The Owl הינשוף - כסף, עוצמה והעתיד של ישראל

לירון רוז

לירון רוז - יזם, משקיע ואסטרטג משוחח עם האנשים שמעצבים את העתיד של ישראל Liron Rose hosts Israel's Top Leaders & Experts in Business, Strategy & Geopolitics ליצירת קשר: https://www.lironrose.com/

  1. 7h ago

    איריס חיים: איבדתי בן, אבל לא איבדתי את האמונה בעם ישראל

    איריס חיים איבדה את בנה יותם, שנחטף לעזה ב־7 באוקטובר ונהרג בשוגג מאש כוחות צה"ל. ובכל זאת, היא בחרה בדרך שכמעט בלתי אפשרי להבין: לא לשנוא, לא להאשים באופן גורף, ולא לוותר על האמונה בעם ישראל. שלוש שנים אחרי האסון, איריס חיים מגיעה לשיחה מיוחדת עם לירון רוז בפודקאסט ״הינשוף״ — על שכול, פוליטיקה, תקשורת, התפכחות, אחריות אישית והיכולת לחיות יחד במדינה שבה נדמה שכולם נלחמים בכולם. איריס גדלה בעולם השמאל, האמינה באפשרות לשלום עם הפלסטינים, ומתארת כיצד 7 באוקטובר שינה את תפיסת עולמה. אבל בניגוד למה שאפשר היה לצפות, השינוי הזה לא הוביל אותה לשנאת המחנה הפוליטי האחר — אלא לחיפוש אחר מה שמאחד את כולנו. בין הנושאים המרכזיים בפרק: 1. מהו ניצחון אמיתי? מדוע ניצחון של גוש פוליטי אחד על האחר אינו בהכרח ניצחון של מדינת ישראל? 2. ההתפכחות של איריס חיים: כיצד השתנתה השקפת עולמה בעקבות 7 באוקטובר, ומדוע היא עדיין מאמינה בכוונותיהם הטובות של אנשים משני צדי המפה הפוליטית?3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות? 3. נתניהו, אייזנקוט וממשלת אחדות: מדוע איריס קוראת למנהיגים לחפש את המשותף במקום להמשיך במלחמת המחנות? 4. מי באמת מפלג את החברה הישראלית? על התקשורת, הרשתות החברתיות והאלגוריתמים שמתגמלים זעם, השפלה ושנאה. 5. האחריות ל־7 באוקטובר: מדוע איריס דורשת חקירה והפקת לקחים, אך מסרבת לקבוע אשמים לפני בירור העובדות? 6. האם איריס חיים תיכנס לפוליטיקה? על ההצעות שקיבלה, מדוע דחתה את האפשרות להצטרף למפלגה, והאם תסכים בעתיד לשקול את תפקיד נשיאת המדינה. 7. מורשתו של יותם: על עמותת ״חיי יותם״, הקמת בית יותם למוזיקאים מתמודדי נפש, והפיכת הכאב לעשייה למען אחרים. המסר המרכזי של הפרק: אפשר לא להסכים עם אדם, אפילו באופן עמוק, ועדיין לא לראות בו אויב. אפשר לדרוש אחריות בלי לשנוא. ואפשר לבחור להאמין בעם ישראל גם אחרי האסון האישי הקשה ביותר. איריס חיים מזכירה לנו שהשינוי בחברה הישראלית לא חייב להתחיל בכנסת או בממשלה. הוא יכול להתחיל בהחלטה האישית שלנו — למי אנחנו מקשיבים, את מי אנחנו מחזקים ואיך אנחנו מתייחסים למי שחושב אחרת. האם ישראל מסוגלת לצאת ממלחמת המחנות ולחזור להיות עם אחד?צפו בפרק המלא ושתפו בתגובות. 🎙️ הינשוף | לירון רוז

    איריס חיים: איבדתי בן, אבל לא איבדתי את האמונה בעם ישראל
  2. Oct 24

    למה ישראל היא בעיה עבור הפרוגרסיבים? [3 דקות]

    במשך כמעט אלפיים שנה היהודים היו מיעוט חסר ריבונות: גורשו, נרדפו, הופלו ונטבחו. השואה הייתה נקודת הקיצון הנוראה של הסיפור הזה. ואז קרה משהו יוצא דופן: הקורבן החליט שהוא לא מוכן להישאר קורבן. במקום לחכות שהעולם יגן עליו - הוא חזר הביתה ובנה מדינה. ערים. אוניברסיטאות. חקלאות. צבא. מדע. טכנולוגיה. משפחות וקהילות. וזה אולי אחד הרעיונות הרדיקליים ביותר של הציונות: עשו לך עוול? אל תשכח אותו - אבל אל תהפוך אותו לזהות שלך. קום, בנה וקח אחריות על העתיד שלך. בסרטון הזה אני מציע שזו אחת הסיבות לעימות העמוק בין ישראל לבין הפרוגרסיבים במערב. ישראל משבשת חלוקה פשוטה של העולם למדכאים ומדוכאים, חזקים וחלשים, בעלי פריווילגיה וקורבנות. כי מה עושים עם קורבן שבנה כוח? מה קורה כאשר עם שנרדף במשך דורות מקים מדינה, צבא, כלכלה וטכנולוגיה — ומצליח? ישראל אינה מושלמת. רחוק מזה. אבל היא מוכיחה שאפשר להיות מודרניים בלי למחוק מסורת, גלובליים בלי לוותר על לאומיות, טכנולוגיים בלי להתבייש בפטריוטיות —-ואינדיבידואליסטים שעדיין מאמינים במשפחה, בקהילה ובשירות. שיבת ציון הייתה הרגע שבו היהודים הפסיקו לחכות שהעולם יציל אותם - ולקחו את גורלם בידיהם. זה לא רק סיפור היסטורי. זה הרעיון של ישראל. 🎥 לירון רוז | הינשוף

  3. Oct 24

    ארצות הברית לא עושה לנו טובה: למה היא צריכה את ישראל? [5 דקות]

    מה ארצות הברית מקבלת מישראל — ולמה ישראל היא נכס באסטרטגיית הביטחון האמריקאית? היכנסו רגע לחמ"ל של הפנטגון. על המסך לא המפה שאתם מכירים — אלא מפה שבמרכזה ארה"ב, ומשני צדדיה שני אוקיינוסים שמגינים עליה. במערב, רצף איים מיפן ועד אוסטרליה חוסם את סין. במזרח, נאט"ו הייתה אמורה לחסום את רוסיה. אבל אירופה מזדקנת, כלכלותיה נחלשות, ומול מדינה עם 6,000 פצצות אטום — אמריקה כבר לא רגועה בצד הזה של העולם. ואז עושים זום פנימה, עוד ועוד, עד נקודה קטנה: ישראל. בסרטון הקצר הזה אני מסביר למה מהזווית האמריקאית ישראל היא לא "מדינה קטנה שנלחמת על קיומה" אלא בסיס קדמי במערב אסיה ונושאת מטוסים שאי אפשר להטביע - קרובה לתעלת סואץ, מגינה על נכסי המפרץ, ומדינה שהוכיחה שהיא יודעת להילחם שלוש שנים ולעמוד בזה גם כלכלית. למה שר ההגנה ושר החוץ האמריקאים קראו לנו "שותפה לדוגמה", ומה זה אומר בפעם הבאה שמישהו בתקשורת המיינסטרים ינסה להבהיל אתכם ש"יום אחד הם יזרקו אותנו". ישראל היא עמוד תווך באסטרטגיה האמריקאית באזור מערב אסיה, חשוב שתזכרו את זה שאתם צופים הערב בחדשות בטלויזיה. לירון רוז | הינשוף 🎙️

    ארצות הברית לא עושה לנו טובה: למה היא צריכה את ישראל? [5 דקות]
  4. Oct 24

    מה העולם רואה בישראל שאנחנו מפספסים? [7 דקות]

    דאגלס מארי הגיע לישראל ימים ספורים אחרי 7 באוקטובר ונשאר כאן במשך שנה. בסוף הספר שכתב בעקבות התקופה הזו הוא הביע תקווה שהדור הצעיר בארה״ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה יצמיח יום אחד דור כמו הדור הישראלי הנוכחי. אבל למה שאינטלקטואל בריטי יסתכל על מדינה קטנה במזרח התיכון ויחשוב שלמעצמות המערב יש מה ללמוד ממנה? בסרטון הזה אני מציע תשובה: העוצמה הגדולה של ישראל נמצאת דווקא בחברה הישראלית עצמה. ראינו אותה ב-7 באוקטובר, כשהאזרחים התארגנו, התגייסו ותפסו פיקוד עוד לפני שמערכות המדינה חזרו לתפקד. וראינו אותה גם בכלכלה — משקי בית, הון אנושי, עשרות שנות חיסכון ונכסים שנצברו לאורך עשרות שנים וסיפקו למשק שכבת חוסן עמוקה הרבה יותר מכפי שרבים העריכו. אבל כאן מגיע החלק המעניין באמת. ישראל היא במידה מסוימת מראה שהמערב מסתכל בה: חברה מערבית, מודרנית וטכנולוגית — אבל גם משפחתית יותר, עם ילודה גבוהה, נכונות להתגייס למען הכלל ואמונה בסיסית בעתיד. אפשר לחשוב על ישראל כעל אותה ״מערכת הפעלה מערבית״ — רק כשהיא רצה תחת עומס קיצוני. וכשמערכת עובדת תחת עומס, מתגלה משהו חשוב מאוד: אילו שורות בקוד עדיין עובדות — ואילו התקלקלו בלי ששמנו לב. לירון רוז | הינשוף

    מה העולם רואה בישראל שאנחנו מפספסים? [7 דקות]
  5. Oct 24

    אירופה שוקעת: העתיד של ישראל נמצא באסיה [4 דקות ]

    האנטישמיות באירופה התחזקה מאוד אחרי 7 באוקטובר, אבל היהודים הם רק הכנרית במכרה. הברית האדומה-ירוקה, איסלאם פוליטי יחד עם נאו־מרקסיזם ווקיסטי, ומאחוריהם ידיים סיניות, רוסיות וקטאריות, מתחילה ביהודים כי זה הכי קל, אבל המטרה היא ארה״ב, בריטניה, אוסטרליה, הולנד, גרמניה וכל הציוויליזציה המערבית. קודם באים לאנשי השבת, אחר כך לאנשי יום ראשון. תזכורת שהעולם גדול הרבה יותר מאירופה: סיירתי כמה שבועות ביפן ובקוריאה, מעצמות של מעל 100 ו־50 מיליון תושבים, בצד האמריקאי, עם שווקי ענק ובלי שום אנטישמיות מסורתית, כי פשוט מעולם לא היו שם יהודים. שם מסתכלים על ישראל נטו דרך האינטרסים שלהם: יש עסקים ואיך לשתף פעולה? מצוין. אותו דבר בטייוואן, בפיליפינים, בהודו, במרכז אסיה (מדינות מוסלמיות שאין להן שום בעיה לסחור איתנו), ובמזרח אפריקה המתעוררת - מסומלילנד ועד אתיופיה וקניה. המסר לישראלים שמחפשים יעדים חדשים לטיול, ללימודים, למסחר ולעסקים: תפתחו את הראש

    אירופה שוקעת: העתיד של ישראל נמצא באסיה [4 דקות ]
  6. Oct 23

    מי באמת ישלוט בישראל? ד״ר עינת וילף על הגושים והמלחמה על התודעה

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. ליצירת קשר: https://www.lironrose.com מי באמת קובע את עתידה של ישראל? האם אנחנו שבויים בפוליטיקת הגושים של נתניהו מול מתנגדיו? האם אפשר להקים ממשלה שתעדיף עקרונות על פני אישים? ומדוע ישראל חייבת להתחיל לנצח גם במלחמה על התודעה העולמית? בפרק השלישי שלה ב״הינשוף״, ד״ר עינת וילף מגיעה לשיחה על עתיד הפוליטיקה הישראלית, גיוס חרדים, שוויון בנטל, אחוז החסימה והמאבק הבינלאומי על הלגיטימציה של ישראל. מי זו עינת וילף? ד״ר עינת וילף היא חברת כנסת לשעבר, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בציונות, בסכסוך הישראלי־פלסטיני ובמדיניות החוץ של ישראל. השנה פרסמה את ספרה ״שלום לא עכשיו״. בשנים האחרונות היא פועלת בזירה הבינלאומית נגד אנטי־ציונות, למען פירוק אונר״א ולהצגת הסיפור הציוני. בפרק היא מספרת על הצטרפותה למיזם הפוליטי המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית. 1. פוליטיקת הגושים משתקת את ישראל וילף טוענת שהמערכת הפוליטית נתקעה בגלל שלושה תהליכים: ההתארגנות סביב נתניהו, החלוקה לשני גושים קשיחים והעלאת אחוז החסימה. לדבריה, השיטה הפרלמנטרית נועדה לאפשר גמישות והרכבת קואליציות בהתאם לתוצאות הבחירות ולאינטרסים משותפים. היא מדמה את המפלגות לחלקי לגו, ואת ההתחייבויות המוקדמות לגושים לדבק שמונע מהן להתחבר מחדש. 2. ״מה ולא מי״ — העיקרון הפוליטי המרכזי מפלגתה של וילף אינה מתחייבת מראש לתמוך בנתניהו או באייזנקוט. מבחינתה, השאלה החשובה אינה מי יהיה ראש הממשלה, אלא איזו מדיניות תקדם הממשלה. היא מעדיפה ממשלה ציונית רחבה ומבקשת להעמיד את העקרונות לפני הנאמנות למחנה פוליטי. 3. גיוס חרדים: לא צריך חוק חדש, צריך להפסיק לפטור וילף מדגישה שחובת הגיוס כבר קיימת בחוק. לשיטתה, המשימה הדחופה של הכנסת הבאה היא למנוע חקיקת פטורים חדשים, ולאכוף את החובה הקיימת. לצד זאת היא מציעה לשנות את מערכת ההטבות והתמריצים הכלכליים למי שאינם משרתים. לדבריה, זו הזדמנות היסטורית שאסור להחמיץ. 4. אחוז החסימה הגבוה פוגע בייצוג הציבור וילף מבקרת את העלאת אחוז החסימה ל־3.25%. לטענתה, המהלך חיזק את המפלגות הקיימות, הקשה על כניסת כוחות חדשים והפך את הבחירות למאבק על קולות שעלולים ללכת לאיבוד. היא סבורה שאחוז חסימה נמוך יותר יחזיר את הגמישות והגיוון למערכת הפוליטית. 5. בישראל לא מנצח מי שמקבל הכי הרבה קולות בשיטה הפרלמנטרית, מסבירה וילף, המפלגה הגדולה ביותר אינה בהכרח זו שתרכיב ממשלה. המפתח הוא היכולת לגייס שותפים ולבנות קואליציה. מכאן ביקורתה על קמפיינים שמעודדים הצבעה למפלגות הגדולות במקום למפלגות שמייצגות את עמדות הבוחרים. 6. שלושת הדגלים של המפלגה החדשה המיזם המשותף של מפלגת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית מתמקד בשלושה נושאים: שוויון בנטל ודאגה למשרתים, מאבק ביוקר המחיה, ומדיניות חוץ שתנהל מלחמת תודעה נגד האנטי־ציונות. וילף מסבירה כיצד היא מבקשת לחבר בין אנשים ממחנות פוליטיים שונים סביב מטרות משותפות. 7. המלחמה על התודעה חשובה לא פחות מהמלחמה הצבאית וילף טוענת שהאנטי־ציונות אינה מסתכמת בביקורת על ממשלות ישראל, אלא שבחלק מביטוייה היא שוללת את עצם זכותו של העם היהודי לריבונות. לכן ישראל חייבת להפסיק להסתפק ב״הסברה״ תגובתית ולהתחיל להתייחס למאבק על מילים, רעיונות ולגיטימציה כאל זירה אסטרטגית. 8. הבונים מול ההורסים — Builders vs. Destroyers אחד הרעיונות המעניינים בפרק הוא הצעתה של וילף לשנות את המסגור של המאבק העולמי. במקום מערב מול אסלאם, או חזקים מול חלשים, היא מציעה להבחין בין מי שבונים, יוצרים, יוזמים ולוקחים אחריות — לבין מי שמקדמים הרס ושנאה. וילף מבקשת למתג את הציונות כחלק ממחנה הבונים וליצור בריתות עם אנשים וחברות מכל העולם, כולל העולם המוסלמי, סביב ערכים של יצירה, קדמה ואחריות. 9. משרד החוץ צריך להיות חשוב כמו משרד הביטחון וילף מציגה חזון שבו משרד החוץ הישראלי יהפוך למרכז כוח אסטרטגי, בעל מעמד והשפעה הדומים לאלה של משרד הביטחון. לדבריה, דיפלומטיה, בריתות בינלאומיות ומלחמת תודעה חייבות להיות חלק מרכזי מקבלת ההחלטות הלאומית. עינת וילף מציגה בפרק שתי מהפכות שהיא מבקשת לקדם בישראל. המהפכה הפוליטית: להשתחרר מפוליטיקת הגושים, להחזיר את הגמישות הפרלמנטרית ולהעדיף שירות, כלכלה ואינטרס לאומי על פני זהות המנהיג. המהפכה התודעתית: להפסיק להתגונן ולהתחיל להציג לעולם את הציונות כסיפור של בנייה, יוזמה, אחריות והצלחה. ישראל צריכה להפסיק להגדיר את עצמה לפי מי שהיא מתנגדת לו — ולהתחיל להגדיר את עצמה לפי העתיד שהיא רוצה לבנות. 🎥 לירון רוז | הינשוף האזנה נעימה!

    מי באמת ישלוט בישראל? ד״ר עינת וילף על הגושים והמלחמה על התודעה
  7. Oct 23

    למה היהודים בארה"ב פוחדים להיות עצמם ? לוגן לבקוב עם האמת על החיים כאמא בניו יורק

    לוגן לבקוב היא מחברת ופרשנית תקשורת מובילה מניו יורק, כמי שמגיעה ממשפחה ציונית רב-דורית, היא מנתבת בשנים האחרונות את הבמה הציבורית שלה להסברה יהודית גלויה וללא התנצלות, נלחמת באופן פעיל באנטישמיות ומעודדת מנהיגות יהודית גאה. כתושבת ניו יורק מזה למעלה משלושה עשורים, לבקוב מציגה בגאווה את זהותה במרחב הציבורי – בין היתר באמצעות קעקוע מפורסם של תיאודור הרצל על זרועה כאתגר מול ניסיונות השתקה, ובמקביל מנהלת תוכניות שמביאות מנהיגי סטודנטים לישראל כדי להיאבק בעיוותים בתקשורת. 5 תובנות מרכזיות מפודקאסט זה 1. האנטישמיות היא מערכתית וקדמה ל-7 באוקטובר תובנה מרכזית היא שהעוינות שאיתה מתמודדים סטודנטים ומוסדות יהודיים בניו יורק ובקמפוסים של המכללות לא הופיעה פתאום מכלום; היא מבעבעת באופן שיטתי כבר למעלה מעשור. לוגן מציינת כי תנועת ה-BDS והז'רגון הפרוגרסיבי של זכויות האדם משמשים מזה זמן רב כ"מעקף" או כהסוואה להכנסת מוטיבים אנטישמיים עתיקים ללב הקונצנזוס. 2. המשקל הכבד של "שריון התפוצות" לוגן מציגה מטאפורה עוצמתית לגבי המחיר הרגשי של היותך מיעוט במערב. החיים בסביבה מקוטבת כמו ניו יורק דורשים מיהודים לעטות "שריון" תודעתי כבד כדי להגן על עצם זכותם להתקיים. עריכת ביקור בישראל – או אפילו עלייה למטוס של אל על – מאפשרת פורקן פסיכולוגי עמוק, שבו האדם כבר אינו נתפס כ"אחר", אלא יכול פשוט להיות וחלק מהרוב. 3. הכישלון של הגישה היהודית-אמריקאית לזהות השיחה מעבירה ביקורת על הדרך שבה מוסדות יהודיים בארה"ב חינכו את הנוער. על ידי מסגור היהדות כדת או פרקטיקה דתית בלבד, ולא כלאום, אתניות או שבט, יהודים חילונים רבים חשו מנותקים ממורשתם. ואקום זה הוביל רבים לאמץ פרשנות דוגמטית של "תיקון עולם", תוך הקרבת ביטחון קהילתם שלהם על מזבח הצדק החברתי הפרוגרסיבי, רק כדי להיחשב "טובים" בעיני עמיתיהם העוינים. 4. חתרנות אידיאולוגית בפוליטיקה המקומית ובתקשורת הדוברים מנתחים את עלייתם של פוליטיקאים מהשמאל הרדיקלי המקומי (כמו חבר האספה של מדינת ניו יורק זהראן ממדאני) ומשפעת "הסקוואד" (The Squad) בקונגרס. הם טוענים כי דמויות אלו נשענות במידה רבה על מצע אנטי-ישראלי כדי למשוך מצביעים צעירים ובעלי תחושת מגיעות (entitlement) הדורשים סיפוקים מיידיים ללא ה"חריצות והחרישות" (hustle) המסורתית של החיים בניו יורק – וכל זאת תוך שהם זוכות לחיבוק ולנורמליזציה מצד גופי התקשורת המרכזיים. 5. חוויה מכלי ראשון היא הנרטיב הנגדי האולטימטיבי התובנה האחרונה מדגישה כי הקיטוב של התקשורת הממוסדת אינו מחזיק מעמד מול ניסיון אישי. על ידי הבאת מנהיגי קמפוסים שאינם יהודים ובני נוער יהודים לישראל כדי לחוות מקרוב את המודרניות, הגיוון והתרבות הישירה שלה, הפעילים בונים מגן איתן מפני דיסאינפורמציה. כפי שלוגן מסכמת, הדרך הטובה ביותר להגן על המדינה היהודית היא פשוט "לבוא ולראות בעצמך". המסר המרכזי של פודקאסט זה הוא שגל האנטישמיות הגואה במערב – אשר לעיתים קרובות מוסווה כ"אנטי-ציונות" פרוגרסיבית – מחייב את יהודי התפוצות להפסיק לנסות "להתכווץ" או להתאים את עצמם למרחבים שדוחים אותם. במקום זאת, עליהם להתחבר ללא התנצלות לזהות השבטית ולעמיות שלהם. חשיפה בלתי אמצעית לישראל ממוסגרת כנוגדן האולטימטיבי לעיוותים בתקשורת המיינסטרים, לקיטוב הפוליטי ולשחיקה הרגשית (ה"שריון") של היהודים החיים בתפוצות.

    למה היהודים בארה"ב פוחדים להיות עצמם ? לוגן לבקוב עם האמת על החיים כאמא בניו יורק
  8. Oct 18

    פריז בלהבות: עודד ניר על תור הזהב של היהודים והישראלים באירופה שמסתיים

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו על Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. ליצירת קשר: https://www.lironrose.com עודד ניר, מוזיקאי ודיג'יי בינלאומי, חזר לישראל אחרי שני עשורים בלב הסצינה האירופית. בפרק המשך עוצמתי הוא חושף את סיפורו האישי, בין זיכרונות הקריירה הענפה בהולנד לבין ההבנה ש״תור הזהב״ של הישראלים באירופה מסתיים. בשיחה פתוחה עם לירון, מתאר עודד את רגעי השבר: הפגנות מול ביתו באמסטרדם, אנטישמיות גלויה במועדונים, ואת התחושה שהיהודים כבר אינם בטוחים. הוא מתייחס למה שקורה גם בגרמניה, בצרפת, בבריטניה וגם בבלגיה – שם, לדבריו, המצב לא פחות קשה, עם ביטויים יומיומיים של עוינות ברחובות ובמרחב הציבורי. בנוסף, הוא נוגע גם בחוויותיו מחופשות במדינות אחרות באירופה – מקומות שבעבר נחשבו ליעדים תוססים ובטוחים, וכיום הם משמשים זירה לאווירה מתוחה ומאויימת כלפי יהודים מצד האיסלם והשמאל הרדיקלי. החופשות, שהיו פעם מפלט ומקור השראה, הפכו לעדות נוספת לכך שאין עוד מקום מבטחים במערב אירופה. לצד זאת, הוא משתף בתחושת ההקלה והאהבה שקיבל בישראל מאז ששב, ובבחירה הברורה להעדיף שייכות וזהות על פני מגורים בגלות תחת חשש מתמיד. בפרק נשזר דיון נוקב על מצבה של אירופה כיום – פוליטיקה, הגירה, אנטישמיות וקריסת ערכים – ועל מקומה של ישראל בעולם משתנה. 🎥 לירון רוז | הינשוף

    פריז בלהבות: עודד ניר על תור הזהב של היהודים והישראלים באירופה שמסתיים

About

לירון רוז - יזם, משקיע ואסטרטג משוחח עם האנשים שמעצבים את העתיד של ישראל Liron Rose hosts Israel's Top Leaders & Experts in Business, Strategy & Geopolitics ליצירת קשר: https://www.lironrose.com/

You Might Also Like