The Daily Sicha - השיחה היומית

The Daily Sicha
  • 5.0 (4)
  • Judaism
  • Daily

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/

  1. Nov 1

    יום א' פ' חיי שרה, כ"א מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן צ"ל מהי ההוראה לכאו"א ממ"ש רש"י עה"פ [בראשון דפ' חיי שרה] "שני חיי שרה"‏ – ‏"כולן שוין לטובה"? כיצד אפשר לתבוע מכאו"א, גם מי שעברו רוב שנותיו וחלק מהם היו במעמד בלתי-רצוי, שכל שנותיו יהיו שוין לטובה?! והביאור: בכח כאו"א לתקן גם את העבר ע"י עבודת התשובה! ובזה יובן גם מ"ש בתניא ש"מדת הבינוני היא מדת כל אדם ואחרי' כל אדם ימשוך"‏ – ‏והרי ענינו של בינוני הוא "שלא עבר עבירה מימיו"?! מכיון שע"י עבודת התשובה (מאהבה) יכול להפוך גם את הזדונות לזכיות ממש. וזוהי ההוראה הנצחית מ"שני חיי שרה": בכחו של כאו"א להיות במעמד ומצב של "כולן שוין לטובה" ע"י עבודת התשובה! וככל מצוה‏ – ‏יש לעשותה מתוך שמחה. ובפרט השמחה ע"ז שה' נתן לו את היכולת לתקן את העבר. חלק ממאמר ד"ה ויהיו חיי שרה, כ' מרחשון ה'תשמ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2026 Synopsis On the verse (in rishon of parashas Chayei Sarah), “…the years of Sarah’s life,” Rashi states: “All were equally good”? Seemingly, what is the lesson for everyone – how can it be expected of every individual (even one for whom the majority of his years have already passed, and with some of them spent doing undesirable things), that all his years should be equally good? The answer is that everyone can correct the past through teshuvah. This also explains the statement in Tanya that “The level of the beinoni is the level attainable by every person, and every person should strive after it”: Seemingly, a beinoni is one who “has never committed a sin in his life”? The answer is that teshuvah (out of love) can transform even intentional sins into actual merits. This is the eternal lesson from “the years of Sarah’s life”: through teshuvah every Jew has the power to attain a state in which “all his days are equally good.” And as with every mitzvah, this must be done with joy – particularly the joy of knowing that Hashem has given him the ability to correct the past. Excerpt from maamar Vayiyhu Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5745 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=01-11-2026

  2. 1d ago

    יום ועש"ק פ' וירא, י"ט מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן 1) ביום כ' מרחשון "גובר מזלו" של כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע בכל שנה ושנה באופן של "מעלין בקודש". 2) השייכות דמזמורי תהלים למספר השנים נמשכת גם לאחרי ההסתלקות מעלמא דין, "יש בגר בקבר", וכיודע הסיפור ע"ד המאמר שאמר בעל יום ההולדת בג"ע על פסוק בתהלים המכוון למספר שנותיו כמה שנים לאחרי הסתלקותו. 3) הוספה בציפי' לגאולה, שהיא מהענינים העיקריים של בעל יום ההולדת, כמבואר בשיחה הידועה דשמח"ת [כל היוצא למלחמת בית דוד וכו']. 4) הוראה ממ"ש השני דפ' חיי שרה "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל": "מעשה אבות סימן לבנים" – שעושה ופועל את הדבר אצל הבנים, שאצל כאו"א ישנו הענין ד"בא בימים", שלימות העבודה בכל יום ויום, ו"ה' ברך גו' בכל", שכולל את כל הברכות, ולא נותר אלא לפעול השידוך והנישואין דיצחק ורבקה (יחוד מ"ה וב"ן) – הגאולה, שזירוזה – ע"י ענין הצדקה וכו'. ב' חלקים משיחת יום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ט ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2026 Synopsis (1) On 20 Marcheshvan the Rebbe Rashab’s “mazal prevails,” ascending in holiness from year to year. (2) The connection between his age and the corresponding chapter of Tehillim continues even after his histalkus (“There is aging in the grave”), as demonstrated in the well-known story about the maamar delivered by the Rebbe Rashab in Gan Eden on a verse in Tehillim corresponding to his age, several years after his histalkus. (3) One of the Rebbe Rashabs’s main focuses was to increase the yearning for the Redemption, as explained in the well-known sichah of Simchas Torah (Kol Hayotzei L’milchemes Beis David). (4) A lesson from the verse (in sheini of parashas Chayei Sarah), “Avraham was old, coming in days, and Hashem had blessed Avraham with everything”: “The deeds of the fathers are a sign for the children” – they bring about a similar effect in the children. Every Jew possesses the quality of “coming in days” meaning the complete fulfillment of every day’s service, and Hashem blesses them “with everything,” which encompasses all the blessings. Nothing remains but to bring about the shidduch and marriage of Yitzchak and Rivkah (the union of Mah and Ban), which represents the final Redemption, which is hastened through tzedakah etc. 2 excerpts from sichah of Monday, parashas Chayei Sarah, 20 Marcheshvan 5749 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=30-10-2026

  3. 2d ago

    יום ה' פ' וירא, י"ח מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן ספר תהלים הו"ע של שירה ושמחה, ומודגש הדבר במזמורים שבהם נאמר הלשון "מזמור" או "שיר". ומזה מובן גם בנוגע לשיעור תהלים היומי, מזמורים פ"ח ופ"ט. אע"פ שלפי פשטות הכתובים מדובר בענינים בלתי-רצויים (ועד כדי כך שבנוגע למזמור פ"ט כותב האבן-עזרא ש"הי' בספרד חכם גדול וחסיד וזה המזמור הי' קשה עליו ולא הי' קורא אותו וכו'") אבל מכיון שכל הענינים באים מהקב"ה והקב"ה הוא "עצם הטוב ומטבע הטוב להטיב" (כמו שנת' בשיחה שלפנ"ז בענין "באו גוים בנחלתך") – צריך לומר שגם ענינים אלו פנימיותם הוא טוב, ואדרבה, כאשר מגלים את הפנימיות של ענינים אלו – ניתוסף עוד יותר בעניני טוב כיתרון האור מן החושך. ולדוגמא, מיד בתחלת מזמור פ"ח – "שיר מזמור גו' על מחלת לענות" שפירושו הפשוט הוא לשון חולי ועינוי, הרי יש לפרש להיפך – "מחלת" מלשון "מחול", ו"לענות" – מלשון "וענו הלויים וגו' קול רם". ב' חלקים משיחת ליל ד' דחג הסוכות ה'תשמ"ז, לאחרי תפילת ערבית ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2026 Synopsis The Book of Tehillim is a book of song and joy, as emphasized in the chapters beginning with the words mizmor or shir etc. Accordingly, it is understood that the same applies to today’s Tehillim (chapters 88 and 89): Although according to the plain meaning of the verses, they speak of undesirable things (to the point that regarding chapter 89, Ibn Ezra writes: “There was a great sage and pious man in Spain for whom this psalm was difficult, and he would not read it…” – nevertheless, since everything comes from Hashem, Who is “the Essence of Good, and it is the nature of the good to do good” (as explained in the sichah on the verse “Nations have entered Your inheritance”), we must say that deep down these are expressions of goodness. On the contrary, when the inner dimension of these is revealed, the increase in goodness is like the superiority of light that comes from darkness etc. For example, although the plain meaning of the beginning of chapter 88 is, “A song, a mizmor…about the sick and afflicted one (machalas le’anos), it can be interpreted in the opposite sense: machalas in the sense of a dance (machol) and le’anos in the sense answering (as in “The Levi’im shall respond (v’anu)…with a loud voice”). 2 excerpts from sichah of the 4th night of Sukkos 5747 – after Maariv. For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=29-10-2026 לע"נ הרה"ת הרה"ח ר' שמעון בה"ר אליהו ע"ה דהאן ליום היארצייט שלו כ' מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בנו הרב מיכאל שי' דהאן

  4. 3d ago

    יום ד' פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן קריה"ת של יום א' דר"ה מתחיל ב"וה' פקד את שרה וגו'" [רביעי דפ' וירא], שה' בירך את שרה בבן (שע"י הי' המשך לעם ישראל) וקיים הבטחתו בפועל ממש. ועד"ז מברך ה' כאו"א בבנים שייקראו בני אברהם יצחק ויעקב ובבנות שייקראו בנות שרה רבקה רחל ולאה, ומקיים הבטחותיו. ובהמשך מסופר ע"ד החינוך שיצחק קיבל, עד כדי מס"נ (עקידת יצחק), ואיך שדוקא שרה התמסרה במיוחד לחינוך שלו, שעם היותו ילד יהודי היחיד בכל דורו, והיא היתה גומלת חסד בטבעה ואפי' לערביים - לא התחשבה בכ"ז ושמרה עליו שלא יהי' לו עסק עם גויים וגוי'שקייט, ודוקא כך זוכים שהילד גודל באופן ד"הרבה ארבה את זרעך" ורואים ממנו נחת אמיתי! משיחת כ"ז אלול ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד תחיינה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2026 Synopsis The Torah reading of the first day of Rosh Hashanah begins with “Hashem remembered Sarah…” (in revi’i of parashas Vayeira), when Hashem blessed Sarah with a son through whom the Jewish people would continue, and He fulfilled His promise in actuality. Similarly, Hashem blesses every Jew with children who will be called sons of Avraham, Yitzchak, and Yaakov and daughters who will be called daughters of Sarah, Rivkah, Rachel, and Leah, and He fulfills His promises. The Torah then describes the education Yitzchak received, to the point of mesiras-nefesh (at the Akeidah), and how Sarah in particular devoted herself to his education. Although he was the only Jewish child in his entire generation, and although she was by nature a kind person, even toward Arabs, she did not allow any of this to enter into consideration, and she protected him from any involvement with non-Jews and non-Jewish influences. It is specifically in this way that one merits that the child grows up in such a way that “I will abundantly increase your offspring” and that he brings true nachas his parents and to the entire Jewish people. Excerpt from sichah of 27 Elul 5740 – to N’shei u’Bnos Chabad For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=28-10-2026

  5. 4d ago

    יום ג' פ' וירא, ט"ז מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן נת"ל שגדרו של עיר הנדחת הוא שמ"רבים" נעשה מציאות אחת, וענין זה שייך בעצם רק בקדושה ובבני ישראל מצד נשמתם שמקושרת עם ה' אחד וכו', אלא שמצד ענין ה"בחירה" יש מציאות כזו גם בצד ההפכי - ע"ז, אבל גם שם ה"ז רק בגלל שמדובר בבנ"י. וזה שמובא בירושלמי שמשפט סדום [שברביעי דפ' וירא] הי' בדוגמת עיר הנדחת, אע"פ שלא מדובר בבנ"י, שלכן "ממונו של לוט יוכיח" שגם ממונם של צדיקים שבעיר הנדחת אבד, הוא מפני שכל הענין ד"ונפלינו אני ועמך וגו'" התחיל במ"ת דוקא, ולפנ"ז היו כולם בשווה. ואף ש"אין למדין מלפני הדיבור", הנה כאן אין למדין דין אלא מציאות: שממונם של צדיקים אינו מציאות בפ"ע אלא חלק ממציאות העיר (ובמילא בא הדין שממונם אבד). וההוראה: גם לצדיק אסור להתבודד ולהשאיר את "חלקו בעולם" בסביבה של "ערי הנדחת", אלא עליו להוציאו משם לבררו ולהעלותו לקדושה. ב' חלקים משיחת י"ט כסלו ה'תשכ"ה ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2026 Synopsis The defining characteristic of an ir hanidachas (city that has been led astray) is that the many become one entity, something possible only in holiness and among the Jewish people, because their souls are connected to Hashem Who is One etc. In order for free will to exist, this phenomenon of becoming one entity is allowed to exist in the opposite of holiness, in the context of idolatry, but even then, it is possible only because it concerns Jews. When the Yerushalmi says that the judgment of Sodom (in the revi’i of parashas Vayera) was similar to the law of an ir hanidachas, (which is why “the property of Lot proves” that even the property of the righteous in an ir hanidachas is destroyed), even though the inhabitants were not Jews – it is because the concept that “I and Your people will be distinguished etc.” began only at Matan Torah. And although “We do not derive (a halachah) from what preceded the Giving of the Torah,” here the Yerushalmi is not deriving a law, but clarifying a reality – that the property of the righteous is not an independent entity, but part of the property of the city, and therefore the law follows that their property is destroyed. The lesson is that a tzaddik may not isolate himself and leave his portion of the world within an environment of an “ir hanidachas”; rather, he must remove it from there, refine it, and elevate it to holiness. 2 excerpts from sichah of 19 Kislev 5725 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=27-10-2026

  6. 5d ago

    יום ב' פ' וירא, ט"ו מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן סיום בנין ביהמ"ק הראשון ע"י שלמה הי' בחודש חשון. ומכאן ההוראה עד כמה יש לייקר ולהעריך חודש זה שיש בו ברכה מיוחדת זו. וזה שייך לכל בנ"י, שהרי כל בנ"י השתתפו בבנין ביהמ"ק. ומזה מובן גם שחודש חשון מסוגל ביותר לבנין ביהמ"ק השלישי, וכאו"א יכול להשתתף בזה ע"י שמוסיף בתומ"צ ואהבת ישראל. בחודש חשון עצמו ישנם ימים מיוחדים שהם מסוגלים ביותר: שבעה בחשון: היום שבו הי' מגיע ה"אחרון שבישראל לנהר פרת", בלכתו מירושלים (לאחרי שעלה לרגל) לשוב לביתו. ובעבודה – זהו היום שבו מתחילים לפרק את ה"מטען" הרוחני שנאסף בחודש תשרי על כל השנה כולה. ט"ו בחשון שבו "קיימא סיהרא באשלמותא", דכללות הענין דחידוש הלבנה, שמיום ליום נוסף באור הלבנה עד מילואה בשלימותה בט"ו בחודש, נותן עידוד לבנ"י, "שהם – בנ"י – עתידים להתחדש כמותה", שגם בזמן הגלות יש להתנהג כרצונו ית', ועי"ז זוכים "להתחדש כמותה" בגאולה עתידה. ג ' חלקים משיחת יום ג' דפ' נח, ב' מרחשון ה'תשמ"ג, לילדי "צבאות ה'" ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2026 Synopsis The month of Cheshvan possesses a special quality and blessing, as demonstrated by the fact that it is the month in which Shlomo HaMelech completed the construction of the First Beis Hamikdash. This is relevant to every Jew, because every Jew participated in the building of the Beis Hamikdash. It is therefore also understood that the month of Cheshvan is particularly auspicious for the building of the Third Beis Hamikdash, in which every individual can take part by increasing in Torah and mitzvos and in Ahavas Yisroel. Within the month of Cheshvan itself there are special days that are particularly auspicious: The 7th of Cheshvan – when “the last Jew would reach the Euphrates River” on his journey home from Yerushalayim after the Festvial Pilgrimage. In terms of our divine service, this is the day on which we begin to unpack the spiritual luggage amassed during the month of Tishrei and to apply it throughout the entire year. The 15th of Cheshvan – when “the moon is in its full state.” The moon’s renewal gives encouragement to the Jewish people, who “are destined to be renewed like it.”Even during the time of exile, one must conduct oneself according to Hashem’s will, and in this way we merit “to be renewed like it” in the future Redemption. 3 excerpts from sichah of Tuesday, parashas Noach, 2 Marcheshvan 5743 – to Tzivos Hashem For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=26-10-2026 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

  7. 6d ago

    יום א' פ' וירא, י"ד מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן גם אלו שהם בבחינת "זבולון", "עסוק בפרקמטיא", ותכליתם היא נתינת הצדקה, עליהם להכליל בה גם ענין התורה: 1) שיתמכו בלומדי תורה, ועי"ז מקבלים הם חלק בלימוד התורה (אם מתנים א"ז קודם הלימוד, כמבואר בשו"ע). 2) כשנותנים צדקה לעני, הנה (אע"פ שיש לעזור לו בלי שום תנאי, אבל) אם הוא מחי' את גופו, עאכו"כ שעליו להחיות גם את נשמתו ולהביאו גם "לחיי עוה"ב". ואפי' אם הלה לא ביקש את עזרתו בזה, הרי אדרבה, זה מוכיח שהוא "חולה" מסוכן עוד יותר! וע"ד שמצינו באברהם אבינו, מכניס אורח שאין כמוהו, שלאחרי שהביא אכילה ושתי' אפי' לערביים, לימד אותם שיש לברך לה' ע"ז, שהבנת דבר זה, שהעולם שייך להקב"ה וכו', באה דוקא ע"י לימוד התורה. ועד"ז כשמזכים אחרים במצות הצדקה יש 1) לפעול עליהם שיהיו מ"תמכין דאורייתא", 2) ללמוד אתם קצת תורה! ‏משיחת י"ט כסלו ה'תשל"ב ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2026 Synopsis Even those who are in the category of Zevulun (whose primary role is giving tzedakah) must incorporate Torah in their tzedakah: (1) They should support Torah scholars, in which case they receive a share in the Torah study (provided that this arrangement is stipulated before the Torah is studied, as explained in Shulchan Aruch). (2) When giving tzedakah, they must pay attention not only to the recipient’s physical needs, but also his spiritual needs, which are even more important because they bring a person to life in the World to Come. (And if the recipient didn’t ask for spiritual help, that only demonstrates that his spiritual problems are even deeper). As we find with Avraham Avinu (whose hachnosas orachim was unparalleled): After providing food and drink to his guests (even Arabs), he taught them that they must bless Hashem for it – and this concept that (the world belongs to Hashem etc.) is understood specifically through Torah. Similarly, when bringing the merit of giving tzedakah to others, one should influence them to be among the supporters of Torah, and one should also set up a shiur with them. Excerpt from sichah of 19 Kislev 5732 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=25-10-2026 לזכות פריידא בת צירל שתחי' ליום ההולדת שלה י"ד מרחשון לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות * לע"נ מרת שרה מרים בת ר׳ חיים בנימן ע"ה טייטלבוים ליום היארצייט שלה י"ד מרחשון. ת.נ.צ.ב.ה. נדבת בעלה ר' אברהם דוד הכהן שי' טייטעלבוים

  8. Oct 23

    יום ועש"ק פ' לך לך, י"ב מרחשון, ה'תשפ"ז

    התוכן ב' אופנים בפירוש הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך וגו'" [שבתחילת פ' לך לך]: א) מלמעלה למטה: "אברם" - אב רם - בחי' "שכל הנעלם מכל רעיון", וממקום זה הי' צ"ל ירידת נשמת אברם עד לארץ הלזו התחתונה. והסדר הוא: "מארצך" - בחי' הרצון, ואח"ז "וממולדתך" - מדות הנולדים מן המוחין, ואח"ז "מבית אביך" דרגא שלמטה יותר (כמבואר בכ"מ), ואח"ז "אל הארץ" - בחי' המלכות. ועד"ז הוא בירידת כל נשמה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. אבל ע"י הירידה נעשה "אשר אראך" - מתגלה מעלות הנשמה וכו'. ב) מלמטה למעלה: כבפשטות הענין שאברם עלה מחרן לארץ ישראל. וברוחניות ה"ז העלי' (מתחיל) ממקום שהוא "חרון אף של עולם" ולמעלה. והסדר הוא: "מארצך" - רצון בלתי רצוי, ואח"ז "וממולדתך" - רגיליות, ואח"ז "מבית אביך" - מוחין ומדות, וכו' עד שהוא מתעלה "אל הארץ אשר אראך" - רצון האמיתי, רצון קונו. חלק מהמאמר ד"ה לך לך מארצך וגו', אור לז' מרחשון ה'תשמ"ו ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026 Synopsis There are two explanations of the verse, “Hashem said to Avram: Lech lecha (‘Go forth’)…” (1) From above downward: “Avram” means Av Ram (Lofty Father), which represents the level of “intellect hidden from any perception.” Avraham’s soul had to descend from this level down to this lowest world. And the order is: “from your land” (one’s will); then “from your birthplace” (the middos born from the intellect); then “from your father’s house” (an even lower level); and then “to the land” (Malchus). The same applies to the descent of every soul. But as a result of this descent, “I will show you” (the revelation of the soul’s qualities etc.). (2) From below upward: Avram went up from Charan to Eretz Yisroel. In spiritual terms, this is an ascent beginning from Charan (“the fury of the world”) and proceeding upward. And the order is: “from your land” (an undesirable will); then “from your birthplace” (one’s habits); then “from your father’s house” (the intellectual faculties and the middos) etc. until one reaches “the land that I will show you” (his true will, which is the will of one’s Creator. Excerpt from Maamar Lech Lecha Me’artzecha, 7 Marcheshvan 5746 For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-10-2026

See All (1.4K)

Ratings & Reviews

5
out of 5
4 Ratings

About

"The Daily Sicha" is a daily discourse of the Lubavitcher Rebbe. The Sichos for Sicha Yomis are chosen from throughout the thousands of hours of the Rebbe's talks, based on their appropriateness toward each day. https://thedailysicha.com/

Information

You Might Also Like