המשחק המקדים לזקנה

Adi Yekutieli
  • 0.0 (0)
  • RELATIONSHIPS

שיח אחר על זהויות בגיל השלישי עם מירי ויזר ועדי יקותיאלי.

  1. 5 DAYS AGO

    פרק 13: בין שורשים לפיוס: המסע חזרה אל עצמנו

    בפרק זה, עדי ומירי יוצאים למסע בלשי ומרגש בעקבות שורשים משפחתיים אבודים כדרך להעמקת הזהות העצמית. מירי משתפת בסיפורה האישי על חיפוש רב-שנים אחרי בן-דוד אבוד בחו"ל, ומגלה איך המפגש המפתיע איתו השתיק את האגו שלה והזכיר לה מי היא באמת. עדי נזכר ביוזמתו לאיחוד בני-דודים שנים לאחר מות אביו, ותוהה אילו תכונות עוברות במחקר המשפחתי הבין-דורי וכיצד אנו בוחרים מה לאמץ מהורינו ומה לשנות. השיחה מעמיקה לתוך המושג "פיוס" – לא כהתנצלות שטחית, אלא כמהלך אמיץ של שחרור הגנות, השלת עקרונות נוקשים ובנייה של דלת חדשה לקשר. השניים דנים בצורך להתפייס לא רק עם דמויות מהעבר, כמו הסבתא או האב הנוטש, אלא גם עם המציאות המשתנה של הגוף והזקנה המביטה מהמראה. הפרק חותם בתובנה שמקור המילה פיוס (בדומה למילה היוונית פיסטיס) הוא אמון וביטחון בזולת, וכי רק דרך תהליך זה ניתן לרוקן את הנשמה מהמטענים המכבידים עליה.

    41 min

  2. 9 MAR

    פרק 12: מראה לנשמה - על זהות, אמנות והצורך להישמע

    בשיחה חשופה ומלאת תובנות, עדי ומירי תוהים האם המאזינים יצליחו להבין את השפה הייחודית שהם יוצרים, כמו המושג "המשחק המקדים של הזקנה". עדי מציע להתייחס לשיחות ביניהם כאל יצירת אמנות – לא כזו שדורשת מאמץ, אלא כזו שמשאירה עדות חיה עבור הדורות הבאים על המהות האמיתית של האדם, מעבר לסיפור ההיסטורי היבש. במרכז הפרק עומד הצורך הקיומי של הנשמה לקבל מענה, מירי מסבירה שהיא אינה יכולה לכלוא בתוכה את הפחדים והכאבים, והשיח הוא המקום שבו הנפש מוצאת שחרור. היא משתפת בתחושת השליחות שלה לשמש כ-"מראה" עבור האנשים היקרים לה, ולהזכיר להם מי הם באמת – "הברגה" של זהות שנוטה להתרופף אל מול פגעי הזמן והגיל. השניים דנים בחשיבותה של הידיעה העצמית ככלי הישרדותי ורוחני, ובאומץ הנדרש כדי להגדיר את עצמנו מחדש, כפי שחוותה מירי כשהסכימה לראשונה לאמץ את הזהות של "יוצרת". זהו פרק על החסד שבשיחה המתקיימת לפני שהדרמה פורצת, ועל הכוח שבמציאת חבר שמאפשר לך להיות פשוט מי שאתה.

    42 min

  3. 24 FEB

    פרק 11: עשרת הדיברות של הזקנה

    השיחה נפתחת בהתבוננות בקיר ה"קוביות" (הדיפיוזר) שבאולפן, המעורר אצל עדי ומירי תחושות הפוכות: עבור עדי מדובר במבוך חנוק המזכיר חלומות בלהות, בעוד שמירי רואה בו חיבוק עוטף וחם. שוני זה בהתבוננות הופך לפתח לדיון עמוק על היכולת לראות את האחר ממקומו ולדבר בשפתו. במרכז הפרק, השניים מעמיקים במושג שטבע עדי – "המשחק המקדים של הזקנה". הם מתארים אותו כריקוד אישי ואינטימי של אדם עם תקופה חדשה בחיים, הכולל הכנה נפשית, רגשית ויצרית לקראת המפגש עם הזקנה. תוך כדי תנועה, הם מנסים לנסח את "עשרת הדיברות של הזקנה", כאשר הדיבר הראשון והקריטי הוא הדיבור – היכולת לקיים שיח נשמתי פתוח שבלעדיו הנפש נשארת כלואה. עדי ומירי חוזרים לילדותם ומגלים שמאחר שלא זכו לתיווך הורי למציאות המורכבת שחוו, הם סיגלו לעצמם מגיל צעיר את היכולת להיות "המתווכים של עצמם". מיומנות זו, שהייתה פעם כלי הישרדותי, הופכת היום לכוח פנימי המאפשר להם להגיע לדיוק עצמי ולשמר את זהותם גם אל מול תהליכי ההתכלות. הפרק מסתיים בהכרה שהנשמה והחוכמה הן "איברים" פנימיים עוצמתיים המאפשרים לנו להסכים לשהות ברגע ולהתמודד עם כל מה שהזמן מביא עמו.

    37 min

  4. 16 FEB

    פרק 10: "המשחק המקדים של הזקנה": על זיכרון, זהות ואחריות עצמית

    הפרק נפתח בדימוי של המאזינים כמי שיושבים בבית קפה ו"מציצים" לשולחן ליד, תהליך שעדי מכנה "להתבונן עם האוזניים". במרכז השיחה עומד המושג שעדי טבע – "המשחק המקדים של הזקנה", ההכנה הנפשית והרפלקטיבית שאנו עושים כעת כדי להגיע מוכנים יותר לשלב הבא. מירי משתפת בתחושת האשמה על ה"אגואיזם" וההתעסקות בעצמה בזמן מלחמה, בעוד עדי ממסגר זאת מחדש כלקיחת אחריות על הנפש וככלי הישרדותי. בהמשך, השניים נוגעים בפחד העמוק מאובדן הזיכרון ומחיקת הזהות (דרך סיפורה של אחותה של מירי), ותוהים האם השיחות הללו הן הדרך לשמר את ה"אני" גם כשהזיכרון מתחיל להתפוגג.

    33 min

  5. 9 FEB

    פרק 9: הריקנות שבשאלה "מה נשמע?", הקושי להיות נזקק והחיפוש אחר "נמל" לנשמה

    הפרק נפתח בתהייה על השאלה היומיומית והשגורה "מה נשמע?" – האם הצד השני באמת רוצה לדעת מה עובר עלינו, או שזו רק דרך להרגיע את החרדות של עצמו?. עדי ומירי מדברים על הכאב שנוצר כשרואים אותנו כפי שהיינו בעבר ולא כפי שאנחנו היום, ועל הפער המתסכל שבין היכולת החדה להבין את צרכי האחר לבין הקושי האישי לבקש עזרה ולהודות בנזקקות. בהמשך, הם דנים בצורך האנושי העמוק למצוא "נמל" בטוח לאגון בו – מקום שבו לא מנסים "לפתור" אותנו, אלא מאפשרים לנו פשוט לנשום. לסיום, הם מתבוננים על קיר העץ באולפן ומגלים איך כל אחד מהם רואה בו מציאות שונה לגמרי: האחד רואה מחנק וצפיפות שאין בהם אוויר, והשנייה רואה עטיפה חמה ואפשרות לצמיחה לגובה.

    32 min

  6. 2 FEB

    פרק 8: לפרום קשרים: אזרחים ותיקים, עננות כבדה ומקום לנשמה

    הפרק נפתח בדימוי השיחה לסירוק שערה הארוך של ילדה – תהליך הדורש פרימת קשרים והתבוננות עמוקה בחזרתיות של נושאי החיים. עדי ומירי צוללים אל תוך ה"עננות הכבדה" של הבוקר, ודנים ברגע המטלטל שחווה עדי בבית הקולנוע, כאשר הקופאי שאל אותו אם הוא "אזרח ותיק". המפגש הזה מעורר שיח על תחושת העלבון ה"צורבת" והחדשה שצפה מול הזיהוי החיצוני, ועל הפחד להיות "מודבק" לקבוצה חברתית שטרם עוצמה בזהות הפנימית, יחד הם חוקרים את הפגיעות שבזקנה, את הקושי להרפות מהעבר, ואת הצורך האנושי הבסיסי למצוא "נמל בטוח" ו"מקום לנשמה" בתוך המציאות המשתנה.

    46 min

  7. 26 JAN

    פרק 7: הפגיעות כעוצמה והמסע אל "הזקנה המתקדמת״

    בפרק זה, עדי ומירי חוקרים את הקשר העמוק שבין חפצים לזהות אישית, דרך סיפורים על כובע ברט ירוק וטבעת שהפכה לתזכורת לחזור למהות השורשית ("טבע-את"). הם חוזרים אל חוויות הילדות שלהם כמתבוננים מהצד בדרמות משפחתיות, ומסבירים כיצד פיתחו את היכולת לזהות מצוקה עוד לפני שהיא נהגית בקול. השיחה מעמיקה אל תוך המהפכה שעובר הדימוי הישראלי – מה"צבר" המחוספס אל עולם שבו הפגיעות היא העוצמה החדשה שלנו. לסיום, הם דנים בתסכולים מול הטכנולוגיה, בחשיבות של זכות הבחירה האקטיבית בתוך תהליך ההזדקנות, ומטביעים את המושג "זקנה מתקדמת" – כזו שמתקדמת אלינו מכל הכיוונים.

    37 min

  8. 19 JAN

    פרק 6: טבעות, אינטואיציה והזכות לבחור

    בפרק הזה אנחנו יוצאים מחפצים קטנים לסיפורים גדולים.  טבעת שנעלמת וחוזרת, כובע שמופיע ברגע מדויק, ואובייקטים שהופכים לשומרים של זיכרון, זהות ואחריות. דרך הסיפורים אנחנו מדברים על אינטואיציה שנולדת בילדות,  על היכולת לראות ולהבין לפני שיש מילים,  ועל הפגיעות – לא כחולשה, אלא ככוח שמאפשר בחירה, קרבה והבנה עמוקה של המציאות. זה פרק על התבוננות, על אחריות,  ועל הזכות לבחור – גם כשדברים כבדים, וגם כשלא הכול ברור.

    30 min
See All (13)

About

שיח אחר על זהויות בגיל השלישי עם מירי ויזר ועדי יקותיאלי.

Information