מה הכלי שלי - המעבדה של גילי יגר

גילי יגר

מוזיקה היא כלי של חיים - של יצירה משמעותית, של יצירתיות שמניעה עשייה מגוונת, של התמדה וביטוי אותנטי. את הכלים שהמוזיקה מעניקה לנו:  התמדה, דיוק, הקשבה עמוקה ויכולת לבנות תהליכים -  אני מביאה לכאן, כדי לאפשר לכל אדם לנגן את הניגון הייחודי שלו בעולם. היי, אני גילי יגר - האלכימאית שלכם. מוזיקאית, מורה, חוקרת ומנהלת, שכבר יותר משלושים שנה חיה את עולם המוזיקה מכל זווית אפשרית  ומעבירה את הידע והניסיון שלי הלאה לדור הבא של יוצרים, מורים ובעלי עסקים יצירתיים. בפודקאסט "מה הכלי שלי" אנחנו נכנסים יחד למעבדה. נטייל בין גישות, מחשבות, צלילים וכלים לחיים. נשמע על דרכי למידה מגוונות, נדבר על מוזיקה, ונגלה אילו כלים אנחנו באמת צריכים – כדי לא רק לנגן ולהנות מהכלי שלנו, אלא לבנות חיים עם קצב נכון, הרמוניה אמיתית ויציבות שמאפשרת יצירתיות. כי בסופו של דבר, כולנו רוצים לנגן את היצירה שלנו בעולם  בצורה הכי אותנטית, מקצועית ונכונה לנו.

  1. פרק 119 -  אי אפשר לנצח את הטיקטוק. אז עושים אחרת

    3D AGO

    פרק 119 - אי אפשר לנצח את הטיקטוק. אז עושים אחרת

    יש לנו היום פחות קשב. פחות סבלנות. יותר רעש. והשאלה היא לא אם זה טוב או רע. השאלה היא: מה עושים עם זה כשמנהלים גוף שחי על עומק? בפרק הזה אני מארחת את עופר סלע, מנכ״ל התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, ואנחנו מדברים על מוזיקה - אבל בעצם מדברים על מבנה, ניהול וקשר עם קהל בעולם של 45 שניות. מה קורה כשיותר מ־50% מהעבודה של תזמורת מתרחשת בתוך ה־“פיט” - בור התזמורת באופרה. מוזיקה שמימית. אבל כמעט בלי נראות. איך מחזיקים משמעות בתוך מערכת שמטבעה “קוברת” את מי שמייצר את הקסם? משם אנחנו עוברים לשאלה הגדולה באמת: איך נשארים רלוונטיים בלי להתפשר? אנחנו מדברים על מינון. על שילוב יצירות של מלחינים ישראלים צעירים בכל קונצרט - לא כסימון וי, אלא כהרחבת אוזן. על סדרה קלאסית של שעה בלי הפסקה. על “קאטים” שנעשים כדי לאפשר כניסה - לא כדי לרדד. אנחנו שואלים איך מביאים בני 25–40 לאולם. איך פועלים בעולם שבו אי אפשר לנצח את הטיק טוק - אבל כן אפשר לעשות אחרת. אנחנו מדברים גם על משברים. על קורונה. על מלחמה. על מעל 200 קונצרטים בהתנדבות במלונות, מקלטים ובתי עולים - לא כדי “לעשות טוב”, אלא כדי לאפשר לאנשים לנשום. ועל רגע אחד חזק במיוחד: כשהקהל בוחר לא לבקש החזר. כי מערכת חיה - מחזיקים יחד. זה פרק על מוזיקה קלאסית. אבל הוא בעצם פרק על בגרות ניהולית. על מבנה. ועל ההבדל בין להתחרות בקשב - לבין לבנות חוויה.   עוד פרטים על  קונצרטים וסדרות של התזמורת - בקישור הזה https://isorl.smarticket.co.il/   נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל. ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    52 min
  2. פרק 118 - העסק כיצור חי

    FEB 9

    פרק 118 - העסק כיצור חי

    אנחנו יותר מדי פעמים מתייחסים לעסק כאילו הוא פרויקט. משהו שמקימים, “מסדרים”, ואז אמור פשוט לעבוד. אבל עסק הוא מערכת חיה - בדיוק כמו החיים שלנו. וכמו כל מערכת חיה - הוא דורש תחזוקה, ניקוי ועדכון. לא דרמות. לא מהפכות. לא לבנות הכול מחדש כל פעם. בפרק הזה אני מזמינה להחליף פרדיגמה: להפסיק לשאול “למה אני לא מחזיקה?” ולהתחיל לשאול “מה מבקש כיוון? מה מבקש עדכון? מה צריך גרסה חדשה?” נדבר על: איך מזהים שהרגל, שירות או מבנה הפסיקו לשרת - בלי לקרוא לזה כישלון. למה תחזוקה היא פעולה בוגרת, לא סימן לבעיה. איך מנקים רעשים עסקיים: משימות, לקוחות, שירותים והשוואות שלא שייכים יותר. למה עדכון קטן בזמן חוסך קריסה גדולה אחר כך. ואיך לעבוד עם מחזוריות - לא נגד עצמנו, ולא מתוך פינג־פונג רגשי. זה לא פרק על משמעת. וגם לא על “להמציא את עצמך מחדש”. זה פרק על הקשבה מתמשכת. על כיוון עדין. על מערכת שלא שואבת אנרגיה - אלא מחזיקה אותה. כי עסק שלא מתוחזק לא נשחק בבת אחת. הוא מתבלגן לאט. והחדשות הטובות? לא צריך להתחיל מחדש. צריך ללמוד לכוון.   נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל. ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    13 min
  3. פרק 117 - המערכת שלא שוחקת יצירתיות

    FEB 2

    פרק 117 - המערכת שלא שוחקת יצירתיות

    המערכת שלא שוחקת יצירתיות יחסים חדשים עם העסק יש עסקים שמתפקדים מצוין על הנייר  ועדיין גובים מחיר שקט ויומיומי מהיצירתיות, מהנשימה, מהחדווה. לא כי משהו “לא עובד”. אלא כי היחסים עם העסק בנויים על מאמץ, החזקה, ושליטה מתמדת. בפרק הזה אני מציעה להפסיק לשאול “איזו מערכת תגרום לי להספיק יותר” ולהתחיל לשאול שאלה אחרת לגמרי: איך נראית מערכת שאני יכולה לחיות בתוכה לאורך זמן  מבלי להישחק? ואפילו יותר מזה - איך נראית מערכת שתשמור אותי במיטיבי? נדבר על: איך נראית מערכת שנבנית מתוך הקשבה ולא מתוך כפייה. למה משמעת היא פתרון קצר טווח, ועוגנים הם תשתית. איך יוצרים מערכת חיה כזו שמתעדכנת, מתכווננת, ומשתנה יחד איתנו. ומה ההבדל בין לנהל את העסק לבין להיות בקשר איתו. זה לא פרק על טיפים, שגרות או שיטות קסם. זה פרק על שינוי מערכת היחסים - מכובד, בוגר, ומדויק יותר - עם הדבר הזה שאנחנו קוראים לו “העסק שלי”. כי יצירתיות לא אמורה לשרוד למרות המערכת. היא אמורה לנשום ולפרוח בתוכה.   נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל. ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    14 min
  4. פרק 116 - המעבדה המוזיקלית ינואר 2026

    JAN 26

    פרק 116 - המעבדה המוזיקלית ינואר 2026

    לעצור להרשים ולהתחיל להקשיב - הבמה כמעבדה לנוכחות הרגע שכל מוזיקאי, מורה, מנהל ויוצר מכיר: אתה עומד מול קהל - תלמידים, קולגות, לקוחות - והלב דופק.  לא מהרגש של המוזיקה, אלא מהפחד: "האם הם יתרשמו ממני?" בפרק המיוחד הזה, טל ורון - נגן בתזמורת האורקסטרה עם 23 שנות ניסיון - חוזר מסדנא עם תלמידי תיכון במגמת מוזיקה ומשתף בתובנה מהפכנית: הצורך להרשים הוא בעצם סוג של אלימות. כן, אלימות. כי כשאנחנו מנסים להרשים, אנחנו בעצם מנסים לשלוט על מה שאחרים ירגישו. אנחנו "מטיחים בקהל את היכולות שלנו", "ממסמרים אותם לקיר", ויוצרים עסקה רעילה: אני מביא ביצוע מושלם, ואתם חייבים לתת לי את הערך העצמי שלי בחזרה. אבל מה קורה כשאנחנו משחררים את העסקה הזו?  מה קורה כשאנחנו מבינים שאין לנו שליטה - ולא צריכה להיות לנו שליטה - על מה שהקהל ירגיש? בפרק הזה נצלול עמוק אל: הכאב של חובת ההוכחה - למה מורים ונגנים מנוסים עדיין מרגישים שהם צריכים "להוכיח" משהו מול תלמידים? מאיפה מגיע הצורך הזה ומה המחיר האמיתי שלו? ההבדל בין "להרשים" ל"לרגש" - גילי וטל חושפים למה גם "לרגש אותם" זה עדיין לא התשובה. מה ההבדל הדק אבל קריטי בין ניסיון לגרום לתוצאה לבין התמסרות אמיתית? תחום ההשפעה שלך - הכלי המהפכני: להתמסר להקשבה. לא להקשבה של הקהל אליך, אלא שלך אל המוזיקה, אל עצמך, אל הרגע. זה הדבר היחיד שבאמת בשליטתך - והוא גם הכי כיפי. מייקל ג'ורדן ואמנות הנוכחות - איך האדם הכי תחרותי בספורט למד מהמאמן שלו את הדבר שסותר את כל האינסטינקטים שלו: להיות פה ועכשיו, לא בתוצאה של מחר. מה באמת מחבר קהל? - לא הווירטואוזיות. לא הטכניקה. אלא משהו אחר לגמרי שעובר כשאנשים על הבמה באמת אוהבים את מה שהם עושים ואוהבים להיות ביחד. החזרה הביתה של הבוגרים - המורכבות של נגנים שחוזרים למסדרונות שבהם גדלו, מול תלמידים שנמצאים עכשיו בדיוק באותו מקום. מה הם היו אומרים לעצמם הצעירים? תרבות ארגונית שמחזיקה 23 שנה - הסוד של הרכב מוזיקלי שלא קורס: חצי שעה של הפסקה עם לחם וטחינה, קשקושים על החיים, והבנה שזה לא "מקום עבודה" אלא מקום של יצירה, חיבור ונתינה. "The Let Them Theory" - העיקרון המשחרר: תפסיקו להכריח. תנו להם לבחור - להתרשם, לא להתרשם, לבקר, לשלם, לא לשלם. ואז פתאום אתם חופשיים לתת באמת, בלי סיבה-תוצאה. נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל. ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    33 min
  5. פרק 115 - אחריות בלי כובד

    JAN 19

    פרק 115 - אחריות בלי כובד

    אחריות בלי כובד איך להוביל עסק בלי להפוך את עצמך למשאב שנשחק אחריות הפכה אצל הרבה מאיתנו למשהו כבד. כמעט עונש. משהו שצריך “לעמוד בו”, “להחזיק”, “להיות על זה”. וככל שהעסק גדל - כך האחריות מתרחבת, אבל החופש, השקט והבחירה… מצטמצמים. בפרק הזה אני עושה הפרדה חדה בין: אחריות בוגרת לבין אחריות שמבוססת על אשמה, הישרדות וביקורת עצמית. נדבר על: למה שחיקה לא נובעת מעומס - אלא מהאופן שבו אנחנו מחזיקים אחריות. איך נראית הובלה שלא נשענת על לחץ פנימי תמידי. מה ההבדל בין “אני אחראית על הכול” לבין “אני מחוברת למה ששלי”. ואיך מזהים שעשייה יוצאת ממקור כוח, גם כשלא הכול קל או נעים. פרק שלא מנסה לעודד, לרכך או “לתת מוטיבציה”. אלא עוזר להחזיר דיוק. אחריות לא אמורה לשחוק אתכם. היא אמורה לייצר יציבות, בהירות וכיוון. ואם זה לא מה שקורה כרגע - יש פה הזמנה לבדוק למה.     נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל.   ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    13 min
  6. פרק 114 - תנועה חכמה.  להפסיק לכבות שריפות

    JAN 11

    פרק 114 - תנועה חכמה. להפסיק לכבות שריפות

    יש רגע כזה בעסק שבו הכול זז  אבל בפנים יש תחושה מוזרה של תקיעות. הרבה החלטות. הרבה משימות. הרבה תגובות למה שקורה מסביב. ומעט מאוד תחושת הובלה. בפרק הזה אני עוצרת רגע, כדי להבחין בין שני מצבים שנראים דומים מבחוץ  אבל מרגישים לגמרי אחרת מבפנים: תגובה מול תנועה חכמה. תנועה חכמה לא נמדדת בכמה הספקתם. היא נמדדת בבהירות. בבחירה. וביכולת לדעת מה לא לעשות עכשיו. בפרק נדבר על: למה תחושת עומס היא לפעמים סימן לאובדן כיוון. ההבדל בין עשייה תגובתית ללחץ, לבין עשייה שמובילה קדימה. שלושת סוגי האנרגיה שפועלים בעסק - ומתי כל אחת מהן משרתת או שוחקת. איך מזהים שתנועה היא מדויקת: יש בה שקט, יש בה נשימה, ויש בה תחושת נכון. ולמה אומץ עסקי נראה לפעמים כמו לעצור, לא להחליט, או לבחור פחות זה פרק למי שמרגיש.ה שהעשייה רבה אבל הקול הפנימי קצת נעלם בדרך. ולמי שמוכן.ה להחליף מהירות - כדי להוביל. בסוף הפרק מחכה גם תרגיל קצר, שיעזור לכם לבדוק בכל פעולה השבוע: זו תגובה – או תנועה חכמה?     נהניתם? קיבלתם ערך? תעבירו למישהו אחד נוסף. זה הכל. ואם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    13 min
  7. פרק 113 - הכיוון, לא היעד

    JAN 6

    פרק 113 - הכיוון, לא היעד

    רובנו פותחים שנה חדשה עם רשימת מטרות. מעטים עוצרים לבדוק מי בכלל בוחר אותן. בפרק הזה אני לא מדברת על יעדים, תכנון או חזון מעוצב יפה. אני מדברת על נקודת הניווט שממנה הכול מתחיל  לפני המשימות, לפני האסטרטגיה, לפני הרעש. זה פרק על הרגע שבו מבינים ש: אפשר לעבוד קשה, להצליח, ואפילו ליהנות - ועדיין לא להיות בכיוון המדויק שלנו. נדבר על: למה כל כך קל להיסחף לדרך של אחרים. איך מזהים שהעסק זז אבל אנחנו לא מובילים אותו באמת. מה ההבדל בין בחירה פנימית לבין תגובה חיצונית. ואיך מנסחים מצפן לשנה הקרובה שלא נשען על מטרות - אלא על זהות בסוף הפרק תקבלו תרגיל אחד פשוט, בלי דרמה, שיכול לשנות את האופן שבו אתם מקבלים החלטות השנה. זה פרק ראשון בסדרת פתיחה לשנה החדשה כי שינוי כיוון אמיתי לא קורה בפרק אחד.   אם הפרק דיבר אליכם תעבירו אותו הלאה מישהו אחד נוסף  ובואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    13 min
  8. פרק 112 - המעבדה המוזיקלית דצמבר 2025

    JAN 1

    פרק 112 - המעבדה המוזיקלית דצמבר 2025

    מעבדת דצמבר עם טל ורון על פחד במה, תשומת לב וסיום שנה אנושי. איך מסיימים שנה שהייתה קשה בצורה לא רגילה - ועדיין ממשיכים ליצור? בפרק הסיום של 2025 אני יושבת לשיחה כנה ומצחיקה (כמו תמיד) עם טל ורון, מתוך המקום שבו רבים מאיתנו נמצאים עכשיו: עייפים, מוצפים, עם יותר מדי כדורים באוויר - אבל עדיין כאן. אנחנו מתחילים לבחון מחדש את השפה שבה אנחנו מתארים את עצמנו (ולמה לפעמים “מוצפת” הוא תיאור מדויק וחומל יותר מ“עייפה”), וממשיכים להתבוננות רחבה על כוח החיים והיצירה  איך דווקא בתוך מציאות מורכבת, היצירתיות לא מפסיקה לבקוע. טל, מומחה להתמודדות עם נושא שנוגע כמעט לכולנו: פחד במה. לא רק כפחד של מוזיקאים, אלא כמצב אנושי: כל רגע שבו אנחנו מביאים משהו מעצמנו לעולם. ביחד אנחנו חוקרים ובודקים: את ההבדל בין לעלות “כדי לעמוד במבחן” לבין לעלות “כדי להביא מתנה”. איך תשומת הלב שלנו משנה את כל החוויה - שלנו ושל מי שמולנו. למה התגובות הגופניות שלנו הן לא אויב, אלא מנגנון הגנה חכם. ואיך היכולת לעשות zoom out מחזירה לנו בחירה, רוך ופרספקטיבה. פרק על סיומים והתחלות, על חמלה עצמית ועוצמה שקטה, ועל ההבנה שכל מה שאנחנו לומדים על עצמנו במקום אחד - מהדהד בכל תחומי החיים. ואולי זה לא באמת פרק על פחד במה. אלא פרק על איך להיות אנושיים בעולם שלפעמים מרגיש לא אפשרי  ועדיין לבחור ביצירה, בתקווה, ובנתינה. מתאים במיוחד למי שרוצה לסיים את 2025 בהכרה, ולהיכנס ל-2026 מתוך כוונה.   תעבירו למישהו אחד שצריך לשמוע את זה ודרגו אותנו באפליקציות הפודקאסטים   אם הפרק דיבר אליכם - בואו נמשיך יחד: ✉️ מגזין חודשי: השראה, כלים פרקטיים והסתכלות אלכימאית על העסק. להצטרפות 📷 אינסטגרם: קטעים מאחורי הקלעים, שאלות פתוחות, וטיפים קצרים. עקבו אחרי. 🎁 מתנה: המדריך לבעלי/ות עסקים יצירתיים - צעדים פשוטים לדיוק, שקט ותנועה. להורדה

    40 min

About

מוזיקה היא כלי של חיים - של יצירה משמעותית, של יצירתיות שמניעה עשייה מגוונת, של התמדה וביטוי אותנטי. את הכלים שהמוזיקה מעניקה לנו:  התמדה, דיוק, הקשבה עמוקה ויכולת לבנות תהליכים -  אני מביאה לכאן, כדי לאפשר לכל אדם לנגן את הניגון הייחודי שלו בעולם. היי, אני גילי יגר - האלכימאית שלכם. מוזיקאית, מורה, חוקרת ומנהלת, שכבר יותר משלושים שנה חיה את עולם המוזיקה מכל זווית אפשרית  ומעבירה את הידע והניסיון שלי הלאה לדור הבא של יוצרים, מורים ובעלי עסקים יצירתיים. בפודקאסט "מה הכלי שלי" אנחנו נכנסים יחד למעבדה. נטייל בין גישות, מחשבות, צלילים וכלים לחיים. נשמע על דרכי למידה מגוונות, נדבר על מוזיקה, ונגלה אילו כלים אנחנו באמת צריכים – כדי לא רק לנגן ולהנות מהכלי שלנו, אלא לבנות חיים עם קצב נכון, הרמוניה אמיתית ויציבות שמאפשרת יצירתיות. כי בסופו של דבר, כולנו רוצים לנגן את היצירה שלנו בעולם  בצורה הכי אותנטית, מקצועית ונכונה לנו.