ציונות באי נחת

Gilad Sharvit / גלעד שרביט

׳ציונות באי נחת׳ הוא פודקסט על ראשית הציונות ומדינת ישראל, שמחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי - שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, יחסי דת ומדינה, מרכז וגלות, מזרח ומערב. נדבר על הרצל ואחד העם, הציונות במרוקו וברוסיה, וגם ביאליק, בובר ואחרים – וננסה גם להבין מה הסיפור שלהם אומר על החיים שלנו כאן ועכשיו. ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=6157377738

  1. קיר ברזל או ברית שלום? שתי תפיסות ציוניות שעדיין מתנגשות / אמנון רז-קרקוצקין

    JAN 18

    קיר ברזל או ברית שלום? שתי תפיסות ציוניות שעדיין מתנגשות / אמנון רז-קרקוצקין

    פרק אחרון לעונה 2. העונה הבאה תתחיל באמצע פברואר 2026. רק עכשיו ציינו 100 שנה לשני אירועים מכוננים בתולדות הציונות: הקמת תנועת ברית שלום מצד אחד, שדגלה בפיוס ושותפות עם הערבים, ומצד שני פרסום בעברית של המאמר החשוב של זאב ז'בוטינסקי ״על קיר הברזל״, שביקש להקים קיר (מטפורי) בין היהודים והערבים. מאה שנה, ואנחנו עדיין מתווכחים. אז לשיחה האחרונה של עונה, הצטרף אלי אמנון רז-קרקוצקין מאוניברסיטת בן גוריון לדבר על הויכוח היסודי שניטש בציונות אז אבל גם היום, ובמיוחד לאחר השביעי באוקטובר. Professor Amnon Raz-Krakotzkin, Ben Gurion University of the Negev אמנון (נונו) רז-קרקוצקין הוא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מחקרו עוסק בשני תחומים עיקריים: (1) יחסי יהדות-נצרות, תולדות הדפוס והצנזורה וראשיתה של המודרניות מנקודת מבט יהודית. ו(2) הציונות, על היבטיה השונים. מאמרו ״גלות מתוך ריבונות: לביקורת שלילת הגלות בתרבות הציונית״– שיצא כמאמר כפול בשנים 1993–1994 בכתב העת "תיאוריה וביקורת", הוא אחד הטקסטים המכוננים שנכתבו על הציונות בשנים האחרונות. ספרו הראשון הוא ״הצנזור, העורך והטקסט״ שעוסק בצנזורה של הנצרות על טקסטים יהודיים עם המעבר לעידן הדפוס. הספר יצא לאור בשנת 2005 בהוצאת מאגנס, וזכה בפרס שזר לתולדות ישראל. בשנת 2022 יצא לאור ספרו ״תודעת משנה, תודעת מקרא: צפת והתרבות הציונית״ בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון ון ליר. ציונות באי נחת גם בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות #קבלה #ז'בוטינסקי #בובר #בריתשלום

    50 min
  2. שפינוזה: הציוני הראשון? / ג'ולי קופר

    JAN 11

    שפינוזה: הציוני הראשון? / ג'ולי קופר

    האם שפינוזה הוא הציוני הראשון?ברוך שפינוזה, מגדולי הפילוסופים היהודים, נחשב בעיני רבים ל״חילוני הראשון״ — מי שפרץ את גבולות הדת והעמיד את המחשבה החופשית במרכז. הוא גם הוחרם בקהילה היהודית באמסטרדם ב־1656, חרם שנשאר בעינו מאות שנים ורק לאחרונה הותר.אבל דווקא מי שיצא כל-כך בחריפות נגד סמכות הדת היהודית כתב גם על העם היהודי וההיסטוריה שלו. שפינוזה ראה בעם היהודי קהילה שנולדה מהיסטוריה משותפת, לא רק מאמונה משותפת ושיכול להיות לה גם עתיד משותף! על שפינוזה ועל האופן שבו חלק מהוגי הציונות, כולל בן גוריון (!) ראו בו הציוני הראשון בשיחה עם פרופסור ג'ולי קופר מאוניברסיטת תל אביב. Professor Julie Cooper, Tel Aviv university פרופסור ג'ולי קופר מלמדת במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב, וראש המכון לחקר האנטשימיות והגזענות בימינו עש סטפן רוטבאוניברסיטה. תחומי המחקר שלה כוללים את תולדות המחשבה המדינית; מחשבה מדינית בעת החדשה המוקדמת (ובמיוחד הובס ושפינוזה); חילוניות וחילון; מחשבה פוליטית יהודית; ומחשבה יהודית מודרנית. ג'ולי היא מחברת הספר Secular Powers: Humility in Modern Political Thought ahmt שיצא בהוצאת אוניברסיטת שיקגו בשנת 2013 ציונות באי נחת גם בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות #שפינוזה

    47 min
  3. המנדט: כשהבריטים שלטו על הארץ / אריה דובנוב

    JAN 4

    המנדט: כשהבריטים שלטו על הארץ / אריה דובנוב

    בשיחה השבוע - על תקופת המנדט הבריטי מזווית קצת שונה: לא דרך עיני היהודים או האוכלוסייה הערבית, אלא דרך נקודת המבט של האימפריה הבריטית עצמה. מה בעצם רצו הבריטים מארץ ישראל? עד כמה “פלשתינה–א״י” הייתה עבורם זירה מרכזית, ומה היו הדימויים, החששות והאינטרסים שעיצבו את מדיניותם כלפי יהודים וערבים כאחד? בשיחה עם פרופ’ אריה דובנוב היסטוריון של האימפריות והציונות, בררנו כיצד חשיבה אימפריאלית, בירוקרטיה קולוניאלית ושיקולים גיאו־פוליטיים עיצבו את אחת התקופות המכריעות בתולדות הציונות — ואת התנאים שבתוכם נולדה מדינת ישראל. Professor Arie M. Dubnov, George Washington University אריה דובנוב הוא היסטוריון בוגר האוניברסיטה העברית המתמחה בהיסטוריה יהודית ובלימודי ישראל, המכהן כפרופסור חבר באוניברסיטת ג׳ורג׳ וושינגטון, שם הוא עומד בראש הקתדרה ללימודי ישראל ע״ש מקס טיקטין ומנהל את התוכנית בלימודי המזרח התיכון.  מחקריו עוסקים בתולדות המחשבה הפוליטית, הלאומיות, יחסי התנועה הציונית עם האימפריה הבריטית, בתולדות תכניות החלוקה ותהליכי דקולוניזציה.   ספריו כוללים את הביוגרפיה האינטלקטואלית Isaiah Berlin: The Journey of a Jewish Liberal (2012) , וקובץ המאמרים ⁠Partitions: A Transnational History of Twentieth-century Territorial Separatism⁠ (יחד עם לורה רובסון), וכן הגיליון המיוחד ״מאה שנים למנדט״ שערך יחד עם מוטי גולני ז״ל בכתב העת ישראל בשנת 2021. ציונות באי נחת גם בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות #מנדט #אנגליה

    1h 1m
  4. איך כותבים אומה? החיפוש אחר היסטוריה ציונית / דיוויד מאיירס

    12/21/2025

    איך כותבים אומה? החיפוש אחר היסטוריה ציונית / דיוויד מאיירס

    לכל עם יש היסטוריה, נכון? אבל מהי ההיסטוריה של העם היהודי, המפוזר במקומות שונים, ודובר שפות שונות? הרי קרו דברים לעם היהודי מאז בית שני. והפרויקט הזה - כתיבת היסטוריה ציונית - קשה אפילו יותר, בגלל שכל מה שהציונות לכאורה רצתה זה להשאיר את העבר שלה בגלות מאחור. אז איך כתבו היסטוריה לעם היהודי, מה השאירו ומה זרקו, מה הדגישו ומה שכחו? ואיך כל זה קשור למאבקים בתוך העם היהודי בעד ונגד הציונות, אבל גם בין היהודים לנוצרים שביקשו להשאיר את היהודים והיהדות מאחור? בהיסטוריה... על כל הנושאים האלה, בשיחה מרתקת עם דיוויד מאיירס מ UCLA. Professor David N. Myers, UCLA פרופסור דייוויד מאיירס הוא היסטוריון יהודי אמריקאי ומחזיק הקתדרה עש סיידי ולודויג קהאן להיסטוריה יהודית באוניברסיטת לוס אנג’לס, קליפורניה. הוא היה הנשיא של המרכז להיסטוריה יהודית בין 2017 ל 2018, ועד לאחרונה שימש כנשיא הקרן החדשה לישראל. מחקריו מתמקדים בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית, תולדות הציונות, ובהיסטוריה אינטלקטואלית יהודית מודרנית. פרופסור מאיירס לימד גם בבית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה בפריז ובאוניברסיטה הרוסית למדעי החברה במוסקבה. מאז 2002 הוא משמש עורך שותף ב-Jewish Quarterly Review. מתוך הספרים הרבים שכתב, חשוב להזכיר בהקשר של השיחה שלנו את Re-Inventing the Jewish Past: European Jewish Intellectuals and the Zionist Return to History שיצא בהוצאת אוקספורד לפני כשלושה עשורים. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות

    45 min
  5. איך נשמעת הציונות בלאדינו? על יהדות הבלקן / תמיר קרקסון

    12/14/2025

    איך נשמעת הציונות בלאדינו? על יהדות הבלקן / תמיר קרקסון

    בשיחה עם ד״ר תמיר קרקסון אנחנו יוצאים למסע אל יהדות הבלקן: בין מזרח למערב, בין אימפריה למדינות לאום, בין עבר יהודי־ספרדי עשיר לעתיד ציוני. נדבר על החשיבות של המפעל הציוני דווקא שם, כדרך להשפיע על האימפריה העותומאנית, נשאל לאן נעלמה הלאדינו, ונבדוק כיצד נראתה הציונות מחוץ למרכז האירופי המוכר, ואיך נקודת המבט הזו משנה את האופן שבו אנחנו מבינים את הציונות — אז והיום. Dr. Tamir Karkason, Martin Luther University Halle-Wittenberg ד״ר תמיר קרקסון הוא פוסט דוקטורנט באוניברסיטת  מרטין לותרבהאלה-ויטנברג גרמניה. את הדוקטורט הוא כתב במחלקה להיסטוריה יהודית באוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו עוסקת בהשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית. ספרו הראשון ״מביתומחוץ: ההשכלה היהודית באימפריה העות'מאנית במאה התשע עשרה״, יצא במכון בן־צבי, בשנת 2024. ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות #יוון #תורכיה #בולגריה

    41 min
  6. נשים בציונות: המהפכה האמיתית? / לילך רוזנברג-פרידמן

    12/07/2025

    נשים בציונות: המהפכה האמיתית? / לילך רוזנברג-פרידמן

    האם המהפכה האמיתית שהביאה איתה הציונות היתה בכלל מהפכה במעמד הנשים היהודיות? בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו בוחנים את אחד ההיבטים המרתקים והפחות מדוברים של ראשית הציונות: האופן שבו הפרויקט הלאומי פתח לנשים אפשרות חדשה לחלוטין — להשתלב בעשייה הציבורית, לדרוש מעמד שוויוני, ולעצב מחדש את מקומן בחברה היהודית המתחדשת. שיחה עם פרופסור לילך רוזנברג־פרידמן על המהפכה בתוך המהפכה הציונית שמשפיעה עלינו גם היום. Professor Lilach Rosenberg-Friedman, Bar Ilan University פרופסור לילך רוזנברג-פרידמן היא היסטוריונית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סגנית דיקן בית הספר ללימודים מתקדמים וראש המרכז לחקר האשה ביהדות. רוזנברג-פרידמן עוסקת בעיקר בהיסטוריה חברתית של היישוב ומדינת ישראל בראשיתה, בדגש על היסטוריה של נשים, מגדר ומשפחה. בחינת התהליכים ההיסטוריים נעשית במבט מ'למטה', מתוך שאיפה להצגת מגוון קולות בשיח ההיסטורי, ולהפניית הזרקור על נשים ואנשים רגילים בחייהם היומיומיים. בין ספריה: מהפכניות בעל כורחן: נשים ומגדר בציונות הדתית בתקופת היישוב (ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ה'תשס"ה), וציונות מבטן ומלידה: הילודה ביישוב ובמדינת ישראל בראשיתה: מניעתה ועידודה 1960-1918 (מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, 2023). ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566 #יהדות #היסטוריה #ציונות #ישראל #נשים

    43 min

Trailer

Ratings & Reviews

5
out of 5
2 Ratings

About

׳ציונות באי נחת׳ הוא פודקסט על ראשית הציונות ומדינת ישראל, שמחבר בין היסטוריה, ספרות ופילוסופיה. בכל פרק שבועי - שיחה על דילמה אחרת בלב הסיפור הציוני: זהות יהודית, חזון המדינה והחברה, יחסי דת ומדינה, מרכז וגלות, מזרח ומערב. נדבר על הרצל ואחד העם, הציונות במרוקו וברוסיה, וגם ביאליק, בובר ואחרים – וננסה גם להבין מה הסיפור שלהם אומר על החיים שלנו כאן ועכשיו. ד״ר גלעד שרביט הוא חבר סגל במחלקה לפילוסופיה ולימודי דתות באוניברסיטת טאוסון, מרילנד ״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק https://www.facebook.com/profile.php?id=6157377738

You Might Also Like