Mishna Yomi - Ohalos 13:1-2 - By R' Shloimie Friedman L'uli Nishmas Etta Ahuva bas Yaakov Oct 27, 2026 Tue 16 Cheshvan 5787 Ohalos 13:1-2 Mishnah Ohalos 13:1 משנה אהלות י״ג:א׳ הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, רוּם אֶצְבָּעַיִם עַל רֹחַב הַגּוּדָל. אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר, חַלּוֹן שֶׁסְּתָמָהּ וְלֹא הִסְפִּיק לְגָמְרָהּ. חֲרָרוּהוּ מַיִם אוֹ שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת, שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף. חָשַׁב עָלָיו לְתַשְׁמִישׁ, שִׁעוּרוֹ פוֹתֵחַ טֶפַח. לְמָאוֹר, שִׁעוּרוֹ מְלֹא מַקְדֵּחַ. הַסְּרִיגוֹת וְהָרְפָפוֹת מִצְטָרְפוֹת כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, עַד שֶׁיְּהֵא בְמָקוֹם אֶחָד מְלֹא מַקְדֵּחַ. לְהָבִיא הַטֻּמְאָה וּלְהוֹצִיא הַטֻּמְאָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, לְהָבִיא הַטֻּמְאָה, אֲבָל לְהוֹצִיא אֶת הַטֻּמְאָה בְּפוֹתֵחַ טָפַח: Synopsis from R' Shloimie We explain that we are talking about the שיעור of a חלון of a house to be מביא טומאה. The basic שיעור is טפח על טפח, and the רמב״ם says our משנה adds three שיעורים. First, העושה מאור בתחלה, made for light, is מלא מקדח גדול של לשכה, either הלכה למשה מסיני or a גזירת הכתוב as the תפארת ישראל brings from the רא״ש; in עירובין this is a פונדיון האיטלקי or סלע נירונית, two thirds or one third of a טפח. Second, שירי המאור, רום אצבעים על רוחב הגודל, is חלון שסתמה ולא הספיק לגמרה: the רמב״ם learns this is bigger than מלא מקדח since he planned to seal it all, while the רא״ש brings תוספות that it is smaller. Third, חררוהו מים או שרצים או שאכלתו מלחת, made ממילא, needs מלא אגרוף. The רא״ש cites כלים פרק י״ז, and the משנה אחרונה and חזון איש discuss why רבנן here require מלא אגרוף while there only רבי יהודה does; the חזון איש suggests from פסחים that in a בית a hole is only חשוב with מלא אגרוף, unlike a בור. Next, חשב עליו לתשמיש is פותח טפח even if made ממילא, and למאור is מלא מקדח. By הסריגות והרפפות, brought by the רא״ש from the תוספתא, בית שמאי hold מצטרפות כמלא מקדח, and בית הלל say עד שיהא במקום אחד מלא מקדח. Finally, the תנא קמא applies these שיעורים both להביא and להוציא את הטומאה, while רבי שמעון holds להוציא is בפותח טפח, since דרך טומאה לצאת: in one גירסא this goes on מלא אגרוף, and the תוספות יום טוב brings another גירסא from the רא״ש that both להביא and להוציא are בפותח טפח. Mishnah Ohalos 13:2 משנה אהלות י״ג:ב׳ חַלּוֹן שֶׁהִיא לַאֲוִיר, שִׁעוּרָהּ מְלֹא מַקְדֵּחַ. בָּנָה בַיִת חוּצָה לָהּ, שִׁעוּרָהּ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. נָתַן אֶת הַתִּקְרָה בְאֶמְצַע הַחַלּוֹן, הַתַּחְתּוֹן בְּפוֹתֵחַ טֶפַח, וְהָעֶלְיוֹן מְלֹא מַקְדֵּחַ: Synopsis from R' Shloimie We explain that for חלון שהיא לאויר, שיעורה מלא מקדח, either לאויר is the same as מאור in the first משנה, or, as תוספות learns, it is for air and looking out to watch גנות ופרדסים, and here מלא מקדח means מלא מקדח בינוני. Next, בנה בית חוצה לה, שיעורה בפותח טפח, since, as the רא״ש explains, building outside it is מבטל the אויר of the חלון. Finally, נתן את התקרה באמצע החלון, splitting the חלון into a lower and upper half, התחתון בפותח טפח since it has no אויר, and העליון מלא מקדח since it still opens to the אויר. Hebrew text from Sefaria (Torat Emet 357). Join our WhatsApp group (request to be added): https://chat.whatsapp.com/EanL7UBkpkQHzLKqNPfkcI