צרות בהייטק

ערן יעקובוביץ וארבל זינגר

הפודקאסט של צרות בהייטק עוסק באנשים המרכיבים את ההייטק הישראלי. לא בהכרח אלה שתמיד בפרונט כמו יזמים, מנכ"ליות ובכירים אחרים (אבל גם!). דרך הסיפור של האורחים, וזו יכולה להיותמתכנתת בכירה, איש QA ג׳וניור, מנהל קמפיינים או חוקרת - נעסוק גם בנושאים שמעסיקים אותנו ההייטקיסטים: מה לומדים ואיפה, קבלה ומעברי תפקידים, שכר, איזון בית עבודה, פנסיה, שוויון מגדרי, שילוב מיעוטים וכן, גם נושאים חשובים כמו אלו אזניות קונים ומהי קפסולת הקפה הטובה ביותר. לפני כל פרק נפרסם בקבוצת הפייסבוק את שם האורח/ת הבא/ה כדי שתוכלו לכתוב לנו שאלות.

  1. Sep 14

    למה בכלל צריך את עמותת 8200, עם המנכ"לית יוליה בסן | צרות בהייטק, פרק 87

    מה עושים עם 28,000 בוגרים שהצבא כבר סינן בשבילך, ולמה תוכנית של עמותת 8200 בירושלים נסגרה דווקא בגלל השם 8200? בפרק 87 של צרות בהייטק אירחנו את יוליה בסן, מנכ"לית עמותת בוגרי ובוגרות 8200 מדצמבר האחרון, מהנדסת כימית מהטכניון שעזבה 11 שנה בקורפורייט אמריקאי בשביל עמותה. הגיעה ישר אחרי הכנס השנתי: הבטיחו 1,200 והגיעו 1,400 (1,436, אם מנהלת השיווק שלה שואלת). ארבל פתח בביקורת: 8200 זה חבר מביא חבר, אז למה צריך עוד עמותה? יוליה ענתה שקהילה היא הכוח הכי חזק שיש, שהיא עצמה לא דיברה עם אף אחד מהשירות עד שהתחילה לעבוד שם, ושחצי מהעשייה בכלל לא פונה לבוגרים: TechLift בפריפריה עם 60–80% גיוס ליחידות טכנולוגיות, Woman2Woman עם 1,000 מועמדות ו-60 מתקבלות. ארבל, מצפת, טוען שיחידה כזאת היא הדרך הכי טובה לקפוץ עשירונים בישראל, ושהתחושה של "אין לי סיכוי" היא מה שמפחיד אותו באמת. וגם: נטוורקינג למי שעומד בצד עם דרינק, ומתי מסיבת הרווקים הבאה. לינק להרשמה לעמותה בתיאור, וההמשך בקבוצה.

  2. Sep 7

    פוטרתם, מה עכשיו? נטוורקינג, קורות חיים וראיונות בשוק קשה, עם ליאורה גולומב | צרות בהייטק, פרק 86

    למה דווקא עכשיו, כשנכנס יותר כסף להייטק, מגייסים פחות אנשים, מה עושים בחודשיים הראשונים אחרי פיטורים, ולמה סטורי על ריאיון עבודה יכול לשרוף לכם משרה לפני שבכלל הציעו אותה? בפרק 86 של צרות בהייטק אירחנו את ליאורה גולומב, יוצרת תוכן בתחומי הקריירה שנמצאת באקוסיסטם יותר מעשר שנים: מה-Community Managers הראשונות ב-Wix (בלי קשרים, ישר מהמגזר החברתי), דרך eBay ו-ZipRecruiter, ועד מי שהביאה את Fuckup Nights לישראל ומנהלת את ה"שידרוגיה" (500 איש). ליאורה באה כי כולם עושים דיסים על השוק ורצתה גם להרים, אז דיברנו על למה חצי מיליארד דולר גיוסים בחודש לא מתורגם למשרות, ועל ה"אחד-קרן" שכל חברה מחפשת עכשיו במקום שלושה אנשים. ליאורה סיפרה לראשונה בפומבי על הפיטורים שלה מ-ZipRecruiter ועל החודשיים בבית, ונתנה צ'קליסט: הודעת וואטסאפ לעשרה אנשים מהמעגל השני, קפה בלי אג'נדה, ולמה לא לשלם למי שמבטיח למצוא לכם עבודה. ולא הסכמנו על קורות חיים: ערן קורא כל אחד לעומק ומסנן 40%, ליאורה אומרת שמגייסות נותנות להם פחות מעשר שניות. הבלוג של ליאורה

  3. Sep 3

    פרק המוסף - הבלוף של ההיברידי, למה מעדיפים את כולם במשרד ומה בכלל עושים בכנס 8200 | צרות בהייטק, פרק 85

    הייתה לנו חצי שעת אולפן פנויה אז אמרנו שנדבר על הפוסט הויראלי של השבוע בקהילה. פרק מוסף בלי אורחים, והפעם על הפוסט האנונימי שהסעיר את הקבוצה: היברידי בישראל הוא בלוף, "יום בשבוע מהבית" לא נחשב, ומי שמשלם הם הורים, הפריפריה, ואשדוד, "כולה 40 קילומטר מתל אביב". הרימוט נכפה עלינו בקורונה, הפך להטבה בשוק של מועמדים, ועכשיו, בשוק של מעסיקים, לוקחים אותו בחזרה. ארבל כעובד לא ייקח עבודה בלי אפשרות לעבוד מהבית, אבל תפוקה-wise לא תצליחו לשכנע אותו: "אפשר שאלה שנייה?" במשרד הופך לרבע שעה בזום, וזה פוגע קודם כל בג'וניורים. ערן, אחרי שנים של נסיעות מזיכרון לירושלים, דווקא מסכים. שתי טענות שנכונות בו-זמנית: היברידי מכניס יותר אנשים לשוק העבודה, וגם לא מגביר תפוקה. ומסקר השכר שלנו: מי שעובד מחוץ לתל אביב, הרצליה וחיפה מרוויח עשרות אחוזים פחות. ואם אין רימוט, אז כשאתם בבית, אתם בבית. וגם: כנס 8200 הערב, וארבל לא בטוח למה הוא הולך.

  4. Aug 31

    מנהלת פלנטיר ישראל איילת גילן-סגל: ״אני היום לא הייתי מתקבלת לפלנטיר״ | צרות בהייטק, פרק 84

    איך זה לעבוד בחברה שמפגינים מול כל משרד שלה בעולם (חוץ מבישראל), שהמנכ״ל שלה פתח מסלול גיוס לסטודנטים בלי תואר בתגובה להפגנות באוניברסיטאות, ושהמניה שלה עשתה 500% בשנתיים? בפרק 84 של צרות בהייטק אירחנו את איילת גילן-סגל, שמנהלת את פלנטיר ישראל — לא מנכ״לית, כי ״מנכ״ל יש רק אחד וזה אלכס קארפ״. דיברנו על החברה שכולם שמעו עליה ומעטים באמת מכירים: 4,000 עובדים בכל העולם (בערך כמו Wix), סניף ישראלי שקיים מ-2014, וקרן ההשקעות של ה-CIA שנתנה את הצ׳ק הראשון. איילת פתחה את התרבות הפנימית — בלי טייטלים, בלי סולם קידום, אימפקט במקום ניהול אנשים — ואת מודל ה-FDE שבו עובדים ארבעה ימים בשבוע אצל הלקוח. דיברנו על איך משמרים מוטיבציה כשהעובדים יושבים על New car money ואולי Life changing money, ומה עונים לשאלה למה צריך אתכם כשיש 8200. וגם על השבעה באוקטובר, שהיה טרגדיה לאומית — ובשבילה, כמי שנכנסה לתפקיד עם יעדים צנועים, שינה את הכל. כמו תמיד - הדיון ממשיך בקבוצת הפייסבוק שלנו.

  5. Aug 24

    כתב ההייטק של TheMarker אופיר דור: ״תצלצל לסטארטאפיסט, תמיד הוא יגיד לך שהכל טוב״ | צרות בהייטק, פרק 83

    תשאלו בעל מכולת איך העסקים בזמן מלחמה, הוא יגיד לכם על הפנים. תצלצלו לסטארטאפיסט, הוא יגיד לכם שהוא מתקתק 150% מהיעדים. אז למה מישהו שמכר חברה ב-100 מיליון דולר מתעקש שיכתבו 200? בפרק 83 של צרות בהייטק אירחנו את אופיר דור, כתב הייטק ב-TheMarker, שנכנס לתחום בסוף 2020 ישר לתוך הבועה — שלושה יוניקורנים חדשים בשבוע — ובשנתיים אחר כך הבין שלא כולם גאונים. דיברנו על איך נראית העבודה בפועל: טיפ, רשם החברות, לינקדאין פרימיום ועשרה אנשים בטוויטר שמתוכם אחד עונה. על ניפוח מספרי אקזיטים, ולמה עובדים שיודעים שהחברה נמכרה ב-50 כבר לא מאמינים לתקשורת שכתבה 200. לא הסכמנו על הכל — במיוחד סביב מכירת פיצ'רים שעדיין לא קיימים, ואיפה עובר הגבול בין Fake it till you make it לבין שקר. דיברנו גם על ציפוף השורות של ההייטק סביב כל ביקורת, ולמה מאנדיי היה המקרה הנדיר שבו זה לא קרה. לינקים בתיאור, וממשיכים את הדיון בקבוצה.

  6. Aug 17

    עשור בחזית ה-AI הישראלי, עם אורי אליאבייב | צרות בהייטק, פרק 82

    מה קורה למי שמנהל קהילת AI עשור לפני שזה היה טרנד, בדיוק ברגע שזה הופך לטרנד? ולמה הסקיל שהוא הכי גאה בו הוא לא איזה איג'נט מטורף אלא טופס פתיחת ספק? בפרק 82 של צרות בהייטק אירחנו את אורי אליאבייב, מייסד ומנהל קהילת Machine & Deep Learning Israel — היום קרוב ל-50 אלף איש — ויועץ שעוזר לארגונים להבין איפה AI באמת פוגש אותם. אורי חתך תואר במדעי המחשב בבן-גוריון אחרי שנתיים, כתב בגאדג'טי, ואז הלך למיטאפ Deep Learning בבר בתל אביב שהעביר אדן שוחט — ורק לפני שנה סיפר לאדן שהערב ההוא שינה לו את כל החיים. דיברנו על רגע ה-ChatGPT מהצד של מי שכבר חי את GPT-2 ו-GPT-3 ובהתחלה לא הבין מה גדול פה, על אינפרנס ולמה לפני חודש בפעם הראשונה יש בעולם יותר GPUs שמגישים לכם מודלים מאשר GPUs שמאמנים אותם, על גוגל שפיצלה את ה-TPU לשניים ועל עסקת ה-20 מיליארד של אנבידיה עם Groq. אורי גם הריץ מודל של 4 מיליארד פרמטרים על מקבוק, ומשתמש ב-Claude כאורקסטרטור למודלים המקומיים שלו. ואז ירדנו לאיפה זה באמת נוגע בארגונים: Brand safety, חברת ביטוח שהרגולטור אוסר עליה להגיד את המילה ״חלום״ כשהיא מוכרת הלוואה, ולמה כדאי להתחיל דווקא מהדברים המשעממים. על ישראל דיברנו בלי לייפות — אין פה מעבדת פרונטיר, וכמות החוקרים במחלקה אחת של אנת'רופיק דומה לכל החוקרים פה. וגם על ה-AI Fatigue, שאורי רואה אצל אנשים שפשוט אוהבים לכתוב קוד ומאלצים אותם להפסיק. דיברנו בפרק על אופטימיזציה של טוקנים ועל מתי בכלל שווה להריץ משהו בענן. יש עוד מקום אחד שבו אופטימיזציה קטנה שווה הרבה מאוד כסף, ורובנו פשוט לא מסתכלים עליו. הפרק הזה בחסות Cover — פלטפורמה ישראלית שמרכזת את כל הפנסיה, הביטוחים והחסכונות שלכם במקום אחד, מנתחת אותם ב-AI ומראה בדיוק כמה אתם משלמים ואיפה אפשר לשפר. יש שם גם מחשבון ריבית דריבית שממחיש מה ההבדל בין דמי ניהול של 1% ל-0.5% אומר על פני 30 שנה (המספרים לא נעימים), סוכן AI שזמין בוואטסאפ מסביב לשעון ועונה כמו בן אדם ולא כמו סוכן ביטוח, ואם צריך — גם סוכן אנושי עם רישיון פנסיוני. מעל 400,000 ישראלים כבר משתמשים, וזה חינמי לגמרי. לבדיקה: https://my.coverai.co.il/?im=TZ

About

הפודקאסט של צרות בהייטק עוסק באנשים המרכיבים את ההייטק הישראלי. לא בהכרח אלה שתמיד בפרונט כמו יזמים, מנכ"ליות ובכירים אחרים (אבל גם!). דרך הסיפור של האורחים, וזו יכולה להיותמתכנתת בכירה, איש QA ג׳וניור, מנהל קמפיינים או חוקרת - נעסוק גם בנושאים שמעסיקים אותנו ההייטקיסטים: מה לומדים ואיפה, קבלה ומעברי תפקידים, שכר, איזון בית עבודה, פנסיה, שוויון מגדרי, שילוב מיעוטים וכן, גם נושאים חשובים כמו אלו אזניות קונים ומהי קפסולת הקפה הטובה ביותר. לפני כל פרק נפרסם בקבוצת הפייסבוק את שם האורח/ת הבא/ה כדי שתוכלו לכתוב לנו שאלות.

You Might Also Like