הפודקאסט של גיא קצוביץ'

גיא קצוביץ'

שיחות עם האנשים המעניינים בישראל.

  1. 2d ago

    בגיל 18 לימד בטכניון, בגיל 21 הוא בונה חברת AI ענקית בישראל

    ריאיון עם גלעד לוי, מנכ"ל מעבדת AI בשם Manifold שגייס כבר מספר מיליונים ראשונים ממשקיעים פרטיים מישראל וקרן מסיליקון ואלי. עד גיל 17 הוא סיים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון, המשיך ללימודי תואר שני, ובמקביל פיתח אלגוריתם מבוסס טרנספורמרים להגנה מפני טילים בשיתוף פעולה עם רפאל. הוא גם הקים והעביר קורס בטכניון, שימש כמרצה, והוביל למעלה מ-120 חוקרי AI, תוך ליווי הפרויקטים המרכזיים שלהם עד להצגתם בכנסים בינלאומיים מובילים בתחום הבינה המלאכותית.  בפרק מיוחד שוחחתי איתו על הבעיה הגדולה שיש למודלי הבינה המלאכותית של היום (לדעתו): הם לא באמת לומדים. הוא מנסה להסביר לי (ולא תמיד הצלחתי להבין) מדוע המודלים הגדולים ביותר בעולם מסוגלים לסכם את כל האינטרנט, אבל קורסים ברגע שצריך להתאים את עצמם למידע חדש וספציפי.  השאלה שהוא שואל: מה אם כל המירוץ אחרי מודלים גדולים יותר מפספס את הנקודה? ואיפה החברה שהוא בונה תפתור את הבעיה הזו?  חותמת זמן 0:00 - הילד שהתחיל ללמוד בטכניון בגיל 15 2:52 - למה מודלי AI לא באמת לומדים מניסיון? 10:21 - התחרות על טאלנטים והבריחה מהאוניברסיטאות 17:32 - האסטרטגיה הלא שגרתית: הקמת מעבדת מחקר במקום סטארטאפ מוצר 24:09 - מעבר למודלי שפה: האתגר האמיתי ברובוטיקה ורכבים אוטונומיים 30:20 - עלות וזיכרון: איך בונים מודל זול שלא שוכח מה שלמד? 36:02 - בניית הצוות והחזון להפיכת ישראל למעצמת AI

    בגיל 18 לימד בטכניון, בגיל 21 הוא בונה חברת AI ענקית בישראל
  2. Nov 5

    מהדורת מוסף: האקזיט הקוונטי של קלאסיק, ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של אנתרופיק, ולמה רבע מעובדי מייקרוסופט קיבלו הצעה לעזוב - #138

    גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery), ינאי אורון (Vertex), ואת שרית פירון, שותפה מנהלת ב-Team8. בפרק זה נצלול למספרים שחשפה אנתרופיק לקראת מה שצפוי להיות ההנפקה הגדולה בהיסטוריה, בהם צמיחה חסרת תקדים ו-900% Net Retention, ובוחנים את הירידות האחרונות במניות ה-AI והשבבים, את הדוח של גוגל ואת הצעת העזיבה שקיבלו כרבע מעובדי מייקרוסופט בעולם. בהמשך הם מנתחים את מהפכת ה-Inference ואת מקומן של החברות הישראליות בה, ומסיימים עם שרית פירון, שהובילה את סבב ה-A של קלאסיק, בשיחה על מאחורי הקלעים של האקזיט הקוונטי לאינטל ועל מקומה של ישראל בחזית המחשוב הקוונטי. ראשי פרקים: (00:00:00) פתיחה ומשחק הסטארטאפים: אמיתי או מזויף? (00:10:07) המספרים של אנתרופיק לקראת ההנפקה (00:20:41) מהפכת ה-Inference (00:29:02) החברות הישראליות בעולם ה-AI (00:36:58) הדוח של גוגל ועתיד החיפוש (00:42:54) הירידות במניות ה-AI והשבבים (00:45:54) מייקרוסופט מציעה עזיבה לרבע מעובדיה (00:51:36) מאחורי האקזיט של קלאסיק, עם שרית פירון

    מהדורת מוסף: האקזיט הקוונטי של קלאסיק, ההנפקה הגדולה בהיסטוריה של אנתרופיק, ולמה רבע מעובדי מייקרוסופט קיבלו הצעה לעזוב - #138
  3. Nov 2

    "בקרוב נוכל לחזות את העתיד בצורה מדויקת" - האם בינה מלאכותית תייצר לנו כדור בדולח? - פרופ' מיכאל גלעד #136

    למה מומחים בכלכלה, מודיעין ופוליטיקה טועים שוב ושוב בתחזיות שלהם, בעוד שאנשים רגילים מסוימים מצליחים לחזות את העתיד בדיוק מדהים? והאם בינה מלאכותית, בקרוב, תוכל לעשות זאת טוב יותר? פרופ' מיכאל גלעד, חוקר בתחום מדע החיזוי, חושף את הפער בין מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים לבין מה שבאמת קורה, ומסביר מדוע אינטליגנציה גבוהה לא מבטיחה הערכות טובות יותר של המציאות. בפרק נחשפים המאפיינים של "חזאי-על" (Superforecasters) שמצליחים שוב ושוב לדייק בחיזויים מורכבים, איך שווקי ניבוי כמו פולימרקט מספקים תחזיות מדויקות יותר מפרשנים מקצועיים, ולמה הסתמכות על תחושות בטן היא בדיוק ההפך ממה שצריך לעשות. חותמת זמן 0:00 - פתיחה: למה רוב משקיעי הון סיכון נכשלים? 1:43 - "סופר-פורקסטרים": האם מומחים באמת יודעים לחזות את העתיד? 4:11 - מדוע כל כך קשה לחזות את העתיד? 7:40 - המדע של החיזוי: התכונות והכלים של "חזאי-על" 9:24 - שווקי ניבוי: חוכמת ההמונים שמנצחת את המומחים 16:20 - נבואה שמגשימה את עצמה: איך כלי חיזוי משפיעים על המציאות? 19:34 - מודל דיגיטלי של העולם: הסטארט-אפ שמנסה לחזות את המחר 23:51 - איך מנתחים שאלה מורכבת? מקרה מבחן: סבב לחימה נוסף מול איראן 28:41 - קבלת החלטות גיאופוליטית: ניתוח המלחמה והאינטרסים של השחקנים 35:17 - כלים מעשיים: איך כל אחד יכול לשפר את יכולת החיזוי שלו? 38:45 - תחושות בטן או ניתוח אנליטי: על מה כדאי לסמוך? 44:19 - אסקפיזם קוונטי: האם אנחנו חיים במציאויות מקבילות? 47:01 - מתי נוכל לשאול את המודל שאלות בעצמנו?

    "בקרוב נוכל לחזות את העתיד בצורה מדויקת" - האם בינה מלאכותית תייצר לנו כדור בדולח? - פרופ' מיכאל גלעד #136
  4. Oct 26

    מה ניתן ללמוד מציידים-לקטים על מערכות יחסים, משמעות החיים, הורות ונוכחות - ד"ר דניאל נוה #136

    דניאל נוה, מומחה בארכיאולוגיה פרה-היסטורית, עזב את העולם המודרני וחי שנה שלמה בתוך ג'ונגלים בדרום הודו עם קבוצת ציידים-לקטים. מה שהוא גילה שם מאתגר את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים על זמן, מציאות, חינוך ילדים ומשמעות החיים. האם המעבר לחקלאות באמת היטיב עם האנושות, או שמא החברה המודרנית שילמה מחיר כבד על התקדמות טכנולוגית? בפרק הזה דניאל חושף איך תפיסת הזמן של ציידים-לקטים שונה בתכלית מהחברה המערבית, מדוע הם תופסים צמחים ובעלי חיים כ"מישהו" ולא כ"משהו", ואיך זה משתלב עם מחקרים מדעיים עכשוויים. הוא משתף על שיטות חינוך המבוססות על חופש כמעט מוחלט, על פתרון סכסוכים דרך עצמאות אישית וזכות לעזוב, ועל גישה הוליסטית לבריאות שמחברת בין גוף, נפש ומערכות יחסים. זו הזדמנות נדירה להציץ לתוך אורח חיים שמציע תשובות מפתיעות למשבר הסביבתי והחברתי שלנו. חותמת זמן 0:00 - המסע בעקבות שבטי הציידים-לקטים בהודו 5:01 - עולמם הנעלם של הציידים-לקטים האחרונים 8:14 - המעבר לחקלאות והשינוי בתפיסת הזמן 12:41 - לראות את הטבע כ"מישהו" ולא כ"משהו" 18:07 - טכנולוגיות "מוח שמאל" מול "מוח ימין" 22:16 - שלושת עמודי התווך של הבריאות: גוף, נפש ומערכות יחסים 24:49 - חינוך ילדים בהשראת הג'ונגל: למידה עצמאית וגבולות 29:05 - מניעת קונפליקטים והחופש לקום וללכת 34:37 - להגיב לצורך שמתחת לפעולה 38:07 - האם הטכנולוגיה מרחיקה אותנו מהעולם?

    מה ניתן ללמוד מציידים-לקטים על מערכות יחסים, משמעות החיים, הורות ונוכחות - ד"ר דניאל נוה #136
  5. Oct 21

    מהדורת מוסף: הקיר הפיננסי שעשוי לעצור את תנופת הAI, מלחמות הפרו-ראטה וחינוך חרדי כאיום על ההייטק - #135

    גיא קצוביץ' מארח את עמית קרפ (Bessemer), ברק שוסטר (Battery) וינאי אורון (Vertex). בפרק זה דנים המשתתפים בשאלת היציבות הפיננסית של מהפכת הבינה המלאכותית: מודל המימון והחובות של חברות תשתיות כמו CoreWeave, עלויות העתק של הקמת דאטה סנטרים והזינוק במספר ה״דקאקורנים״. בהמשך הם מנתחים את שינוי הפרדיגמה בפיתוח תוכנה בעקבות הנתונים שפרסמה אנתרופיק על כתיבת קוד אוטונומית ששברה את כלי ה-Git הקיימים, בוחנים מקרה בוחן סביב מאבקי שליטה וזכויות פרו רטא בחברות צמיחה, ומסכמים בניתוח דמוגרפי של מערכת החינוך וההצבעה בבחירות בישראל, לצד הסיכונים למעמדה של תעשיית ההייטק המקומית בעולם. ראשי פרקים (00:00:00) פתיחה וסימני בועה ב-AI (00:08:16) הכלכלה שמאחורי הקמת דאטה סנטרים (00:23:14) גיוסי דקאקורנים ושוק ה-Secondary (00:38:16) אנתרופיק ומהפכת הקוד האוטונומי (00:43:30) סערת זכויות הפרו רטא בסיבובי ענק (00:57:56) מגמות דמוגרפיות ובחירות בישראל (01:11:43) עתיד ההייטק ומעמד ישראל בעולם

    מהדורת מוסף: הקיר הפיננסי שעשוי לעצור את תנופת הAI, מלחמות הפרו-ראטה וחינוך חרדי כאיום על ההייטק - #135
  6. Oct 19

    איך שלושת הזיכרונות הראשונים שלך חושפים את הדפוס שמגביל אותך - טל בשן #133

    למה אנחנו חוזרים על אותם טעויות, מערכות יחסים וקונפליקטיםשוב ושוב, גם כשאנחנו יודעים שהם לא טובים לנו? טל בשן, מומחה לפסיכולוגיה של דפוסים לא מודעים, מגלה שהתשובה טמונה באסטרטגיות הגנה שיצרנו בילדות כדי להימנע מכאב רגשי - ושכיום הן בדיוק מה שמונע מאיתנו להתקדם. בפרק הזה הוא מסביר איך לזהות את האסטרטגיות המגבילות האלה ומדוע כל ניסיון לשנות התנהגות בלי לטפל בשורש נידון לכישלון. בשיחה, טל חושף את הקשר בין זיכרונות ילדות מוקדמים לבין הדפוסים שחוזרים על עצמם בחיינו הבוגרים, מסביר מדוע תת-המודע מתנגד לשינוי גם כשאנחנו רוצים בו נואשות, ומציג את המתודה של "פגישה עם השורש" – דרך מבוקרת לחזור לחווית הכאב המקורית ולגלות שכיום, כמבוגרים, יש לנו את הכוח להכיל אותה. הוא גם מדבר על הטרגדיה של תודעה ריאקטיבית ועל איך פחד מאובדן שליטה יוצר בדיוק את מה שאנחנו מנסים למנוע. חותמת זמן 0:00 - הכוחות הנסתרים שמנהלים אותנו 1:43 - מהי "אסטרטגיה לא מודעת" ואיך היא נולדת? 5:56 - שני הסימנים לכך שאסטרטגיה מנהלת את חייכם 12:26 - אסטרטגיית הזיקית: איך טראומת ילדות פוגעת בזוגיות ובעסקים 19:23 - למה אי אפשר פשוט "לשחרר שליטה"? 25:29 - הדרך לשחרור: לחזור ולפגוש את הפצע המקורי 30:53 - שתי דרכים לגלות את שורשי ההתנהגות שלנו 35:36 - תרגיל מעשי: ניתוח שלושת זיכרונות הילדות של המגיש 55:41 - הטרגדיה של התודעה הריאקטיבית: כשהאסטרטגיה יוצרת את מה שהיא מנסה למנוע 1:01:04 - סיכום וסיום

    איך שלושת הזיכרונות הראשונים שלך חושפים את הדפוס שמגביל אותך - טל בשן #133
  7. Oct 12

    מה הסוד להשקעות מוצלחות בסטארט-אפים? המשקיע שזיהה יוניקורנים רבים חושף - גיל בן-ארצי #133

    למה יזמים ישראלים צריכים להגיע לארה"ב מוקדם ככל האפשר, ומה הסיכון האמיתי בבניית מוצר על בסיס פידבק מהשוק הישראלי? גיל בן-ארצי, מייסד שותף בקרן הון הסיכון UpWest, מספר את סיפור הקמת הקרן ב-2011 והמודל הייחודי שפיתחה כדי לגשר בין יזמים ישראלים לשוק האמריקאי כבר בשלב הפרי-סיד והסיד. בפרק: איך התפתח המודל של UpWest ממנגנון בסגנון Y Combinator למתן צ'ק ראשון בחברות דיפ-טק ו-Vertical AI, מדוע חדירה מוקדמת לשוק האמריקאי קריטית לקבלת פידבק אמיתי מלקוחות ולבניית תהליכי מכירה נכונים, מה השאלה שגיל שואל את עצמו כל בוקר כדי להבטיח שהקרן מציעה ערך אמיתי ליזמים, ולמה הצלחה כמשקיע בשלבים מוקדמים תלויה ביכולת להיות צודק בהשקעות נון-קונצנזוס ולהאמין במי שמנסה לעשות את הבלתי אפשרי. חותמת זמן 0:00 - סיפור הפתיחה: איך דחייה הובילה להקמת קרן מתחרה 1:50 - הקמת אפווסט: זיהוי הצורך של יזמים ישראלים בשוק האמריקאי 5:26 - למה השוק האמריקאי כל כך קריטי להצלחה? 10:21 - האבולוציה של אפווסט: המעבר ממודל אקסלרטור לקרן הון סיכון 16:40 - תזת ההשקעות של אפווסט כיום: סייבר, דיפ-טק ובינה מלאכותית 20:59 - איך נראית עבודה עם אפווסט ומה גודל העסקה? 26:25 - שאלת המפתח שכל משקיע חייב לשאול את עצמו 33:50 - חיי היום-יום של שותף בקרן: מתמיכה בחברות ועד גישור בין יזמים 37:25 - מהן התכונות שהופכות יזמים למצליחים? 38:37 - כוחה של קהילה והצצה לפורטפוליו של אפווסט

    מה הסוד להשקעות מוצלחות בסטארט-אפים? המשקיע שזיהה יוניקורנים רבים חושף - גיל בן-ארצי #133
  8. Oct 5

    "העברנו מידע רגיש על מיקומי חטופים - ומנענו מצה"ל להפציץ שם", אחרי אקזיט נוצץ, האיש שהתגייס לחמ"ל החטופים מדבר (ומה באמת קרה מאחורי הקלעים) - יא

    יאיר מירון, יזם הייטק ותיק, התגייס ב-7 באוקטובר ליחידת השבויים והנעדרים ומצא עצמו מנהל את המשבר הגדול ביותר בתולדות המדינה - 3,150 נעדרים, מאות חטופים, ודילמות מוסריות שהשפיעו ישירות על הפעילות הצבאית בעזה. איך בונים מתודולוגיה לאיתור חטופים כשאין תקדים? ואיך חשיבה יזמית של סטארט-אפ יכולה להציל חיים בזמן אמת? בפרק הזה יאיר חושף את מאחורי הקלעים של עבודת היחידה, את התרומה הייחודית של יזמים ואנשי טכנולוגיה למאמץ המודיעיני, ואת הדילמות המורכבות שבין הצלת חיים לבין פעילות מבצעית. הוא גם משתף על הספר "מתיר אסורים" שכתב כדי לתעד את התקופה, ועל המיזם החדש שהקים לגידול חברות בשיטת בוטסטארפ – מוצר עובד עם לקוחות משלמים תוך שלושה חודשים, בלי תלות בגיוסי הון. לינקים חשובים: הסטודיו להקמת מיזמים של יאיר - https://www.colab.ai האתר הרשמי של הספר ״מתיר אסורים״ - https://www.yairmiron.com חותמת זמן 0:00 - מהסטארט-אפ שנמכר לוויקס לגיוס המילואים ב-7 באוקטובר 4:12 - איך ניגשים לאירוע עם 3,150 נעדרים? 8:48 - העבודה הסיזיפית: צמצום רשימת הנעדרים וגיבוש רשימת החטופים 14:54 - למה לכתוב ספר תוך כדי מלחמה? הסיפור שחייבים לספר 18:00 - להכניס חשיבה של יזם למערכת צבאית בירוקרטית 26:50 - המודיעין שמגן על החטופים ומשפיע על תוכניות התקיפה של צה״ל 29:34 - דילמת הקרונית: קבלת החלטות של חיים ומוות בזמן אמת 33:19 - איך המודיעין מסייע לצוות המשא ומתן מול המניפולציות של חמאס? 37:11 - בחזרה לעתיד: המיזם החדש שמאתגר את עולם הון הסיכון 39:28 - שלושה חודשים ללקוח משלם: המודל של colab.ai 43:41 - אילו יזמים יכולים לשנות את כללי המשחק?

    "העברנו מידע רגיש על מיקומי חטופים - ומנענו מצה"ל להפציץ שם", אחרי אקזיט נוצץ, האיש שהתגייס לחמ"ל החטופים מדבר (ומה באמת קרה מאחורי הקלעים) - יא

Ratings & Reviews

4.5
out of 5
13 Ratings

About

שיחות עם האנשים המעניינים בישראל.

You Might Also Like