שיעורי הרב אליעזר קשתיאל

קוראים נבון

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

  1. Oct 16

    פרשנ בקצרה | נח - אחריות על הדור

    הרב קשתיאל | פרשת נח תשפ״ז: אחריות על הדור מדוע המבול נקרא ״מי נח״, ומה מלמדת אותנו ההשוואה בין נח למשה רבנו על אחריותו של האדם כלפי דורו? בשיעור לפרשת נח עוסק הרב קשתיאל במשמעותה של אחריות אישית, רוחנית ולאומית, ובחובה שלא להסתפק בצדקות האישית אלא לדאוג לגורלו של הכלל. נח ומשה רבנו: שתי מדרגות של אחריות הזוהר שואל מדוע מכנה הנביא ישעיהו את המבול בשם ״מי נח״, אף שנח עצמו ניצל ממנו. התשובה היא שנח אמנם היה צדיק והציל את משפחתו, אך לא התפלל והפציר די למען בני דורו. כאשר הובטחה הצלתו האישית, הוא לא ביקש לשנות את גורלם של האחרים. מולו מציג הזוהר את משה רבנו, שלאחר חטא העגל סירב להצעת הקב״ה לכלות את ישראל ולהקים ממנו עם חדש. משה התפלל, ביקש רחמים ועמד לצד עמו גם בשעת חטאו. הזוהר מדגיש את הניגוד שבין ״ויחל נח איש האדמה״, המבטא ירידה למדרגת חולין, לבין ״ויחל משה את פני ה׳״, המבטא תפילה והתעלות רוחנית. מכאן עולה יסוד מרכזי: צדיקותו של אדם נבחנת לא רק ביכולתו לשמור על עצמו, אלא גם בנכונותו לשאת באחריות לדורו. ברית, חסד ושבועה: יסודות האהבה הנצחית בהמשך עוסק הרב בשלושת המושגים המופיעים בהפטרה ומבטאים את הקשר שבין הקב״ה לעם ישראל: ברית, חסד ושבועה. על פי הרב קוק, הברית מבטאת מחויבות מוחלטת ובלתי משתנה, ואילו החסד מבטא אהבה חופשית הנובעת מבחירה ומרצון. השבועה משלבת בין השניים: בחירה חופשית לקבל על עצמנו מחויבות מוחלטת לעתיד. כך מתגלה עומק אהבתו של הקב״ה לישראל: אהבה המבוססת על ברית נצחית, אך גם על בחירה מתחדשת. התפילות של משה רבנו חשפו את עומק הקשר הזה, שעליו מבטיח הנביא: ״כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה, וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט״. השבת: מנוחת כנסת ישראל ולימוד זכות על הדור הרב קושר את הדברים לפיוט ״יום שבתון אין לשכוח״ של רבי יהודה הלוי, שבו נמשלה כנסת ישראל ליונה המוצאת מנוח בשבת. גם כאשר עם ישראל טועה, מתמודד עם קשיים או מתרחק מייעודו, הברית עם הקב״ה אינה מתבטלת. השבת מזמינה אותנו להתבונן בעם ישראל בעין טובה, ללמד עליו זכות, להתפלל לשלומו ולהיזכר בהבטחה האלוקית הנצחית. השיעור נחתם בסיפור מרגש על יהודי שהוחזק בשבי הווייטקונג, והקפיד לקיים את השבת גם בתנאי בדידות ורעב קשים. באמצעות ניקוי תאו, שמירת מזון לכבוד שבת וקבלת שבת בדמיונו לצד בני משפחתו, הצליח לשמור על תקווה, יציבות נפשית וחיבור לזהותו. המסר המרכזי: האחריות שלנו אינה מסתיימת בתיקון עצמנו. עלינו ללמוד ממשה רבנו להתפלל על דורנו, ללמד זכות על עם ישראל ולפעול מתוך אהבה ומחויבות לכלל. גם בתקופות קשות, הברית, החסד והשבועה של הקב״ה הם מקור הוודאות, התקווה והעוצמה של עם ישראל.

  2. Oct 9

    פרשה בקצרה | בראשית - לחדש נעורים באהבת השבת

    הרב קשתיאל לפרשת בראשית תשפ'ז: בשמחת תורה התחלנו לקרוא פרשת בראשית. ומנהג חלק מהקהילות שהציבור אומר יחד פסוקי ויכולו. מטרת כל הבריאה נשלמת בשבת. השבת קדושה. קדוש-יעוד. הבריאה נבראה בשביל השבת. סוף מעשה במחשבה תחילה. זה מעורר אותנו לשאלה של מה מטרת הבריאה. בשבת אין עשיה. שבת זה יום הכיסופים הגדול. י-ה אכסוף. כוספים לריבונו של עולם. תשוקה לה', לדבקות בקב'ה. שבת-לשוב. ואין השתוקקות בלי מרחק... מנוחת אהבה ונדבה. מנוחה בתנ'ך, מסביר הנצ'יב: יש להניח-להרפות. ויש להניח-לשים במקום. נעמי מברכת את כלותיה: שובנה ומצאנה מנוחה. המטרה של הכול: אהבת ה'. ריה'ל: תפילות שבת גבוהות יותר כי אין בקשות ורק אהבת ה' ודבקות. וזו מהות האדם-לעבדה, להוביל את כל העולם אל העיקר. בצלמו-חלק אלוה ממעל. שייך לעולם העליון. מדלי נפח. ונשמה זו כוספת ומתעגעגת אל מקורה. חטא עץ הדעת-רמב'ן: החטא הוא שמשתוקק אל דברים אחרים. בשביל מה האהבה בעולם נולדה. (אל תגיד שאתה אוהב חביתה...) אהבה היא דבר עליון ואצילי ומתאימה לשבת. שלמה המלך מביא אלף עולות וכותב שיר השירים מאהבה. אהבת ה' זו הכרעה והתמקדות של הרגשות. לדבר בה', במצוותיו, במידותיו. והשבת מזכירה לנו את ייעודנו. עשרת הדיברות מתחילות באנוכי ומסתיימות בלא תחמוד-שלא לאהוב דבר אחר מלבדו ית'. שבתות למנוחה. החזרת תכונת האהבה. בשבת מקדישים את האהבה רק אל ה'. אהגה בתורת אל. על כן אכבס בו ליבי כבורית, אתפללה אל אל עברית ושחרית... טהר ליבנו לעבדך באמת. רבי עקיבא: לא כדאי העולם כיום שניתנה בו שיר השירים. ככל שמתמקדים בשבת באהבת ה' משפיע לכל השבוע לאהבת הבריות. מתחילים מבראשית. הזדמנות לחדש נעוריו באהבת וקדושת השבת. שבת שלום.

  3. Oct 2

    הושענא רבא - הערבה: הצמאון לה'

    הרב קשתיאל להושענא רבא התשפז - חביטת הערבה והצימאון לה' בעזרת השם בפיוטים המיוחדים של הושענא רבא, אחרי ההקפות, אנחנו מתחילים פיוטי גשם, לבקש על הגשמים. מבקשים: תדאג לשדות, ליבול ולברכה בכל מקום. מחר בשמיני עצרת יהיה רשמי "משיב הרוח ומוריד הגשם". לקחנו ארבעה מינים מאוד צמאים זקוקים לגשם, מביאים את הערבה שהיא צמאה מכולם, מתייבשת מהר. עמדת הצימאון, "צמאיך תושיע" היא המסקנה שאיתה אנחנו יוצאים לדרך לשנה הבאה לטובה. מה יציל אותנו בחיתום הדין? הצימאון לה'. מי שצמא, הקדוש ברוך הוא רואה שהוא צמא. הצימאון הוא תקווה להתקדמות, תשובה ותנועה רוחנית, וזה מה שמזכה אותנו ביום הדין. ככל שנבקש בצימאון גדול בהושענות, ככה תיטיב לנו החתימה, כמו שנאמר: "כמים קרים על נפש עייפה". אנחנו מבקשים מים, ברכת ה' עלינו. הצימאון צריך להיות אמיתי. אם לאדם ביטחון מופרז בדעותיו ובשיקול דעתו, משוכנע שהוא רואה את המציאות נכון, אז הוא לא צמא, מרגיש רוויה גדולה. צימאון אמיתי זה כשאנחנו מרגישים "ונפשי כעפר לכל תהיה", ואז "פתח ליבי בתורתך". אברהם אבינו אומר: "ואנוכי עפר ואפר". כמה אנחנו צמאים למחשבותיו של הקב"ה, זקוקים לדעת התורה! בלי התורה אנחנו פתאים גמורים, במצוקה גדולה. הצימאון והמצוקה הם עבודת ה' שלנו – כמה אנחנו זקוקים להנהגתו ותורתו. "הורני ה' דרכך", "אל תסתר פניך ממני", כל כך אנחנו צריכים אותך! בלעדיך אנחנו בחושך, לא יודעים כלום. זה עיקר מעלתם של ישראל, שאיננו חושבים שאנחנו יודעים, אלא זקוקים להדרכת ה'. לכן שמחת התורה כל כך גדולה – לפי עומק הצימאון ככה תהיה שמחת התורה. בלי התורה אנחנו מסתכלים רק על החיצוניות של העולם. כותב הרב קוק שהתורה היא עדות נאמנה שבאה ומספרת לנו מהי המציאות באמת. אדם שיודע דברים בלי תורה יודע בעצם יותר חושך, נמצא במצב פתי וחשוך יותר. רק פיקודי ה' הם הישרים ומשמחי לב. הירושלמי אומר שדוד המלך, כשהיו לו שאלות בתורה, היה הולך גם לנערים צעירים לשאול, רצה ללמוד מכל אדם ולא עניין אותו שום כבוד. העיקר הוא כבוד התורה, וצריך לשים את כל כבודנו בצד. החשיבות העצמית מפריעה לנו לשמוע את דבר ה'. לכן דוד סילק את הכבוד שלו ורקד לפני התורה. מול ארון הקודש אנחנו נהיה ערבות – חבוטות, יבשות, צמאות. בזכות זה תהיה התורה עריבה בפינו: "ערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". הכבוד הוא המכשול הכי גדול בפני קבלת התורה, ואנחנו צריכים לנקות הכל – שלא תהיה קנאה, תאווה וכבוד, אלא רק צימאון לדבר ה'. בעזרת השם יתקיים בנו: "הנה ימים באים נאום ה' והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'". אומר הרמב"ם שכולם ילכו בכל מקום צמאים לדעת את ה'. הצימאון הגדול הזה יבריא את כולנו. אצל החסידים שומרים את שאריות הערבה בבית לשמירה – שומרים על הצימאון, שנישאר צמאים כל השנה. זה מה שיגן עלינו מכל מאורעות קשים. חג שמח, בשורות טובות ושמחות לכל ישראל.

About

ראש הישיבה לבוגרי צבא בעלי, ורב שכונת היובל בישוב עלי ובנוסף לכך מעביר שיעורי תנך ואמונה ברחבי הארץ. הרב אליעזר ניכר בדרכו היחודית להצליח לקחת את כל שומעיו ולרומם אותם אל מבט יחודי שלא הביטו דרכו. שיעוריו הם בכל מרחב התורה – אמונה , פ"ש , תנ"ך ,הלכה, אגדה וגמרא. את מרבית שיעוריו מעביר בישיבה לבוגרי צבא -בעלי , מעבר לכך מעביר שיעורים קבועים בישיבות – הכותל, מעלה אליהו, אלון מורה, רמת גן, במדרשת הרובע, בימי עיון ובעוד מקומות רבים ברחבי הארץ. לרב אליעזר יש כישרון מופלא ללימוד התנ"ך ללא הורדת התוכן,היראה והקדושה ממקומו והמשך הכרת הפער העצום בנינו לבין הדורות עם חידוד והעברת המסרים המדויקים

You Might Also Like