הימים הנוראים – לא ימים של פחד . הימים הנוראים לא נועדו להיות ימים מפחידים שבהם אדם חייב לעמוד שעות על הרגליים, לקרוא בלי הפסקה, להתיש את עצמו ולהרגיש שאם הוא לא עשה מספיק – לא תהיה לו שנה טובה. אולי דווקא כאן צריך לחשוב הפוך על הפוך. שנה טובה לא נבנית מכך שאדם קורע את עצמו. שנה טובה מתחילה בכך שאדם שומר על עצמו – בגוף ובנפש. במיוחד לאישה ואמא יש לפעמים תחושה שהיא חייבת להספיק הכול: תפילות, ילדים, בית, הכנות, אוכל, אורחים ועוד. אבל אם המחיר הוא שהיא מגיעה למצב של כאבים, עייפות, עצבים, כעס פנימי ותחושה ש"אני נקרעת בשביל כולם" – צריך לעצור ולשאול: האם זה באמת הרעיון של הימים הנוראים? אם בתוך הבית כולם מרגישים מתח, כעס ועצבנות, ובמקום בית רגוע נוצרת אווירה של "ימים נוראים" גם בתוך הבית – לא בטוח שזה מה שאנחנו רוצים לקחת איתנו לשנה החדשה. דווקא כאשר אישה יודעת לנוח, לשמור על הכוחות שלה, לישון מספיק ולהקשיב לגוף שלה – היא יכולה להיות רגועה יותר, סבלנית יותר ואמיתית יותר. היא לא צריכה להגיע למצב שכל הזמן כואב לה כאן וכואב לה שם, והיא מותשת ועצבנית, רק כדי להרגיש שהיא "עשתה את שלה". הרי אנו מוצאים בדברי חז"ל ובפוסקים את הרעיון של סימן טוב בראש השנה. זה לא רק להימנע מדברים מסוימים, אלא גם לעשות דברים שמבטאים מתיקות, שמחה וברכה – כמו אכילת דבש. צריך לא רק שלא יהיה "חמץ" על השולחן. צריך להשתדל שגם בתוכנו לא יהיה כל הזמן חמץ – כעס, מרירות, לחץ ועצבנות. יש אנשים שמקפידים מאוד שלא לישון בראש השנה, אבל לפעמים הם לא שמים לב שכאשר אדם עייף, מותש וכועס – גם זה בוודאי לא האווירה שאנחנו רוצים לפתוח איתה שנה חדשה. אי אפשר לומר לאדם פשוט: "אל תהיה בכעס." כעס לא נעלם רק בגלל שאמרנו לו להירגע. אבל כאשר אדם ישן טוב, דואג לגוף שלו, נותן לעצמו מנוחה ושומר על הכוחות שלו – הרבה יותר קל לו להיות רגוע, סבלני ואוהב. ולכן לפני שאנחנו דואגים לכולם, לילדים, לבית ואפילו לכל הדברים הרוחניים שאנחנו רוצים להספיק, יש גם אחריות של בין אדם לחברו – כולל האדם לעצמו. גם אני בן אדם. גם אני צריך לדאוג לעצמי. גם הגוף שלי הוא חלק מעבודת ה'. כשאדם לומד להקשיב לגוף ולנפש שלו, לשמור על הכוחות שלו ולא לחיות בתחושה שהוא חייב להוכיח את עצמו – הוא יכול להגיע לימים האלה ממקום הרבה יותר רגוע ובריא. ואז יש פחות לחץ, פחות כעס, פחות צעקות ופחות פגיעה בתוך הבית. אולי זו אחת הדרכים האמיתיות להתחיל שנה טובה: לא לקרוע את עצמנו כדי לזכות בשנה טובה – אלא להיכנס לשנה החדשה עם יותר רוגע, בריאות, כוחות, מתיקות ושלום בתוך הבית. The High Holy Days are not meant to be frightening days when we have to stand for hours, exhaust ourselves, and feel that if we did not do enough, we will not have a good year. Maybe we need to think about it in the opposite way. A good year is not built by breaking ourselves. It begins when we take care of ourselves — physically and emotionally. Especially for a woman and mother, there can be tremendous pressure to do everything: pray, take care of the children, prepare the home, cook, host, and accomplish everything that needs to be done. But if the price is pain, exhaustion, anger, and the feeling of “I am breaking myself for everyone,” we have to ask: Is this really the atmosphere we want to bring into the new year? If the home becomes filled with tension, yelling, frustration, and “I’m exhausted from doing everything,” then the High Holy Days can become “High Holy Days” inside the home too. The Torah teaches us to begin the year with good signs. We eat honey to symbolize sweetness. We should not only avoid chametz on the table; we should also try not to carry “inner chametz” into the new year — anger, bitterness, pressure, and resentment. Some people are very careful not to sleep on Rosh Hashanah, but they may forget that being exhausted, overwhelmed, and angry is also not the atmosphere we want for a new beginning. You cannot simply tell someone, “Don’t be angry.” But when a person sleeps well, rests, takes care of their body, and protects their strength, it becomes much easier to be calm, patient, and loving. Before we take care of everyone else — the children, the home, and even our spiritual responsibilities — we also have a responsibility to ourselves. Taking care of yourself is not selfish. It is part of being healthy, present,
