ארכאולוגיה וארץ ישראל | תל אביב 360

Tel Aviv University

מהו הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה? אילו צמחים גודלו בארמונותיו של הורדוס? אילו בדים שימשו את המלכים דוד ושלמה? איך נראו החיים של בני האדם הקדמונים בארץ ישראל ומי היו אנשי מצדה? את התשובות לכל השאלות הלא פתורות הללו על העבר שלנו ומדוע הארכיאולוגיה היא מדע העתיד תוכלו לגלות אם תאזינו להסכתים של מיטב הארכיאולוגים והארכיאולוגיות של אוניברסיטת תל אביב בהסכתים של "תל אביב 360".

  1. פרק 11: הסיפור שלא סופר על השפלה ועל שבט יהודה מראשית ההיסטוריה המקראית ועד לימי יאשיהו

    5 DAYS AGO

    פרק 11: הסיפור שלא סופר על השפלה ועל שבט יהודה מראשית ההיסטוריה המקראית ועד לימי יאשיהו

    בשלהי ימי הבית הראשון, לאחר הנסיגה האשורית מארץ ישראל, ביססה יהודה את אחיזתה המחודשת בשפלה וזו הפכה לחלק בלתי נפרד משטחי הממלכה, ולמרכיב חשוב בכלכלתה. לאור מציאות זו תוארה ההיסטוריה של השפלה למן ימי כיבוש הארץ, כחבל ארץ שהוא חלק משטחיה של ממלכת יהודה ואוכלוסייתה היא חלק משבט יהודה. אבל האם זה היה המצב גם בתקופות הקדומות? האם מי שגרו בשפלה בשלהי האלף השני לפנה"ס ולכל אורך ימי הבית הראשון היו חלק בלתי נפרד משבט יהודה? האם תמיד ירושלים ובית המקדש היו גם המרכז של יושבי השפלה? בפרק זה נראה עד כמה התייחסות זו אל השפלה אינה היסטורית, והיא חלק מ"הסיפור שלא סופר", שכן, מבחינה היסטורית וארכאולוגית השפלה אף פעם לא היתה חלק מאזור ההר, ותמיד שימרה מידה של עצמאות בין שבטי ההר לבין ערי החוף והשפלה הנמוכה. לאורך כל האלף השני וגם באלף הראשון לפנה"ס, עד למסע סנחריב חיו בשפלה שבטים מקומיים, כשכל אחד מהם חי במרחב הגיאוגרפי שהיה שייך לו. ההיסטוריה של השבטים הללו היתה מורכבת וגם היחסים והקשרים שלהם עם שבטי ההר היו מורכבים ושונים. מבחינה היסטורית, הקשרים של בית שמש ולכיש עם יהודה וירושלים קדמו להשתלטות של מלכי יהודה על מרכז השפלה, עם עזקה ועמק האלה במרכזם, שהתרחש רק בשלב מאוחר יותר, לאחר חורבן גת בידי חזאל מלך ארם דמשק.

    20 min
  2. פרק 10: הסיפור שלא סופר על איך עושים שיפוצים במקדש ואיך מחליפים את מזבח שלמה במזבח ארמי חדש

    6 DAYS AGO

    פרק 10: הסיפור שלא סופר על איך עושים שיפוצים במקדש ואיך מחליפים את מזבח שלמה במזבח ארמי חדש

    המקדש בירושלים הפך בהדרגה, במהלך מאות שנות קיומה של יהודה, למוקד של חיי העם. עם זאת, ספק אם היו להיסטוריוגרפים הירושלמים מקורות מידע כתובים ומהימנים על עברו של המקדש ועל תולדותיו. היה להם קל לתאר את בנייתו, שהרי המקדש שבנה שלמה הוסיף להתקיים מאות שנים בלי שהוא נחרב. מידותיו הצנועות למדי לא השתנו. תוכניתו, גודלו וכיוון בנייתו נותרו כשם שהיו בעת שנבנו. מקומו של המקדש בראשה של הגבעה שמעל העיר היה מוכר וידוע, כלי המקדש נותרו כשהיו, וככל הנראה גם אם נוספו כלים והשתנו, ההיסטוריוגרפיה המקראית ייחסה את כל כלי הקודש לשלמה, וכך היה גם כשהוא חרב וחלק הכלים נלקחו על ידי הבבלים לבבל. מה ידעו ההיסטוריוגרפים על שינויים ועל התפתחויות שהיו במקדש? האם היתה כרוניקה שתיעדה ותיארה את השינויים הללו? יש להניח שהמקדש הקטן והצנוע, שעמד במרכזה של ירושלים, היה כה מוכר וקרוב למי שגרו בעיר ולמי שביקרו בה ועלו לרגל למקדש, עד שההיכרות האינטימית הזו לא הצריכה כרוניקות מורכבות שאפיינו את המקדשים הגדולים בבירות האימפריאליות. הזיכרון על שינויים והתפתחויות שחלו במקדש היה נעוץ בחפצי המקדש עצמם, במבנים שהיו במקדש ובסביבותיו, ובמקומות שונים בתוך המקדש, שבהם נקשר הזיכרון על מה שהיה ועל מה שהשתנה. שתי הדוגמאות הבולטות ביותר לכך הן בתיאור השיטה שהותקנה בימי יהואש מלך יהודה כדי לעשות שיפוצים במקדש, ובהחלפתו של מזבח שלמה בימי המלך אחז. המידע על כך נשמר כזיכרון שנקשר לחפצים עצמם שנמצאו במקדש: הארון לאיסוף הכסף והמזבח שעמד בלב המקדש. פרטי המידע הללו הועלו על הכתב ושולבו בידי המחברים בתוך התיאורים הרחבים על תולדות יהודה, ובכך הם הפכו לחלק מההיסטוריה המקראית.

    23 min
  3. הסיפור שלא סופר על מסע שישק ומקומה של ירושלים במסע זה

    29 MAR

    הסיפור שלא סופר על מסע שישק ומקומה של ירושלים במסע זה

    המסע הצבאי שערך שישק בארץ ישראל הוא המאורע ההיסטורי הקדום ביותר שמתואר במקרא (מל"א י"ד 28-25; דבה"ב י"ב 12-2), ואשר נזכר באופן מפורש גם במקור חוץ-מקראי: רשימת המקומות שנכבשו במהלך המסע נחקקה על אחד הקירות בכניסה למקדש אמון בכרנך. הסיפור בספר מלכים קצר ותמציתי, והמידע על המסע המצרי כולל רק את התאריך של המסע ואת שמו של המלך המצרי. הפרט היחיד יוצא הדופן שיש בסיפור זה, ושתופס מקום נרחב של שניים וחצי פסוקים מתוך ארבעת הפסוקים שמתארים את מסע שישק כולל את התיאור המיוחד והמפורט על המגינים (ככל הנראה שלטים או ניסים שנישאו לפני מלכי יהודה): מגיני הזהב שעשה שלמה ושנלקחו על ידי שישק, ומגיני הנחושת שעשה רחבעם במקומם. לאור זאת, אטען בפרק זה שיש לראות את מגיני הנחושת עצמם כנושאי הזיכרון על מסע שישק. במגינים עצמם היה טמון המידע על המגינים החליפיים שעשה רחבעם לאחר ששישק לקח את מגיני הזהב שעשה שלמה, מידע בעל-פה, שעבר לאורך מאות שנים מאב לבן. הוא היה מקור הזיכרון, שהובן על ידי ההיסטוריוגרפים המאוחרים כעונש מהאל על יהודה בשל חטאיהם, וכך הוא גם שולב בתיאור המקיף על תולדות יהודה. זוהי גם הסיבה לכך שההיסטוריוגרפים לא ידעו כלל שהיעד העיקרי של המסע היה ממלכת ישראל ולא ממלכת יהודה, ולא היה כל פרט נוסף או מידע כלשהו על מהלכו של המסע הזה, על מטרתו ועל תוצאותיו. זוהי דוגמא נוספת לחפצים, מבנים ומקומות שנשאו זיכרונות קדומים והיו מקור המידע על התקופות הקדומות בתולדות ירושלים, שעליהן לא היה למחברים המשנה-תורתיים כל מקור מידע אחר.

    20 min
  4. הסיפור שלא סופר על כיבושה של ירושלים בידי דוד

    28 MAR

    הסיפור שלא סופר על כיבושה של ירושלים בידי דוד

    הזיכרון היחיד שיש על האירוע המכונן בתולדותיה ממלכת יהודה, בעת שהמלך דוד כבש את ירושלים, קבע בה את בירתו וייסד את השושלת ואת הממלכה, היה על מעורבותם של פסחים ועוורים, ועל כך שכל מי שהיכה אותם היה צריך להיטהר. בפרק זה אטען שמקור הזיכרון של הסיפור היתה מנהרה שהיו בה מים, שנשמע בה קול פכפוך, זרימה או טפטוף של מים, ושבה, לפי הזיכרון, היטהרו לוחמיו של דוד לאחר המלחמה. היה זה "הצינור" המסתורי שנמצא במרכזו של הסיפור. זה היה הזרע של הזיכרון שנשמר בירושלים לאורך מאות שנים, כאשר מי שגרו בירושלים או ביקרו בה, ובלי קשר לשאלה אם המנהרה הוסיפה לשמש לצורך זה גם בהמשך, שימר את הזיכרון הזה. הסיפור עלה על הכתב בתקופה מאוחרת יותר, כגרעין של סיפור הכיבוש של ירושלים, אבל גם כחלק מסיפור היסטורי רחב ומקיף על ימי דוד הקדומים. פרט לכך, יש מעט מאוד מידע נוסף על ירושלים בימי דוד, וגם הוא נראה כמידע שנובע ממבנים, ממקומות ומחפצים שהיו בירושלים, והיו מוכרים לכל מי שגר בעיר או ביקר בה.

    22 min
  5. הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ירושלים לפני כיבושה בימי דוד

    27 MAR

    הסיפור שלא סופר על תולדותיה של ירושלים לפני כיבושה בימי דוד

    חפצים, מקומות ומבנים נושאי זיכרון הם מרכיבים קבועים בנופים דמוגרפיים, פוליטיים ודתיים משתנים, שהזיכרון נעוץ בעצם קיומם, והפרשנות, ההבנה והשימוש בזיכרון משתנה בהתאם לצרכים ולרצונות בכל דור ודור. קיומם של חפצים, מבנים ומקומות נושאי זיכרון במשך מאות שנים בירושלים שימר את הזיכרונות שנקשרו בהם והיה המקור לסיפורים שהתפתחו סביבם מימי קדם. אולם המשמעות של הסיפורים הללו, הפרשנות שלהם והשימוש בהם השתנו כל העת, ואפשר גם שסיפורים שונים ופרשנויות שונות התקיימו בקרב קבוצות חברתיות ודתיות שונות במקביל, סביב אותם מקומות, מבנים וחפצים. בשלב מסויים, כשהועלו הסיפורים הללו על הכתב, אם על ידי ההיסטוריונים המשנה-תורתיים ואם על ידי סופרים ירושלמים שקדמו להם, הם שימרו גירסה אחת מסויימת שסבבה סביב המקום, החפץ או המבנה שנשאו את הזיכרון הקדום. גרסה זו שימשה למטרה ספרותית, דתית, פוליטית, או היסטוריוגרפית, שבגללה הועלה הסיפור על הכתב, וחשוב לזכור שעצם כתיבת הסיפור, שעד לאותו זמן השתמר בעל-פה במעגלים שונים, שפירשו את הזיכרון שהשתמר בחפץ, במקום או במבנה, שינה גם הוא, לעתים מהיסוד, את הסיפור שמבוסס על אותו זיכרון. אפשר שבתקופה קדומה יותר או מאוחרת יותר הגרסה הזו היתה שונה לגמרי ולכן יש גם חשיבות רבה לזמן שבו נכתב הסיפור, לגורמים שכתבו אותו, לרצף ההיסטוריוגרפי שבו הוא שובץ, למטרה שלשמה הוא נכתב ולקהל שעבורו הוא נועד. הזיכרונות על תולדותיה של ירושלים לפני כיבושה בימי דוד הם דוגמא טובה לדיון על מקורותיהם של ההיסטוריוגרפים בעת שתיארו תקופות קדומות להם במאות שנים.

    22 min
  6. פרק 6: מה שלא סופר כי היה מובן מאליו למחברים ולקוראים של התיאורים המקראיים על ירושלים הקדומה

    26 MAR

    פרק 6: מה שלא סופר כי היה מובן מאליו למחברים ולקוראים של התיאורים המקראיים על ירושלים הקדומה

    פרטים רבים לא סופרו על ירושלים בידי המחברים של ההיסטוריה הקדומה פשוט מפני שהם היו ברורים ומובנים מאליהם גם למחברים וגם לקוראים של התיאורים הללו. חלק מהפרטים הללו ידוע גם לנו, אבל חלק כבר לא. הסיפור המקראי נכתב על ידי סופרים ירושלמים שחיו בירושלים והתיאורים שלהם נכתבו עבור מי שהתגוררו בעיר, ביקרו בה והכירו אותה היטב. לא היה צריך להסביר הרבה או לפרט כאשר התיאורים הללו הזכירו מקומות ידועים ומוכרים, מבנים, שערים, או קטעים בחומה, וודאי שלא היה צריך להסביר ולפרט כאשר הוזכרו המקדש או ארמון המלך. גם מרכיבים חשובים בנוף שסבב את ירושלים היו מוכרים וידועים ולא היה צריך לפרט על מקומם או על מאפייניהם. הדברים היו ידועים היטב לכותבים ולקוראים של התיאורים הללו. אי אפשר היה גם לשנות או שלא לדייק בכל אלה, שכן כל שינוי, הפרזה או חוסר דיוק היו מייד בולטים לעיני הקוראים, שידעו בדיוק שלמעיין הגיחון יורדים מהעיר, ושלמקדש עולים. הם ידעו היטב שהקדרון הוא גבולה של העיר ממזרח והיכן נמצאים קברי בית דוד.

    23 min
  7. פרק 5: עיצוב דמותו של יהושע, הרפורמה הפולחנית והדגמתו של חוק החרם

    25 MAR

    פרק 5: עיצוב דמותו של יהושע, הרפורמה הפולחנית והדגמתו של חוק החרם

    מבחינות רבות, ממשיך ספר יהושע את ספר דברים, והוא קשור אליו היסטורית, רעיונית וגם מבחינה סיפורית. למרות הקשר הזה, ולמרות ההמשכיות הברורה שבין שני הספרים, ספר יהושע הוא הראשון מבין ספרי "נביאים ראשונים". זוהי הפתיחה לתיאור ההיסטוריוגרפי על תולדות ישראל בכנען, ובו מתואר סיפור כיבוש הארץ וההתנחלות בה. הבנה זו, בדבר מקומו ההיסטוריוגרפי של ספר יהושע, יחד עם הדגש שיש על חשיבותו של ספר התורה והצגת הנאמנות לו כתנאי לכל תהליך הכיבוש, מעלה את השאלה: האם מי שחיברו את ספר יהושע התכוונו בכלל לתאר מציאות היסטורית? בפרק זה נראה שהסיפור על כיבוש הארץ נכתב כסיפור אידיאולוגי, שנועד להעביר את המסר של מחברי ההיסטוריוגרפיה המקראית לבני הדור. הוא לא נכתב כדי לשכנע אותם שתיאור זה משקף מציאות היסטורית. הם ידעו היטב את המציאות והבינו שהסיפור הזה נועד להדגיש את דרישת ההיבדלות של "העם הנבחר" משכניו – עמי כנען הקדומים. עיצוב דמותו של יהושע, ברוחו של המלך יאשיהו ולאור דמותו, והסיפורים המפורטים על אזורים שזה עתה הפכו להיות חלק מממלכת יהודה, הדגישו עד כמה סיפורי הכיבוש נושאים מסר אידיאולוגי אקטואלי לבני הדור, והם חלק מהמסרים שהשתלבו ברפורמה הפולחנית של אותו פרק זמן. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

    29 min
  8. פרק 4: "ישראל" במקרא וישראל ההיסטורית

    17 MAR

    פרק 4: "ישראל" במקרא וישראל ההיסטורית

    יש פערים בלתי ניתנים לגישור בין "ישראל" המתואר בתנ"ך, "ישראל" שניתן לשחזר בעקבות הממצאים הארכיאולוגיים, ו"ישראל" המופיע במקורות כתובים חיצוניים למקרא. אם נשווה את "ישראל" המתואר במקרא (הדמות של יעקב / ישראל, בניו שהם "בני ישראל", שמהם נוצרו "שבטי ישראל", שהיו הבסיס ל"ממלכת ישראל" שהתפלגה לשתי ממלכות נפרדות – ישראל ויהודה), ל"ישראל ההיסטורי", תהיה זו נקודת מוצא טובה להבנת מטרותיו ודרכי עיצובו של התיאור המקראי, להדגמת מגבלותיו כמקור היסטורי, לבעיות העיקריות שיש בתיאור הזה, וללימוד על דרכי המחקר של תיאור זה – על מה שיש בו ועל מה שאין בו.

    39 min
See All (57)

About

מהו הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה? אילו צמחים גודלו בארמונותיו של הורדוס? אילו בדים שימשו את המלכים דוד ושלמה? איך נראו החיים של בני האדם הקדמונים בארץ ישראל ומי היו אנשי מצדה? את התשובות לכל השאלות הלא פתורות הללו על העבר שלנו ומדוע הארכיאולוגיה היא מדע העתיד תוכלו לגלות אם תאזינו להסכתים של מיטב הארכיאולוגים והארכיאולוגיות של אוניברסיטת תל אביב בהסכתים של "תל אביב 360".

Information

You Might Also Like