הסכת של יד בן־צבי

Yad Ben Zvi

בין הקורות - בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

  1. רבדים בלשון המקרא

    1 DAY AGO

    רבדים בלשון המקרא

    כיצד מילים במקרא ובספרות חז"ל משמרות זיכרון היסטורי? האם השפה העברית היא רק מערכת של מילים ומשמעויות — או גם עדות חיה למציאות חומרית, חברתית ותרבותית שהשתנתה לאורך הדורות? בפרק זה של ״בין הקורות״ מבית יד יצחק בן־צבי, מארח מנכ"ל היד ד"ר יניב מזומן את פרופ' יואל אליצור – מבכירי החוקרים בישראל בתחומי הגאוגרפיה המקראית, הלשון העברית והלשונות השמיות – לשיחה מרתקת על המפגש בין לשון, ארכאולוגיה והיסטוריה. דרך דוגמאות מן המקרא, חז"ל ומחקר הלשון, נבחן כיצד מילים כמו "בור", "באר", "כנען" או "יהודי" חושפות שינויים עמוקים במציאות החיים של ארץ ישראל הקדומה; כיצד שמות מקומות משמרים שכבות של זיכרון היסטורי; ועד כמה ניתן להשתמש בשפה עצמה ככלי לתיארוך טקסטים ולשחזור עולמם של הקדמונים. הפרק הופק במסגרת פעילות יד יצחק בן־צבי בראשות מנכ"ל יד בן־צבי, ד"ר יניב מזומן. 🎙️ נושאים מרכזיים בפרק:• לשון המקרא ככלי לשחזור היסטורי• הקשר בין בלשנות, ארכאולוגיה והיסטוריה• "ארמי אובד אבי" והזיכרון ההיסטורי הקדום• משמעותם של "בור", "באר" ו"באר מים חיים"• שמות מקומות כ"מאובנים לשוניים"• המעבר מחברה שבטית לממלכה במונחים "שוטר" ו"סופר"• הופעת המושג "יהודי" והיעלמות "כנען" במקרא 📌 אם אהבתם את הפרק – אל תשכחו לעשות לייק, להירשם לערוץ ולשתף. #בין_הקורות #יד_בן_צבי #יואל_אליצור #לשון_המקרא #ארכאולוגיה #היסטוריה_יהודית #תנך #עברית #מחקר #הסכת

    43 min
  2. מגילת רות, פירוש ישראלי חדש

    17 MAY

    מגילת רות, פירוש ישראלי חדש

    מגילת רות היא אחד הספרים הקצרים ביותר במקרא — אבל גם אחד הסיפורים האנושיים והמשפיעים ביותר בתרבות היהודית. מאחורי העלילה הפשוטה לכאורה של רעב, נדודים וקציר, מסתתר דיון עמוק בשאלות של זהות, שייכות, חסד, גיור, משפחה ואחריות חברתית. כיצד הפכה רות המואבייה, אישה זרה המגיעה מבחוץ, לאחת הדמויות המכוננות במסורת היהודית ולשורש שושלת בית דוד?בפרק חדש של “בין הקורות” מבית יד בן־צבי, יניב מזומן מארח את ד״ר גילה וכמן — חוקרת מדרש ואגדה ומחברת הספר “מגילת רות – פירוש ישראלי חדש” — לשיחה על מגילת רות, פרשנות המקרא, החברה הישראלית והדרך שבה טקסט עתיק ממשיך לקבל משמעות חדשה גם בימינו.בין הנושאים בפרק:• מדוע מגילת רות ממשיכה לרגש קוראים עד היום• היחס לזר ולגיור במסורת היהודית• חסד ואחריות חברתית במקרא• הקשר בין מגילת רות לחג השבועות• מקומן של נשים במגילה• כיצד מדרשים, אמנות ותרבות ישראלית עיצבו מחדש את סיפור רות לאורך הדורות#מגילתרות #תנך #יהדות #ידבןצבי #ביןהקורות #רות #שבועות #מקרא #היסטוריהיהודית #תרבותיהודית

    29 min
  3. תפקידו של מכון בן־צבי בחקר ושימור מורשת יהדות ארצות האסלאם

    10 MAY

    תפקידו של מכון בן־צבי בחקר ושימור מורשת יהדות ארצות האסלאם

    בפרק זה של "בין הקורות" מבית יד בן־צבי, אנו עוסקים באחד התחומים שהתפתחו משמעותית בשיח האקדמי והציבורי בישראל בעשורים האחרונים – חקר ושימור מורשת יהדות ארצות האסלאם.לשם כך אנו מארחים את פרופ׳ מנחם בן־ששון, נגיד האוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר נשיא האוניברסיטה וראש מכון בן־צבי, מן החוקרים הבולטים של ההיסטוריה היהודית בימי הביניים ושל קהילות ישראל בארצות האסלאם.בשיחה נבחן את תפקידו של מכון בן־צבי – מוסד מרכזי הפועל מזה עשרות שנים לאיסוף, תיעוד, מחקר והנגשה של מקורות, מסורות וסיפורי חיים – ואת תרומתו לעיצוב הזיכרון התרבותי בישראל. נעמוד על התפתחותו של המכון, על הישגיו המרכזיים, על האתגרים והמשברים שעמדו בפניו, ועל מקומו כיום כחוליה מקשרת בין האקדמיה לציבור הרחב.נעסוק גם בשאלות רחבות יותר: כיצד השתנה מעמד חקר יהדות ארצות האסלאם בישראל? מהי תרומתו של המכון לעיצוב התודעה ההיסטורית והזהותית? ועד כמה התגשם חזונו של יצחק בן־צבי לאיסוף ושימור "ניצוצות" התרבות של קהילות ישראל?פרק זה מציע מבט מעמיק על מוסד מחקר ייחודי ועל תהליך רחב של שימור, פרשנות והנכחה של עולמות יהודיים מגוונים בשיח הישראלי בן זמננו.

    45 min
  4. ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים

    3 MAY

    ממשלת גולדה מאיר ומלחמת יום הכיפורים

    בפרק זה של הסכת "בין הקורות" מבית יד יצחק בן־צבי, אנו מארחים את ד"ר חגי צורף לשיחה מעמיקה על קבלת ההחלטות במלחמת יום הכיפורים – על בסיס ספרם המשותף של צורף ו־מאיר בוימפלד, "יבוא יום ויפתחו את הארכיונים". הפרק נשען על מקורות ראשוניים, פרוטוקולים ועדויות בני התקופה, ומבקש לבחון מחדש את אחת מנקודות המפנה הדרמטיות בתולדות מדינת ישראל. נעמוד על השאלות הקשות שקדמו למלחמה: מדוע, למרות חששותיה וספקותיה, נמנעה גולדה מאיר מהוראה על גיוס מילואים? ומה עמד מאחורי ההחלטה שלא לאשר מכה מקדימה – החלטה שנומקה גם בשיקולים בינלאומיים ובהבנה כי "1967 אינה 1973" . דרך רגעי המשבר של ה־7 באוקטובר נבחן את תחושות ההנהגה ואת עומק האיום כפי שנתפס בזמן אמת. הפרק מנתח את מטרות המלחמה כפי שהוגדרו על ידי ההנהגה הישראלית – ובראשן הצורך להבטיח לא רק הישרדות, אלא גם תודעת עוצמה בעיני העולם ובעלי הברית. נסקור את שלבי הלחימה ואת האופן שבו השתנתה האסטרטגיה הישראלית במהלכם, לצד מערכת היחסים המורכבת עם ארצות הברית – משיתוף פעולה הדוק בראשית הקרבות ועד מתחים חריפים לקראת סיומם. נקדיש מקום מרכזי גם ליחסים בין הדרג המדיני לצבאי: הדינמיקה בין גולדה מאיר לרמטכ"ל דוד ("דדו") אלעזר, תפקודו השנוי במחלוקת של משה דיין, והפערים בתפיסת המצב. נדון גם בשאלת יישום החלטות מועצת הביטחון 338 ו־339 ובהשלכותיהן המדיניות. בהמשך, נבחן את המעבר מהמלחמה להסדרים המדיניים – כיצד השפיעה הלחימה על הנכונות הישראלית לקדם הסכם, ומה ניתן ללמוד מהסכם הפרדת הכוחות. בתוך כך עולה תובנה מרכזית: כבר במהלך הקרבות הבינה ההנהגה כי לא ניתן להסתפק בהפסקת אש בלבד, אלא יש לחתור להסדר רחב יותר . לבסוף, נתבונן בשאלות של אחריות, הפקת לקחים ותהליכי חקירה לאחר המלחמה, כפי שעלו בדבריה של גולדה מאיר ובדיוני הממשלה. הפרק מבקש להאיר כיצד הנהגה מתמודדת עם משבר עמוק – לא רק בשדה הקרב, אלא גם בזירה הציבורית והלאומית. זהו פרק שמבקש לא רק לספר את סיפור המלחמה, אלא להבין לעומק את תהליכי קבלת ההחלטות, הדילמות האסטרטגיות והלקחים ההיסטוריים העולים ממנה.

    46 min
  5. שומרי הזיכרון: סיפור הספרייה והארכיונים של יד בן־צבי

    26 APR

    שומרי הזיכרון: סיפור הספרייה והארכיונים של יד בן־צבי

    כיצד הפכה ספרייה למפעל לאומי של הצלת זיכרון? בפרק זה של בין הקורות מבית יד בן־צבי מארח יניב מזומן את ד״ר לביא שי, מנהל הספרייה והארכיונים, לשיחה על חזונו של יצחק בן־צבי ועל המאמץ לאסוף, לשמר ולהנגיש את אוצרות הרוח של קהילות ישראל.נשוחח על הקמת הספרייה בשנים הסוערות שלפני ואחרי קום המדינה, על מבצעי האיסוף מארצות האסלאם, על כתבי היד, התצלומים והמסמכים הנדירים שנשמרים בארכיונים, ועל תרומתם להבנת ההיסטוריה של יהדות המזרח והעולם היהודי כולו.עוד בפרק: מה מיוחד במפגש עם מסמך מקורי בעידן דיגיטלי, אילו גילויים מפתיעים עדיין מחכים בין המדפים, ומה תפקידה של הספרייה כיום כחוליה המחברת בין עבר, הווה ועתיד.תחקיר והפקה: ד"ר ניקולאי (נוי) טבךצילום ועריכה: יובל פן

    44 min
  6. פרק 60 - מרד האקדמאים: עימות חברתי-פוליטי על פערי שכר בשנות החמישים

    19 APR

    פרק 60 - מרד האקדמאים: עימות חברתי-פוליטי על פערי שכר בשנות החמישים

    בשנות החמישים ניצבה מדינת ישראל הצעירה בפני אתגר כפול: בניית מדינה וגיבוש חברה. בתוך מציאות של עלייה המונית, תקופת צנע ופערים חברתיים עמוקים, ניסתה הנהגת המדינה לעצב מודל של שוויון באמצעות מדיניות שכר מצמצמת פערים. אולם מדיניות זו עוררה התנגדות חריפה מצד המעמד האקדמי־מקצועי, שראה עצמו נפגע ממנה – והוביל למאבק ציבורי רחב. בפרק זה של "בין הקורות", ההסכת של יד בן־צבי, מארח יניב מזומן את פרופ' אבי בראלי ואת פרופ' אורי כהן לשיחה על ספרם "מרד האקדמאים", החושף עימות חברתי־פוליטי מרכזי בשנות החמישים סביב שאלת פערי השכר בישראל. דרך הדיון במאבק האקדמאים, נבחנים יחסי הכוחות בין מפא"י וההסתדרות לבין קבוצות מקצועיות, המתחים בין אידיאולוגיה סוציאליסטית לשאיפות מוביליות חברתית, והזיקות בין עימותים מעמדיים לבין פערים עדתיים. השיחה מאירה גם את אחת הסוגיות היסודיות של החברה הישראלית: מהו האיזון הראוי בין שוויון להזדמנות – ומהו הבסיס החברתי שעליו יכולה להתקיים חברה משותפת. האזינו לפרק העוסק באחד העימותים המכוננים בעיצוב הכלכלה והחברה בישראל הצעירה – עימות שהשלכותיו ניכרות עד היום.

    57 min
  7. פרק 59 - ראשית הקבלה: חשיבה מחודשת, שיחה עם פרופ' צחי וייס

    11 APR

    פרק 59 - ראשית הקבלה: חשיבה מחודשת, שיחה עם פרופ' צחי וייס

    מהי בעצם "קבלה"? האם מדובר במסורת עתיקה ורציפה שמקורה בימי קדם – או בשם מאוחר שניתן בדיעבד למגוון רחב של רעיונות, טקסטים ותופעות?בפרק זה של בין הקורות אנו יוצאים למסע אינטלקטואלי אל ראשית הקבלה – לא כפי שסיפרו אותה, אלא כפי שמבקשים חוקרים בני זמננו לחשוב עליה מחדש. יחד עם פרופ' צחי וייס, מן החוקרים הבולטים בתחום המיסטיקה היהודית, נבחן את עצם ההגדרה של "קבלה", את הוויכוחים המחקריים סביב ראשיתה, ואת האופן שבו נוצרו מושגי היסוד המרכזיים שלה.נשוחח על המתח בין תפיסות הרואות בקבלה מהפכה רוחנית לבין אלו הרואות בה המשך למסורות קדומות, נעמוד על הביקורת כלפי עצם הרעיון של "ראשית" ברורה, ונצלול אל אחד החידושים המרכזיים של ראשית המאה ה־13 – תורת הספירות. לצד זאת, נבחן את מקומו של ספר הבהיר, את השפעת ההקשר ההיסטורי, ואף את העניין שעוררה הקבלה בקרב הוגים נוצרים בתקופת הרנסנס.זהו פרק שמזמין לחשוב מחדש על אחד התחומים המסקרנים והמורכבים ביותר במדעי היהדות – ולשאול לא רק מהי הקבלה, אלא גם כיצד נוצרה ההבנה שלנו עליה.

    45 min
  8. פרק 58 - מרן יוסף קארו ותור הזהב של צפת במאה ה-16, שיחה עם ד"ר רוני ויינשטיין וד"ר מור אלטשולר

    27 MAR

    פרק 58 - מרן יוסף קארו ותור הזהב של צפת במאה ה-16, שיחה עם ד"ר רוני ויינשטיין וד"ר מור אלטשולר

    רבי יוסף קארו, מן הדמויות המרכזיות בעיצוב ההלכה והמחשבה הקבלית בעת החדשה המוקדמת, ניצב עד היום בלב דיון מחקרי חי ותוסס. דמותו חורגת הרבה מעבר לחיבורו המכונן, השולחן ערוך, ומקיפה עולמות של פסיקה, מיסטיקה והנהגה רוחנית – כולם נטועים במציאות היסטורית רבת־תמורות.בפרק זה של בין הקורות נבחן את דמותו רבת־הפנים של קארו דרך שתי פרספקטיבות מרכזיות: האחת מדגישה את ההקשר העות'מאני כגורם מכריע בעיצוב משנתו ובהתגבשות ההלכה בעידן של שינוי מדיני ותרבותי; והשנייה ממקמת אותו בלב עולמה הרוחני של צפת במאה השש־עשרה – תקופה של תחייה, משיחיות ותסיסה קבלית – ומבליטה את חלקו בעיצוב תור הזהב שלה.המנחה ד״ר יניב מזומן מארח את ד״ר רוני ויינשטיין, היסטוריון של עם ישראל המתמחה בעת החדשה המוקדמת, ואת ד״ר מור אלטשולר, חוקרת מחשבת ישראל והיסטוריה יהודית ומחברת ביוגרפיה מקיפה על חייו של רבי יוסף קארו. יחד נשרטט את דיוקנו המורכב של אחד מגדולי הפוסקים בתולדות ישראל, ונעמוד על המחלוקות המרכזיות סביב דמותו והשפעתו המתמשכת.

    53 min
See All (87)

About

בין הקורות - בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

Information

You Might Also Like