שראכה شَراكَة - עלי שעבאן ונתי שיינפלד

AM1

מובילי ההסברה עלי שעבאן ונתי שיינפלד בפודקאסט שבא להציף את כל אשר על לבנו בהקשר הסכסוך היהודי-ערבי במדינת ישראל וכיצד אנחנו יכולים לחיות בשותפות זה לצד זה למרות כל המחלוקות. שראכה شَراكَة (שותפות)

  1. 12 Aug

    שראכה شراكة #17 הרב בן ציון גגולה: האם היהדות והאסלאם קרובות יותר ממה שחשבנו?

    בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את הרב בן ציון גגולה, שליח חב"ד ומנהל בית חב"ד במושבה הגרמנית בחיפה, לשיחה יוצאת דופן על הקשר בין יהדות לאסלאם, שבע מצוות בני נח והאפשרות להשתמש באמונה ובדת דווקא כדי לקרב בין יהודים לערבים. במרכז הפרק עומדות שבע מצוות בני נח, מערכת של עקרונות שלפי היהדות נועדה לכל בני האדם ולא רק ליהודים. הרב גגולה מסביר מהן המצוות, מדוע הן כוללות בין היתר אמונה באל אחד, איסור רצח וגניבה, ערכי משפחה והקמת מערכת צדק, ולמה לדעתו הן יכולות להפוך לבסיס רוחני משותף ליהודים, מוסלמים, נוצרים ובני דתות אחרות. השיחה מעלה גם שאלה מפתיעה: האם יהודי שמפיץ את שבע מצוות בני נח בעצם מנסה לייהד את העולם? הרב גגולה משיב שלא. לדבריו, מוסלמי אינו צריך להפוך ליהודי כדי להתחבר לערכים האלה, ואפילו אדם שרוצה להתקרב ליהדות אינו בהכרח צריך להתגייר, אלא יכול להישאר בן דתו ולקיים את שבע מצוות בני נח. בהמשך מדברים המשתתפים על הדמיון בין היהדות לאסלאם ועל היחס השונה של ההלכה היהודית לאסלאם ולנצרות. הרב מסביר מדוע על פי ההלכה יהודי יכול להתפלל במסגד, כיצד האמונה המוסלמית באל אחד מתחברת לתפיסה היהודית, ומה קורה כאשר מוסלמי מגיע לבית הכנסת שלו במושבה הגרמנית בחיפה. הרב גגולה מספר גם על הפעילות של חב"ד מול העולם הלא יהודי, על בית חב"ד בדובאי, על רב שמגיע לסעודיה ומדבר עם אנשים מקומיים, ועל הניסיון שלו להביא את המסר הזה גם לערבים בישראל. לדבריו, בית חב"ד שהוא מנהל נמצא דווקא בשכונה שבה רוב השכנים שלו ערבים, והוא רוצה לראות בעתיד יותר מפגשים ישירים בין רבנים, שייח'ים ואזרחים מן השורה. השיחה נוגעת גם במהותה של חסידות חב"ד, באמונה ברבי מלובביץ', בשליחות של אלפי שלוחי חב"ד ברחבי העולם ובשאלה שמסקרנת רבים: מאיפה מגיע הכסף שמממן את בתי חב"ד ואת הפעילות הענפה שלהם? הרב מספר על חיים מתרומות, על הקושי להחזיק פעילות כזאת בישראל ועל הניסיון למצוא גם שותפים מחוץ לעולם היהודי. זהו פרק על דת שלא חייבת להפריד, על ערכים שמשותפים ליהודים ולמוסלמים הרבה לפני שהפכו לאויבים, על שבע מצוות שרוב האנשים כלל לא מכירים ועל האפשרות להשתמש באמונה, בחינוך ובהיכרות כדי לבנות קשר אחר בין יהודים לערבים.

  2. 5 Aug

    שראכה شراكة #16 אליהו יוסיאן: אני לא בעד גירוש ערביי ישראל, אני בעד השתלבות

    בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את אליהו יוסיאן לשיחה ישירה, חריפה ומפתיעה על ערביי ישראל, השפעת איראן, זהות ושייכות, פשיעה, משילות והאפשרות לבנות שותפות אמיתית בין יהודים לערבים.במרכז הפרק עומדת עמדה שאולי תפתיע רבים ממי שמכירים את דעותיו הביטחוניות של יוסיאן. לדבריו, כאשר מדובר בערביי ישראל, הוא אינו מאמין בגירוש אלא בהשתלבות. הוא טוען שאי אפשר לדרוש מאדם למחוק את תחושת השייכות והזהות שלו, ושיהודים בישראל צריכים להפסיק לצפות מערבים לבחור מיד בין זהות פלסטינית לזהות ישראלית.אז כיצד בכל זאת אפשר לחבר את החברה הערבית למדינת ישראל? מבחינת יוסיאן, הפתרון מתחיל בחינוך ובהיכרות תרבותית עמוקה. הוא מסביר מדוע החברה היהודית אינה מכירה מספיק את העולם הערבי והמוסלמי, כיצד מילים כמו „שאהיד” ו„אללה אכבר” מקבלות בישראל משמעות שונה לחלוטין ממשמעותן בתרבות הערבית, ומדוע חוסר ההיכרות הזה יוצר פחד, חשדנות ופרשנות שגויה.בהמשך מסביר יוסיאן כיצד איראן מצליחה לבנות השפעה ובריתות ברחבי המזרח התיכון דווקא משום שהיא משקיעה בלימוד השפה, הדת, התרבות והחברה המקומית. לדבריו, האיראנים יודעים לזהות תחושות של קיפוח, שייכות דתית וקשר לאדמה, ולהשתמש בהן כדי להשפיע גם על התודעה של ערבים בישראל. מול ההשפעה הזאת, הוא טוען, ישראל לא יכולה להסתפק בחסימת ערוצים או במסרים ביטחוניים, אלא חייבת ליצור קרקע תרבותית וחינוכית אחרת.השיחה נוגעת גם בפשיעה ובכמות הנשק הבלתי חוקי בחברה הערבית. יוסיאן מציג תכנית תקיפה הכוללת „שבוע חסד” להחזרת נשק, שיתוף פעולה עם השייח'ים וראשי הרשויות ושימוש בכלים מודיעיניים של השב"כ נגד משפחות וארגוני פשע. האם מדובר במשילות הכרחית שתציל חיים, או בחדירה מסוכנת לפרטיות וביחס מפלה כלפי אזרחים ערבים?בהמשך עוסקים המשתתפים גם בבנייה הבלתי חוקית בנגב, ביחס של המדינה לתרבות הבדואית ובפער שבין פתרונות תכנוניים מערביים לבין אנשים שעבורם הקרקע היא חלק בלתי נפרד מהזהות ומאורח החיים. יוסיאן טוען שלא כל התנגדות למדיניות המדינה נובעת מגזענות, אך גם שהמדינה לא יכולה לפתור בעיות בחברה הערבית בלי להבין תחילה את התרבות שבתוכה היא פועלת.זהו פרק על ההבדל בין אויבים מחוץ למדינה לבין אזרחים ערבים החיים בתוכה, על הדרישה לבחור בין זהויות, על הכישלון הישראלי בבניית אמון, על הדרך שבה איראן מנצלת את מה שישראל מפספסת ועל האפשרות לעבור מגירוש ופחד לחינוך, היכרות והשתלבות.

  3. 29 Jul

    שראכה شراكة #15 נאיל זועבי: אני מוסלמי, ערבי גאה וישראלי

    בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את נאיל זועבי לשיחה ישירה ובלתי מתפשרת על זהות, שייכות, הנהגה, חינוך והיחסים המורכבים בין החברה הערבית למדינת ישראל. במרכז הפרק עומדת האמירה של זועבי כי אזרח ערבי לא צריך לוותר על הזהות שלו כדי להשתלב בחברה הישראלית. לדבריו, הוא יכול להיות מוסלמי, ערבי גאה וישראלי בעת ובעונה אחת, ואין סתירה בין הזהויות האלה. אז מדוע עדיין מצפים מערבים בישראל לבחור צד, והאם הדרישה להשתלב מגיעה לפעמים עם ציפייה להפסיק להיות ערבים? בהמשך מותח זועבי ביקורת חריפה על ההנהגה הערבית, שאותה הוא מכנה „הנהגת טיקטוק”: הנהגה שלדבריו עסוקה בסיסמאות, סרטונים ופופולריות ברשתות, במקום בעבודה אמיתית למען החינוך, הביטחון האישי, התעסוקה והעתיד של האזרחים הערבים. זועבי חוזר גם לביקור של בנימין נתניהו בבית הספר הערבי שניהל, ומספר מה קרה כאשר החליט לפתוח בפניו את הדלתות. השיחה מעלה שאלות על היחס של החברה הערבית למי שבוחר לשתף פעולה עם הנהגת המדינה, ועל המחיר שמשלם מי שמסרב להתיישר עם הקו הפוליטי המקובל במגזר. בהמשך נוגעים המשתתפים באחד הנושאים הכואבים ביותר בחברה הערבית: הפשיעה והאלימות. האם המשטרה באמת עושה מספיק? מה האחריות של המדינה, ומה האחריות של הרש, ומהויות המקומיות, ההנהגה והחברה הערבית עצמה? והאם אפשר לדרוש שוויון מלא בלי לדבר גם על חובות, אחריות אזרחית ושיתוף פעולה? זהו פרק על האפשרות להיות ערבי וישראלי בלי להתנצל, על הנהגה שמצטלמת יותר משהיא פועלת, על היחסים עם בנימין נתניהו, על כישלון הטיפול בפשיעה ועל הדרך לבנות שותפות שאינה דורשת מאף אחד למחוק את הזהות שלו

  4. 23 Jul

    שראכה شراكة #14 יזיד דהאמשה: החיים המשותפים כבר קיימים, אז מי מדליק את האש?

    בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את העיתונאי והפרשן הפוליטי יזיד דהאמשה, מהקולות הבולטים בתקשורת הערבית בישראל, לשיחה ישירה, סוערת ובלתי מתפשרת על תקשורת, זהות, שוויון והיחסים בין יהודים לערבים במדינת ישראל. במרכז הפרק עומדת שאלה מורכבת: האם התקשורת הערבית מחזקת את החברה הערבית ומעניקה לה קול, או שהיא מעמיקה את תחושת הקורבנות והניתוק מהמדינה? דהאמשה מציג את תפיסתו על הכוחות הכלכליים והפוליטיים שמשפיעים על התקשורת, על האחריות של עיתונאים לשקף את המציאות, ועל החשיבות של הצגת עשייה, חזון ותקווה גם בתקופות קשות. השיחה מתגלגלת לוויכוח עמוק על החיים המשותפים בישראל. לטענת דהאמשה, השותפות בין יהודים לערבים אינה רעיון שצריך להמציא, אלא מציאות שכבר מתקיימת מדי יום במקומות העבודה, במסחר, בבתי החולים ובמרחב הציבורי. הבעיה, לדבריו, מתחילה כאשר פוליטיקאים, מוסדות וכלי תקשורת מרחיבים את השסע ומלבים פחד ושנאה בין האוכלוסיות. בהמשך נוגעים המשתתפים בנושאים הרגישים והנפיצים ביותר: הריסות בתים ואכיפה בררנית, הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, תפקידה של המשטרה, אירועי 7 באוקטובר ושאלת הגינוי, היחס לפלסטינים ביהודה ושומרון, שירות לאומי, המפלגות הערביות והיכולת של אזרחים ערבים להרגיש שייכים למדינה. זהו פרק מלא בחילוקי דעות, שאלות קשות ורגעים שבהם המשתתפים נאלצים לעצור ולבחון מחדש את העמדות שלהם. פרק על הכאב והפחד שקיימים משני הצדדים, על תפקידה של התקשורת בעיצוב המציאות, ועל האפשרות לשמור על הדמוקרטיה ולבנות כאן עתיד שבו יהודים וערבים יוכלו לחיות יחד בשלום.

  5. 14 Jul

    שראכה شراكة #13 תום וגנר: האם הקוראן הוא מסמך ציוני?

    בפרק החדש של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את תום וגנר, סופר, יועץ אסטרטגי ופעיל שלום, לשיחה על ציונות, אמונה, זהות והאפשרות לבנות עתיד משותף ליהודים ולערבים. וגנר, העומד בראש ״מרכז המזרח התיכון״, פועל לקידום שיח ישיר בין ישראלים לבין דמויות וקהילות בעולם הערבי והמוסלמי. במרכז הפרק עומדת הטענה המפתיעה של וגנר שלפיה הקוראן הוא למעשה מסמך ציוני. מה במקורות המוסלמיים יכול להעיד על הקשר של העם היהודי לארץ ישראל, והאם דווקא מתוך האסלאם ניתן למצוא בסיס להכרה, לדיאלוג ולחיים משותפים? השיחה נוגעת גם בוויכוח סביב הרעיון של ״מדינת כל אזרחיה״. האם שוויון מלא בין האזרחים מחייב את ישראל לוותר על זהותה היהודית, או שאפשר לקיים מדינה יהודית שבה כל האזרחים נהנים מאותן זכויות? ומה קורה כאשר דווקא יהודים מתחילים לאבד את האמונה במדינה ובצדקת הדרך הציונית? בהמשך מעלה נתי שאלה קשה במיוחד: כיצד ניתן להמשיך לחיות לצד ערבים לאחר שנים של טרור, מלחמות וחוסר אמון? דרך ההשוואה ליחסים שנבנו בין יהודים לגרמנים לאחר מלחמת העולם השנייה, המשתתפים מנסים להבין האם אפשר להשתקם מטראומה היסטורית, ומה נדרש משני הצדדים כדי לבנות מחדש אמון. זהו פרק על הקשר בין דת לציונות, על גבולותיה של מדינה יהודית ודמוקרטית, על משבר האמון בין יהודים לערבים, ועל האפשרות למצוא בתוך המקומות הכי לא צפויים בסיס חדש לשותפות.

  6. 7 Jul

    שראכה شراكة #12 משה פייגלין: האם אפשר לבנות שותפות גם כשלא מסכימים על עצם החיים המשותפים?

    בפרק טעון במיוחד של שראכה (شراكة) מארחים עלי שעבאן ונתי שיינפלד את משה פייגלין לשיחה ישירה, חריפה ולא מתפשרת על אחת השאלות הקשות ביותר בישראל שאחרי 7 באוקטובר: האם עדיין אפשר לדבר על שותפות בין יהודים לערבים, גם מול תפיסות עולם שמציבות סימני שאלה על עצם האפשרות לחיים משותפים? כבר בתחילת הפרק עלי מציב בפני פייגלין את האמירות הקשות ביותר שלו על עזה, ערביי ישראל, יהודה ושומרון והאסלאם, ושואל אותו באופן ישיר האם מדובר בגזענות או בתפיסת עולם שנובעת מפחד, כאב וראייה היסטורית. פייגלין מצידו מציג את עמדותיו ללא פילטרים: על עזה, על האסלאם, על מדינה יהודית, על נאמנות, על ברית, ועל המקום שהוא מוכן או לא מוכן לתת לערבי מוסלמי בתוך הסיפור הישראלי. במהלך השיחה נפתח עימות עמוק בין הרצון של עלי למצוא נקודת אור, גשרים וקשרים, לבין התפיסה של פייגלין שלפיה קודם כול צריך להכיר בזהות היהודית של המדינה ובאיום שהוא מזהה מול התרבות הערבית מוסלמית. האם ערבי מוסלמי יכול להיות ציוני? האם שירות בצה"ל משנה את היחס אליו? האם יכולה להיות במדינת ישראל הנהגה ערבית? ואיפה עובר הגבול בין שוויון אזרחי לבין בית לאומי יהודי? וגם: השאלה האם ישראל היא מדינת כל אזרחיה או מדינה יהודית, ההבדל שפייגלין עושה בין האדם הפרטי לבין הקולקטיב הלאומי, היחס לדרוזים ולברית עם מי ששירת לצד ישראל, הטענות על אפרטהייד, מקומו של האסלאם באירופה, והניסיון של עלי למצוא בתוך המקורות המוסלמיים דווקא חיבור מחודש ליהודים ולארץ ישראל. זהו פרק לא פשוט, לא נוח ולעיתים קשה להאזנה, אבל בדיוק בגלל זה הוא חשוב. שיחה על כאב, פחד, זהות, אמונה, נאמנות, גבולות, ועל השאלה האם שותפות אמיתית יכולה להתחיל דווקא במקום שבו מפסיקים לטייח ומתחילים לדבר באמת.

Ratings & Reviews

5
out of 5
6 Ratings

About

מובילי ההסברה עלי שעבאן ונתי שיינפלד בפודקאסט שבא להציף את כל אשר על לבנו בהקשר הסכסוך היהודי-ערבי במדינת ישראל וכיצד אנחנו יכולים לחיות בשותפות זה לצד זה למרות כל המחלוקות. שראכה شَراكَة (שותפות)