טבע הסביבה | תל אביב 360

Tel Aviv University

למה בישראל אין חוק אקלים? מה ניתן ללמוד מן הנמלה? כיצד הפכה הדוכיפת לציפור הלאומית? מה יקרה אם לא נשמור על הים ועל החופים? את התשובות לשאלות אלה ולרבות נוספות תוכלו למצוא בפודקסט "טבע הסביבה". ד"ר מיכאל מירו מראיין את מיטב החוקרים והחוקרות בתחומי הסביבה, בפודקסטים מרתקים של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל

  1. מנכ"ל חירייה: ניהול פסולת מודרני - חייבים להפסיק לקבור את הכסף באדמה

    12/30/2025

    מנכ"ל חירייה: ניהול פסולת מודרני - חייבים להפסיק לקבור את הכסף באדמה

    ד"ר מיכאל מירו משוחח עם ראובן לדיאנסקי יו״ר חירייה - איגוד ערים דן לתברואה והמשנה לראש העיר ת״א - יפו על ההתמודדות עם חברת השפע המייצר עוד ועוד אשפה והקושי להתמודד עם הכמויות. פרקי השיחה: * המעבר למשק מעגלי: לדיאנסקי מסביר למיכאל מירו שהמטרה של איגוד ערים דן היא להפסיק לראות באשפה נטל ולהתחיל לראות בה משאב. הוא מתאר איך זרם האשפה של גוש דן הופך לאנרגיה או לחומר גלם. * מתקן ה-RDF והקשר למפעל נשר: בשיחה מוסבר בהרחבה איך פסולת יבשה (פלסטיק, עץ, טקסטיל) מעובדת לדלק חלופי שנשלח למפעל "נשר" ברמלה, ובכך מחליף את השימוש בפחם מזהם. * הפרדת אשפה רטובה: לדיאנסקי מציין בפני מירו את האתגר שבטיפול בפסולת האורגנית (השאריות הרטובות), שמהווה כ-40% ממשקל האשפה, ואת הצורך במציאת פתרונות קצה כמו מתקני עיכול אנאירובי לייצור חשמל. * תפקיד הציבור: ד"ר מיכאל מירו שואל על המודעות הציבורית, ולדיאנסקי משיב כי ללא שינוי הרגלים בבית (הפרדת פסולת במקור), היכולת של האיגוד להגיע לאחוזי מיחזור גבוהים מוגבלת. * חזון פארק המיחזור חירייה: הם דנים בשינוי התדמיתי של המקום – מהר של זבל למרכז טכנולוגי וחינוכי שמושך אליו סטודנטים ומשלחות מחו"ל כדי ללמוד על ניהול פסולת מודרני. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

    44 min
  2. לייב מהשטח - הכנס: תפקיד האקדמיה בהתמודדות עם שינויי האקלים וקידום הקיימות

    10/23/2025

    לייב מהשטח - הכנס: תפקיד האקדמיה בהתמודדות עם שינויי האקלים וקידום הקיימות

    פודקסט טבע הסביבה בספיישל "LIVE מהשטח" מכנס "תפקיד האקדמיה בהתמודדות עם שינויי האקלים וקידום קיימות" במסגרת יום השידורים המיוחד בהנחיית ד"ר מיכאל מירו וד"ר ג'ודי לקס, ראש תחום קיימות באוניברסיטת תל אביב, האולפן הנייד של תל אביב 360 הוצב בכניסה לכנס ובמהלכו ראיינו את משתתפי הכנס בהם חוקרים ופעילים מובילים בתחומי האקלים והקיימות 00:49 ㅤד"ר שולה גולדן, מנהלת מקצועית של מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב. על מטרות הכנס ועל האופן שבו היא רואה את האקדמיה יוצאת מגדרה ומשפיעה בתחום משבר האקלים וקיימות 12:28 ㅤד"ר רז תמיר, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. על חשיבות החיבור של האקדמיה ושל הידע המדעי ותרגום שלו לטובת מקבלי ההחלטות, על מנת שנוכל לקדם מהלכים ברמה מדינית שייטיבו עם הסביבה והאדם. 25:57 ㅤגב' אורלי מולה, מנהלת חזית הקיימות בטכניון. מהי הדרך שבה אפשר לחולל שינוי וכיצד קיימות יכולה להוות גשר בין קהלים שונים בקמפוס ומחוצה לו. 40:00 ㅤפרופ' מרסלו שטרנברג, חבר סגל אקדמי בכיר בביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון, אוניברסיטת תל אביב. על הפחתת הפליטות בקמפוס וייסודה של היוזמה לניטרליות פחמנית שעוסקת רבות בהפחתת פליטות גזי החממה של הקמפוס עצמו. _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

    57 min
  3. הקשרים ההדדיים בין שינויי אקלים וכסף

    07/01/2025

    הקשרים ההדדיים בין שינויי אקלים וכסף

    ד"ר מיכאל מירו משוחח עם יוני ספיר יו"ר עמותת שומרי הבית ומנכ"ל Future על כסף ואקלים שינויי האקלים הם לא רק אתגר סביבתי אלא גם איום כלכלי מהותי. קצב המעבר האנרגטי יקבע את עתיד האנושות.סך העלות של אירועי אקלים קיצוניים בעשור שבין השנים 2023–2014 נאמד בכ- 2 טריליון דולר לפי אוקסרה. ע"פי ארגון המטאורולוגיה העולמי – מעל 4.3 טריליון דולר בחצי מאה. זאת, על אף דיווח חסר על אירועים והגדרה שמרנית של האירועים הנכללים. כ1.6- מיליארד אנשים נפגעו מכ- 4,000 אירועים קיצוניים מיליארד מתוכם – באסיה. עוד מעל 300 מיליון – באפריקה. מעל 200 מיליון – במרכז אמריקה. בני האדם באזורים חלשים סוציו-אקונומית הם הפגיעים ביותר. עלייה בשכיחות אירועים קיצוניים - 83% בשני העשורים שלאחר תום המילניום לעומת שני אלו שלפניו. הנזקים הכלכליים – יותר מהוכפלו בתקופה זו. ההשפעה הכלכלית נמדדת לפי עלות לנפש, יחס לתמ"ג והפסדים אזוריים – מדינות עניות נפגעות יחסית יותר. בחלק ממדינות האיים בים הקריבי אירוע אחד "מגלח" תוצר של שנה ויותר. מעל 2 מיליון בני אדם מתו במחצית מאה מאירועי מז"א קיצוניים. זינוק בשנים,2022-2023 בעיקר עקב גלי חום באירופה. תחזיות בתרחישים שונים של NGFSמנבאים ירידה של עד 25%-5% בתמ"ג העולמיב2050- ו- 50%-12% בשנת 2100 )אם הטמפרטורה תעלה ב3%- צלזיוס: 15% ב- 2050 ו- 33% ב- .(2100 זו התרסקות של הכלכלה העולמית. זאת, על אף שהתחשיבים אינם מתייחסים לשורת פרמטרים כמו עליית פני הים, עלויות בריאותיות של הנפגעים, מתיחויות בין אזוריות, נקודות מפנה ועוד. עלות ההגעה ליעדי נטו אפס עד 2050 גבוהה אך מחזירה את ההשקעה, שכן היא חוסכת נזקים עתידיים. ניתן לממן את המעבר הירוק )כ4- טריליון דולר לשנה( מהפחתת הסובסידיות לדלקים הפוסיליים בכ.30%- הקצב ב2024- – כמחצית מסכום זה. נדרשת מדיניות ציבורית ברורה ונחושה: תמחור פחמן, השקעות חכמות ,ושיתוף פעולהרב-מגזרי. המסר המרכזי: ניהול משבר האקלים = ניהול סיכון כלכלי עולמי וגם מקומי. __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ https://www.facebook.com/TAU360Podcast • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ https://360tau.com/WhatsApp • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ https://360tau.com/Spotify • לאתר תל אביב 360 ◄ https://360tau.com

    32 min
  4. יוני ספיר יו"ר שומרי הבית: כלכלה דלת פחמן - מגמות עולמיות וכלים לפעולה

    07/01/2025

    יוני ספיר יו"ר שומרי הבית: כלכלה דלת פחמן - מגמות עולמיות וכלים לפעולה

    ד"ר מיכאל מירו משוחח עם יוני ספיר יו"ר עמותת שומרי הבית ומנכ"ל Future על כלכלה דלת פחמן. פליטות גזי חממה ממשיכות לעלות – גם אחרי מעל 30 שנים של ועידות אקלים, אזהרות והסכמים. המדענים הפריזו בחשיבות טכנולוגיות הקיבוע והסיפוח למיניהן. אלו יתרמו רק כ- 1% להפחתת הפליטות עד לשנת 2030 – זהו אינו פתרון עיקרי. זה מותיר פער שיש לסגור באמצעים אחרים. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית: 65% מההפחתה הנדרשת בפליטות ב2050- אפשרית באמצעות טכנולוגיות שכבר קיימות כיום.חישמול וחשמל מתחדש הם מרכיבים מרכזיים במעבר האנרגטי. מרכיבים חשובים נוספים: התייעלות אנרגטית, ניהול ביקושים, מימן, ביומסה, דלקים אלטרנטיביים, ועוד. בניתוח מחזור החיים יש יתרון עצום לאנרגיה מתחדשת, משאבות חום ורכבים חשמליים, על פני הפתרונות החלופיים מבוססי דלקי מאובנים.ל151- מדינות בעולם יש יעדי איפוס פחמני. ל69- יש גם יעדי אנרגיה מתחדשת. מעל 40% מהחשמל בעולם נקי כיום. כ71%- באיחוד האירופי. 93% מהקיבולת החדשה בעולם ו- 94% בארה"ב הגיעו ממקורות מתחדשים בשנת 2024 ואגירה. ההשקעה באנרגיה סולארית גבוהה מאשר בכל שאר טכנולוגיות ייצור החשמל גם יחד.מתחדשות ב2025- יהיו מקור החשמל הגדול ביותר, ויחלפו על פני סך הפוסיליות לפני סוף העשור. אבל – הקצב צריך לעלות פי 2.5 עד סוף העשור כדי לעמוד ביעדי ההפחתה של 1.5 מעלות. הדרך עדיין ארוכה מאד – כ79%- מצריכת האנרגיה הכוללת בסקטורים השונים ב2022- הייתה מדלקים פוסיליים כ81%- ב 2012 חשמל מאנרגיה מתחדשת זול יותר מאשר מגז ופחם – והמגמה נמשכת. זאת, בזכות ירידת מחירי הפאנלים והסוללות לאורך העשורים האחרונים. מכירות רכבים חשמליים ברבעון הראשון של 2024 עברו את כלל מכירות .2020 הסובסידיות לדלקים פוסיליים ממשיכות לעלות על אף שהביקושים יורדים ויגיעו לשיא לפני תום העשור. בריתGFANZ : יותר מ 450 מוסדות פיננסיים המנהלים מעל 130 טריליון דולר התחייבו לאיפוס פחמני. האשראי הירוק חלף על פני האשראי לדלקים הפוסיליים ב,2022- אך עדיין כ88%- מהחוב בתחום האנרגיה הוא של החברות הפוסיליות. זה מעכב את המעבר, שכן בנקים לא יאפשרו לחברות ליפול.תמחור פחמן מכסה כבר כרבע מהפליטות בעולם. ל110- מדינות ב2024- היו כלי תמחור לפליטות.המסר המרכזי: מעבר מהיר הוא לא רק הכרח – זו גם הזדמנות כלכלית אדירה. הוא יתרום לתוצר העולמי ולא פחות חשוב – ימנע את קריסתו. __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com

    34 min
  5. ?למה רבים מהחרקים הם צמחוניים

    05/27/2025

    ?למה רבים מהחרקים הם צמחוניים

    פרופ' נטע דורצ'ין, חוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' נטע דורצ'ין, חוקרת ומרצה בכירה בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בפקולטה למדעי החיים. בנוסף היא נשיאת החברה האנטומולוגית בישראל, והאוצרת הראשית לאנטומולוגיה במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב. שיחה על יחסי הגומלין בין חרקים לצמחים, קשרים שהחלו עם הופעתם של צמחים עילאיים. במהלך השיחה מציגה פרופ' דורצ'ין אסטרטגיות של הפרחים שמושכים חרקים למשל באמצעות צבעים וריחות ויש את הסיפור של היתוץ, יתוש עפצים, שאותו היא חוקרת במשך שנים. שיחת עומק על העולם של החרקים הצמחוניים. __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com

    41 min
  6. יש צמחים שמסתדרים עם זיהום קרקע

    05/27/2025

    יש צמחים שמסתדרים עם זיהום קרקע

    ד"ר מיכל גרונטמן חברת סגל אקדמי בכיר בביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב ד"ר מיכאל מירו משוחח עם ד"ר מיכל גרונטמן חברת סגל אקדמי בכיר בביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב.שיחת עומק על צמחים שיודעים לחיות בקרקעות מזוהמות ממתכות כבדות. זה תהליך ביולוגי שנותן גם כיווני מחשבה חדשים להתמודדות האנושית עם קרקעות מזוהמות, תופעה שמאפיינת אישורים שבהם יש והיתה תעשייה, מטמנות אשפה, תחנות דלק ואפילו שטחים שרוססו בחומרים מסוכנים. המחקר שעורכת ד"ר גרונטמן מספק ידע מדעי תיאורוטי עם פתח לפתרונות חדשניים לבעיה שנפוצה בכלל ובישראל בפרט __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com

    35 min
  7. לייער את היער מחדש

    05/27/2025

    לייער את היער מחדש

    פרופ' מרסלו שטרנברג מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב ד"ר מיכאל מירו משוחח עם פרופ' מרסלו שטרנברג מבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב על הצורך לפעול מיד לשינוי הרכב העצים ביערות ישראל. זהו פועל יוצא משינויי האקלים שאנו חווים והרגישות של עצי האורן למיניהם לחום ולאש. לדברי פרופ' שטרנברג השרפות הקשות, ממחישות את הצורך לייער מחדש את היערות בעזרת עצים מקומיים שפחות דליקים מאורנים ומחטנים אחרים. מדובר בתהליך יקר וארוך טווח, אך בעידן של שינוי אקלים. אנו חייבים לחשב מסלול מחדש של מדיניות ניהול היער בישראל. __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com

    32 min

About

למה בישראל אין חוק אקלים? מה ניתן ללמוד מן הנמלה? כיצד הפכה הדוכיפת לציפור הלאומית? מה יקרה אם לא נשמור על הים ועל החופים? את התשובות לשאלות אלה ולרבות נוספות תוכלו למצוא בפודקסט "טבע הסביבה". ד"ר מיכאל מירו מראיין את מיטב החוקרים והחוקרות בתחומי הסביבה, בפודקסטים מרתקים של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל