ספרי קודש והיסטוריה מוקלטים

אברהם גולדשטיין

ספרי קודש והיסטוריה בפורמט שמע לתועלת אלו שבדרך, על פי הפסוק במשלי (פרק ג פסוק ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך". Mishlei - Proverbs - Chapter 3: "Know Him in all your ways, and He will direct your paths". Мишлей 3 Глава Стих 6: " Во всех путях твоих познавай (волю) Его, и Он выпрямит стези твои".

  1. רבי יצחק בר אלעזר הלוי – הרב שעיצב את רש״י ואת יהדות אשכנז

    1D AGO

    רבי יצחק בר אלעזר הלוי – הרב שעיצב את רש״י ואת יהדות אשכנז

    המקורות שסופקו עוסקים כולם בדמותו, פועלו ומורשתו של רבי יצחק בן אלעזר הלוי (הידוע גם כרבי יצחק סגן לויה), שהיה מגדולי חכמי אשכנז במאה ה-11, ראש ישיבת וורמייזא (וורמס) ואחד משלושת רבותיו המובהקים של רש"י. להלן פירוט ארבעת המקורות: "ISAAC BEN ELEAZAR HA-LEVI - JewishEncyclopedia.com": ערך באנגלית מתוך האנציקלופדיה היהודית (Jewish Encyclopedia) הסוקר את הביוגרפיה שלו, פטירתו (סביב שנת 1070), קשריו עם רש"י, משפחתו (ארבעת בניו) והפיוטים שחיבר לחתונות. "Isaac ben Eliezer | Encyclopedia.com": ערך באנגלית מתוך האנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) העוסק ברבי יצחק בן אליעזר (שיבוש/גרסה נוספת של שם אביו). המקור מפרט על תקופת לימודיו במגנצא, עמידתו בראשות ישיבת וורמייזא, תקנותיו, והשפעתו העצומה על דורו כפי שמעיד רש"י. "ארכיטקטורה של תורה וחסידות: משנתו התורנית ופועלו הציבורי של רבי יצחק סגן לויה": מאמר מקיף בעברית המנתח את דמותו כחוליה מקשרת בין מסורת גאוני בבל וחכמי לוריין לבין אסכולת רש"י ובעלי התוספות. המאמר סוקר את המתודולוגיה ההלכתית שלו (פסיקה תמציתית וקצרה), את השפעתו המעצבת על רש"י, את יצירתו הליטורגית (פיוטי חתונה) ואת המשמעות של התואר "סגן לויה" ומעמדו כ"רבנו הקדוש". "יצחק הלוי - ויקיפדיה": הערך מתוך ויקיפדיה העברית המוקדש לרבי יצחק הלוי. הערך כולל עץ משפחה מפורט המציג את ייחוסו וצאצאיו, ומפרט על רבותיו (רבנו גרשום, רבי אליעזר הגדול ורבי יהודה הכהן ליאונטין), חבריו, תלמידיו, יצירתו הספרותית (כולל "קונטרס וורמיזא" ושאלות ותשובות), וקווים לאישיותו כמנהיג תקיף מחד וענוותן מאידך.

    19 min
  2. רבנו  יצחק בן יהודה ממגנצא – האיש שעיצב את ה-DNA של יהדות אשכנז

    1D AGO

    רבנו  יצחק בן יהודה ממגנצא – האיש שעיצב את ה-DNA של יהדות אשכנז

    המקורות שסופקו עוסקים בעיקר בדמויות מפתח בהתפתחות ההלכה, המסורת והפרשנות באשכנז ובצרפת במאה ה-11, ובמיוחד בדמותו של רבי יצחק בן יהודה ממגנצא. להלן פירוט המקורות: ISAAC BEN JUDAH - JewishEncyclopedia.com: קטעים מתוך האנציקלופדיה היהודית (באנגלית) העוסקים ברבי יצחק בן יהודה, שהיה מגדולי הסמכויות התלמודיות בזמנו ומורו של רש"י. Isaac ben Judah - Wikipedia: הערך בוויקיפדיה האנגלית על רבי יצחק בן יהודה ממגנצא, הכולל פרטים ביוגרפיים על חייו ועבודתו התורנית. Isaac ben Judah of Mainz | Encyclopedia.com: ערך מתוך האנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית) המרחיב על פועלו של רבי יצחק בן יהודה כראש הישיבה המפורסמת במגנצא (אותה ייסד רבו, רבנו גרשום), וכן על תשובותיו ההלכתיות ופסקיו שחלקם כוונו לתלמידו רש"י. Isaac ben Menahem the Great | Encyclopedia.com: ערך מתוך האנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית) על רבי יצחק בן מנחם הגדול. זהו חכם צרפתי בן דורם של רבותיו של רש"י, שרש"י הסתמך רבות על תורתו לקביעת הנוסח המדויק של התלמוד ולהסבר מילים קשות. יצחק בן יהודה – ויקיפדיה: הערך בוויקיפדיה העברית, הסוקר בהרחבה את הביוגרפיה של רבי יצחק בן יהודה, רבותיו, תלמידיו (ובהם רש"י והריב"א), יצירתו התורנית, ודרכו ההלכתית אשר התאפיינה במתן תוקף רב למנהגים ולתקנות הקהל. עמוד התווך של מגנצא: פועלו, משנתו והשפעתו ההלכתית של רבי יצחק בן יהודה על התהוות המסורת האשכנזית: מאמר עברי מקיף המנתח לעומק את תרומתו של רבי יצחק בן יהודה לעיצוב פני היהדות באשכנז. המאמר בוחן את המתודולוגיה הלימודית שלו בבירור פשט ונוסח התלמוד, את משנתו ההלכתית שקבעה כי "מנהג מבטל הלכה", את פסיקותיו המחמירות שנועדו להגן על הקהילה, ואת הדינמיקה המיוחדת והמפרה שהייתה לו עם תלמידו רש"י, שכינה אותו בתואר "מורה צדק".

    17 min
  3. רבי יצחק אבן גיאת – האיש שחיבר בין בבל לספרד

    2D AGO

    רבי יצחק אבן גיאת – האיש שחיבר בין בבל לספרד

    המקורות שסופקו עוסקים כולם בדמותו, פועלו ויצירותיו של רבי יצחק אבן גיאת (הידוע כרי"ץ גיאת), מגדולי חכמי התורה, הפוסקים והמשוררים בספרד של תקופת הראשונים. להלן פירוט המקורות: "המשכיות וחידוש בתורת ספרד: משנתו ההלכתית, השירית והפרשנית של רבי יצחק אבן גיאת" - טקסט מקיף הסוקר את הביוגרפיה שלו ופעילותו בעיר לוסינה, את חיבורו ההלכתי החשוב "הלכות כלולות" (שחלקים ממנו מוכרים כ"שערי שמחה"), את השפעתו על השירה הדתית והפיוט הספרדי (כגון ז'אנר ה"בקשה"), וכן את דרכו הפרשנית והשפעתו על הדורות הבאים. "יצחק אבן גיאת – ויקיפדיה" - קטעים מתוך הערך בוויקיפדיה העברית, המפרט את תולדות חייו, גישתו ההלכתית והסתמכותו על הגאונים, שאר כתביו (כולל תרגום ופירוש לקהלת ולתלמוד), סגנון פיוטיו הייחודי, ורשימת תלמידיו. "רבי יצחק אבן גיאת - ריצ"ג - MyTzadik" - עמוד מתוך אתר MyTzadik המספק תקציר ביוגרפי, מידע על משפחתו, רבותיו ותלמידיו, ומציין את פועלו כרב וראש ישיבה וכן את מספר הפיוטים הרב שכתב. "רבי יצחק אבן גיאת – ויקישיבה" - קטעים מתוך הערך באתר "ויקישיבה", המסכם את חייו ומפרט על שרידי חיבוריו שהגיעו לידינו, כגון "פסקי הרי"ץ גיאת" ופירושיו למסכת בבא מציעא. "שערי שמחה-מהרי"ץ גיאות ב"כ - ספרי אור החיים" - עמוד מכירה מתוך חנות הספרים המקוונת "ספרי אור החיים", המציג את ספרו של הרי"ץ גיאת "שערי שמחה" (בשני כרכים), למרות שצוין כי המוצר אזל מהמלאי.

    13 min
  4. אליהו בן אמוזג - תיאולוגיה דוגמטית ואפולוגטיקה

    2D AGO

    אליהו בן אמוזג - תיאולוגיה דוגמטית ואפולוגטיקה

    המקור שסופק הוא קטעים מתוך הספר "תיאולוגיה דוגמטית ואפולוגטיקה" (כרך ראשון: אלוהים), מאת הרב והפילוסוף אליה בן-אמוזג. הספר יצא לאור בעיר ליוורנו (איטליה) בשנת 1877. על פי תוכן העניינים והקטעים שסופקו, הספר עוסק בחקירת קיומו ומהותו של אלוהים דרך שילוב של פילוסופיה, מדע, ותיאולוגיה יהודית (כולל קבלה), והוא מחולק למספר פרקים מרכזיים: הקדמה ומבנה היצירה: הפירוט על מטרת הספר להוכיח את דוגמת קיום האלוהים באור הפילוסופיה והמדעים. פרק שני: הטיעון ההיסטורי והחיובי (קונצנזוס אוניברסלי לאמונה באל). פרקים שלישי ורביעי: הטיעון האונטולוגי והחלק האפולוגטי שלו, הכולל התמודדות עם גישות פילוסופיות כמו ספקנות, חומרנות ופנתאיזם. פרק חמישי: הטיעון הלוגי. פרק שישי: הטיעונים הלוגי-מוסרי, הלוגי-אסתטי, הרגשי והדינמי/פסיכי. פרקי סיום: הערות, תוספות, ופרק אישי וחשוב הנקרא "האמונה שלי", שבו המחבר מסכם את תפיסתו הדתית-פילוסופית המבוססת על היהדות האורתודוקסית ותורת הסוד.

    1h 1m
  5. אליהו בן אמוזג - ישראל והאדם

    2D AGO

    אליהו בן אמוזג - ישראל והאדם

    המקורות שסופקו כעת הם קטעים נרחבים מתוך הספר "ישראל והאדם" (אשר מוכר גם כחלק מהיצירה "ישראל והאנושות") מאת הרב אליהו בן אמוזג. הטקסט העשיר שסופק מחולק לשלוש חטיבות עיקריות, המרכיבות יחד משנה פילוסופית ותיאולוגית סדורה: מבוא: בחלק זה המחבר סוקר את המשבר הדתי המשולש של העידן המודרני (בין דת למדע, בין הדתות לבין עצמן, ובתוך הדתות פנימה). הוא טוען כי הנצרות והאסלאם כשלו ביצירת אחדות דתית, וכי הפתרון טמון בחזרה למקור – ליהדות. המבוא מדגיש שהיהדות אינה דת לאומית סגורה, אלא היא מחזיקה ב"דת אוניברסלית" (תורת בני נח) המיועדת לאנושות כולה, בעוד שעם ישראל נבחר למלא תפקיד של "ממלכת כהנים" עבור משפחת העמים,,. חלק ראשון: אלוהים: חלק זה צולל לעומק התיאולוגיה היהודית ומגן על קדמותו של המונותאיזם העברי. הוא כולל: דיון מקיף על השמות האלוהיים (כמו "אלוהים", "הוויה", "אל עליון") והסבר כיצד שימוש בלשון רבים (אלוהים) אינו עדות לפוליתאיזם, אלא ביטוי לאחדות הכוללת בתוכה את כל הכוחות כולם-. תורת ה"שרים" (המלאכים השומרים): הסבר על כך שלכל אומה יש שר ממונה, בעוד שישראל נמצא תחת הנהגתו הישירה של האל האחד-. יחסה של היהדות לפגאניות (עבודת אלילים), שמוצגת לא כשקר מוחלט אלא כ"אמת שבורה" או כהאנשה מוטעית של תכונות אלוהיות בודדות-. חלק שני: האדם: חלק זה מציג את תפיסת האדם (האנתרופולוגיה) המהפכנית של היהדות. הוא כולל: אחדות המוצא האנושי: ההכרזה שכל בני האדם נוצרו מאדם ראשון אחד, דבר המהווה בסיס לשוויון ולאחווה אנושית, בניגוד לתפיסות הפגאניות המפצלות-. כבוד האדם וחירותו: האדם כצלם אלוהים, "מיקרוקוסמוס" המסכם את הבריאה כולה, וכמקדש שבו שורה הרוח-. תורת הקידמה (פרוגרס): בניגוד לעמים העתיקים שראו את "תור הזהב" בעבר, היהדות מציבה את השלמות בעתיד, כיעד משיחי של השתלמות מוסרית שעל האדם להשיג-. האדם כשותף לאל: ייעודו של האדם אינו רק להיכנע לטבע, אלא לשלוט בו, לעבד אותו ולהשלים את מעשה הבריאה יחד עם בוראו-. הטקסט כולל גם התייחסויות רבות לקבלה, למדרשי חז"ל, ולפילוסופיה כללית מודרנית (כמו דרווין, לייבניץ, הרטמן ואחרים), תוך הצגת היהדות כסינתזה המושלמת בין שכל לאמונה, ובין לאומיות לאוניברסליות.

    1h 9m
  6. רב אביתר בן אליהו הכהן – הגאון האחרון שנאבק על כבודה של ארץ ישראל

    3D AGO

    רב אביתר בן אליהו הכהן – הגאון האחרון שנאבק על כבודה של ארץ ישראל

    המקורות שסופקו עוסקים בעיקר בהיסטוריה של גאונות ארץ ישראל בשלהי תקופת הגאונים, בדמותו של רב אביתר גאון, ובגניזת קהיר כמקור היסטורי וספרותי. להלן פירוט המקורות: 1. מקורות ביוגרפיים והיסטוריים על רב אביתר גאון: רבי אביתר גאון - ויקיפדיה (עברית): ערך אנציקלופדי המפרט את קורות חייו של אביתר בן אליהו הכהן, ראש ישיבת "גאון יעקב". הערך סוקר את פעילותו בערים צור וטריפולי, את המאבק מול דוד בן דניאל, ואת חיבורו "מגילת אביתר". Abiathar ben Elijah ha-Cohen - Wikipedia (אנגלית): ערך המקביל לערך העברי, המתאר את אביתר כגאון הארץ-ישראלי האחרון, את גירושו עקב הסכסוך עם ראש הגולה המצרי, ואת גילוי סיפורו באמצעות מסמכי הגניזה. המרכז הארצישראלי בשקיעתו: פועלו, משנתו ומאבקיו של רב אביתר בן אליהו הכהן גאון (עברית): מסמך מקיף המנתח לעומק את דמותו של רב אביתר על רקע התקופה הסוערת של המאה ה-11 (בין הפאטימים לסלג'וקים). המקור מרחיב על המבנה המוסדי של הישיבה, המאבק על סמכות קידוש החודש, והקשרים עם יהדות אשכנז. 2. מקורות על דמויות וסכסוכים קשורים: David ben Daniel - Encyclopedia.com (אנגלית): ערך העוסק ביריבו הגדול של אביתר, דוד בן דניאל. המקור מתאר את שאיפותיו של דוד להשתלט על הנהגת היהודים במצרים ובארץ ישראל, את הסכסוך שלו עם הנגיד מבורך ועם אביתר, ואת נפילתו לבסוף בשנת 1094. 3. מקורות על גניזת קהיר וחקר המדרש: Cairo Geniza - Wikipedia (אנגלית): סקירה רחבה על גניזת בית הכנסת בן עזרא בקהיר. המקור מתאר את גילוי הגניזה (בין היתר על ידי שניאור זלמן שכטר), את תכולתה העצומה (כ-400,000 קרעים), ואת חשיבותה לחקר ההיסטוריה הכלכלית, החברתית והדתית של ימי הביניים. The Cairo Genizah and Its Contribution to the Study of Midrash Aggadah (אנגלית): מאמר מתוך אתר TheTorah.com העוסק בתרומת הגניזה לחקר מדרשי האגדה. המאמר מתאר פרויקט של אוניברסיטת חיפה ומסווג את המדרשים שנמצאו לגניזה לשלושה סוגים: מוכרים, אבודים (כמו מדרשי תנחומא מסוימים) וחיבורים שלא היו ידועים כלל.

    15 min

About

ספרי קודש והיסטוריה בפורמט שמע לתועלת אלו שבדרך, על פי הפסוק במשלי (פרק ג פסוק ו): "בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך". Mishlei - Proverbs - Chapter 3: "Know Him in all your ways, and He will direct your paths". Мишлей 3 Глава Стих 6: " Во всех путях твоих познавай (волю) Его, и Он выпрямит стези твои".