צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

ישיבת ההסדר ירוחם
  • 0.0 (0)
  • Judaism

"ראשית כניסת האדם לעבודת ה'..." כבר שנים רבות מעביר הרב שי גניזי שיעור בישיבה בספרו של ר' צדוק הכהן "צדקת הצדיק" ועכשיו – תורות ר' צדוק יוצאות גם החוצה עם סדרת פודקאסטים חדשה. בכל פרק נלמד פסקה אחת, שתיתן לנו מבט חדש על התורה והחיים, ולפעמים אפילו נצא עם כמה שיעורי בית למחשבה ופעילות. ותודה ל"להקת מעגלים - להקה לחתונה" על השיר המלווה "ובכן צדיקים" (https://youtu.be/Cx8dSNokA7U?si=KKj3MQ8LpyeRXVA9)

  1. 1 hr ago

    ספיישל אלול - משהו חדש מתחיל | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    בפסקה צ"ט, ר' צדוק משייך את התשובה הגמורה למצב שבו אדם לא זוכר בכלל את החטא. זו מדרגה מאוד גבוהה של תשובה שבה האדם הוא אחר לגמרי והאישיות הקודמת שלו נעלמת. האדם צריך להפתח לאפשרות הזו בתשובה שלו....צדקת הצדיק פסקה צ"ט:"סימן לתשובה גמורה – כשאינו זוכר כלל החטא, כמו שכתוב בב"מ (נח:): שלא יאמר לבעל תשובה: זכור כו'; וכן ‏ה' יתברך, אין מזכיר לבעל תשובה הגמור, וממילא אינו זוכר, כי כל כחות האדם מה' יתברך: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם אוֹ מִי יָשׂוּם אִלֵּם אוֹ חֵרֵשׁ אוֹ פִקֵּחַ אוֹ עִוֵּר, הֲלֹא אָנֹכִי ה'" (שמות ד, יא); וכן כחות ‏המחשבה והזכירה, ואם אין השם יתברך שופע לו ומזכיר לו - אינו זוכר.ובתנא דבי אליהו רבה פרק א': "שעתיד הקב"ה ‏לומר: איני זוכר עונותיו ואין עולין על לבי". וכבר אמרו ז"ל (שיר השירים רבה ה, ב): "הקב"ה לבן של ישראל, שנאמר: צוּר לְבָבִי וְחֶלְקִי אֱלֹהִים לְעוֹלָם (תהלים עג, כו)". ממילא גם על לבו של אדם אינו עולה, וזהו מעין עולם הבא.וכל זמן שלא הגיע אדם לעומק ‏התשובה כזה, שהוא תכלית שלימות הכפרה, אינו בנייחא; וע"ז אמר דוד המע"ה: "הֶרֶב כַּבְּסֵנִי מֵעֲוֹנִי וּמֵחַטָּאתִי טַהֲרֵנִי (תהלים נא, ד), כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָ"ע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד" (תהלים נא, ה); והאדם מצדו צריך להיות חטאתו נגדו תמיד: ‏"...

  2. 11 Aug

    פסקה צ"ב: לצאת מעמדת התייר הרוחני | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    ר' צדוק מזהיר אותנו ממצב שבו נפתחות לנו מדרגות רוחניות לרגע ונעלמות. העולם הרוחני הוא לא מתאים לתיירים שרוצים להנות לרגע מהתרוממות רוח אלא הוא מיועד לאלו שמוכנים שהעולם הרוחני יהיה מרכז וטעם החיים שלהם....צדקת הצדיק פסקה צ"ב:"לפעמים נפתח לאדם מדרגות, ואם הוא רק לפי שעה ואחר־כך נעלם ממנו והוא חוזר לסורו להיות ‏משוקע בתאות – יש לו להתבונן ולדאג פן הוא ח"ו עד"ש בפרק חלק (קא:) בדור המבול שהטעימן מעין ‏עוה"ב; והרי אמרינן בפרק היה קורא (ברכות יז, א) שהעוה"ב אין בו שום הנאה וחמדה מעניני תאות עולם הזה, רק נהנין מזיו ‏השכינה. ואחר פתיחת אור כזה הרי לא היו עוד בני מבול, רק ע"כ שנפתח להם לשעה ונעלם, והוא ‏אחד עם הד"א דשם דקאמר זמן קטן אחר זמן גדול, שזה היה זמן אולי ישובו על־ידי־זה שפתח להם ה' יתברך ‏אור כזה, שהוא גם כן העדר היצ"ר, ואחר־כך העלימו כרגע וחזרו לתאותם. ואידך לישנא שהם ימי אבלו ‏דמתושלח, והיינו דמיתת צדיקים מכפרת כשעיר המשתלח (יומא מב.). וקיי"ל (שבועות יג.) גם ‏בשעיר צריך תשובה, רק החילוק בזה ה' יתברך פותח הפתח לתשובה ומאיר אורו באתערותא דלעילא ‏קודם, וכנ"ל. ולכך באותם ימי אבלו היה כן אתערותא דלעילא מקודם אחר זמן גדול שהיה קודם, להיות שובו כו' ‏באתערותא דלתתא: ‏"...להצטרפות לקבוצת הווטסאפ שלנו - קבוצה שקטה עם קישורים לתורת הישיבה ◄ https://bit.ly/yhypodcats

  3. 4 Aug

    פסקה צ': לימוד תורה מחובר לנפש ולעולם | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    ר' צדוק מציע לימוד תורה שונה מהאידיאל הליטאי של תורה מנותקת. הוא מבקש למצוא איפה התורה מהדהדת את נפשות ישראל בדור שלנו ואיך היא משפיעה על העולם....צדקת הצדיק פסקה צ':"התורה הוא מפת העולם, כמ"ש בבראשית רבה רפ"א במשל דדיפתראות ופינקסאות, וכן ישראל [שהם ‏ואורייתא חד, כנודע, כי אור הנפשות דישראל הוא עצמו אור התורה, וכמ"ש דיש ס"ר אותיות לתורה] שבכל דור – הם מפת העולם באותו דור,כפי ההתחדשות שבנפשות מישראל בכל דור – כן התחדשות ‏העולם באותו זמן, וכמ"ש ביבמות (סג.): אפילו ספינות כו' בשביל ישראל.וכמו שהנפשות משתנות ‏מדור לדור – כן התורה, והיינו התורה שבע"פ שמתחדש בכל דור חדשות על־ידי חכמי־ישראל, ועל־ידי כל חדשות ‏התורה שבע"פ יוצא לאור נפשות חדשות מישראל, ועל פיהם נתחדש גם כן ענינים בעולם,וממצב העולם ‏בכל דור נוכל להתבונן על מצב נפשות ישראל שבדור, וכן על מצב התורה שבפיות תלמידי־חכמים האמיתים ‏שבאותו דור [ולכ"א בחגיגה (ה:): אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם; עיין שם, ומובן]:" ...להצטרפות לקבוצת הווטסאפ שלנו - קבוצה שקטה עם קישורים לתורת הישיבה ◄ https://bit.ly/yhypodcats

  4. 28 Jul

    פסקה פ"ט: ספיישל לחופש הגדול - לדבר בעולם | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    ר' צדוק מכוון אותנו לא לשתוק כדי להמנע מדיבורים לא טובים אלא למצוא את הדרך להצליח להפסיק באמצע דיבור לא טוב ולשאוף לעולם של גיבור משוחרר חופשי וטוב....צדקת הצדיק פסקה פ"ט:"דרשו רז"ל בחולין (פט.) על פסוק "הַאֻמְנָם אֵלֶם צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן מֵישָׁרִים תִּשְׁפְּטוּ בְּנֵי אָדָם" (תהלים נח, ב): "אומנתו של אדם בעולם הזה – ישום עצמו כאלם"; ופירוש ‏לשון אומנות – דבר גדול שאין כל אחד יכול לעשותה. וכד"ש בירושלמי שילהי סוכה (פ"ה ה"ח): "באמונתם באומנתם ‏אומנות גדולה כו'". ואימת הוא אומנות? רק כש"צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן", שלזה צריך אומנות גדול כאשר מדבר ‏ומפסיק באמצע, שעד פה הוא הדבור צדק, מה שאין כן שלא לדבר כלל;אי נמי: עצה הוא איך יוכל לאומנות ‏זו כש"צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן", כמ"ש בערכין (טו:), ובדברים רבא רפ"א שדברי־תורה מרפא הלשון. ושם בדב"ר שמתיר הלשון, ‏רוצה לומר: שהוא מתירו לדבר הכל, כמ"ש בסוכה (כא:) עליהו: אפילו שיחת חולין כו', שכל שיחתן תורה. וזהו ‏דמייתי שם: "ספרים נכתבים בכל לשון" – רוצה לומר: אפילו שיחת חולין כאשר הוא תורה, והיינו כמ"ש בירושלמי ‏דברכות (ס"פ ט): "פטטיא דאורייתא טבין". [ומאן דאמר אלא יונית, כמ"ש בזוה"ח (יתרו) דאינון קריבין ‏לאורחי מהימנותא עיין שם. מזה זכו ללשון, ובב"ק (פג.) מחלקים בין לשון לחכמה עיין שם. ומ"מ א' (במגלת ‏תענית) דנחשך העולם ביום שנעתק התורה ליונית, ושינו י"ג דברים; ובמק"א ביארנום, ושם ביארנו כי ‏הם זלעו"ז נגד תורה שבע"פ, לכך היו פום ממלל רברבין, ולכך ספרים נכתבים בלשונם אבל חכמתן ‏שלהן בעצמן אסור ללמוד, ואכמ"ל]: ‏"...

  5. 21 Jul

    פסקה פ"ז: כף זכות במעשים הקטנים | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    הרבה פעמים הצדיקים שופטים את הרשעים לעונש דרך מקרים קטנים מהחיים. בחיים עצמם הצדיקים מגלים את הקושי שלהם לקבל את המציאות של הרשעים. המשיח יודע לא לשפוט אף אחד לעונש. ... צדקת הצדיק פסקה פ"ז: "אין גזירה יוצאה מפי הקב"ה אלא בהסכמת צדיקי־הדור [שהם בית־דינו], כמ"ש באידרא רבא ‏‏(זהר חלק ג קמב, ב): "סוד ה' ליראיו. ועד דלא אסכימו לא נחתין דינין לעלמא", ואיך יהיה זה? והלא הם אדרבא ‏מתפללים בעדם, רק שהוא בענין אחר הדומה לו, כענין שהיה בדוד המלך ע"ה בכבשה, [וירמיה היה בבני ‏ענתות, וגלות י' שבטים היה ישעיה בשבנא, וא"א בסדום הוא במה שהפריד לוט מקודם, וכן הכל, ‏ואכמ"ל].ולכך צריך שמירה בזה שלא יצא לעולם דבר רע מפיו, ולכך הצדיק נתפס, "ובהדי הוצא לקי ‏כרבא" (בבא קמא צב, א). ובודאי הכל במשפט, רק שהוא כנ"ל, מפני שהסכים והוא גרם לפורענותם, ולכך ממנו מתחיל ‏כדאיתא בב"ק (צב.). כענין מדה טובה שאמרו במתפלל על חבירו כו' נענה תחלה[1]. ולא היה צדיק שניצול ‏מזה לגמרי, רק משיח, ואכ"מ להאריך עוד:" ...

  6. 14 Jul

    פסקה פ"ה: הכל רוח וצלצולים | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    לפעמים אדם מאמין יותר מדי לשפה הדתית הגבוהה שהוא מדבר בה והוא חושב שהוא מלא כל טוב, הוא שוכח שהוא מעורב מיצר הרע והוא לא רואה שהוא עושה דברים גרועים. מי שחושב שהוא עשה הרבה בעבודת ה' בעצם לא עשה כלום....צדקת הצדיק פסקה פ"ה: "כשאדם חושב בנפשו שעשה הרבה בעבודת ה' – ידע שלא נגע בה כלום, כמ"ש (קידושין מט, ב): ‏"סימן לגסות הרוח – עניות דתורה", כי "אסטירא בלגינא קיש קריא" (בבא מציעא פה, ב). מה שאין כן כיס מלא. וכן אמרינן בזוהר (ח"ג ‏קצג ב): "סימן דלא ידע כלום – שבוחי", ולאו דוקא שבוחי וגסות בפני הבריות, רק גם בינו לבין עצמו ‏ובלבו בלבד, [כי עיקר הגאוה בלבו לבד, וכמ"ש: "גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה).] כשסבור כן.קין הקריב דבר גרוע וחשב ‏שעשה עבודה גדולה, שלכך חרה לו שלא נתקבל. וטעות זה נמשך מצד ששוכח ענין היצר וכוחו, ‏וחושב שכל מחשבות לבו רק טוב ואין לו נטיה לרע, ולכך הודיעו אז ה' יתברך מענין היצ"ר: "לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ" (בראשית ד, ז). ‏וכשידע זה וישים עיניו בחדרי־לבו, אז ידע כי לא פעל מאומה באמת גמור בלי שום פניה ונגיעה ‏‏[והודעת "וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ", שגם זה מצד ה' יתברך; והבן]: ‏"...

  7. 7 Jul

    פסקה פ"ג: טלפון מאראלה ממפעל הפיס | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    לפעמים אדם זוכה במדרגות רוחניות גבוהות שהוא לא עבד עליהם כמו אדם שזוכה בלוטו. היכולת לזהות את המציאויות הללו דורש לשחרר מהחיפוש ובכל זאת להיות במודעות מלאה בציפייה....צדקת הצדיק פסקה פ"ג: כמו שיש בקניני העולם הזה פעמים שאדם מוצא מציאה הון רב או זוכה בגורל לאטע"ריע ומתעשר ‏בלא שום יגיעה, כך יש גם כן בקניני עולם הבא. [הגם שא' פ"ק דמגילה (ו.): "לא יגעת ומצאת – אל תאמין". הא ‏אסקי' שם "ה"מ כו' אבל לאוקמי גירסא סייעתא מן שמיא". ובוודאי לא קאי רק איגעת ולא מצאת לחוד, ‏שהרי מדה טובה מרובה, ואם אפשר יגעת ולא מצאת, כל שכן דאפשר לא יגעת ומצאת על־ידי סייעתא דשמיא].וכענין "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) – ואמרו ז"ל (בב"ר פ' כט): "הוא מצא, אבל הקב"ה לא מצא", היינו: כי פעמים אדם זוכה ‏בלא שום יגיעה שהוא שמור מן העבירה ונקרא "צדיק", וזהו מדרגת נח [שמדה כנגד מדה היה שמור ‏מן הפורעניות],ופעמים אדם זוכה להשיג השגות מידיעת ה' יתברך ואורו, וזהו מציאת ישראל שהקב"ה ‏מצא, שבזה מיוחס גם כן המציאה למעלה, כי יותר מה שעגל כו'. כמש"ל אות ע"ט. ומציאה – אמרו רז"ל ‏‏(סנהדרין צז.) שאינה באה אלא בהיסח־הדעת; אבל מי שיושב ומצפה לכך, לא ימצא לעולם. ומכל מקום ‏מצינו בדרז"ל (ב"מ יב:) שוכר פועל ללקט מציאות, והם בדברים קטנים וגם בדברים גדולים, כמו: ‏יהיב ד' זוזי לספונאי בר"ע ורב גמדא, בנדרים דף נ': ‏...

  8. 30 Jun

    פסקה פ"א: לצפות על העניינים מן המרפסת | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    כשאדם מתעקש להשאר במקום ולא לשחרר אותו לאחרים הוא ימות כדי שהעולם ימשיך להתנהל. ר' צדוק מציע להצליח לתת לאחרים להוביל בלי קנאה. ממורי ורבי הרב בלומנצוויג למדנו שיעור מדהים....צדקת הצדיק פסקה פ"א: פעמים נגזר על אדם למות ח"ו משום "אין מלכות" כו' (שבת ל, א), כמ"ש בדוד המלך ע"ה ומשה רבינו ע"ה;והעצה לזה – העדר הקנאה ושיסכים שיאפיל ה' יתברך אורו בחייו ויזרח אור אחר, וכמ"ש (מדרש תנחומא ואתחנן, ומדרש רבה וילך ‏עיין שם). במשה רבינו ע"ה שנסתמו ממנו מעינות החכמה ועמד לפני יהושע, אלא שהוא אמר ק' מיתות ולא ‏קנאה א'. [אע"פ שאמרו (סנהדרין קה:): "בכל מתקנא חוץ" כו' – זהו לאחר מיתה, כהראיה דשם] משום ‏דאכתי לא עבר ירדנא, כד"ש בנדרים (כב.) עיין שם. כי קנאה נמשך מלב רגז, אבל כשמדבק עצמו ‏בקדושת א"י, האידנא שכל א' יש לו ד' אמות שם [וכן מקום רגליו בבהמ"ק. וזהו וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם (מלכים א ח, מח). ואכ"מ] יוכל זה [וכמו שנגלה אלי בחלום (אור ליום ב' ראה כ"ה מנחם) פירוש "לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ" (דברים יא, כא). כי א' ‏במגילה (כח.): "לרבי יה"ר שתגיע לחצי ימי, אבל לכולהו לא, דהבאים אחריך בהמה ירעו". וכה"ג אמר ריש לקיש ‏פ"ק דע"ז (ה.): "אלמלא אבותינו שחטאו, אנו כמו שלא באנו לעולם", עיין שם. וה' יתברך הבטיח על שניהם יחד, ‏ואיך אפשר, והרי זה חסרון לבנים, רק "כימי השמים" וגו', שקיימים לעולם, ומכל מקום פעמים מתכסים ‏בעבים ונאפלים ואין נראה רקיע בטהרתה, אבל זהו רק "על האדמה" וגו'. דבלאו הכי אין זה ברכה כי ק' ‏מיתות ולא קנאה א']: ‏

See All (37)

About

"ראשית כניסת האדם לעבודת ה'..." כבר שנים רבות מעביר הרב שי גניזי שיעור בישיבה בספרו של ר' צדוק הכהן "צדקת הצדיק" ועכשיו – תורות ר' צדוק יוצאות גם החוצה עם סדרת פודקאסטים חדשה. בכל פרק נלמד פסקה אחת, שתיתן לנו מבט חדש על התורה והחיים, ולפעמים אפילו נצא עם כמה שיעורי בית למחשבה ופעילות. ותודה ל"להקת מעגלים - להקה לחתונה" על השיר המלווה "ובכן צדיקים" (https://youtu.be/Cx8dSNokA7U?si=KKj3MQ8LpyeRXVA9)

Information