דף יומי לנשים - הדרן

מישל כהן פרבר
  • 4.7 (3)
  • Judaism
  • Updated Daily

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

  1. 23h ago

    חולין סז - כ"א בתמוז, 6 ביולי

    הגמרא מפרטת את דרכי הדרש המשמשות להתרת שתיית מים מבורות, שיחין ומערות ללא חשש לשרצים שאין להם סנפיר וקשקשת. לגבי מים שבכלים, הברייתא מציינת כי ההיתר שלהם הוא מפורש במקור אחד ונלמד מכלל במקור אחר. גרסה אחת סוברת שההיתר לכלים המפורש הוא שנלמד מהפסוק המבהיר כי דגים בימים ובנחלים המותרים באכילה צריכים סנפיר וקשקשת (ויקרא יא, ט), וממילא בכלים הכל מותר. הגרסה השנייה הופכת זאת, וקובעת כי הפסוק המפורש הוא הפסוק השני (ויקרא יא, י-יא) האוסר דגים בימים ובנחלים שאין להם סנפיר וקשקשת. בהמשך עוברת הסוגיה לדון בשרצים שנוצרו מבריאה ספונטנית. בעוד ששרצים השורצים על הארץ אסורים מדאורייתא, שרצים הנוצרים בתוך כלים או בתוך מאכלים מוחרגים מאיסור זה, כל עוד לא שרצו על גבי הארץ. הגמרא מנסה להגדיר את הגבולות המדויקים של היתר זה.

    42 min

  2. 1d ago

    חולין סו - כ' בתמוז, 5 ביולי

    הברייתא דבי רב והברייתא דבי רבי ישמעאל חולקות בשאלה האם חגב שראשו ארוך הוא כשר. מקור המחלוקת הוא בשימוש בכללי דרש שונים על הפסוק. בהמשך, הגמרא מקשה שתי קושיות על חלקים אחרים בברייתא של דבי רבי ישמעאל ומיישבת אותן. סימני הכשרות המובהקים של דגים הם סנפיר וקשקשת. דג שאין לו קשקשים בצעירותו אך עתיד לגדלם בהמשך, או דג שיש לו קשקשים אך הוא משיר אותם בעת יציאתו מן המים – כשר. מכיוון שכל דג שיש לו קשקשת בהכרח יש לו סנפיר, התורה ציינה סנפיר כדי להגדיל תורה ולהאדיר. הצורך בשני פסוקים נפרדים, אחד המתיר דגים עם סנפיר וקשקשת ואחד האוסר דגים בלי סנפיר וקשקשת, נועד לקבוע הן מצוות עשה והן מצוות לא תעשה. המילים "את זה תאכלו מכל אשר במים" שלכאורה מיותרות, מלמדות שמי ששותה מים מבורות, שיחין ומערות אינו צריך לחשוש מדגים שגדלו שם ואין להם סנפיר וקשקשת, שכן הם אינם כלולים באיסור.

    33 min

  3. 3d ago

    חולין סה - שבת י"ט בתמוז, 4 ביולי

    מהם הסימנים של חגבים כשרים?

    28 min

  4. 3d ago

    חולין סד - י"ח בתמוז, 3 ביולי

    ניתן לקנות ביצים מאינו-יהודי אם המוכר מציין במפורש שהן הגיעו מעוף כשר מסוים. הגמרא מקשה מדוע אין להסתמך פשוט על סימני הכשרות הפיזיים של הביצים, שהם: היותן חדות מקצה אחד ועגולות מהקצה השני, וכאשר החלמון נמצא בפנים והחלבון מקיף אותו מבחוץ. הגמרא מסבירה שסימנים אלו אינם מוחלטים בפני עצמם, משום שישנם עופות טמאים (כגון העורב) שביציהם מחקות בדיוק את המאפיינים הללו. לגבי דם שנמצא בביצה, המעמד ההלכתי תלוי לחלוטין במיקומו: בהתאם למקום שבו נמצאה נקודת הדם, או שמסירים את הדם בלבד והביצה מותרת, או שהביצה כולה נאסרת באכילה. הגמרא מביאה שתי גרסאות אמוראיות חלוקות בנוגע לשאלה איזה מיקום (בחלמון או בחלבון) גורר את האיסור המחמיר על הביצה כולה. הגמרא מבררת מהו המקור המקראי לאיסור אכילת ביצי עופות טמאים, ולמדת זאת מתוך הכתוב "בת היענה" – שה"בת" המוזכרת בפסוק היא ביצתה של היענה.

    39 min

  5. 4d ago

    חולין סג - י"ז בתמוז, 2 ביולי

    דף נלווה הגמרא ממשיכה למנות מינים שונים של עופות, תוך זיהוי אילו מהם כשרים ואילו אסורים, ומביאה סימני עזר כדי לזכור את מעמדם. מובאת מחלוקת האם ישנם 23 או 24 מיני עופות טמאים בסך הכל; שתי הדעות מצריכות הסבר כיצד הגיעו למניין זה, בהתחשב בכך שברשימה בפרשת ויקרא מופיעים 20 עופות, ואילו בפרשת דברים מופיעים 21. בנוסף, נקבע כי ניתן לקנות ביצים מאינו-יהודי ולהניח שהן כשרות, בתנאי שהמוכר מציין במפורש מאיזה עוף הן הגיעו, ובתנאי שאותו עוף אכן ידוע ככשר.

    41 min

  6. 5d ago

    חולין סב - ט"ז בתמוז, 1 ביולי

    ישנה מחלוקת בין רב נחמן לאמימר האם אפשר להכשיר עוף בעל סימן אחד אם אינו בקי בזיהוי של פרס ועזנייה. רב נחמן אינו מתיר, אך אמימר פוסק שכל עוף בעל סימן אחד מותר, ובלבד שאינו ידוע כדורס, שכן אין לחשוש לפרס ועזנייה מאחר שאינם מצויים באזור יישוב. בהמשך הסוגיה מוגדרים מאפייניהם של עופות ספציפיים, כגון הסנונית הלבנה (שנחלקו בה רבי אליעזר וחכמים) וכשרותם של עופות כגון ה'תסיל' לקורבנות הכשר בטרם התבגרותו כבן יונה, ופסול אם כבר הגיע לבגרות כתור. רב אסי מונה שמונה עופות שמעמדם נותר בספק ("שמונה ספקות") משום שקורקבנם אינו נקלף בקלות ביד אלא רק באמצעות סכין. מובאת שורת מסורות קצרות של האמוראים המזהים עופות שונים לאיסור או להיתר ונותנים סימנים כדי לזכור אילו מהם אסורים.

    38 min

  7. 6d ago

    חולין סא - ט"ו בתמוז, 30 ביוני

    המשנה קובעת כי ארבעת סימני הכשרות של העוף אינם מפורשים בתורה, אלא נקבעו על ידי חכמים. הגמרא מקשה על קביעה זו מברייתא המציינת כי סימני העופות הטהורים נלמדים למעשה מתוך השוואת המאפיינים האנטומיים של כל עוף — ובמיוחד מתוך השוואה בין הנשר (העוף הטמא המובהק) לבין התור (הידוע כעוף כשר מתוקף השימוש בו להקרבה). אביי מיישב קושיא זו ומסביר כי ניתוח ההבדלים הפיזיים בין התור לנשר המובא בברייתא, הוא-הוא המתודולוגיה שבאמצעותה גיבשו חכמים את הסימנים הללו הלכה למעשה. רבי חייא מביא ברייתא לפיה עוף שיש לו אפילו סימן טהרה אחד בלבד הרי הוא כשר, שכן רק עוף הדומה לנשר — החסר את כל ארבעת הסימנים — נחשב לטמא מעיקרו, מלבד אותם עופות המנויים במפורש בתורה. הגמרא מקשה שניתן לטעון את ההפך הגמור: ללמוד מן התור שרק עוף בעל כל ארבעת סימני הטהרה ייחשב כשר. כיוון ששאר העופות הטמאים המנויים בתורה מחזיקים בסימן אחד, שניים או שלושה, הקושיא מיושבת בהסבר שאילו היה צורך בכל ארבעת הסימנים כדי להכשיר, לא היה לתורה כל צורך למנות את שאר כ"ג העופות הטמאים, שהרי היה זה מובן מאליו שהם טמאים. לאחר מכן הגמרא מעלה שורה של קושיות: מדוע לא נלמד את הכללים מן העופות הטמאים המנויים שיש להם שלושה סימנים, שניים או אחד? בכל פעם הגמרא משיבה בלוגיקה של יתור המקרא: אילו אותו מקרה היה משמש כבניין אב, לא היה צורך להביא בתורה מקרים אחרים של עופות בעלי פחות סימני כשרות. ההנחה של הקושיא האחרונה היא שפרס ועזנייה (עופות בעלי סימן כשרות אחד) יכלו לשמש כבניין אב אלמלא מקרה הנשר. אך הגמרא מקשה על כך, שהרי קבוע הכלל ש"שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים" (אינם יוצרים בניין אב). כיוון שיש כאן שני עופות בעלי אותן תכונות, כיצד ניתן היה להציע שהם יהוו בניין אב? התשובה הניתנת היא שמדובר בשני מקרים שונים, שכן אחד מהם הוא ייחודי לחלוטין בהיותו העוף היחיד מכל רשימת העופות הטמאים שמחזיק בסימן טהרה מסוים שאינו מצוי בכל השאר. לסיכום, בניין האב המנחה הוא הנשר (המייצג עוף שאין לו אף סימן טהרה), וממנו למדים שכל עוד יש לעוף אפילו סימן אחד – הוא כשר. אין אנו למדים מן התור; התור מוזכר בתורה אך ורק כדי להודיענו שהוא כשר להקרבה על גבי המזבח, ולא כדי לשמש כבניין אב לעופות כשרים.

    22 min

  8. Jun 29

    חולין ס - י"ד בתמוז, 29 ביוני

    הגמרא מביאה סדרת ויכוחים תיאולוגיים בין רבי יהושע בן חנניה לקיסר הרומי, הממחישים את נשגבותו של האל דרך חוסר יכולתו של האדם להביט ישירות בשמש או לכלכל את צבאות הטבע המשרתים את הבורא. דיון דומה עם בת הקיסר, שלעגה בהשגחת הקב"ה בעולם, מוביל לעונש צרעת שהוטל עליה, ומדגיש את העיקרון שהקדוש ברוך הוא מעניק מתנות אך אינו נוטלן חזרה. רב יהודה מגדיר אמות מידות של שור וחמור המשפיעות על דיני מקח וממכר, וקובע כי השור שהקריב אדם הראשון היה בעל קרן אחת בלבד במצחו, וכי קרניו קדמו לפרסותיו בבריאה. קדימות מבנית זו מסייעת לשיטת רבי יהושע בן לוי, לפיה כל מעשה בראשית נבראו בקומתם, בדעתם ובצביונם המלא. כמו כן, רבי חנינא בר פפא דורש כי שר העולם שיבח את הדשאים כאשר דרשו קל וחומר ויצא למינו (בלי כלאים) באופן יזום, העולה מבראשית א:יא-יב. הדיון עובר לניתוחו של רבי שמעון בן פזי המיישב את הסתירה המקראית בנוגע לבריאת המאורות, ומפרט את טענת הירח על כך שאין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, אשר גררה את הצו האלוהי למעט את עצמה. כדי לפייס את הירח, העניק לה הבורא ממשלה ביום ובלילה, קשר את תולדותיה במניין הימים והשנים של ישראל ובשמותיהם של צדיקים, ולבסוף, אף קבע את שעיר ראש חודש ככפרה לקב"ה על מיעוטה. רב אסי מיישב סתירה בבריאה בנוגע להוצאת הדשאים, ומסביר כי הדשא נותר חבויה בפתח הקרקע עד שתפילתו של אדם הראשון הורידה גשמים והצמיחה אותם, דבר המלמד על תאוותו של הקב"ה לתפילתם של צדיקים. רב חנן בר רבא מזהה את ה"שסועה" כבריה ייחודית בעלת שני גבים ושתי שדראות, ידיעה בלעדית של משה רבנו המשמשת הוכחה שתורה מן השמים. הגמרא מנתחת שורה של פסוקים הנראים לכאורה מיותרים, כאשר ריש לקיש מדגיש כי הם מהווים את גופי התורה עצמה; כך למשל, תיאור החלפת העמים בארץ פלשתים ובארץ מואב על ידי כיבושי ביניים נועד להתיר את כיבוש הארץ על ידי בני ישראל מבלי להפר שבועות קדומות או צווים אלוקיים.

    45 min
See All (2K)

Ratings & Reviews

4.7
out of 5
3 Ratings

About

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Information

  • Creator
    מישל כהן פרבר
  • Years Active
    2020 - 2026
  • Episodes
    2K
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © Copyright Michelle Cohen Farber 2012-2023 All rights reserved
  • Show Website
    דף יומי לנשים - הדרן

You Might Also Like