רב יהודה בשם שמואל קובע כי מזוזה שנכתבה על שני דפים פסולה. הגמרא מקשה על כך מברייתא הפוסלת מזוזה שנכתבה על שני דפים רק כאשר היא מונחת בתוך שני ספין (מזוזות פתח) נפרדים, ומדייקת מכך שאם הונחה בסף אחד היא כשרה. הקושי מיושב בהסבר שכוונת שמואל היא שאפילו אם הונחה בסף אחד, עצם היותה "ראויה" או עשויה להיחלק לשני ספין פוסלת אותה, שכן המזוזה צריכה להוות יחידה אחת המוגדרת כ"ספר". בעניין קביעת צד הימין בפתחים שבין שני חדרים, קובע שמואל שיש ללכת אחר "היכר ציר". רב אדא מסביר שהכוונה היא לחור בו סובב ציר הדלת (אבקתא); הצד שאליו הדלת נפתחת נחשב לחדר העיקרי, ועל פי כיוון הכניסה לאותו חדר קובעים את צד הימין. הורה רב נחמן לריש גלותא, שביקש לקבוע מזוזה בביתו שבנייתו טרם הושלמה, כי עליו לתלות תחילה את הדלתות ורק לאחר מכן לקבוע את המזוזה. בנוגע לאופן הנחת המזוזה, רב יהודה בשם רב פוסל מזוזה שהונחה "כמין נגר", כלומר כבריח המושחל בפתח. הגמרא מקשה מהנהגת ביתו של רבי, שם היו המזוזות מונחות כמין נגר, ומיישבת בחילוק בין הנחה בעמידה לגמרי לבין הנחה בשכיבה. עוד מובא בעניין זה כי רב הונא היה קובע מזוזה בפתח בין ביתו לבית המדרש למרות שרבי לא נהג כן, משום שרב הונא הלך אחר מנהג הרגילים להשתמש באותו פתח, מה שהופך אותו לפתח המחויב במזוזה. בסוגיית גובה המזוזה, שמואל פוסק שיש להניחה בתחילת השליש העליון של גובה הפתח. רב הונא חולק וסובר שכל שטח הפתח כשר, ובלבד שהמזוזה תהיה רחוקה טפח מהקרקע וטפח מהתקרה. הגמרא מקשה על שמואל מברייתא ומיישבת ששמואל פוסק כרבי יוסי, הלומד מהיקש בין "וקשרתם" ל"וכתבתם" שכשם שתפילין מונחים בגובה (על הראש), כך המזוזה צריכה להיות בגובה הפתח. רבא מוסיף שיש להניח את המזוזה בטפח הסמוך לרשות הרבים כדי שהאדם ייפגע במצווה מיד עם כניסתו, ורבי חנינא מוסיף לכך פן רעיוני: בניגוד למלך בשר ודם שיושב בפנים ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, הקדוש ברוך הוא משמר את עבדיו מבחוץ בעודם יושבים בפנים, ככתוב "ה' שומרך". דינים נוספים הנדונים בדף עוסקים במבנה הפתח והחדר. רב יוסף בשם רבא פוסל מזוזה שהועמקה בתוך עובי הכותל למעלה מטפח. רבא פוטר "פתחי שימאי" (פתחים פגומים) ממזוזה, כאשר נחלקו האמוראים אם הכוונה לפתח ללא תקרה או ללא משקוף עליון. כמו כן, אכסדרה פטורה ממזוזה כיוון שהעמודים שבה נועדו לחיזוק התקרה ולא לשם יצירת פתח, אלא אם כן מדובר ב"אכסדרה דבי רב" שהיא סגורה כחדר. לבסוף, בבית שער שנפתח גם לבית וגם לגינה, נחלקו התנאים ובדבריהם נחלקו אמוראים האם החובה נקבעת לפי הכניסה לבית או היציאה לגינה; רב אשי פוסק כחומרת רב ושמואל, שכל פתח המשמש לכניסה לבית, גם אם הוא מוביל למרחב פתוח כמו גינה, מחויב במזוזה.
