דף יומי לנשים - הדרן

מישל כהן פרבר
  • 0.0 (0)
  • Judaism
  • Updated Daily

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

  1. 2d ago

    בכורות טו - שבת שמיני עצרת - כ"ב בתשרי, 3 באוקטובר

    דף נלווה

  2. 2d ago

    בכורות יד - הושענא רבה - כ"א בתשרי, 2 באוקטובר

    דף יומי לנשים - הדרן

  3. 2d ago

    בכורות יג - כ' בתשרי, 1 באוקטובר

    הגמרא דנה בסתירה בנוגע לזמן פדיון פטר חמור. ברייתא אחת קובעת שזה נעשה לאלתר, ואילו אחרת קובעת שאין עושין כן פחות משלושים יום. שלושה תירוצים מובאים. רב נחמן מסביר שאם פדה בתוך שלושים יום, הרי זה פדוי בדיעבד. רב ששת מציע שפרק הזמן של שלושים יום מלמד שאינו עובר עליו באיסור שיהוי המצווה במהלך תקופה זו. רבא מיישב את הדעות החולקות ומסביר שהמחלוקת תלויה בשאלה אם הולכים כרבי אליעזר, המקיש פטר חמור לפדיון הבן, או כחכמים, שאינם מקישים. המשנה פוסקת שאם אין הבעלים רוצה לפדות את פטר החמור, עורפו מאחוריו וקוברו. מצוות פדייה קודמת למצוות עריפה. המשנה מונה מצוות נוספות שיש בהן סדר קדימה: מצוות ייעוד קודמת למצוות פדייה באמה עברייה; מצוות ייבום קדמה במקור למצוות חליצה, אך כיום מצוות חליצה קודמת מפני שאין מתכוונים לשם מצווה; ומצוות הגאולה באדון קודמת לכל אדם בפדיון בהמה טמאה של הקדש. בפתיחת הפרק השני, המשנה פוסקת כי ישראל הלוקח, המוכר, המשתתף, או המקבל בקיבולת עובר או בהמה של נכרי, הולד פטור מן הבכורה של בהמה טהורה, שכן נאמר בתורה "בישראל", למעט בהמות שבבעלות משותפת או מלאה של נכרים. כהנים ולויים חייבים בבכור בהמה טהורה, שכן פטורם חל רק על פדיון הבן ופטר חמור. הגמרא שואלת מדוע המסכת פותחת בדיני פטר חמור ואחר כך בבהמה טהורה, שהרי לבהמה טהורה יש קדושת הגוף ואילו לחמור יש רק קדושת דמים. חכמי ארץ ישראל הציגו שני הסברים – שענייני בהמה טמאה מועטים ולכן נפסק העניין תחילה, או מפני שפטר חמור חביב. בנוגע לקניינים עם נכרי, רבי יצחק בר נחמני אמר בשם ריש לקיש שציטט את דברי רבי אושעיא כי ישראל שנתן מעות לנכרי ונכרי שנתן מעות לישראל קנה במעות בלבד, ואינו טעון משיכה. דבר זה נלמד מהפסוק "מיד עמיתך", המלמד שמשיכה נדרשת רק בין ישראל לעמיתו, ואילו קניין עם נכרי נעשה במעות. לאמימר יש דעה חולקת – שקניין בין נכרי וישראל נעשה במשיכה. הגמרא מנתחת כיצד להבין את הפסוק "עמיתך" לפי אמימר על פי שיטותיהם של רבי יוחנן וריש לקיש. קושיה מועלית מברייתא נגד שיטת רבי אושעיא לגבי הלוקח גרוטאות של כסף מעובדי כוכבים ומצא בהן עבודה זרה, שם הדין לא מובן לאור שיטתו, כי משתמע שנדרשות גם נתינת מעות וגם משיכה כדי שיהיה קניין. הגמרא מיישבת את הקושיה באמצעות ארבעה הסברים שונים.

  4. 3d ago

    בכורות יב - י"ט בתשרי, 30 בספטמבר

    המשנה מונה בהמות שאין פודין בהן, ובכללן עגל, חיה, שחוטה, טריפה, כלאים, או כוי. רבי אליעזר מתיר לפדות בכלאים מפני שהוא מכל מקום שה, אבל אוסר בכוי. הגמרא מסבירה שהמשנה הולכת כבן בג בג, הלומד מגזרה שוה של המילה שה מקורבן פסח, שרק טלה או גדי רגיל וכשר מקיים את המצוה. ארבע שאלות נשאלו לגבי בהמות שמותר או אסור לפדות בהן פטר חמור. השאלה הראשונה: האם מותר לפדות בבן פקועה? בתחילה, הגמרא מעריכה שהשאלה היא כשטת חכמים לגבי בן פקועה, ולא כרבי מאיר. מר זוטרא סובר שהוא פסול מפני שאינו טעון שחיטה, ועל כן הוא נחשב כמנוח בסל כשחוט. רב אשי מתיר מפני שהתורה כפלה את המילה תפדה לרבות את כל הכבשים הכשרים. השאלה השנייה: האם מותר לפדות בנדמה? בתחילה הגמרא מעריכה שהשאלה היא כשטת חכמים ולא כרבי אליעזר, שהרי ברור שהוא יתיר, שכן אפילו כלאים מותר אצלו. שני מקורות מובאים כדי לענות על השאלה, אך בסוף כל מקור אינו מכריע. השאלה השלישית: האם מותר לפדות פטר חמור בפסולי המוקדשין? רב מרי בריה דרב כהנא מוכיח מהפסוק המקיש אותם לצבי ואיל, שכמו שאין פודין בצבי ואיל, כך אין פודין בפסולי המוקדשין. השאלה האחרונה: האם מותר לפדות בבהמה שנקנתה בדמי פירות שביעית? בודאי אין פודין בה ודאי פטר חמור, שהרי קבעה תורה שפירות שביעית ניתנו לאכלה ולא לסחורה. אבל בספק פטר חמור, רב חסדא פוסק שמותר לפדות בבהמת שביעית ספק פטר חמור, כשטת רבי יהודה. רב חסדא פסק בעניינים נוספים לגבי בהמה שיש בה קדושת שביעית – שהיא פטורה מן הבכורה וחייבת במתנות. קושיא הורמתה מברייתא לגבי חלה, אך היא מתורצת. ישראל שנתן פטר חמור שאינו פדוי לכהן, אין הכהן רשאי לקיימו עד שיפריש שה תחתיו מיד, מפני שנחשדו הכהנים ליטול פטרי חמורים בלי לפדותם כדין. המפריש טלה לפדיון ומת הטלה, רבי אליעזר וחכמים נחלקים מי חייב באחריותו. רבי אליעזר סובר שהבעלים חייבין באחריותו להעמיד טלה אחר (כפדיון הבן), וחכמים סוברים שאין חייבין באחריותו (כפדיון מעשר שני). עדות מרבי יהושע ורבי צדוק מאשרת את דעת חכמים שאין לכהן כלום אם מת הטלה המופרש טרם הגיע אליו. רב יוסף, ואחר כך רבא, מסבירים את המקור לשטת רבי אליעזר.

  5. 4d ago

    בכורות יא - י"ח בתשרי, 29 בספטמבר

    כמה חייב אדם ליתן כדי לפדות פטר חמור? רבי יוסי בר יהודה דורש שקל לכל הפחות ואילו חכמים סוברים שכל שהוא פודה. רב יוסף הסביר שהשווי של כל שהוא יכול להיות שה ששווה שישית הזוז. אבל בסיפור עם ר' יהודה נשיאה, ר' טרפון נותן שלוש אופציות – עין יפה, רעה ובינונית שנעים בין שני זוזים לארבעה. כדי לפתור את הסתירה, מסיבירים שדברי ר' טרפון אמורים בבא לימלך, אבל בעושה מעצמו סגי בשישית הזוז. ריש לקיש פוסק שאם אין לבעלים שה לפדות בו, הוא פודהו בשוויו, שכן לא אמרה תורה "בשה" להחמיר עליו אלא להקל עליו. בהתחלה חשבו שהוא פוסק כר' שמעון אבל בגלל שלא הגיוני להגיד שפסק כמותו (משום שתי סיבות), מסבירים את פסיקתו לפי שיטת ר' יהודה. הפודה פטר חמור של חברו – פדיונו פדוי. אך שואלים: למי שייך החמור לאחר הפדיון – האם דומה להקדש וברשות הפודה, או לא. עונים על השאלה מתוך ההלכה שהגונב פטר חמור של חברו משלם תשלומי כפל לבעלים, שלא רואים אותו כהקדש. ישראל שהיו לו עשרה ספק פטרי חמורים בתוך ביתו, מפריש עליהן עשרה שה, מעשרן במעשר בהמה, והן שלו, שהרי מספק אינו חייב ליתנם לכהן. הוא הדין בישראל שנפלו לו מבית אבי אמו כהן עשרה פטרי חמורים ודאין (ושנפלו לאבי אמו כהן מבית אבי אמו ישראל), או טבלים ממורחין כיוצא בהם, מפריש עליהן מעשרות והן שלו. הלוקח טבלים ממורחין מן הנכרי בארץ ישראל חייב לעשרם, לפי שאין קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר. מכל מקום המעשרות שלו ואינו נותנם לכהן, לפי שאומר לכהן: אנא מכוח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה. בהסבר דברי המשנה, הגמרא מסבירה שמשעה שהפריש הבעלים את המתנה, קנויה היא לכהן וברשותו היא עומדת, שאפילו מתה בבית הבעלים – כהן יכול להנות מהשה.

  6. 5d ago

    בכורות י - י"ז בתשרי, 28 בספטמבר

    אף על פי שרבי שמעון ורבי יהודה חולקים בשאלה אם פטר חמור אסור בהנאה, רבה סובר שגם רבי שמעון המתיר בהנאה יודה שבמקרה שלא נפדה ונערף ערפו, הוא אסור בהנאה. רבה מסביר את המקור להלכה זו מתוך גזרה שווה של "עריפה עריפה" מעגלה ערופה, שגם בה נערף הערף והיא אסורה בהנאה. רבה מביא ראיה לסברתו מברייתא הכוללת מחלוקת בין חכמים לרבי שמעון לגבי טומאת אוכלין במספר איסורים, ובהם פטר חמור. לדעת רבי שמעון הוא אינו מקבל טומאת אוכלין, ומהגדרתו זו מדייק רבה שהוא אסור בהנאה לאחר עריפה. אולם ראיה זו נדחית, לאחר שמובאות שתי הצעות חלופיות להסברת שורש המחלוקת בברייתא, אם כי בסופו של דבר גם שתי ההצעות הללו נדחות. כמו כן מובאת קושיה נוספת מברייתא נגד דברי רבה, אך קושיה זו מיושבת. רב הונא סבר כרבה והביא שתי ברייתות כדי להוכיח שרבי שמעון מודה שפטר חמור אסור בהנאה לאחר עריפה, אך שתי הראיות מוכחות כאינן מכריעות. בהמשך מביאה הגמרא לישנא אחרינא לגבי אופן הצגת דעתו של רב נחמן, וקושרת אותה למשנה העוסקת במקדש אשה בפטר חמור. כמו כן מובאת גרסה חלופית של הסוגיה המתייחסת לאותה משנה. מובאת גם דעת רבי יוחנן (ויש אומרים: רבי אלעזר) החולק על רבה ורב הונא, וסובר שרבי שמעון מתיר בהנאה אף לאחר עריפה. לעומתו, ריש לקיש מסכים עם גישתם של רבה ורב הונא.

  7. 6d ago

    בכורות ט - ט"ז בתשרי, 27 בספטמבר

    דף יומי לנשים - הדרן

  8. Sep 25

    בכורות ח - שבת חג ראשון של סוכות - ט"ו בתשרי, 26 בספטמבר

    דף יומי לנשים - הדרן

See All (2K)

About

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Information

  • Creator
    מישל כהן פרבר
  • Years Active
    2018 - 2026
  • Episodes
    2K
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © Copyright Michelle Cohen Farber 2012-2023 All rights reserved
  • Show Website
    דף יומי לנשים - הדרן