזינו למסע של זיכרון, כאב ותקווה למעלה מ-300 מהחללים במלחמה הותירו אחריהם בן או בת זוג שכולים. לתרומה לעמותה "הותיר אחריו חבר.ה": https://give.girlfriendsidf.org.il/e6mr9vy6

  1. 3 days ago

    פרק 65: רב"ט טל דרור ז"ל - פה הבנתי את ערך הרעות לעומקו

    סיפורו של רב"ט טל דרור ז"ל, אשר נפל מפגיעת כטב"מ, בליל ראש השנה תשפ"ה-2024, הוא סיפור על נער שהפך לאדם צעיר עם תחושת אחריות יוצאת דופן לסובבים אותו, בן בכור שהיה עוגן עבור האחים שלו, חבר שהיווה כתובת לאחרים, ואדם שהיה לו חשוב לראות גם את מי שאחרים לא תמיד ראו. בעצב ובגעגועים שלא מפסיקים, מספרת אימו, אורית, על הילדות של טל, על האהבה שלו לשחמט ולאומנויות לחימה, על החברים שהפכו את הבית למקום הומה, ועל היכולת הטבעית שלו להוביל, לחבר בין אנשים ובעיקר להיות שם בשבילם. במכינה, טל ניסח לעצמו את אחד העקרונות שהנחו אותו: "פה הבנתי את ערך הרעות לעומקו" - ההבנה שלא עומדים מהצד כשאחרים נושאים בנטל. במבט לאחור, רואה אורית גם כמה צירופי מקרים שקשה להתעלם מהם - מקום שבו טל חווה תובנה משמעותית, רגעים אחרונים שבהם דיבר עם אמו על העתיד, ומילים שכתב לה בלי לדעת עד כמה היא עוד תחזור אליהן. זה סיפור גם על הדרך שבה משפחה שלמה מנסה להמשיך לחיות כשאחד האנשים שהיו במרכז חייהם כבר איננו, ועל החיבורים שטל יצר בחייו וממשיכים להתקיים גם אחרי מותו.

    פרק 65: רב"ט טל דרור ז"ל - פה הבנתי את ערך הרעות לעומקו
  2. 26 Aug

    פרק 64: סמ"ר עינבר אברהם קב ז"ל – כשהם נשברו, הוא הרים אותם

    סיפורו של סמ״ר עינבר אברהם קב ז"ל, שנהרג בשוגג מ"ירי ידידותי" בעת שהסתער חשוף על מחבל, הוא סיפור על אדם שהיה לו אכפת מכולם. על בן, אח, חבר ולוחם, שראה את מי שסביבו, דאג להם ורצה שיהיה להם טוב. כבר מילדות עינבר היה אדם אחראי, אכפתי ומשימתי. הוא היה זה ששומר, שם לב, דואג, עושה סדר ולא מוותר כשמשהו חשוב לו. לצד כל אלו הייתה בו גם שמחת חיים גדולה – אהבה לכדורגל, למוזיקה, לצחוקים ולריקודים, ובעיקר יכולת מיוחדת להביא את הרוח שלו גם למקומות הקשים ביותר. בשיחה מרגשת ונוגעת ללב עם אימו, לירון, היא מספרת על הילד, הנער והאדם שהיה, על הקשר המיוחד עם אחיו, על האהבה למשפחה, על החברים שהפכו לחלק בלתי נפרד מחייו, על הדרך שבה דאג לאחרים ועל המסע שעשה כדי להיות לוחם בצנחנים. עינבר חווה את העולם בעוצמות גדולות. היו רגעים שבהם הכול הרגיש לו "שחור", כבד וקשה. אבל הוא ידע להכיר בקושי, ידע לבקש עזרה, וידע לתת לחברים שלו להרים אותו כשהיה זקוק להם. ומהרגע שהם נתנו לו כוח – הוא ידע להחזיר אותו אליהם, ובגדול. החברים שלו סיפרו שבשטח, כשהם נשברו, עינבר היה זה שהרים אותם – עם ההומור, השמחה, הצחוקים, המוזיקה והריקודים. זהו סיפור על אדם עם לב גדול, אמת פנימית, נחישות ושמחת חיים, שהצליח לתת כוח לאחרים גם ברגעים הקשים ביותר, ועל אימא שממשיכה לחפש את הקשר עם בנה, ומספרת על המסרים, הסימנים והעידוד שהיא מרגישה שמגיעים ממי שהיה עבורה עולם ומלואו.

    פרק 64: סמ"ר עינבר אברהם קב ז"ל – כשהם נשברו, הוא הרים אותם
  3. 12 Aug

    פרק 62: סרן יהונתן (ג'וני) קרן ז"ל - מה שנשאר ממנו

    סיפורו של סרן יהונתן (ג'וני) קרן ז"ל, שנפל בקרב בעזה ב-29/10/2024, הוא סיפור על אדם שהשאיר אחריו הרבה יותר מזיכרונות. אחרי נפילתו, בין החפצים שהגיעו למשפחתו, נמצאה מחברת שכתב במהלך המלחמה. הוא כתב בה על המחשבות שלו, על החלומות, על הצבא, על החברים ועל המשפחה. הוא לא ידע וכנראה גם לא דמיין, שהמחברת הזאת תהפוך לאחת המתנות האחרונות שהשאיר אחריו. עבור הוריו שי ולילך ואחיו הגדול איתמר, המחברת היא לא רק מה שכתוב בה. היא משהו פיזי שנשאר מג'וני – משהו שנכתב בידיים שלו, יצא מהראש ומהלב שלו ואפשר להחזיק אותו. מבחינתם, היא אולי הדבר שהכי קרוב ליהונתן שנשאר להם. בשיחה מרגשת ומלאת השראה, אנחנו חוזרים אל הסיפור של ג'וני דרך המשפחה שלו – אל הילדות, הבית והקשר המיוחד בין בני המשפחה, אל הדרך שעשה כלוחם וכמפקד, ואל האדם שהיה מאחורי המדים. אנחנו מדברים על הרגישות שהייתה חלק כל כך משמעותי ממנו, על היכולת שלו להיות שם עבור האנשים שסביבו, על המלחמה שבה נלחם ועל הפיקוד שעליו חלם. ובעיקר, בעזרת המחברת, אנחנו פוגשים את ג'וני לא רק דרך מה שאחרים מספרים עליו, אלא גם דרך המילים שהוא עצמו השאיר אחריו.

    פרק 62: סרן יהונתן (ג'וני) קרן ז"ל - מה שנשאר ממנו
  4. 5 Aug

    פרק 61: רס"ר (מיל') אור ברנדס ז"ל - למלא את האמבטיה

    סיפורו של רס"ר (מיל') אור ברנדס ז"ל, לוחם שריון, נהג טנק, שנפל בקרב ברצועת עזה. אור לא הספיק להיות פסיכולוג, אבל כל מי שפגש אותו כבר הרגיש שהוא כזה. בשיחה מרגשת עם הוריו, שמחה ומיקי, הם משתפים על חייו של אור - נער שהתנדב בלי סוף, מדריך בבני עקיבא, סטודנט לפסיכולוגיה ופילוסופיה, ואדם שהאמין בכל ליבו בכוחה של שיחה אחת לשנות חיים. במילואים, בתוך הטנק ברצועת עזה, הוא לא הסתפק בללחום. דרך מכשיר הקשר הצה"לי הוא יצר את "העגלון בסלון" - מעין פודקאסט מאולתר שבו שוחח עם לוחמים, הצחיק אותם, עודד אותם ובעיקר הקשיב להם. כל פרק הסתיים באותה שאלה מפתיעה: "במה היית ממלא את האמבטיה?" שאלה שנשמעה משעשעת, אבל גילתה לא מעט על האדם שמולה. בגעגועים אינסופיים הם מספרים על הילד שתמיד קם ראשון לעזור, על הצמחונות שבחר מתוך אידיאולוגיה, על החלום להיות פסיכולוג, על הרגישות שהפכה אותו לעוגן עבור כל כך הרבה אנשים, ועל הימים האחרונים שלפני נפילתו בקרב בעזה. זהו פרק על אדם שבחר בחיים גם מתוך המלחמה, על היכולת להרים את הראש דווקא כשהכול סביב מתפרק, ועל המורשת שאור הותיר אחריו – להקשיב יותר, לאהוב יותר, ולשאול את השאלות שמצליחות להגיע ללב. וגם, אולי, לחשוב לרגע: במה אנחנו היינו ממלאים את האמבטיה שלנו?

    פרק 61: רס"ר (מיל') אור ברנדס ז"ל - למלא את האמבטיה
  5. 22 Jul

    פרק 59: סמל עמיחי שמעון רובין ז"ל - למסור את הנפש גם בחיים

    סיפורו של סמל עמיחי שמעון רובין ז"ל הוא סיפור על החיפוש אחר האמת. חיפוש אחר שליחות ואחר המקום שבו יוכל לתרום את המיטב שלו לעם ישראל. בכל צומת משמעותי בחייו הוא עצר, שאל, בירר ולא הסתפק בתשובות קלות. כך היה כשבחר את הישיבה שבה ילמד, כך כשהחליט להתגייס לגולני, וכך גם כששקל אם לצאת לפיקוד. הוא לא חיפש תפקיד או כבוד – הוא חיפש את הדרך להיות אדם טוב ומשמעותי יותר. בשיחה עם אמו, בתיה, נפרשת דמותו של הילד הסקרן שגדל בעכו, של הנער שלא פחד לומר את דעתו בכבוד, של הבחור שהאמין שצריך לחיות מתוך אמת פנימית, ושל הלוחם שהפך לדמות מחברת ואהובה על כל מי שפגש. בכאב ובגעגוע, מספרת בתיה על הדרך שעשה מעולם הישיבה אל הצבא, על היכולת הנדירה שלו להנהיג מתוך ענווה, ועל הקרב הקשה בבוקר שמחת תורה, שבו המשיך להילחם ולהגן על חבריו גם לאחר שנפצע אנושות. זו גם שיחה על המשפחה שנשארה מאחור – על שלושת הימים לצד מיטתו בבית החולים, על ההחלטה לתרום את איבריו, על האמונה שמחזיקה גם ברגעים הקשים ביותר, ועל ההבנה שגבורתו של עמיחי לא התחילה בשדה הקרב, אלא נבנתה לאורך חיים שלמים של אמת, אחריות, מסירות ואהבת אדם. זהו פרק על בחירה, על שליחות, ועל אדם שהראה שאפשר למסור את הנפש גם בחיים עצמם – בכל יום מחדש

    פרק 59: סמל עמיחי שמעון רובין ז"ל - למסור את הנפש גם בחיים
5
out of 5
10 Ratings

About

ברוכים הבאים לפודקאסט 'גיבורים' – מסע מרגש ומעמיק אל חייהם וסיפוריהם של חללי מלחמת חרבות ברזל, אלה שנתנו את חייהם למען העם והמדינה. בכל פרק אני מביא ראיונות עם בני משפחה, חברים ועמיתים לנשק, החושפים את המורשת, הגבורה והערכים שהותירו אחריהם. זהו פודקאסט שנועד להנציח את זכרם של הגיבורים ולהעביר לדורות הבאים את משמעות ההקרבה שלהם. 'גיבורים' הוא הרבה יותר מסיפורים אישיים – הוא קול שמחבר בין העבר, ההווה והעתיד של כולנו. האזינו למסע של זיכרון, כאב ותקווה למעלה מ-300 מהחללים במלחמה הותירו אחריהם בן או בת זוג שכולים. לתרומה לעמותה "הותיר אחריו חבר.ה": https://give.girlfriendsidf.org.il/e6mr9vy6

You Might Also Like