דבר נא - לימוד הלכה ויהדות

daber na

מטרות ערוץ היוטיוב "דַּבֶּר־נָא" שם הערוץ - "דבר נא" - אינו מקרי. הוא נבחר מתוך תודעה עמוקה למסר אותו אנו מבקשים להעביר, והוא מרמז על סגנון הדיבור, הגישה, והכוונה: "נא" - לשון בקשה, כדברי רש"י על הפסוק "דבר נא באזני העם" - אין "נא" אלא לשון תחנון, רכות, פנייה נעימה ולא מתנשאת. 🧭 מהות הערוץ הערוץ אינו בא להורות או לפסוק מתוך גישה של עליונות, אלא לשתף, לעורר מחשבה ולפתוח את הלב: כאדם המדבר לחברו בגובה העיניים ואומר לו: "בבקשה, בוא ונתבונן יחד, נפתח את הלב ונגלה כמה דברי התורה והמחשבה העמוקים - נוגעים בנו, שייכים לנו, ויכולים להאיר את חיינו ממש מבפנים." הגישה הזו - של רוך, עומק, ופתיחות - היא נשמת אפו של הערוץ. אנו מאמינים שדווקא בהצגה אנושית, מכבדת, ומתבוננת - אפשר לפתוח לבבות באמת. כשהאדם לא מרגיש שמטיפים לו או דוחקים בו, אלא מזמינים אותו לגלות משהו שכבר קיים בתוכו - הלב נפתח, והשינוי הופך פנימי, אישי, אמיתי. הצטרפו לקבוצת הוואטצפ השקטה שלנו שיעורים ומאמרים בלבד https://chat.whatsapp.com/GQWRBsLMXVg9UjRh6qRmK5 או לערוץ שלנו בוואטצפ https://whatsapp.com/channel/0029VbBR7yFCRs1qWk5Hoa3Q

  1. כלל ב' חלק ו' | כיצד ננהג באסיפת מורים או אם נתמנינו להיות חלק מחברי הוועדה, או סתם אנשי צוות? MP4

    11 MAY

    כלל ב' חלק ו' | כיצד ננהג באסיפת מורים או אם נתמנינו להיות חלק מחברי הוועדה, או סתם אנשי צוות? MP4

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=EBBMG4t7KM0 לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1inqxckVlZIlJGOKVSEqvJrkIUrsBI0Ra/ לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/ הלכות לשון הרע כלל ב - יא וְהִנֵּה לְפִי מַה שֶּׁבֵּאַרְנוּ בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ הַכְּלָלִים דְּאַפֵּי תְּלָתָא, צָרִיךְ לִזָּהֵר, כְּשֶׁיּוֹשְׁבִין שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר לְעַיֵּן בִּדְבַר הַנְהָגַת אַנְשֵׁי הָעִיר בְּעִנְיְנִי הָעֲרָכוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, בְּדָבָר שֶׁהוּא חוֹב לָזֶה וּזְכוּת לָזֶה, וְנְחְלְקוּ בְּדֵעוֹת וְעָמְדוּ לְמִנְיָן וְהָלְכוּ בָּתַר רֻבָּא (אחר הרוב), כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵחֲדַר הַקָהָל, (כא) צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁלֹּא לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ דַּעְתּוֹ אוֹ דַּעַת פְּלוֹנִי, שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּעִנְיָן זֶה לְהָקֵל עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, אַךְ חֲבֵרָיו רַבּוּ עָלָיו וְהִכְרִיחוּהוּ לֵילֵךְ בָּתַר דַּעְתָּם. וְלָא מִבָּעֵי (וא"צ לומר) אִם הֻסְכַּם בֵּינֵיהֶם מִתְּחִלָּה, כְּשֶׁיֵּצְאוּ מֵחֲדַר הַקָהָל שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת אוֹ (כב) לְסַפֵּר לָאִישׁ הַנּוֹכְחִי גּוּפָא, שֶׁאֵלָיו נוֹגֵעַ הַחוֹב הַהוּא, בְּוַדַּאי אִסוּר גָּמוּר הוּא, אֶלָּא אֲפִלּוּ בִּסְתָמָא, וְגַם אֵינֶנּוּ מְכַוֵּן לְגַלּוֹת, (כג) רָק בְּמִקְרֶה לְסַפֵּר לְאַחֵר בְּלָשׁוֹן שֶׁיֵּרָאֶה מִדְּבָרָיו, שֶׁדַּעְתּוֹ אֵינֶנּוּ נוֹטָה לָזֶה גַּם עַתָּה, אַךְ שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לָרִיב עֲבוּר זֶה עִם חֲבֵרָיו הַנִּשְׁאָרִים, גַּם כֵּן אִסוּר גָּמוּר הוּא, (וּלְפִי (כד) דַּעַת הַיָּד הַקְטַנָּה, אֲפִלּוּ אִם יְסַפֵּר סְתָם, אֵיךְ שֶׁדַּעְתּוֹ הָיָה מִתְּחִלָּה לְהָקֵל עַל אוֹתוֹ פְּלוֹנִי, וְאַחַר כָּךְ עָמְדוּ לְמִנְיָן וְהָלְכוּ בָּתַר רֻבָּא, גַּם כֵּן אָסוּר), וְאֵין שׁוּם נָפְקָא מִנַּה (הבדל) בֵּין לַמְסַפֵּר דָּבָר זֶה מֵעַצְמוֹ, וּבֵין אִם עָמַד עָלָיו חֲבֵרוֹ בְּחֵרוּפִין עַל דְּבַר זֶה הַפְּסָק שֶׁיָּצָא מֵאִתָּם עַל דְּבַר פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, בְּכָל גַּוְנֵי (בכל האפנים) אָסוּר לְהַטִיל אֶת הָעַוְלָה עַל חְבֵרוֹ וּלְסַלְּקָה מֵעָלָיו, אַף שֶׁהוּא אֱמֶת. הלכות לשון הרע כלל ב - יב עוֹד רָאִיתִי לִכְתֹּב דָּבָר אֶחָד בְּפֵרוּשׁ מִפְּנֵי שֶׁרָאִיתִי שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים מֻרְגָּלִין בָּזֶה, וְהוּא כְּשֶׁדּוֹרֵשׁ אֶחָד בְּבֵית הַמִדְרָשׁ אָסוּר עַל פִּי הַדִּין לְהַלְעִיג מִמֶנּוּ וְלוֹמַר, שֶׁאֵין בִּדְרָשׁוֹתָיו מַמָשׁ וְשֶׁאֵין מַה לִּשְׁמֹעַ, וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, רָאִינוּ שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים פְּרוּצִין בָּזֶה, וְלֹא יַחְשְׁבוּ הַלַּעַג הַזֶּה לְאִסוּר כְּלָל, וְעַל פִּי הַדִּין הוּא לָשׁוֹן הָרָע גְּמוּרָה, שֶׁעַל יְדֵי דִּבּוּר כָּזֶה מָצוּי הוּא שֶׁגּוֹרֵם הֶזֵּק לַחֲבֵרוֹ בְּמָמוֹנוֹ וְכַמָה פְּעָמִים צַעַר וּבִיּוּשׁ גַּם כֵּן, כִּי לוּ יְהִי שֶׁהוּא דְּבַר אֱמֶת, הֲלֹא לָשׁוֹן הָרָע אָסוּר אֲפִלּוּ עַל אֱמֶת, כִּי מַה תּוֹעֶלֶת מְכַוֵּן הַמַלְעִיג וּמִתְלוֹצֵץ אַחַר זֶה בְּלֵיצָנוּתוֹ *, כִּי אִם בַּעַל נֶפֶשׁ הוּא, אַדְּרַבָּה, צָרִיךְ לְיַעֵץ לוֹ אַחַר כָּךְ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וּלְהַעֲרִיךְ לְפָנָיו, שֶׁיֹּאמַר בָּאֳפָנִים אֲחֵרִים, שֶׁבְּאֹפֶן זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר עַתָּה, אֵין דְּבָרָיו נִשְׁמָעִים, וּבְעֵצָה זוֹ הָיָה מְקַיֵּם גַּם כֵּן ''וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ'', וְעַל כָּל פָּנִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ עַל יְדֵי זֶה לְלַעַג בְּפִי הַבְּרִיּוֹת, (כה) וְלֹא מְהַנִּי בָּזֶה הֶתֵּרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא ** כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְתִּי הֵיטֵב בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. הלכות לשון הרע כלל ב - יג אִם אֶחָד (כו) גִּלָּה לַחֲבֵרוֹ בְּאַפֵּי תְּלָתָא עִנְיַן עִסְקוֹ וּמִסְחָרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, (כז) דְּבָרִים אֲשֶׁר בִּסְתָמָא אָסוּר אַחַר כָּךְ לְגַלּוֹת לְאַחֵר, פֶּן יוּכַל לְהַגִּיעַ לוֹ עַל יְדֵי זֶה הֶזֵּק אוֹ צַעַר, אַךְ עַתָּה שֶׁגִּלָּה לוֹ דָּבָר זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, אִם כֵּן רָאִינוּ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָזֶה, אַף אִם יִתְגַּלֶּה לְבַסוֹף, וְלָכֵן מֻתָּר לְזֶה הַשּׁוֹמֵעַ מִמֶנּוּ לְכַתְּחִלָּה לְגַלּוֹת לַאֲחֵרִים, כָּל כַּמָה שֶׁלֹּא גִּלָּה דַּעְתּוֹ שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל זֶה, אַךְ (כח) שֶׁלֹּא יַחְסְרוּ לָזֶה הַפְּרָטִים הַמְבֹאָרִים לְעֵיל בְּעִנְיָנָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.

    11 min
  2. ספירת העומר - חלק א | שכח לספור יום אחד? מסופק אם דילג? ספירת העומר בבין השמשות? | רבי דוד בכר

    10 MAY

    ספירת העומר - חלק א | שכח לספור יום אחד? מסופק אם דילג? ספירת העומר בבין השמשות? | רבי דוד בכר

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=f4WkR9m1ZoE לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1PdZlrtVk2OtRqN_9c8J1go-H9TU1rVwp/ לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגים https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/ נחלקו הראשונים במה שכתבה התורה "וספרתם.. שבע שבתות תמימות תהיינה" האם "תמימות" הכוונה היא שספירת העומר היא מצוה אחת המתמשכת בכל הארבעים ותשע יום, או שכל יום ויום מימי הספירה היא מצוה בפני עצמה. התוספות במסכת מנחות דף סו ע"א (ד"ה זכר למקדש) מביא את שיטת בעל הלכות גדולות כי כל ימי הספירה היא מצוה אחת מתמשכת, ופירוש המילה "תמימות" – שלימות. היינו שכל ימי הספירה צריכים להיות שלמים בספירתם בלא שום הפסק באמצע. אך דעת התוספות שם שכל יום מימי הספירה היא מצוה בפני עצמה ופירוש המילה "תמימות" היא על כל יום שסופר מהערב ובכך יש תמימות של 'לילה ויום' . הנפקא מינה בין השיטות תהיה באדם ששכח לספור לילה אחד וגם לא השלים למחרת ביום, שלפי בה"ג הפסיד את הספירה ואינו יכול להמשיך ולספור עוד ספירת העומר, כיון שחסר לו "תמימות". ולדעת תוספות ושאר ראשונים חייב עדיין להמשיך לספור ובברכה משום שכל יום היא מצוה בפני עצמה. למעשה בשו"ע סימן תפ"ט סעיף ח כתב שאם שכח לספור באחד הימים, סופר בשאר הימים בלא ברכה. וכתב המשנה ברורה ס"ק ל"ה שהוא הדין אם טעה במניין וספר ספירה אחרת, שנחשב כאילו לא ספר כלל. וממה שכתב השולחן ערוך שצריך להמשיך לספור רק בלא ברכה, נראה שפסק להלכה כדעת התוספות ושאר הראשונים שכל יום היא מצוה בפני עצמה, רק משום ספק ברכות להקל הורה שיספור בלא ברכה. יש דיעה שלישית המובאת בביאור הלכה (שם) שמסביר באופן אחד כי "תמימות" הכוונה בכל סוף שבוע כשמסכם ואומר את חשבון אותו השבוע לפי הכתוב: "שבע שבתות תמימות תהיינה" שהתמימות חוזר על השבתות שזה סיכום השבועות שצריכות להיות תמימות. ולפי שיטה זו אם פספס את הספירה שיש בה השלמת אחד השבועות, אינו יכול לספור עוד את העומר בברכה. אבל באופן השני מסביר שתמימות הכוונה שאם פספס יום אחד יכול להשלים אותו למחרת ולומר 'אתמול היה כך וכך לעומר' ובזה מקיים את התמימות. והוא הדין אפילו פספס כמה ימים יכול לחזור ולספור את כל הימים אחורה, ואז יכול להמשיך למנות בברכה. אולם בביאור הלכה כתב ששיטה זו דחויה מן ההלכה ואין לסמוך עליה בשביל לברך אפילו במקום של ספק ספיקא. אבל נכון יעשה שאם חיסר יום אחד או כמה ימים שיחזור לספור את הימים שפספס כדי להרוויח את התמימות לשיטה זו. פרטי הלכות נוספים ודוגמאות מעשיות תוכלו לקבל בשיעור זה שלפניכם. "שמעו ותי נפשיכם…"

    48 min
  3. כלל ב'  חלק ה' | איך יש לנהוג בראיון לערוצי תקשורת? סיפור השידוך שבא לשולחנו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

    9 MAY

    כלל ב' חלק ה' | איך יש לנהוג בראיון לערוצי תקשורת? סיפור השידוך שבא לשולחנו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=lpI4WvkQrgA לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1NT_iypicxai88RZfgrGiARK2g1xPD2YO/ לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/ הלכות לשון הרע כלל ב - ט וְכָל זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ הוּא מִצַד אִסוּר הָאֲמִירָה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהוֹסִיף אְפִלּוּ תֵּבָה אַחַת אוֹ לְהַטְעִים אֶת הַדָּבָר בִּפְנֵי הַשּׁוֹמֵעַ, לוֹמַר שֶׁהַמַעֲשֶׂה שֶׁנִּשְׁמַע עַל שִׁמְעוֹן, יָפֶה נִשְׁמָע עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, זֶה וַדַּאי אָסוּר בְּכָל גַּוְנֵי, דְּהוּא מְקַלְקֵל אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו, יוֹתֵר מִמַה שֶּׁהָיָה נִשְׁמָע עָלָיו לְבַסוֹף מֵעַצְמוֹ עַל פִּי הַסְּבָרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא. וְעוֹד, דְּבָזֶה מוּכָח שֶׁמְקַבֵּל דָּבָר זֶה לֶאֱמֶת, וְזֶה אָסוּר לְכֻלֵּי עָלְמָא בְּכָל גַוְנֵי, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָן בִּכְלָל ז' סָעִיף א', עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם מְפֻרְסָם (כ) עַל אָדָם עִנְיָן אֶחָד לְרַע שֶׁעָשָׂה בְּנַעְרוּתוֹ, אַךְ מֵאָז וְעַד עַתָּה הוּא מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אוֹ שֶׁמְפֻרְסָם עַל אֲבוֹתָיו, שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה כְּלָל, וְהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בְּדַרְכֵיהֶם, וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא (וכל כיוצא בזה) בְּדָבָר שֶׁעַל פִּי אֱמֶת אֵין עַוְלָה עָלָיו, אָסוּר לְגַנּוֹתוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ אֵצֶל חֲבֵרָיו בָּזֶה, וּמִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל זֶה וּמְסַפֵּר בִּדְבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ בְּעֵינֵי עַמוֹ, אֲפִלּוּ לֹא יוֹסִיף שׁוּם דָּבָר עַל הָאֱמֶת, הוּא מִכְּלַל כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמָר רי''ד, וְלֹא שַׁיָּךְ עַל זֶה כְּלָל הֶתֵּרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא (ההתר של בפני שלושה), אַף שֶׁדָּבָר זֶה מְפֻרְסָם בְּפִי כֹּל, אַחֲרֵי שֶׁעַל פִּי אֱמֶת אֵין עָלָיו שׁוּם גְּנַאי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בִּיחֶזְקֵאל י''ח: ''בֶּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְגוֹ' כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ וְגוֹ' '' וְהוּא עוֹשֵׂהוּ עֲבוּר זֶה לְלַעַג בְּפִי הַבְּרִיּוֹת.

    10 min
  4. אחרי מות קדושים | למה לא נוהגים אבלות ל- 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה? - תשובה מהפרשה | רבי דוד בכר

    7 MAY

    אחרי מות קדושים | למה לא נוהגים אבלות ל- 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה? - תשובה מהפרשה | רבי דוד בכר

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=ciNQKo0l6rs לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/120wjV38q4RF2XhKhnaC7Vbsd-yokuzWN/ לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/ שאל פעם יהודי שאלת תם: מדוע לא נוהגים מנהגי אבלות גם על מיתתם של 6 מיליון יהודים שנרצחו בשואה, הרי זו היתה טרגדיה נוראה שכמעט ולא היתה כמותה בעם ישראל. מספרם כפול ומכופל בפי כמה וכמה ממספרם של תלמידי רבי עקיבא? באמת שזו שאלה קשה ולא פשוטה בכדי להשיב עליה, במיוחד שעדיין קיימים ועומדים בינינו ניצולי שואה ואנחנו מרגישים הזדהות גדולה עם הכאב העצום והנורא, וכדרכו של עולם מה שיותר קרוב ושייך אלינו הרגש שלנו פועל חזק יותר, אבל חשוב לשאול את השאלה בשביל להבין מה ימי ספירת העומר. אז באמת שלגבי השואה שקרתה ממש בדורות האחרונים נראה שאין מקום לשאלה זו מאחר וכבר אין לנו סנהדרין ולא אנשי כנסת הגדולה בשביל לבוא ולתקן תקנות ציבוריות כל כך משמעותיות לעם ישראל כמו שהיה בזמן חז"ל. שברור הדבר שבשביל לתקן דבר לכלל עם ישראל ולדורות עולם צריך כח גדול ועצום שהיה שייך רק בזמן חז"ל, ואנן יתמי דימתי אין בנו את הכח הזה. אבל השאלה עצמה היא נכונה אם נבוא ונשאל אותה על אירועים אחרים שאירעו בהיסטוריה עוד בזמן חז"ל שמתו מספרים עצומים של יהודים ולא ראינו שתיקנו עליהם תקנה של מנהגי אבלות כמו על מיתת תלמידי רבי עקיבא. כמו למשל הרוגי ביתר שמספר ההרוגים שם היה גדול פי כמה מתלמידי רבי עקיבא ובכל זאת לא ראינו שום תקנה מיוחדת של מנהגי אבלות למשך זמן ממושך למשך כל הדורות. זאת למה?!? נראה כי התשובה לזה נמצאת בפרשת השבוע שלנו.. בשיעור שלפניכם תקבלו תשובה ברורה ומפורטת לשאלה זו, בה תחכימו ותבינו מהי סיבת תקנת מנהגי האבלות ל24 אלף תלמידי רבי עקיבא, ומה הלקח שרצו חכמינו ז"ל ללמד אותנו לדורות. "שמעו ותחי נפשיכם…"

    25 min
  5. כלל ב' חלק ד' | איך באמת מצליחים להימנע מלשון הרע? דיאלוג מרתק בין משתתפי השיעור

    6 MAY

    כלל ב' חלק ד' | איך באמת מצליחים להימנע מלשון הרע? דיאלוג מרתק בין משתתפי השיעור

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=T5j-77GOGl8 לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1eeGMuXWMKCgGciJP0J7ZCDHhgwlqPHRS/ לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/ הלכות לשון הרע כלל ב - ט וְכָל זֶה שֶׁדִּבַּרְנוּ הוּא מִצַד אִסוּר הָאֲמִירָה בְּעַצְמוֹ, אֲבָל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהוֹסִיף אְפִלּוּ תֵּבָה אַחַת אוֹ לְהַטְעִים אֶת הַדָּבָר בִּפְנֵי הַשּׁוֹמֵעַ, לוֹמַר שֶׁהַמַעֲשֶׂה שֶׁנִּשְׁמַע עַל שִׁמְעוֹן, יָפֶה נִשְׁמָע עָלָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, זֶה וַדַּאי אָסוּר בְּכָל גַּוְנֵי, דְּהוּא מְקַלְקֵל אוֹתוֹ בִּדְבָרָיו, יוֹתֵר מִמַה שֶּׁהָיָה נִשְׁמָע עָלָיו לְבַסוֹף מֵעַצְמוֹ עַל פִּי הַסְּבָרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא. וְעוֹד, דְּבָזֶה מוּכָח שֶׁמְקַבֵּל דָּבָר הלכות לשון הרע כלל ב - י וְדע עוֹד דְּכָל הַהֶתֵּר דְּאַפֵּי תְּלָתָא הוּא מִצַד הָאוֹמֵר, אֲבָל מִצַד הַשּׁוֹמֵעַ, דְּהַיְנוּ, אִם הוּא יוֹדֵעַ אֶת טֶבע הַשּׁוֹמֵעַ, שֶׁתֵּכֶף כְּשֶׁיִּשְׁמַע יְקַבֵּל דָּבָר זֶה לֶאֱמֶת עַל שִׁמְעוֹן וְיוּכַל לִהְיוֹת, שֶׁיּוֹסִיף עוֹד דְּבָרִים לִגְנַאי עָלָיו, לְאָדָם כָּזֶה אָסוּר לוֹמַר שׁוּם רֶמֶז שֶׁל גְּנַאי עַל חֲבֵרוֹ בְּכָל גַּוְנֵי, וְהַמְסַפֵּר לוֹ עוֹבֵר אַ''לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל'', וּכְמוֹ שֶׁהֶאֱרַכְנוּ לְעֵיל בַּפְּתִיחָה בְּלָאו זֶה, עַיֵּן שָׁם. וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ בִּכְלָל זֶה לְאִסוּר, הוּא אֲפִלּוּ אִם לֹא יַזְכִּיר הַמְסַפֵּר הַזֶּה שֵׁם הַמְסַפֵּר הָרִאשׁוֹן שֶׁסִפֵּר בְּאַפֵּי תְּלָתָא, רַק יְסַפֵּר סְתָם, שֶׁכָּךְ וְכָךְ נִשְׁמַע עַל פְּלוֹנִי, אֲפִלּוּ הָכֵי (אף על פי כן) אָסוּר. וְאַחֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים וְהָאֱמֶת הָאֵלֶּה שֶׁבֵּאַרְנוּ, רְאֵה אָחִי, כַּמָה יֵשׁ לְהִתְרַחֵק מִקֻלָּא זוֹ, שֶׁכִּמְעַט אֵין לָהּ מָקוֹם בַּמְצִיאוּת, וּבִפְרָט שֶׁאַף אִם יִצְטָרְפוּ כָּל הַפְּרָטִים, גַּם כֵּן צָרִיךְ עִיּוּן אִם הֲלָכָה כְּדֵעָה זוֹ, אַחֲרֵי שֶׁלְּדַעַת הַרְבֵּה פּוֹסְקִים אֵין שׁוּם מָקוֹר לְקֻלָּא זוֹ מֵהַשַּׁ''ס (וכמו שכתבנו בסוף סעיף קטן ד' בבאר מים חיים), לָכֵן הַשּׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מִזֶּה. זֶה לֶאֱמֶת, וְזֶה אָסוּר לְכֻלֵּי עָלְמָא בְּכָל גַוְנֵי, וּכְמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָן בִּכְלָל ז' סָעִיף א', עַיֵּן שָׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד, אֲפִלּוּ אִם מְפֻרְסָם (כ) עַל אָדָם עִנְיָן אֶחָד לְרַע שֶׁעָשָׂה בְּנַעְרוּתוֹ, אַךְ מֵאָז וְעַד עַתָּה הוּא מִתְנַהֵג כַּשּׁוּרָה, אוֹ שֶׁמְפֻרְסָם עַל אֲבוֹתָיו, שֶׁלֹּא הָיוּ נוֹהֲגִים כַּשּׁוּרָה כְּלָל, וְהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בְּדַרְכֵיהֶם, וְכָל כְּהַאי גַּוְנָא (וכל כיוצא בזה) בְּדָבָר שֶׁעַל פִּי אֱמֶת אֵין עַוְלָה עָלָיו, אָסוּר לְגַנּוֹתוֹ וּלְבַזּוֹתוֹ אֵצֶל חֲבֵרָיו בָּזֶה, וּמִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל זֶה וּמְסַפֵּר בִּדְבָרִים אֵלּוּ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, כְּדֵי לְבַזּוֹתוֹ בְּעֵינֵי עַמוֹ, אֲפִלּוּ לֹא יוֹסִיף שׁוּם דָּבָר עַל הָאֱמֶת, הוּא מִכְּלַל כַּת מְסַפְּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁאֵינָם מְקַבְּלִים פְּנֵי שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּשַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה בְּמַאֲמָר רי''ד, וְלֹא שַׁיָּךְ עַל זֶה כְּלָל הֶתֵּרָא דְּאַפֵּי תְּלָתָא (ההתר של בפני שלושה), אַף שֶׁדָּבָר זֶה מְפֻרְסָם בְּפִי כֹּל, אַחֲרֵי שֶׁעַל פִּי אֱמֶת אֵין עָלָיו שׁוּם גְּנַאי בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בִּיחֶזְקֵאל י''ח: ''בֶּן לֹא יִשָּׂא בַּעֲוֹן הָאָב וְגוֹ' כָּל פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה לֹא יִזָּכְרוּ וְגוֹ' '' וְהוּא עוֹשֵׂהוּ עֲבוּר זֶה לְלַעַג בְּפִי הַבְּרִיּוֹת.

    14 min
  6. כלל ב' חלק ג' | בזמנינו שיש כלי תקשורת, האם כל העולם נחשב כעיר אחת?

    5 MAY

    כלל ב' חלק ג' | בזמנינו שיש כלי תקשורת, האם כל העולם נחשב כעיר אחת?

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=lXNoVO9eL5U לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/19w4skjHfJijLcm-oPTFlPtzejSHMiQoS/ לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/ הלכות לשון הרע כלל ב - ו עוֹד נִרְאֶה לִי דְּדַוְקָא (יד) בְּאוֹתָה הָעִיר, שֶׁשָּׁמַע בְּאַפֵּי תְּלָתָא, מֻתָּר לְגַלּוֹת מִשּׁוּם דְּחַבְרָךְ חַבְרָא וְכוּ', אֲבָל לֹא בְּעִיר אַחֶרֶת, אַף דְּשַׁיָּרוֹת מְצוּיוֹת מִזּוֹ לְזוֹ, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. הלכות לשון הרע כלל ב - ז וְאִם הָאוֹמֵר הִזְהִיר שֶׁלֹּא לְגַלּוֹתוֹ, אֲפִלּוּ אָמַר (טו) בִּפְנֵי רָבִּים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם לָשׁוֹן הָרָע, לְמִי שֶׁיְּגַלֶּה אַחַר כָּךְ אֲפִלּוּ בְּמִקְרֶה. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁאֶחָד מֵהשּׁוֹמְעִים אוֹ שְׁנַיִם לֹא שָׁמְרוּ אֶת הָאַזְהָרָה הַזּוֹ וְגִלּוּהוּ לַאֲחֵרִים, אַף עַל פִּי כֵן (טז) הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה אֵין לוֹ לְגַלּוֹת אֶת הַדָּבָר לַאֲחֵרִים אֲפִלּוּ בְּמִקְרֶה, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. הלכות לשון הרע כלל ב - ח אֵין חִלּוּק בִּלְשׁוֹן הָאַזְהָרָה, בֵּין שֶׁצִוָּם (יז) שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ עוֹד מִזֶּה הָעִנְיָן כְּלָל, וּבֵין שֶׁאָמַר לָהֶם, שֶׁאַל יִוָּדַע מִכֶּם דָּבָר, בְּכָל גַּוְנִי (בכל האפנים) אָסוּר לְגַלּוֹת מֵהַגְּנוּת שֶׁל פְּלוֹנִי אֲפִלּוּ לְאַחֵר, וְכָל שֶׁכֵּן לְמִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו, דְּעַל יְדֵי שֶׁיְּגַלֶּה לְאַחֵר, יִתְגַּלֶּה לְבַסוֹף לַכֹּל וַאֲפִלּוּ לוֹ, דְּחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵה *. עוֹד נִרְאֶה פָּשׁוּט, (יט) דְּדַוְקָא אִם הַשּׁוֹמְעִים הָיוּ שְׁלֹשׁה, לַאֲפוּקֵי (להוציא) אִם שְׁנַיִם סִפְּרוּ בִּפְנֵי שְׁנַיִם לֹא שַׁיָּךְ הַאי הֶתֵּרָא כְּלָל, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים.

    6 min
  7. תזריע מצורע - "ברית מילה", כרטיס הכניסה ליהדות | מה ביקש קצין הקג"ב מר' חיים ברלין? | רבי דוד בכר

    4 MAY

    תזריע מצורע - "ברית מילה", כרטיס הכניסה ליהדות | מה ביקש קצין הקג"ב מר' חיים ברלין? | רבי דוד בכר

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=saW_-Pc465E לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1yqLL5Io_aMXEWhTCykGIZN_aKKENlbXu/ לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/ בפרשתינו מופיע הציווי על מצות "ברית מילה" שנאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" ולמדו חכמינו ז"ל "וביום" - ואפילו בשבת . שאם היום השמיני למילתו נופל בשבת, בכל זאת מקיימים את מצוות המילה על אף שהוא כרוך לכאו' בחילול שבת של הוצאת דם. אולם 'מכשירי מילה' כגון להוליך את הסכין בשבת מרשות לרשות, אפילו שהוא איסור דרבנן אסור, כמבואר בשו"ע או"ח סימן שלא סעיף ו. והנה יש להציב כאן ב' קושיות: א] שהרי כפי הידוע לנו גם מצוות שמיעת שופר בראש השנה, ונטילת לולב ביום טוב ראשון של סוכות, אם נפלו אותם ימים טובים בשבת, מדאורייתא תוקע בשופר ונוטל לולב אפילו בשבת, אלא שגזרו חכמים שלא לעשות כן גזירה שמא יאחוז השופר או הלולב ויטלטלנו ד' אמות ברשות הרבים בשבת כדי לילך ולשאול את החכם. ואיסור טלטול ברה"ר הוא מדאורייתא. ואפילו שלכאו' חכמים עוקרים מצווה מן התורה, יש כח ביד חכמים לעקור מצוה דאורייתא ב'שב ואל תעשה' (ולא ב'קום ועשה') ולכן אמרו "שב ואל תעשה" שלא יתקע בשופר ושלא יטול הלולב בשבת בכלל. ואם כן יש לשאול מדוע כאן לעניין מצות ברית מילה שגם כן דוחה שבת כנ"ל, לא גזרו חכמים שמא יאחוז את הסכין ויטלטלנו ד' אמות ברשות הרבים כדי לשאול את החכם? או אפילו כדי לקיים מצוות ברית מילה בעצמה? ואז היו דוחים את מצות ברית המילה בשב ואל תעשה? ב] השו"ע בסימן ל"א כותב שאסור להניח תפילין בשבת כיון ששבת עצמה היא "אות" שנאמר: "כי אות היא ביני ובניכם". ותפילין עצמן גם כן נקראים "אות" שנאמר: "והיו לאות על ידך" ויש זלזול גדול להניח 'אות' ביום שהוא עצמו 'אות' כמו שמביא הבית יוסף בשם הזוהר הקדוש. ולפי זה יש לומר גם על ברית מילה, שהרי אף היא נקראת "אות" כמו שאמר הקב"ה לאברהם בפרשת לך לך "ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ביני וביניכם" (בראשית יז יא) ואם כן לכאורה יש כאן זלזול בשבת קודש שבעצמה נקראת אות לקיים מצוות ברית מילה שנקראת אות, בדיוק כמו לעניין תפילין? ולמה בכל זאת מקיימים ברית מילה גם בשבת? ויותר יש לשאול: שהרי תפילין שהם "אות" כמבואר לעיל, כותב המשנה ברורה שביום שיש בו מילה ראוי שלא לחלוץ התפילין עד אחר המילה, כי מילה היא 'אות' ותפילין הם 'אות'. ולכאו' אם שניהם זה "אות" למה אין כאן זלזול אחד בשני? אי"ה בשיעור זה תקבלו תשובות מדהימות לב' שאלות הללו בתוספת נופך, כמו כן לפניכם סיפור מרגש במיוחד על תקופה לא קלה ברוסיה בה היה אסור לקיים תורה ומצוות, בסיפור יתואר כיצד קצין קג"ב יהודי מסר נפש רק כדי למול את בנו."שמעו ותחי נפשיכם…"

    25 min
  8. כלל ב' חלק ב' | הבנת ההיתר של באפי תלתא

    3 MAY

    כלל ב' חלק ב' | הבנת ההיתר של באפי תלתא

    לצפיה ביוטיוב הכנסו: https://www.youtube.com/watch?v=9Jsf3fUVrR0 לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר: https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1KId3pjhL0pM-Qxvj3vtgg2QT6k_Km0it/ לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/ הלכות לשון הרע כלל ב - ד וַאֲפִלּוּ מַה שֶּׁהִתַּרְנוּ בְּאִם אֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְגַלּוֹת, (ט) דַּוְקָא הַשּׁוֹמֵעַ הָרִאשׁוֹן, שֶׁשָּׁמַע בְּעַצְמוֹ מַה שֶּׁרְאוּבֵן סִפֵּר עַל שִׁמְעוֹן בְּאַפֵּי תְּלָתָא (בפני שלשה), אֲבָל מִי שֶׁשָּׁמַע מִמֶנוּ, אָסוּר לֵילֵךְ אַחַר כָּךְ עַל סְמָךְ הַזֶּה, שֶׁאָמַר לוֹ הַמְסַפֵּר לוֹ, שֶׁשָּׁמַע דָּבָר זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וּלְסַפֵּר לְאַחֵר מֵהַגְּנוּת שֶׁשָּׁמַע עַל שִׁמְעוֹן, אַף אִם לֹא יַזְכִּיר מִי הוּא הַמוֹצִיא וְהַמֵבִיא הַלַּעַז הַזֶּה עַל שִׁמְעוֹן, אִם לֹא (י) שֶׁכְּבָר נִתְפַּרְסֵם הַדָּבָר וְנוֹדַע לַכֹּל. וְלָא מִבָּעֵי (ואין צריך לומר) אִם הַשּׁוֹמֵעַ הַשֵּׁנִי הַזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מֵעַצְמוֹ אֶת עֶצֶם הַמַעֲשֶׂה, אִם הוּא אֱמֶת שֶׁרְאוּבֵן סִפֵּר גְּנוּת עַל שִׁמְעוֹן, (יא) בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִינוֹ, בְּזֶה שֶׁרְאוּבֵן עָבַר עַל אִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם הוּא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ, שֶׁרְאוּבֵן סִפֵּר גְּנוּת עַל שִׁמְעוֹן, אַךְ אֵינֶנּוּ יוֹדֵע אִם הָיָה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וְהַשּׁוֹמֵעַ הָרִאשׁוֹן הַזֶּה גִּלָּה לוֹ שֶׁהָיָה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר לוֹ לִסְמֹךְ עַל דְּבָרָיו בָּזֶה וְחָיְשִׁינַן דִּילְמָא לֹא הָיָה זֶה בְּאַפֵּי תְּלָתָא, וְאֵינֶנוּ עָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת, וְעַל כֵּן אָסוּר לָזֶה לְסַפֵּר לְשׁוּם אָדָם. הלכות לשון הרע כלל ב - ה נִרְאֶה לִי, דְּאִם הַסִפּוּר בְּאַפֵּי תְּלָתָא הָיָה (יב) בִּפְנֵי אֲנָשִׁים יִרְאֵי אֱלֹקִים שֶׁנִּזְהָרִים מֵאִסוּרֵי לָשׁוֹן הָרָע, מִמֵילָא אֵין דָּבָר זֶה עָשׂוּי לְהִתְגַּלּוֹת וְאִם כֵּן אָסוּר מִן הַתּוֹרָה לְסַפֵּר אַחַר כָּךְ דָּבָר זֶה לְאַחֵר. וַאֲפִלּוּ אִם רַק אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָה הָיָה אִישׁ יְרֵא אֱלֹקִים, שֶׁנִּזְהָר מֵאִסוּר לָשׁוֹן הָרָע, גַּם כֵּן דִּינָא הָכֵי דְּתוּ לֵיכָּא (ששוב אין) שְׁלֹשָה מְפַרְסְמִים. וְאֶפְשָׁר דְּהוּא הַדִּין אִם אֶחָד מֵהַשְּׁלֹשָה הָיָה מִקְרוֹבָיו אוֹ (יג) אוֹהֲבָיו שֶׁל מִי שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו הַגְּנוּת, גַּם כֵּן שַׁיָּךְ הַאִי טַעְמָא, דְּהוּא בְּוַדַּאי לֹא יֵלֵךְ וִיגַלֶּה לְהָעוֹלָם הַגְּנוּת שֶׁל קְרוֹבוֹ וְאוֹהֲבוֹ, אִם כֵּן תּוּ לֵיכָּא תְּלָתָא.

    10 min

About

מטרות ערוץ היוטיוב "דַּבֶּר־נָא" שם הערוץ - "דבר נא" - אינו מקרי. הוא נבחר מתוך תודעה עמוקה למסר אותו אנו מבקשים להעביר, והוא מרמז על סגנון הדיבור, הגישה, והכוונה: "נא" - לשון בקשה, כדברי רש"י על הפסוק "דבר נא באזני העם" - אין "נא" אלא לשון תחנון, רכות, פנייה נעימה ולא מתנשאת. 🧭 מהות הערוץ הערוץ אינו בא להורות או לפסוק מתוך גישה של עליונות, אלא לשתף, לעורר מחשבה ולפתוח את הלב: כאדם המדבר לחברו בגובה העיניים ואומר לו: "בבקשה, בוא ונתבונן יחד, נפתח את הלב ונגלה כמה דברי התורה והמחשבה העמוקים - נוגעים בנו, שייכים לנו, ויכולים להאיר את חיינו ממש מבפנים." הגישה הזו - של רוך, עומק, ופתיחות - היא נשמת אפו של הערוץ. אנו מאמינים שדווקא בהצגה אנושית, מכבדת, ומתבוננת - אפשר לפתוח לבבות באמת. כשהאדם לא מרגיש שמטיפים לו או דוחקים בו, אלא מזמינים אותו לגלות משהו שכבר קיים בתוכו - הלב נפתח, והשינוי הופך פנימי, אישי, אמיתי. הצטרפו לקבוצת הוואטצפ השקטה שלנו שיעורים ומאמרים בלבד https://chat.whatsapp.com/GQWRBsLMXVg9UjRh6qRmK5 או לערוץ שלנו בוואטצפ https://whatsapp.com/channel/0029VbBR7yFCRs1qWk5Hoa3Q