מקרל

Omri Ofek-Luzon & Tomer Lavie

נראה שאנו חיים בעידן בו השאלה "מה קרה לנו" הפכה למרכזית. מקרל, הפודקאסט ששואל "מה קרה ל...", פותח ומפרק שאלות מורכבות על מושגים שאנחנו משתמשים בהם וערכים שאנו מאמינים בהם מבלי לדעת תמיד מה הם אומרים, מה ההיסטוריה שלהם ואיך הם הגיעו לשימוש בשפה שלנו. הפודקאסט נשען על מקורות מתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הפסיכואנליזה ומדעי הרוח והחברה, כאשר כל פרק לוקח מושג נפוץ וקריטי לימינו אנו – בחברה בה אנו חיים היום – ובוחן אותו לעומק, מנקודות מבט שונות ובראי שאלות אתיות עכשוויות הרלוונטיות לחברה הישראלית ולמגמות עולמיות. תומר לביא הוא תסריטאי, כותב, מתרגם, איש תוכן ומוסיקאי, בעל תואר בפילוסופיה ויהדות ומעריץ את ניטשה כמו שילדות בנות 12 מעריצות את מרגי. עמרי אופק-לוזון הוא פסיכואנליטיקאי, ביבליותרפיסט, חבר בחברה הישראלית לפסיכואנליזה באסכולה הלאקאניאנית החדשה (GIEP), מתרגם ודוקטורנט לספרות אנגלית במדעי התרבות באוניברסיטת תל-אביב.

  1. מה קרה לבריאות הנפש? הפרטני, המשפחתי, הסביבתי

    FEB 10

    מה קרה לבריאות הנפש? הפרטני, המשפחתי, הסביבתי

    האם משבר מסתכם בבדידות מוחלטת, או אולי לסביבה יש מקום לקחת חלק בו? בפרק הזה של מקרל, מצטרפת אלינו לשיחה סיון עו"ס סיוון בר און, מייסדת שותפה ומנכ"לית של דיאלוג פתוח ישראל, לשוחח על האפשרות לגשת למשבר נפשי לא רק דרך הפרטני, אלא גם דרך הסביבתי: המשפחה, החברים ואנשי המקצוע שכבר בתמונה. מה אם משבר שאדם חווה, אינו רק שאלה של האדם הבודד, אלא גם שאלה של הסביבה הקרובה? ומה אם לנתק את האדם מהסביבה, מהבית, זה לא בהכרח התשובה המתאימה? בעולם ששואף להסברים ברורים, ננסה להבין מה קורה אם ניגשים למשברים מבלי לדעת בדיוק איך הדרך נסללת. אם כל פגישה מובילה לפגישה לאחר מכן, ובכל פגישה קובעים את המסלול, את הדרך, את תוכנית השיקום, או מקבלים את ההחלטות החשובות – אך מתוך שיח. דווקא בימים אלו, בהם הקוטביות והגורמים המפתיעים כה עזים שמאיימים לפרק כל אפשרות להחזיק ולהתקדם, נגלה שדווקא דרך ההתעקשות על יצירת מקום של שיח, מקום שבו מתמקדים בעבודה, אפשר אולי למצוא וליצור כיצד לעשות עם המשבר. ולמה זה כל כך קשה במדינה שלנו, בימים אלו? אז מה קרה לבריאות הנפש? ננסה גם הפעם להבין, וכמו תמיד - מזווית קצת אחרת. מוזמנים להצטרף אלינו לפרק קצת אחר של מקרל. ואם אתם חווים משבר, או מישהו קרוב לכם, ויש לכם צורך בייעוץ, תוכלו לקבל פרטים נוספים באתר של דיאלוג פתוח: https://opendialogue.co.il/therapy/

    1h 2m
  2. מה קרה לבריאות הנפש? דילמת הסדר הציבורי

    FEB 3

    מה קרה לבריאות הנפש? דילמת הסדר הציבורי

    תגיד, תגידי, אתם שקוראים את זה עכשיו... כן כן, אתם... לא להזיז את הראש מהמסך! להתמקד. שנייה אחת מזמנכם. שאלה: משהו מטריד אותך? אתם יודעים שמשהו מטריד אתכם, כי זה מפריע, זה מונע ממכם לעשות את מה שאתם חושבים שצריך לעשות. ואם הייתם נותנים לזה קול, הייתם צועקים את זה, משתוללים עם זה, מתפרעים ומפריעים... אתם יודעים שזה מפריע כי המורה אומרת שזה מפריע לכל הכיתה. אתם יודעים שזה מפריע כי אם זה היה במקום ציבורי היו ניגשים אליכם, מבקשים מכם להירגע, לשתות כוס מים, ולחזור לשגרה. ואם הייתם משתוללים יותר מדי, אולי מישהו במדים היה עוצר אתכם, לוקח אתכם החוצה מהציבור, אל מקום אחר, שם הייתם נדרשים לקחת אחריות. האם בריאות הנפש היא פונקציה של סדר ציבורי? האם היא שאלה של אחריות? אשמה? בפרק הזה של מקרל, תומר ועמרי מנסים להפריע לדעות הקדומות שלנו, ההנחות היסודיות שלנו, סביב השאלה – מה זה בריאות הנפש ומה קרה לה. ז'אק-אלן מילר ילווה אותנו לקריאה קרובה של מאמרו על בריאות הנפש והסדר הציבורי, וראשו הקירח של מישל פוקו יגיח מפעם לפעם עם הערות שנונות על כוח ושליטה. כך או כך, נמצא את עצמנו מהר מאוד תוהים גם האם המדינה שלנו, זו שאנו חיים בה עכשיו, דואגת יותר לסדר הציבורי או לגחמות הטורפניות של יצרים הרסניים. במילותיו של שמואל פיזאר, בספרו המצמרר "כעוף החול", נגיע בסוף למסקנה המתבקשת – "קשה לבנות גשרים על פני התהום המפרידה בינינו. אבל האינטרס המשותף שלנו בקיום דורש שנמשיך במלאכה." אז בואו, עם מה שמטריד אתכם, אנחנו לא חוששים – תביאו לייק, תנו תגובה, ונמשיך במלאכה לדבר על בריאות הנפש.

    1h 7m
  3. מה קרה לבריאות הנפש? כשאין לאן לחזור

    JAN 27

    מה קרה לבריאות הנפש? כשאין לאן לחזור

    לא משנה איזה יום עברנו, או עם מה אנחנו מתמודדים כאן ועכשיו. בסוף, תמיד אפשר לחזור הביתה. חולצים נעליים, נזרקים על הספה, משאירים את הבלתי נסבל של היום מחוץ לדלת. [קום, קום!] וכל זה טוב ויפה. אבל מה קורה כשאין את הבית לחזור אליו? יש משהו בחוויית ההתמודדות הנפשית שייתכן מאוד שזורק אותנו הרחק מהבית. איך זה משפיע על החיים עצמם? [קום מהר! איפה המפתחות של הצוללת?] עמרי ותומר מצחצחים את המפתחות, מנגבים רגליים בשטיחון ונכנסים באומץ היישר אל השאלות הקשות. במבואה הם מוצאים את עמנואל קוצ'יה שמספר להם עובדה מטרידה – אין דבר כזה לחיות בעיר באמת. הבית הוא המתווך שלנו לעולם שם בחוץ. [פחחחח מהר, המפתחות, איפה הם?] הם עוד מנסים להירגע כשמגיעה פטרישיה בוסקין-כרוז ומבהירה לנו – הבית זה הדבר הראשון שהאדם יוצר לעצמו. אז אי אפשר לשאול שוב – מה קורה כשאין לנו את הדבר הראשוני, המתווך הזה? [רגע, מה זה? מאיפה המפתח הזה הגיע?] בינתיים גאי דנה מגיח מהמסדרון ומזכיר לנו את מונח הסטביטט של לאקאן ואז נוצר החיבור – האם הפסיכוזה היא היעדר תחושת הבית? [ממתי יש לך צוללת?! זו צוללת גרעינית?!] ואיך כל זה מתחדד אפילו יותר כשמתבהר לנו שגם ברמה הקונקרטית ביותר אין למתמודד בית? מה קורה כשהאשפוז הופך לדלת מסתובבת? [תברחו!] וואו, שאלות-שאלות. איך נתמודד עם כולן? בואו, שימו יד , תנו לייק ושייר ותצטרפו למאמץ, אולי נגלה יחד משהו חדש.

    1h 12m
  4. מה קרה לבריאות הנפש? מיהו בעל הידע?

    JAN 6

    מה קרה לבריאות הנפש? מיהו בעל הידע?

    מהאהבה, היישר אל השיגעון... האם זה צירוף מקרים? [ברוכים הבאים לקו הסיוע בבינה מלאכותית של מדינת ישראל.] האם אנחנו מאמינים בכלל בצירופי מקרים? [אם אתם חווים התקף חרדה ורוצים שיחת הרגעה עם נציג הליכוד, לחצו 1] מה שבטוח הוא שאין אפילו היבט אחד בעולם בריאות הנפש שלא השתנה לחלוטין בשנים האחרונות בלבד. מהמטופל, למטפל ועד למערכת כולה – בלי ששמנו לב, העולם כולו מלופף אחרת סביב שאלת הנורמלי. [אם אתם חווים התקף פראנואידי ורוצים לשוחח נציג עוצמה יהודית, לחצו 2 או התחילו לרוץ. ומהר.] עמרי ותומר לוקחים כדור עם כוס מים גדולה, מציירים סימן על המצח וניגשים לעבודה. כמו חוקרים טובים, הכול מתחיל בבירוקרטיה. [אם אתם חווים קטטוניה ממארת ומעוניינים לדבר עם יש עתיד, לחצו 3 או המתינו שהנציג יחזור מחו"ל] אז החלטנו להיכנס אל הקישקעס של חוזר מנכ"ל משרד הבריאות ובחנו מה קורה ממש עכשיו למערכת שמתמודדת עם צונאמי פוסט טראומטי [אם אתם סובלים מפוסט טראומה ורוצים לשוחח עם נציג של ש"ס, לחצו 4 – השטריימל והסידור בדרך אליכם יחד עם מינוי בעירייה] משם לקחנו פניית פרסה ב-80 קמ"ש בצליל חריקת בלמים מרהיב, היישר אל שלהי המאה ה-19 [אם אתם סובלים מדיכאון עמוק ורוצים לדבר עם נציג של הדמוקרטים, לחצו 5 והמתינו שהדמוקרטיה תגיע] שם נפגשנו עם ידידינו זיגמונד וניסינו להבין את גודל המהפכה שחולל - מה קורה כשמתחילים לדבר עם המטופל, ולא רק כדי לאבחן, אלא כדי אולי אפילו... ללמוד? [אם אתם סובלים מהתקף מאני ורוצים לשוחח עם נציג של המחנה הממלכתי, לחצו 6 או הצטרפו מתחת לאלונקה] וכל זה זורק אותנו אל השאלה הבלתי נמנעת – מיהו בעל הידע במערכת הזו? [לא הוקשה שלוחה, רע"ם וחד"ש ממתינים שתלחצו] כשלוקחים את כל המאזן העדין הזה אל שאלות מערכתיות, בעולם של הקפיטליזם המאוחר, מה קורה ליחסי הכוח בהקשר הזה בדיוק, של הבעלות על הידע? [תודה על שיחתכם ועל הקשתכם, אבל אין מענה בצד השני. אנא נסו שנית. להתראות.] המון שאלות ומולן מקרל אחד קטן. וזוהי רק ההתחלה... אז אל תחכו, פשוט תתחילו לדבר! אנחנו כאן בשבילכם, עם כל מה שמעיק. לא מבטיחים הקלה משמעותית, אבל אפשר לארגן איזה לייק ושיתוף – זה יעשה לכם טוב, תנסו, מה איכפת לכם.

    56 min
  5. מה קרה לאהבה? התשוקה ונפגעיה

    12/30/2025

    מה קרה לאהבה? התשוקה ונפגעיה

    וּמָוֶת כִּי יָבוֹא וּבְשַׁלְהֶבֶת שַׁלְוָה נִצְחִית אֶת יָם לֵילִי יָאִיר, זָהִיר וְרַךְ יִסְגֹּר אֶת שְׁמוּרוֹתַי חותמים את פרקי האהבה שלנו עם השיר שאיתו התחלנו. [איזה שיר אידיוטי, למה אני קורא אותו בכלל?] כי בסוף מה נשאר? אחרי כל הדברים המתוקים, כל החנדלאך, החיזור, הציפייה ורגעי התשוקה – בסוף שוב ממתין לנו הכאב. [אין שום כאב, לא מזיז לי!] כבר רמזנו על כך בפרקים הקודמים: באהבה יש נפגעים. [פחחח, מי נפגע, ממי? ממך?] על זה, רובנו מעדיפים לא לדעת דבר. אבל למה בעצם זה קורה? עמרי ותומר מצטיידים בדלי של בן אנד ג'ריז ופוצחים במרתון רום-קומז כדי למצוא את התשובה. [נמושות!] מתחת לכרבולית, הם מגלים את ז'יליין בנדה שאתחיל להפנות אצבעות מאשימות ולצווח על נטישת הערכים האוניברסליים. האם ייתכן שהתשוקה היא אויבת השוויון? [מה זה ההפרשה המוזרה הזו מהעיניים שלי?] הם שלחו אותו לדרכו והדליקו את המרקע, אלא שבמקום "כשהארי פגש את סאלי" [אחח רוב ריינר, אללה ירחמו], הופיעה על המסך אנאל-ליבוביץ' קנהן ויש לה דבר או שניים לספר לנו על שנאה, ובעיקר השנאה לדמוקרטיה. האם זהו פרק על פוליטיקה? לא בהכרח, לא בהכרח – עוד נראה לאן אפשר לקחת את זה! [קחו אותי, קחו אותי מהעולם הזה כבר!] כי שוב מגיע ללא הזמנה ידידינו [נישאר ידידים או שסתם אמרת?] הסלובני ז'יז'ק, שהסליק את עצמו פנימה בתוך דלי הגלידה, ועושה לנו סדר בכל הסמטוחה הזו. כמובן שבאהבה יש נפגעים, וברור שהיא לא שוויונית. אהבה היא למעשה אקט אלים! הפך השוויון! ואפילו רובין וויליאמס ומילה קוניס יקפצו לביקור קטן, אז עם כל הסלבים האלה וכל הדמעות שנזיל יחד [בוהוהוהו!], איך לא תבואו לשמוע? אז יאללה, כנסו לכרבולית, תנו לייק ושיתוף – ולחצו על פליי.

    1h 7m
  6. מה קרה לאהבה? מי מסתתרות בשלושת התיבות?

    12/24/2025

    מה קרה לאהבה? מי מסתתרות בשלושת התיבות?

    אֵי מוֹלֶדֶת אַהֲבָה? לֵב אוֹ רֹאשׁ לָהּ נַאֲוָה? מַה לָּה מַאֲכַל־תַּאֲוָה? עֱנוּ, עֱנוּ! את שאלת השאלות שייקספיר שואל פה דרך פיה של פורציה, לא? [סליחה?] אהבה, זה בראש או בלב? [סליחה, מישהו פה יכול לעזור?] מהו יעד התשוקה? האם זו כלל תשוקה? אחחח כמה שאלות [מישהו יכול להזמין פורץ? ננעלתי בתיבה!]. ננסה לאט-לאט לפרום את פקעת החוטים הזו. עמרי ותומר רוכבים על גב המקרל וצוללים עמו אל מחוזות חדשים במצולות האהבה. [מישהו...? הצילו...] כי עם כל הכבוד לשייקספיר וכל המליצות היפות, היום רובנו מוצאים אהבה בטינדר, או בבאמבל אם אנחנו מחזיקים מעצמנו פרוגרסיביים. צדפה נוצצת נפתחת בפנינו ומתוכה פורצת אווה אילוז – ויש לה מה לספר לנו על אהבה בעולם המודרני ובעיקר, למה היא כל כך כואבת. [עופרת, אלוהים, אני נושם עופרת!] כן-כן, הקפיטליזם הוא שוב החשוד המיידי. מאחורי שושנת ים ענוגה, מציץ ידידנו הוותיק זיגמונד ועושה לנו סדר – לאהבה שני זרמים. חיבה ותשוקה פועלים במקביל. זה לא "או, או" כפי שהיינו רוצים להאמין, או כפי שפורציה תוהה לעצמה. [הכול סוגר עלי... בוא אופל מתוק, חבק אותי]. אבל החגיגה האמיתית מתחילה כששלמה יהודה שיינפלד מגיח מסילון תת קרקעי חמים ומציע פרשנות מופלאה למוטיב שלושת התיבות ב"סוחר מוונציה" [תיבות...? יש פה מישהו? הו, תודה לאל! אני כאן! אני כאן!] מה מנסה שייקספיר לספר לנו על המתח בין אהבה ופנטזיה? על האישה שהביאה אותנו לעולם, שנחיה איתה ושאליה ניאסף בבוא העת? [אני כאן!]. רגע לפני שנצוף חזרה אל האוויר הצלול [אוויר! אוויר!], רוז-פול וינסיגוארה מראה כיצד מתפקדת האישה כסימפטום עבור הגבר. אז קדימה, שימו שנורקלים, תנו לייק ושייר, וצאו איתנו לסיבוב.

    1h 11m
  7. מה קרה לאהבה? לשתות, לברבר, להוליד ביפה

    12/18/2025

    מה קרה לאהבה? לשתות, לברבר, להוליד ביפה

    "רַכּוֹת רַגְלֶיהָ, כִּי לְעוֹלָם אֵינֶנָּהּ נוֹגַעַת בַּקַּרְקַע, “עוֹשָׂה אֶת דַּרְכָּהּ פּוֹסַעַת עַל רָאשֵׁי-הַגְּבָרִים בִּמְעוּפָה”. ככה אנחנו אוהבים אותה, את האהבה – למעלה, למעלה בשמיים, מנשקת לנו את הראש בעדינות, לעולם לא בקרקע. אלא שבסוף, אנחנו צריכים לחיות עם האהבה כאן בעולם [ארכיפה! בואי, בואי]. התחלנו את המסע שלנו אל מהות האהבה דרך השירה, אבל בין הפואטיקה ובין המציאות כאן ועכשיו – תהום פעורה [ארכיפה! תפני לי את שולחן 3!]. עמרי ותומר עושים את המתבקש ביותר וניגשים לטקסט אלמותי שכולו נסוב סביב השאלה העתיקה: "מה זאת אהבה?". השתרענו על הכריות, מזגנו כוס יין, והצטרפנו אל אגאתון, אריסטופנס, סוקרטס ועוד חברים (כולל הופעת אורח מפתיעה, שלא נאמר אתנחתא קומית), אל אחד מהדיאלוגים היפים ביותר שנכתבו על ידי אפלטון [תעבירי לי פה סמרטוט, זהירות על החלילנית!]. סוקרטס על ההתחלה מפוצץ את הבועה המתענגת והמתפייטת שעליה אנחנו מתרפקים כשמדברים על האהבה. הוא מזמן את הכוהנת דיוטימה ומשתף אותנו בסוד כמוס – ה-Origin Story של ארוס הוותיק והטוב [ארכיפה! כמה אני עוד אקרא לך?!]. הרבה רמזים מרתקים הוא זורק לנו כאן: האם הארוס הוא החתירה שלנו אל שחסר בנו? האם ישנו מדרג בין סוגי התשוקות השונות? אהבה טובה יותר ופחות? ומה ראוי שנאהב יותר? סוקרטס אכן חכם גדול כשהוא מעלה את השאלות האלו בין חברים, עם כוס יין וקצת בידור [ארכיפה, יאללה תמזגי להם עוד סיבוב!]. אבל הכול מתהפך כשהוא נדרש להתמודד עם סיטואציה, כאן ועכשיו, בה בחור צעיר ומאוהב פגוע, ותובע ממנו מענה. כי בסוף, לאהבה יש נפגעים. ובדיוק כפי שבסוף המסיבה, אחרי שכולם ילכו הביתה, תגיע המשרתת לנקות אחריהם, כך גם מעבר לכל המליצות, השירה, ההגיגים והמילים היפות – נמצאים הנאהבים שחותרים אליה, מבולבלים, מבוישים, שיכורים, בלתי מסופקים. אבל לא צריך להיות עצובים, הרימו ראש, מזגו כוס יין, תנו לייק, שתפו, לחצו על פליי. מתחילים.

    1h 10m
  8. מה קרה לאהבה? אין לי כוח להסביר לך

    12/09/2025

    מה קרה לאהבה? אין לי כוח להסביר לך

    עֲלִי כְּבָר, שֶׁמֶשׁ, לְבָנָה סַלְּקִי, הִיא כְּבָר חוֹלָה, חִוֶּרֶת מִקִּנְאָה, כִּי אַתְּ יָפָה מִמֶּנָּה, יָפָתִי. אחחחח, כמה מילים כבר נכתבו על האהבה [אחי..], כמה השתפכויות, כמה ערגה [גבר...], כמה זמן שהמתינו אוהבים [באמת כמה זמן..]. אבל בינינו, עם כל מה שיש לנו על הראש, בעיקר בזמן האחרון, למי יש עצבים לכל זה? [אחשלי, אני רעב טילים...] אנחנו יודעים שאנחנו אוהבים [האמנם?], מצהירים שאנחנו אוהבים [כיצד?!] ומוכנים לפעמים גם למות בשביל האהבה [או בשביל מנה פלאפל...]. אבל תכלס –אנחנו יודעים מה זה לאהוב? [לדעתי, אהבה זה עמבה] עמרי ותומר לוקחים פניה חדה במסדרונות הדחויים ונכנסים אל קיטון בלתי צפוי [יש למישהו מילון?]. באיזה אופן הפכה האהבה לדבר הדחוי? [זה הסחוג, קצת שורף בחך, יעבור] נתחיל במסע בין המילים שנכתבו על אהבה ואוהבים [לא קלט ת'רמז זה...], על פני שלושת רבעי מאה [הפלאפל הומצא באלף הראשונה... הא! ניצחתי!] וננסה להבין מה בחרנו לדחות בזמן הזה [מה לדחות... אל תתביישו, יש מספיק לכולם!]. לאה גולדברג [אוהבת הרבה פטרוזיליה] תגלה לנו שלפעמים המוות עדיף על אהובים אדישים [כאלו שלא אוהבים פטרוזיליה, בוגדים בקיצור]. אבל שום דבר לא יכין אתכם לכותבת הנוספת, שמוצאת את תביעות האהבה שלה דווקא בקפה של הבוקר [דירבאלאק לא שחור!] ואפילו ביומן [זאתי אוהבת בלאפה עם חומוסי, בדוק, יש סרטון טיקטוק]. במדף הסמוך, יחכה לנו מבקר הספרות פול ואלרי [הבחור לא טעם פלאפל מימיו] ויספר לנו עם מה באמת כותבים שירה [עם הרבה בצל...], וכיצד ניתן עם המכשיר המופלא הזה להפוך אויב לאוהב [ביס יחמם לבב אנוש!] רומאן יאקובסון [עוד שחוך-פלאפל מקופח] יספר לנו על קולנוע שכבר שכחנו שהתקיים. מה טמן הממד הפיקטורלי [הא?] של הקולנוע הראשוני [למה לקלל...] שייתכן שבחרנו להשאיר מחוץ למה שאנחנו מכנים "אהבה"? [לא הבנתי...] שווה לשמוע, יש אפילו סיפור פיקנטי [הופה! חריף!] על ניצול יחסי מרות [חריף אש... לוהט!]. ולבסוף, שניה לפני שסוגרים את הדלת [של השירותים אחרי] ואוטמים שוב את קיטון האהבה לעד [סליחה... זה החומוס...], מסלסל יצחק יהודה גולדיצהר [בלוע פלאפל רציני!] מזמור סופי בהטעמה פרסית [עם לימון שחור] ומזכיר לנו כמה מתוקה יכולה להיות אהבה [כל ביס ביס!], כשמוכנים לקחת סיכון [עם כל החריף, אל תתאשכנזו לנו]. ואולי אפילו לגלות בסוף הדרך, שלא היה שם סיכון מעולם [שורף מכל כיוון, אבל בריא!]. טוב מה התחלתם להתייפייף לנו פה? אנחנו במלחמה, יאללה להתעורר! [תעמיס עוד מנה!] שימו לייק, תנו שייר לפרק, האזינו, דברו איתנו וקדימה, אין זמן – האהבה לא מחכה! [וגם לא החציל...]

    57 min

About

נראה שאנו חיים בעידן בו השאלה "מה קרה לנו" הפכה למרכזית. מקרל, הפודקאסט ששואל "מה קרה ל...", פותח ומפרק שאלות מורכבות על מושגים שאנחנו משתמשים בהם וערכים שאנו מאמינים בהם מבלי לדעת תמיד מה הם אומרים, מה ההיסטוריה שלהם ואיך הם הגיעו לשימוש בשפה שלנו. הפודקאסט נשען על מקורות מתחומי ההיסטוריה, הפילוסופיה, הפסיכואנליזה ומדעי הרוח והחברה, כאשר כל פרק לוקח מושג נפוץ וקריטי לימינו אנו – בחברה בה אנו חיים היום – ובוחן אותו לעומק, מנקודות מבט שונות ובראי שאלות אתיות עכשוויות הרלוונטיות לחברה הישראלית ולמגמות עולמיות. תומר לביא הוא תסריטאי, כותב, מתרגם, איש תוכן ומוסיקאי, בעל תואר בפילוסופיה ויהדות ומעריץ את ניטשה כמו שילדות בנות 12 מעריצות את מרגי. עמרי אופק-לוזון הוא פסיכואנליטיקאי, ביבליותרפיסט, חבר בחברה הישראלית לפסיכואנליזה באסכולה הלאקאניאנית החדשה (GIEP), מתרגם ודוקטורנט לספרות אנגלית במדעי התרבות באוניברסיטת תל-אביב.