פודקאסט מעלה | Maala Podcast | people & stories behind business impact on society in Israel

Maala - Business for Social Re

Maala Podcast brings to you the people & stories behind business impact on society in Israel. Focused on the topics of Inclusive Growth and Social Impact, it focuses on the role of businesses, with insight, interviews, and case studies from Israel. Episodes are both in Hebrew and English, offering content for the local community in Israel as well as the wider international community.

  1. על חקלאות, ספנות ומזג האוויר. עם צים ו-ICL

    MAY 7

    על חקלאות, ספנות ומזג האוויר. עם צים ו-ICL

    הפעם אנחנו עם שיחה על האוכל שלנו, על מה שאנחנו מזמינים מעבר לים ומה קורה מאחורי הקלעים כשמזג האוויר משתגע.  גלית כהן, מנהלת בישראל של קרן האקלים JCT ולשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, משוחחת עם אריאלה אשורי, ראש תחום ESG בצים ועם רועי משיח, מנהל שיווק דשנים מיוחדים ב-ICL, ומנסה להבין כיצד שינוי אקלים הוא לא סעיף בדוח קיימות, אלא חלק מהאופן שבו מנהלים סיכונים, מקבלים החלטות השקעה ושומרים על הכושר התחרותי ועל החוסן של החברות.  אריאלה משתפת במהלך משמעותי של חידוש צי האוניות של צים. כיום כ-40% מהצי מופעל על גז טבעי נוזלי, צעד שמצמצם פליטות, עונה על רגולציה עתידית ומייצר יתרון תחרותי ממשי. כדי להמחיש את השפעת שינוי האקלים על עולם הספנות, אריאלה מספרת מה קרה בתעלת פנמה: כשיורד פחות גשם רמת המים בתעלה יורדת, וכתוצאה מכך אוניות יכולות לשאת פחות מכולות, לוחות הזמנים משתבשים והעלויות עולות. כך סיכוני אקלים משתלבים במנגנון ניהול הסיכונים הכולל של החברה.   רועי מ-ICL מספר על האתגרים הגוברים להאכיל את אוכלוסיית העולם בשל שינוי האקלים - פחות שטח, יותר פיות להאכיל, מזג אוויר פחות צפוי. במענה לכך, ICL פיתחה פתרונות חקלאיים חכמים שמאפשרים לגדל יותר מזון על פחות שטח ועם פחות מים, תוך צמצום טביעת הרגל הפחמנית של החקלאות עצמה.  השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025. תמונות: דרור סיתהכל

    24 min
  2. סוגיה כואבת, שיחה פתוחה. עם מנכ״ל פנימה על הקיטוב בחברה הישראלית

    APR 16

    סוגיה כואבת, שיחה פתוחה. עם מנכ״ל פנימה על הקיטוב בחברה הישראלית

    לקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, בחרנו לשוחח על אחת הסוגיות הכואבות של החברה הישראלית: הקיטוב.  שוחחנו עם אורי עפרוני, מנכ״ל תנועת ״פנימה״, ארגון המפתח ומקדם פתרונות מדיניות לסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת. אורי מסביר שהקיטוב מורכב משלוש תופעות: קיטוב רגשי - שנאה הדדית בין קבוצות, קיטוב חברתי - הפרדה בחיי היומיום, וקיטוב אידאולוגי. כולן מחריפות כשאין עוגנים משותפים. מה שמאפיין את הקיטוב היום הוא הזליגה למרחבים האישיים: פעם המחלוקת נשארה "במגרש" - נגמר המשחק, לחצו ידיים וחזרו להיות חברים. היום היא מלווה אותנו ולא מרפה: לוואטסאפ, לבית ולמשפחה ועוד, וזה פוגע ביכולת להגיע להסכמות גם בהקשרים שאין להם שום קשר לפוליטיקה.   אחד המקומות שבהם כן אפשר לייצר עוגן משותף הוא מקום העבודה המהווה את אחד המרחבים הבודדים בחיים הבוגרים שבו אנשים שונים זה מזה נפגשים, עובדים יחד ויוצרים יחסי אמון.   השיחה נעה בין ניתוח רציונלי לממד הריגשי, ומסתיימת במבט אופטימי קדימה: ״בחברה הישראלית יש כוחות אדירים והון אנושי מדהים״, ולצד הלהבות, אורי מזכיר, יש לנו גם חוטים מחברים שהם חזקים לא פחות.

    23 min
  3. מה השתנה בזירת האחריות התאגידית העולמית?

    FEB 26

    מה השתנה בזירת האחריות התאגידית העולמית?

    יאיר כהן, מנהל שיבולת ESG, בשיחה עם ג׳וליה וול, יועצת אסטרטגית בינלאומית בתחומי קיימות, ענייני ציבור וחדשנות. ג׳וליה נותנת תמונת מצב מפוכחת ומתארת שוק ESG גלובלי בתהפוכות. הצד החיובי של זה הוא שינוי בקרב חברות רבות שעוברות מגישה של סימון וי ושיווק, לניהול סיכונים אמיתי. ג'וליה מדגישה כי על אף שישנן מגמות שליליות כגון צמצום הרגולציה באירופה ובארה״ב, משיכת כספים מקרנות ESG ותחושת אכזבה גוברת מדירוגי ESG גלובליים, שינויי אקלים הם עדיין אחד מגורמי הסיכון הגדולים לפעילות עסקית.   יאיר מסביר כי המציאות הזו כפי שג'וליה מתארת ניקתה למעשה הרבה רעש שהיה סביב ESG ומאלצת להתמקד ולהסתכל על הערך האמיתי. כעת, לאחר שנתיים של מלחמה ומיקוד בצרכים המיידיים פה בישראל, צריך לחזור ולהתחבר למשקיעים, לקוחות גלובליים וחברות דירוג.   השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

    8 min
  4. על קליטת פצועי צה"ל ונגישות על מלא. עם רפאל ועזריאלי

    FEB 19

    על קליטת פצועי צה"ל ונגישות על מלא. עם רפאל ועזריאלי

    נגישות מעבר לתקן ותעסוקה לפצועי צהל – איך עושים את זה בפועל?נעמי ראם תרשיש, מנהלת שותפויות רב-מגזריות במנהלת תקומה, הובילה שיחה על הערך המוסף שעסקים מביאים לאתגרי השיקום – לא רק במשאבים, גם עם מחויבות, ניסיון וחשיבה ארוכת טווח. תמיר אמר, COO בקבוצת עזריאלי, ואילנה, מנהלת משאבי אנוש ברפאל, הציגו שני מהלכים שממחישים את זה בשטח.תמיר מספר כיצד הנהלת עזריאלי יצאה למסע חווייתי בנכסי הקבוצה יחד עם עמותת אתגרים, כדי לחוות על בשרם את האתגרים של אנשים עם מוגבלויות. התובנות היו מפתיעות: דברים פשוטים, לעתים בעלות זניחה, שמשנים דרמטית את החוויה, ומודעות שמספיק לחוות פעם אחת כדי שתישאר. אילנה מביאה זווית נוספת לסיפור: על רקע כ-23,000 נכים חדשים כתוצאה מהמלחמה, פרויקט שילוב פצועי צהל בתעסוקה שהתחיל ממקום ערכי והפך לתוכנית מובנית עם תוצאות. כשמנהלים חששו שקליטת פצועים תפגע ביעדים, רפאל הגדירה אותם כ"על-תקניים", כלומר תקן נוסף מעבר לתכנון, וזה פרץ את הסכר. היום רפאל מכשירה ארבעים מנטורים מקרב המנהלים שילוו פצועי צהל, בשותפות עם עמותת אחים לחיים וארגון נכי צה"ל. הטיפ של אילנה? להתחיל ולא לוותר, גם כשזה נראה בלתי אפשרי.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ׳ 2025.

    25 min

  5. FEB 12

    בינה מלאכותית פוגשת אחריות תאגידית. עם אינטל, אדמה וישראכרט

    בינה מלאכותית מציבה אתגרי אחריות תאגידית חדשים - אבל גם פתרונות מפתיעים. רויטל ביתן, מנהלת אחריות תאגידית, קשרי חוץ וקהילה באינטל ישראל, הובילה שיחה שביקשה לעשות סדר במונחים ובתחזיות ולהתמקד במה שכבר מתרחש בפועל. חזי בן זקן, מנהל חדשנות ו-AI בחברת אדמה, ולימור שאקו, סמנכ"לית משאבי אנוש בישראכרט, סיפקו בדיוק את זה - הסתכלות מפוכחת ומעשית על הטמעת AI בארגונים, קרוב לשטח. חזי מספר כיצד מודל AI לתחזית מכירות מאפשר לאדמה למכור את אותן כמויות עם פחות מלאי: זה טוב לתזרים הכספי וגם לסביבה בצמצום שינוע של אלפי מכולות. הפרויקט לא נולד מהטכנולוגיה, אלא מכאב עסקי אמיתי וזה מה שהפך אותו לאפקטיבי. לימור מביאה את הצד האנושי: בישראכרט, ארגון פיננסי עם רגולציה כבדה שנמצא בטרנספורמציה, ההטמעה של AI דורשת פרסונליזציה של הלמידה ושותפות אמיתית של משאבי אנוש בתהליך. כך למשל פרויקט "AI-איינשטיינים" המכשיר עובדים כשגרירי AI שחוזרים לחטיבות שלהם עם יוזמות קונקרטיות מהשטח. שניהם מסכימים: AI הוא לא רק אירוע טכנולוגי - הוא ניהול שינוי לכל דבר. רויטל הוסיפה שבאינטל הנושא כבר משתלב גם בפעילות החברתית. אם בעבר המיקוד היה על מקצועות ה-STEM, היום, כדי למנוע פער דיגיטלי חדש, הפעילות הוסבה להדרכות AI למורים ולתלמידים בשיתוף משרד החינוך. זה גם תורם להכשיר את הדור של העובדים העתידיים.השיחה הוקלטה במסגרת כנס מעלה, דצמ' 2025*תמונות: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

    27 min
  6. איך מקורות מבטיחה שימשיכו לצאת מים מהברז גם במזג אוויר קיצוני?

    JAN 29

    איך מקורות מבטיחה שימשיכו לצאת מים מהברז גם במזג אוויר קיצוני?

    ריקי מור, מנהלת קשרי לקוחות ואחריות תאגידית במקורות, משתפת במסע של חברת המים הלאומית להבטיח אספקת מים תקינה גם במזג אוויר קיצוני. אז איך משפיע שינוי האקלים? כשצוללים לנושא, תרתי משמע, עולות שאלות כמו למשל כיצד עליית טמפרוטורה משפיעה על הדגים שבאמצעותם מנטרים את איכות המים, על צינורות הפלדה שמתחממים הרבה יותר, על התהליכים הכימיים שמבטיחים את חיטוי המים ועוד ועוד. כדי לבצע תהליך עמוק ומשמעותי, מקורות נעזרה בשירות המטאורולוגי אשר סיפק את נתוני מפת החום, הסתברות לשריפות, הצפות ועוד. על בסיס נתונים אלה ניתן היה לפתח כלים לקבלת החלטות שמיושמים ביום יום, בשטח, ומנחים את אנשי מקורות בעבודה השוטפת. "החשיבה במונחי הקיימות הפכה אותנו לחברה דינמית באקלים משתנה" תיארה ריקי, בהצגה במליאת הפתיחה של כנס מעלה האחרון.*תמונה: דרור סיתהכל, כנס מעלה 2025

    10 min
  7. על לכידות חברתית כצורך עסקי וחברתי. עם בנק הפועלים

    JAN 21

    על לכידות חברתית כצורך עסקי וחברתי. עם בנק הפועלים

    רוב בציבור הישראלי מאמין ששיח מכבד ומכיל במקום העבודה יתרום לצמצום הקיטוב החברתי.  מריאנה מועלם, מנהלת גיוון ונגישות בבנק הפועלים, משתפת במסע של הבנק מגיוון ללכידות חברתית ומדגישה כמה הנושא דחוף וחשוב: "העיסוק בלכידות חברתית הוא צורך עסקי וחברתי. הכוח שלנו הוא לא בקונצנזוס, אלא בניהול שיח מכבד... כנציגי המגזר העסקי, יש לנו חובה וזכות ענקית לשמש גשר." מקומות העבודה בנויים מעובדים.ות, נותני שירות ולקוחות שבאים מכל קצוות החברה הישראלית, מהקבוצות השונות שמרכיבות אותה ומגוון הדעות הקיימים בה. דווקא על רקע זה, זו הזדמנות לייצר שיח, להכיר ולהתחבר לאנשים איתם אנו עובדים ומבלים שעות רבות. מריאנה מדגישה כי העבודה על הגיוון והלכידות מגבירה את האפקטיביות הארגונית, עם עושר דעות ורעיונות, מה שגם מייחד אותנו בישראל. את מריאנה הקלטנו במליאה הפותחת של כנס מעלה האחרון בו גם הוצגו נתוני הסקר על השפעת מקומות עבודה על הקיטוב, אשר נערך בקרב מדגם מייצג של הציבור הישראלי.

    7 min
  8. על המהפך בחירייה וסיפורה של האשפה בישראל

    JAN 8

    על המהפך בחירייה וסיפורה של האשפה בישראל

    מה עולה לך בראש כשמדברים על חירייה?   "פארק המִחזור חירייה עשה אולי את התיקון הסביבתי הכי גדול במדינת ישראל: שיקום של הר הזבל לפארק נופש ומִחזור פסולת מהמתקדמים בעולם". גיל ליבנה, מנכ"ל איגוד ערים דן לתברואה ופארק המיחזור חירייה, מספר על הדרך שעושה האשפה, אשר בחלקה הגדול עדיין מועברת להטמנה, עם כל ההשפעות השליליות הנלוות לכך. הפתרון לכך הוא ייצור אנרגיה מהפסולת, מהלך המקודם בימים אלה על ידי האיגוד. הפארק בחירייה גם מזמין עסקים וציבור רחב לבקר במרכז לחינוך סביבתי, להבין איך אפשר לשנות הרגלים המייצרים פסולת, ולהגביר את המודעות לחשיבות של הפרדת סוגי פסולת באופן שיאפשר מחזור איכותי יותר. מדיניות אפס פסולת וניהול משרד ירוק אשר מקודמים בעסקים, בהחלטתומכים במאמצים אלה.

    18 min
See All (252)

About

Maala Podcast brings to you the people & stories behind business impact on society in Israel. Focused on the topics of Inclusive Growth and Social Impact, it focuses on the role of businesses, with insight, interviews, and case studies from Israel. Episodes are both in Hebrew and English, offering content for the local community in Israel as well as the wider international community.

Information