צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

ישיבת ההסדר ירוחם
  • 0.0 (0)
  • JUDAISM

"ראשית כניסת האדם לעבודת ה'..." כבר שנים רבות מעביר הרב שי גניזי שיעור בישיבה בספרו של ר' צדוק הכהן "צדקת הצדיק" ועכשיו – תורות ר' צדוק יוצאות גם החוצה עם סדרת פודקאסטים חדשה. בכל פרק נלמד פסקה אחת, שתיתן לנו מבט חדש על התורה והחיים, ולפעמים אפילו נצא עם כמה שיעורי בית למחשבה ופעילות. ותודה ל"להקת מעגלים - להקה לחתונה" על השיר המלווה "ובכן צדיקים" (https://youtu.be/Cx8dSNokA7U?si=KKj3MQ8LpyeRXVA9)

  1. 6 DAYS AGO

    פסקה ס"ו: תפילה על כוס קפה | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    התפילה היא לא רק ניסיון לבקש מהקב"ה לשנות את האמת, אלא גם ניסיון לקשור את הדברים שקורים ומתרחשים לקב"ה, כמו זוג שנפגש בערב ומשוחח על כל מה שקרה במשך היום. ... צדקת הצדיק פסקה ס"ו: "תפלה צריך לכל דבר, אף־על־פי שנגזר מה' יתברך; הלא תראה באליהו שאמר לו ה' (מלכים א' י"ח, א'): "הראה אל אחאב ואתנה ‏מטר", ואף־על־פי־כן נאמר אחר־כך שעלה לראש הכרמל, "וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו" (מלכים א יח, מב) – שהרבה בתפלה עד שבא גשם. וחכמים ‏דאמרו בראש השנה (טז.) דגזר־דין הוא בר"ה ויוה"כ, לא פליגי אאנשי כנסת הגדולה שתקנו סדר תפלות בכל יום. ‏ומ"ש בגמרא כמאן מצלינן האידנא אקצירי ומריעי, כרבי יוסי, ר"ל שמה שהם היו מתפללים ומרבים ‏בתפלה לקרוע גז"ד זהו אליבא דרבי יוסף. והוא מאמר יגיעיי, ר"ל: שאמרו כן להלכה במכוון, שרצונם היה ‏כך שתפלתינו האידנא יהיה כרבי יוסי, שיועילו אף לקרוע גזר־דין דראש־השנה: ‏"

    9 min

  2. 12 MAY

    פסקה ס"ה: זאת האמת שלי | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    בעולם שבו אנחנו מודעים לעובדה שיש הרבה אפשרויות לאמת, ר' צדוק מציע להחזיק באמת שלנו מפני שזה מי שאנחנו ואין לנו ברירה, ולקבל שאם זו לא האמת - נמסור את נפשנו....צדקת הצדיק פסקה ס"ה:"האדם צריך למסור נפשו לה' יתברך, שאם אינו כרצון ה' יתברך – אז מוסכם לילך מן העולם, כדבר שנאמר: "וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם" (תהלים קלט, כד), וכענין זה אמר יונה: "טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" (יונה ד, ח).וזה ענין נפילת אפים ‏אחר כל תפלה, וא' בזוהר ריש "קרח" כי נפילת אפים הוא מסירה עצמו למיתה, וגם בפשוט ירמוז לזה. ‏ומשה ואהרן נפלו על פניהם ב' פעמים שם בפרשת קרח. כי ר"נ איש חטאו בנפשותם. ורז"ל אמרו: קרח ‏שפקח היה כו'. והנה גם הר"נ איש לא שוטים היה, כמשז"ל שהיו ראשי־סנהדראות. ואמרו ז"ל (במ"ר) שהיו ‏בכללם ה־י"ב נשיאים, וכן מורה לשון־הכתוב (במדבר י"ז, ו'): "אתם המיתם את עם ה'", והם רק יחידים, וקראום "עם ה'" ‏לפי ששתולים כנגד כל העם, והאמינו למשה רבינו ע"ה שיכול להענישם, אבל הם חטאו בנפשותם, כענין שאמרו ‏בנזיר חטא על הנפש, פירוש: מתחייב בנפשו. והיינו: שידעו כי לעתיד לא ילמדו איש את רעהו, ויהיה ‏מדרגה זו ש"כל העדה כולם קדושים" (במדבר ט"ז, ג'), וחשבו שכבר הגיעו לכך [כי באמת לולי שגרם החטא היו על ‏מדרגת לעתיד, כמשאז"ל], ומרוב השתוקקותם לזה עד שנתרצו באמת, שאם באמת אינם במדרגה זו ‏אז טוב מותם מחיים ומוסכמים למות באמת [וזהו קרח שפקח היה – פירוש: "פקח" בכל מקום בדרז"ל "ערום", ‏כמו: "אי פקח הוא" כו' (כתובות פח.). שטעם מעץ הדעת טוב ורע, ואכמ"ל עוד] ולכך אף־על־פי שנקראו ‏"חוטאים" בשביל זה בנפשותם, מכל מקום מעלה גדולה הוא, ולכך זכו שהמחבות שלהם נעשו צפוי למזבח. ‏ולכן נאמר למשה ואהרן הבדלו וגו'. וכן אחר־כך הרומו וגו'. והקשה הרמב"ן: וכי אין ביד ה' להצילם והם ‏תוך העדה. אבל לפי שהם היו בדבר זה גדולים בענין המסירת נפש, לכך הוצרכו להבדל לבל ילקו ‏עמהם. ולכך תיכף למאמר: הבדלו והרמו – הרגישו בזה ויפלו על פניהם. ואמרו בזוהר דמסרו גרמייהו ‏למיתה. רצו לעשות בזה כמעשיהם: ‏...

    12 min

  3. 5 MAY

    פסקה נ"ו: מפגש כפוי עם הקב"ה | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    צדקת הצדיק פסקה נ"ו: "ה' יתברך נתן התורה בעל כרחם של ישראל, כמו שאמרו ז"ל בשבת פרק ר' עקיבא (פח.), וכן לעתיד, כמו שכתוב (יחזקאל כ', ל"ג): "ביד חזקה (ובחמה שפוכה) אמלוך עליכם" [ורז"ל פרק "חלק" (סנהדרין קה.) קראוהו "רתחא", ולכן אמרו בשבת פרק רבי עקיבא (פט:) על פסוק (ישעיהו ס"ג, ט"ז) "כי אתה אבינו" שיצחק הוא הגואל על־ידי מדתו].וכן אצל כל פרט, ה' יתברך שולח לו הרהורי־תשובה ומחשבות של קבלת עול מלכות שמים בעל־כרחו ושלא מרצונו.רק גם לזה צריך הכנה ואתערותא דלתתא קצת, כמו שהיה גלות מצרים הכנה למתן תורה, וגלותינו לביאת משיח, שלזה של מלוכה בעל כרחנו, ההכנה הוא גם כן מצד ה' יתברך, והוא יסורין ששולח. ולכן צריך כל אחד ליסורין, כמו שאמרו בערכין (טז:). והיסורין הם גם כן מצד הרתחא, ממדת גבורתו יתברך.ויש אתערותא דלתתא המועיל לזה – והוא היראה, שהוא גם כן ממדה זו, ועל־ידי־זה מעורר למעלה למשול עליו בעל כרחו, כמו אדון על עבד. וזהו (דברים י', י"ב) "מה ה' אלהיך שואל מעמך, כי אם ליראה", ואחר־כך ה' יתברך ידריכך בתורה ומצוות בעל־כרחך. וזהו מצות ציצית על זה, שהיא ליראה כנודע, וכמו שכתב בזוהר סוף פרשת שלח, דתכלת היא יראה. ועל־ידי־זה הוא זכירת כל המצוות אף בעל־כרחו, כעובדא דמנחות (מד.)."...הקשר עם הקב"ה מגיע לאדם הרבה פעמים באופן בלתי צפוי וללא הזמנה. יש בכך קושי גדול ותחושה קשה. היראה מאפשרת לאדם לקבל על עצמו את המלכות הזו שמגיעה ללא יוזמתו....

    11 min

  4. 28 APR

    פסקה נ"ד: מי חלק מעם ישראל? | צדקת הצדיק | הרב שי גניזי

    צדקת הצדיק פסקה נ"ד: "עיקר היהדות – בקריאת שם "ישראל", כמו שנאמר: "זֶה יֹאמַר לַה' אָנִי וְזֶה יִקְרָא בְשֵׁם יַעֲקֹב וְזֶה יִכְתֹּב יָדוֹ לַה' וּבְשֵׁם 'יִשְׂרָאֵל' יְכַנֶּה" (ישעיה מד, ה), שלא יהיה לו רק מעלה זו שמכונה בשם "ישראל" די. ומצינו בריש פרק "כלל גדול" (שבת סח:): גר שנתגייר בין האומות ומביא חטאת על החלב והדם והשבת ועבודה זרה, עיין שם דלא ידע כלל שזה אסורה, ואפילו על עבודה זרה ושבת. ונמצא שלא ידע כלל מכל התורה, ובמה הוא גר להתחייב חטאת, רק בקריאת שם "ישראל" די.ובזה יובן מה דיהרג ואל יעבור על המרת דת להיות ישמעאל, אף־על־פי שהם אין עובדים עבודה זרה אפילו בשיתוף, כנודע, וכן נזהרים על גילוי־עריות ושפיכות־דמים, ואין כופין כלל על אותן שלוש עבירות דיהרג ואל יעבור. אבל המרת שם "ישראל" לבד – זה שקול ככל התורה כולה וכנגד עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים, ועיין ברדב"ז מזה.ולכן גם אצל ההמון הוא פסול משפחה שיש מומר במשפחה, ואין חוששין אם יש בה רשע גמור העובר על כל עבירות שבתורה, כל זמן שלא המיר. וכן דורות הראשונים היו עובדים עבודה זרה, ומכל מקום שם "ישראל" לא המירו, ועל זה נאמר: "חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ" (הושע ד, יז) – שהם בחיבור אומה אחת ולא נתפרדו להתחבר עם הגוים ולהיות בכללם."...בעולם שבו הזהות היהודית מתפרקת ר' צדוק מאפיין את נקודת היהדות בעצם הרצון להשתייך לעם ישראל. הפעולה הזו שהיא פעולה רוחנית במהותה ליוותה את עם ישראל בתהליך הגאולה של מאה השנים האחרונות.

    9 min

  5. 14 APR

    צדקת הצדיק | פסקה ס"ד | הרב שי גניזי

    צדקת הצדיק פסקה ס"ד:"פעמים שרואה בבירור שה' יתברך מסייעו ומסכים עם מעשיו, עכ"ז אינו ראיה כי מעשיו ישרים ‏באמת, ועל זה נאמר (ישעיה מח, יז): "מַדְרִיכֲךָ בְּדֶרֶךְ תֵּלֵךְ" – ודרשו רז"ל (מכות י:): "בדרך שאדם רוצה לילך, מוליכין אותו". ‏‏[ואמר "בדרך", דר"ל בספר משלי דרך התורה, כמש"ל אות מ"ח. כי אין ה' יתברך מסייע אלא כשהוא על־פי דעתו ‏הולך בדרך התורה. ומה שלמדו מבלעם, גם לפי דעתו של בלעם כפי סטרא דיליה הי' דרך זה ישר ‏לו כפי מה שהוא ומובן]. הלא תראה באליהו שאמרו ז"ל (סנהדרין קיג.) שהיה קשה לפניו יתברך עצירת ‏הגשמים ואף־על־פי־כן אמר ליה לאליהו (מלכים א' י"ז, ג'): "לך ונסתרת" וגו', ועזרו להסתר מפני אחאב בדרך נס, ואלו היה אחאב ‏מוצאו היה מכריחו לבטל, כמו שהיה אחר־כך, וכמו שעשה יהורם לאלישע. ועל זה נאמר (דברים ל', י"ב): "לא בשמים הוא"; ‏ואף־על־פי שעזרו לר"א בדרך נס להראות שהדין עמו – לא סמכו על זה (ב"מ נט:), שחשבו שהוא מפני שהוא ‏רוצה לילך בדרך זה; וזה היתה גם כן התלוננות בני־ישראל: "אתם המיתם את עם ה'" (במדבר י"ז, ו'), אף־על־פי שראו ‏הפלגת הנס באבדם, מכל מקום חשבו על זה כי "לא בשמים הוא" (דברים ל', י"ב), ואין לסמוך על זה שהדין עם משה ואהרן נגד ‏קרח ועדתו, רק אתם רציתם לילך בדרך זה וזכותכם גדול, ולכך "המיתם" וגו':" ... אנחנו רגילים לחשוב שמבחן המציאות מוכיח מה הדרך והדעה הנכונה שכדאי לסגל. ר' צדוק בפסקה זו חושב אחרת ומסביר מדוע מבחן המציאות הוא דווקא לא הדבר החשוב בבחירת הדרך

    10 min

  6. 29 MAR

    ספיישל פסח – לחם עוני

    ר' צדוק עוסק במצוות אכילת מצה ומקשר בין החיפוש אחרי המקום המקורי של האדם לבין תודעה של שפלות רוח ועניות.

    11 min

  7. 24 MAR

    ספיישל פסח – לספר בחירות

    המצווה בפסח קשורה ליכולת לשחרר את הדיבור. ר' צדוק מבין את השחרור הזה כיכולת לתת דרור לדיבור פנימי שיוצא מעומק הלב בלי המעצורים של החשיבה, הדיוק וההתכוננות שמלווים אותנו בדרך כלל בדיבור.

    13 min
  8. צדקת הצדיק | פסקה נ"ט | הרב שי גניזי

    17 MAR

    צדקת הצדיק | פסקה נ"ט | הרב שי גניזי

    צדקת הצדיק פסקה נ''ט: "תורה נקרא לשון "מורה דרך", שהיא מורה ומלמדת לאדם. ואין רצונו לומר במה שמלמדת החוקים והמשפטים, שהרי גם כשלומד סדר קדשים נקרא עוסק בתורה, רק כמו שאמרו רז"ל במדרש איכה (פתיחה א): המאור שבה מחזיר למוטב. ואור התורה [הוא אגוני ומצלי מן החטא, כמו שאמרו בסוטה וזהו "מחזיר למוטב"] הוא רק על־ידי מיימינים בה, שהוא סמא דחיי. וחיים ואור – הכל אחד, כמו שנאמר (תהלים ל"ו, י'): "כי עמך מקור חיים, באורך נראה אור"; אבל שלא לשמה אינו משיג האור, וממילא אינה מורה לו ומחזירתו למוטב, ואין על זה שם "תורה", רק הוא בכלל פטטיא דאורייתא, שאותם הדיבורים הם תורה במקום אחר – ודבר זה הוא גם כן מצוה, ומברך: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו", שמכניס קדושה בלב ככל המצוות, והוא נלמד מצווי "ודברת בם" (דברים ו', ז') – שדרשו רז"ל ביומא (יט:): "ולא בדברים בטלים", והרי זה מצוה בפני־עצמה לדבר דברי־תורה, רק רצה לומר: אפילו דבורים שאינם אלא לאפוקי דברים בטלים. ולכך אומרים אחר־כך "והערב נא" וגו' – מבקשים על עסק לשמה על־ידי ההערבה ומיתוק של דברי־תורתך בפינו, ויתגבר החשק עד שעל־ידי־זה נגיע אחר־כך למדרגת "לומדי תורתך" [ולא "דברי תורתך"], וכמו שאמרו (פסחים נ:) שמתוך שלא לשמה בא לשמה." ...

    12 min
See All (24)

About

"ראשית כניסת האדם לעבודת ה'..." כבר שנים רבות מעביר הרב שי גניזי שיעור בישיבה בספרו של ר' צדוק הכהן "צדקת הצדיק" ועכשיו – תורות ר' צדוק יוצאות גם החוצה עם סדרת פודקאסטים חדשה. בכל פרק נלמד פסקה אחת, שתיתן לנו מבט חדש על התורה והחיים, ולפעמים אפילו נצא עם כמה שיעורי בית למחשבה ופעילות. ותודה ל"להקת מעגלים - להקה לחתונה" על השיר המלווה "ובכן צדיקים" (https://youtu.be/Cx8dSNokA7U?si=KKj3MQ8LpyeRXVA9)

Information