שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

קוראים נבון
  • 5.0 (1)
  • Judaism

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

  1. 3d ago

    שמחת תורה - מה בין שמירה ושמחה, והקשר של חג האסיף לענני הכבוד

    .

  2. 4d ago

    סוכות - מה הקבוע ומה ארעי

    .

  3. 4d ago

    הושענא רבא - הערבה: הצמאון לה'

    הרב קשתיאל להושענא רבא התשפז - חביטת הערבה והצימאון לה' בעזרת השם בפיוטים המיוחדים של הושענא רבא, אחרי ההקפות, אנחנו מתחילים פיוטי גשם, לבקש על הגשמים. מבקשים: תדאג לשדות, ליבול ולברכה בכל מקום. מחר בשמיני עצרת יהיה רשמי "משיב הרוח ומוריד הגשם". לקחנו ארבעה מינים מאוד צמאים זקוקים לגשם, מביאים את הערבה שהיא צמאה מכולם, מתייבשת מהר. עמדת הצימאון, "צמאיך תושיע" היא המסקנה שאיתה אנחנו יוצאים לדרך לשנה הבאה לטובה. מה יציל אותנו בחיתום הדין? הצימאון לה'. מי שצמא, הקדוש ברוך הוא רואה שהוא צמא. הצימאון הוא תקווה להתקדמות, תשובה ותנועה רוחנית, וזה מה שמזכה אותנו ביום הדין. ככל שנבקש בצימאון גדול בהושענות, ככה תיטיב לנו החתימה, כמו שנאמר: "כמים קרים על נפש עייפה". אנחנו מבקשים מים, ברכת ה' עלינו. הצימאון צריך להיות אמיתי. אם לאדם ביטחון מופרז בדעותיו ובשיקול דעתו, משוכנע שהוא רואה את המציאות נכון, אז הוא לא צמא, מרגיש רוויה גדולה. צימאון אמיתי זה כשאנחנו מרגישים "ונפשי כעפר לכל תהיה", ואז "פתח ליבי בתורתך". אברהם אבינו אומר: "ואנוכי עפר ואפר". כמה אנחנו צמאים למחשבותיו של הקב"ה, זקוקים לדעת התורה! בלי התורה אנחנו פתאים גמורים, במצוקה גדולה. הצימאון והמצוקה הם עבודת ה' שלנו – כמה אנחנו זקוקים להנהגתו ותורתו. "הורני ה' דרכך", "אל תסתר פניך ממני", כל כך אנחנו צריכים אותך! בלעדיך אנחנו בחושך, לא יודעים כלום. זה עיקר מעלתם של ישראל, שאיננו חושבים שאנחנו יודעים, אלא זקוקים להדרכת ה'. לכן שמחת התורה כל כך גדולה – לפי עומק הצימאון ככה תהיה שמחת התורה. בלי התורה אנחנו מסתכלים רק על החיצוניות של העולם. כותב הרב קוק שהתורה היא עדות נאמנה שבאה ומספרת לנו מהי המציאות באמת. אדם שיודע דברים בלי תורה יודע בעצם יותר חושך, נמצא במצב פתי וחשוך יותר. רק פיקודי ה' הם הישרים ומשמחי לב. הירושלמי אומר שדוד המלך, כשהיו לו שאלות בתורה, היה הולך גם לנערים צעירים לשאול, רצה ללמוד מכל אדם ולא עניין אותו שום כבוד. העיקר הוא כבוד התורה, וצריך לשים את כל כבודנו בצד. החשיבות העצמית מפריעה לנו לשמוע את דבר ה'. לכן דוד סילק את הכבוד שלו ורקד לפני התורה. מול ארון הקודש אנחנו נהיה ערבות – חבוטות, יבשות, צמאות. בזכות זה תהיה התורה עריבה בפינו: "ערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". הכבוד הוא המכשול הכי גדול בפני קבלת התורה, ואנחנו צריכים לנקות הכל – שלא תהיה קנאה, תאווה וכבוד, אלא רק צימאון לדבר ה'. בעזרת השם יתקיים בנו: "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". אומר הרמב"ם שכולם ילכו בכל מקום צמאים לדעת את ה'. הצימאון הגדול הזה יבריא את כולנו. אצל החסידים שומרים את שאריות הערבה בבית לשמירה – שומרים על הצימאון, שנישאר צמאים כל השנה. זה מה שיגן עלינו מכל מאורעות קשים. חג שמח, בשורות טובות ושמחות לכל ישראל.

  4. 6d ago

    לחג הסוכות - מדרגות בארבעת המינים והקשר לבחירות הקרבות

    *הרב קשתיאל לחג סוכות ולקראת בחירות:* רמח'ל במסל'ש מביא המדרש על ארבעת המינים שהלולב מבטא את העובדה שיש מדרגות בעם ישראל. ואוגדים כולם יחד. יבואו אלה ויכפרו על אלה. לא הכול מחזיקים ביחד. יש הבדלה בין אתרוג לשאר. פעם אחת מביא המדרש במידת הפרישות. רוב הציבור מקיים תורה ומצוות, ורק יחידים בסדרי פרישות. מחמירים חומרות. למשל מתרחקים מחיים חברתיים כדי לא להיכשל. אי אפשר לאומה כולה שתהיה במדרגה אחת. היחידים מזכים את כל ההמון. כמו שמצאנו בארבעת המינים באתרוג. עוד מקום שמזכיר במסל'ש את עניין ארבעת המינים במידת החסידות. החסיד עושה הידורים במצוות עשה ומדקדק. ובעיקר בכוונות גדולות לעשות נחת רוח לה' וכדו'. ''החסיד מכוון במעשיו לטובת הדור...כמו שאמרו חז'ל בארבעת המינים" דווקא בחג שמתאגדים בו יחד רואים שכולם נצרכים, אך לא כולם שווים. יש מדרגות. ומבדילים. אך יש אתרוג שתפקידו להתעלות ולהשפיע ולרומם את כל הכלל. בפוליטיקה העולמית היתה הנהגת האומה בעבר ע'י האליטות. רוב הציבור היה בור ועם הארץ, לא ידעו קרוא וכתוב. קומץ החכמים הנהיגו. במאתיים שנה האחרונות בחלקים גדולים בעולם הפך הציבור משכיל. ופערים בין השכבות הולכים ומצטמצמים. והציבור עם מידע ויכול לומר את דברו. יש לו דעה וביקורת. וכך הגיעה הדמוקרטיה. העם אומר את דברו. אחד מרגעי השיא הוא הבחירות. 'חגיגת הדמוקרטיה'. מה חוגגים? שההשפעה של הפרופ' או השר הכי חשוב ונער בן 18 שווה. שוויון. יש בזה דבר יפה שהעם לא טיפש, ויוצר תחושת אחריות. אבל יש בזה נקודת תורפה שבעצם רוב העם בחיים ובעולם השיקולים לא במקום גבוה. מידע זה לא הכול. בכלל בחיים בשביל לבחור לא מספיק ידע והשכלה במאגרים המידע. אלא מה עיקר ומה טפל, מה המטרה, מה מוסרי, מה מקרב אותנו לקב'ה. יכול להיות שהציבור גם יבחר הנהגה, אבל בוחר לפי עצמו ורמתו. הרב קשתיאל סיפר על בן דוד שטייל בדרום אמריקה ואמר ששם כולם משוגעים כי אחרי ליל מסיבות וריקודים נבחר ראש העיר למחרת ובחרו באחד הידוע כרקדן גדול... הרב קוק באורות הקודש אומר שהדמוקרטיה היתה צריכה לאזן את עצמה שיתאגדו הציבור סביב בעלי הנשמות הגדולות לזכור מה האידיאל ומה המטרה. בלי חיבור כזה החיים יכולים להתדרדר... הציבור יאמר את דברו, אך יכול להיות דברים חשוכים לפי מצבו... ייאוש, קלון... בישראל תמיד נשמר גם קשר בין המלך הסנהדרין ולנביא. לכן דווקא כשכולם יחד צריך שים לב למדרגות, והאומה צריכה לזכור הפרושים והחסידים שהם רואים דברים אחרים, וצריך לקבל מהם השראה ולהזדכך על ידם. ללמוד מהם צורות חשיבה, סדרי עדיפויות. הצדיק מגן על דורו. הרב ישראלי לא ידע מה זה לבזבז דקה בחיים. חי בסדר גודל אחר. בחול המועד סוכות כשבאו לבקר אותו היה מתעניין בתלמידים שבאו לבקרו, שואל בשלומם, אבל גם מציץ בשעון, ונפרד מהתלמידים כעבור כמה דקות וחוזר ללימודו! ומעיד הרב קוק על עצמו איני יכול לזוז מהדבקות האלוקית" גם אתרוגים יש כל מיני סוגים, וחשוב שירוממו את העם... שנזכה שצדיקי עולם שחיים בצדיקות ישפיעו על כולם. חג שמח!

  5. Sep 28

    שיעורים מכנס חוה"מ סוכות תשפ"ז ישיבת עטרת ירושלים

    .

  6. Sep 25

    סוכות - צניעותה של הסוכה

    הרב קשתיאל לחג סוכות תשפ'ז: חובה על הגברים הערב לאכול לחם בסוכה ולכוון לשם מצוות סוכה ולשם הזיכרון למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי... זכר לענני כבוד. ולדעת ריש לקיש זה המקור לכך שהסכך גדולו מן הארץ כמו אד יעלה מן הארץ שהם העננים. העננים הגנו עלינו חומרית ורוחנית. מי שעשה חטאים - העננים הוציאו אותו החוצה. הענן בא להסתיר - מלמד אותנו הקב'ה כלל חשוב: אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין. גם בדברים גשמיים: בשביל לשמור על דבר צריך להצניע אותו. דברי תורה אין נשמרים אלא איפה שיש צניעות. נמשלו ליין וחלב ומים שאינם מתקיימים אלא במקום צנוע, פחות. אבל אם יהיה ניסיון להבלטה, ניראות, לא יתקיימו. (תענית ז). כשאנחנו יושבים בסוכה אנחנו מחזקים את תכונת ההצנעה. השגנו הישגים גדולים בעשי'ת - ועכשיו להצניע. יוהכ'פ זכינו ללוחות שניים. ראשונים נשברו כי האירוע היה פומבי מדי. בלוחות שניים - וסכותי כפי עליך ולא קולות וברקים. גם ביוהכ'פ היה לפני ולפנים. ארבעת המינים - לולב שנפתח פסול. צריך להיות צמוד שהעלים מכסים אחד את השני, וגם בהדס. ענף עץ עבות. זכר לתכונות עם ישראל. ר' יהושע בן חנניה ככל שיש יותר הצנעה התורה מתקיימת. העננים גם מסתירים במובן שה' משרה שכינה ויש דברים שמעדיף לא לראות. כשמסתכלים יותר מדי - עלול לפגום. הענן סמל לכפרה. וירד אליו בענן. והתגלו מידות הרחמים. כי בענן אראה על הכפורת. ובא ללמד שבשביל להרבות אחווה שלום ורעות, כדי לפרוס סוכת שלום על כל ישראל, לא מבליטים כל דבר. בית מנוגע קצת חשוך - לא פותחים חלונות. לא תמיד לעורר מהומות. תכונת הצניעות מלמדת להתמקד במה שמוצנע מן העין - הנשמה. היא החשובה והעיקרית. נשמה טהורה של כל יהודי. קדושה שבכל אחד ואחד. וכך נפרסת סוכת שלום. ש': ובדיקת חמץ? ת': אצלך תנקה כל גאווה! כל הקישוט של הסוכה - מבפנים. מבחוץ - שוות ופשוטות. גם לעשירים וגם לעניים. וכן באמת בקדושת כל יהודי. אנחנו זוכים לקדושה מיוחדת של עם ישראל, ואומות העולם מקנאים בנו. ולכן נלחמים בנו (הרמב'ם). רק לנו שמחת החג. או שנלחמים או שמשקרים או שמנסים לקלקל לנו. אבל כל כלי יוצר עלייך לא יצלח. הסוכה היא ההגנה הטובה ביותר. ההצנעה. מגינה מיצר הרע ורוחות רעות. ככל שנחייה כל השנה את תכונת הסוכה - נזכה לברכה שנותן הקב'ה לנו. בחר בנו 'שאתם המעט מכל העמים'. כך בחר ה' תמיד מנהיגים ונביאים צנועים. אנחנו אחוזים טרדה ומתפללים לרפואה שלמה לנריה דב בן חנה (לייטר). צריך להתפלל ולהקדיש ברכות לרפואתו. כשמברכים בכוונה, לימד דוד המלך, שזה מרפא. שיהיו למשפחה בשורות טובות יחד עם כל עם ישראל. חג שמח!

  7. Sep 20

    לקראת יום הכיפורים

    .

  8. Sep 18

    פרשה בקצרה | האזינו - שבת תשובה - הנהגת ה' את ישראל

    .

See All (498)

About

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

Information

You Might Also Like