...פסקה נ"ה:עיקר העבירות באים מחמת השכחה, שהוא בלב, כדאיתא במגילה (יח.), שאפילו זוכר במוח – מכל מקום אינו זוכר בלב, כי אלו היה באמת זוכר בהרגשת הלב שה' יתברך ציוה על זה לא תעשה כן, אי אפשר כלל שהיה עושה, רק שהיצר מעלימו מלבו, כענין "שמנת עבית" וגו' (דברים ל"ב, ט"ו).תדע שמצות ציצית הוא לזכור על־ידה מצות־ה', ואמרו ז"ל (מנחות מד.) במעשה דתלמיד שזכר על־ידי הציצית, ושם היה מזיד ויודע, רק שעמדו הציצית נגדו, שנתחדש לו הזכירה רק מן המוח ללב.וכן אמרו הקדמונים דלכן נסמך פרשת "ציצית" ל"מקושש", שלא יארע עוד כזה לשכוח שהוא שבת, והרי מקושש מזיד היה. ולכן אמרו פרק קמא דנדרים (ח.): נשבעים לקיים המצות, ואף־על־גב דמושבע ועומד מהר סיני, לזרוזי נפשיה, ומה זירוז הוא? אבל הוא כמו שאמרנו:...למה אנחנו נופלים בדברים שאנחנו יודעים שהם לא טובים? למה התפילה או הלימוד שלנו יכולים להרגיש לפעמים כמו "מצוות אנשים מלומדה", יבשים וטכניים?התשובה האינסטינקטיבית היא שאולי "שכחנו" או שאנחנו צריכים ללמוד עוד מוסר. אבל ר' צדוק מניח אצבע על נקודה עמוקה וכואבת יותר: הפער הבלתי נתפס בין הזיכרון שבמוח לבין השכחה שבלב.בפרק הזה אנחנו צוללים להגדרה המדויקת של "שכחת הלב". ר' צדוק מסביר ש"אפילו זוכר במוח, מכל מקום אינו זוכר בלב". אדם יכול להיות גאון בידיעת התורה, לדעת בדיוק מה אסור ומה מותר, ואפילו לזכור שיש לו אישה וילדים שהוא אוהב – אבל בפועל, בזמן אמת, הלב "לא שם". הוא פועל על טייס אוטומטי. היצר הרע, בבחינת "שמנת עבית כסית", לא מוחק את הידע מהשכל, אלא פורס מסך עבה על הלב שמונע מהידיעה להפוך לחוויה ולרגש חי.אנחנו רואים את זה במדרש על האדם שהציצית טפחה על פניו. הרי הוא ידע מה זה ציצית גם קודם, אז מה השתנה? התשובה היא שהידיעה ירדה ללב. זה ההבדל בין בעל שעושה את כל המטלות בבית כי "צריך", לבין בעל שעושה אותן כי הוא "רואה" את אשתו. הפער הזה, בין עשייה טכנית לעשייה עם "זיכרון הלב", הוא כל ההבדל בין חיים של גלות לחיים של גאולה וערנות.אז איך מתקנים? איך זוכים למה שר' צדוק מכנה "צדיקים ליבם ברשותם"?הפתרון אינו עוד תזכורות חיצוניות (כמו פתקים או סימנים), אלא עבודה של "דיבור אל הלב". היכולת לעצור שנייה לפני המעשה – לפני הסנדוויץ' לילדים, לפני התפילה, או לפני הניסיון – ולהגיד ללב: "אני צריך אותך פה". ההבנה שהקב"ה, "רחמנא ליבא בעי", מחפש את הדופק החי שבתוך המעשה, היא המפתח להסרת הכיסוי ולהחזרת החיות לעבודת השם שלנו....
