בסוף זה הכל עניין של כימיה | תל אביב 360

Tel Aviv University
  • 0.0 (0)
  • Chemistry

סדרת פודקסטים מרתקת העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה? מהי אפיגנטיקה והאם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים? איך מייצרים בדים חכמים שמותאמים לתנאי הסביבה ולמצב הגוף? מיטב החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב בתחום הכימיה, עונים על כל השאלות הללו ועל עוד רבות אחרות בפודקסטים מרתקים של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל.

Episodes

  1. Jul 14

    איך אטומים זזים - תיאוריה של דינמיקה כימית

    פרופ' אברהם ניצן (אוניברסיטת ת"א ואוניברסיטת פנסילבניה) ופרופ' אורי פסקין (הטכניון), בשיחה עם פרופ' ברק הירשברג (אוניברסיטת ת"א). בפרק זה אנחנו צוללים לעולם המרתק של התיאוריה של דינמיקה הכימית - התחום החוקר כיצד אטומים ומולקולות נעים. זהו מסע שבו חוקי הפיזיקה פוגשים את מורכבות הכימיה, החל מהבנת קצבי תגובות ועד לחזית המדע בתחומי האלקטרוניקה המולקולרית, המכניקה הקוונטית וכימיה של פולריטונים. פרופ' אברהם ניצן הוא ממייסדי תחום הדינמיקה הכימית, חבר האקדמיה הישראלית למדעים, חתן פרס ישראל ופרס אמת, וחבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב. פרופ' אורי פסקין מהטכניון הוא מומחה בעל שם עולמי למכניקה קוונטית בננו-מדע והנדסה, ומחבר הספר "Quantum Mechanics in Nanoscience & Engineering". שוחחנו עם פרופ' ניצן ופרופ' פסקין על שאלות היסוד של התחום: האם קיימת "תיאוריה מאוחדת" לדינמיקה כימית? כיצד בוחרים את הכלים התיאורטיים הנכונים להתמודד עם מערכות מורכבות, ומה צופן העתיד למחקר בתחום – החל מהשילוב של בינה מלאכותית ועד לשאלות על מהפכות מדעיות עתידיות. האזינו לפרק העוסק בלב ליבו של עולם הכימיה הפיזיקלית, בהנחייתו של פרופ' ברק הירשברג. הפודקסט ניתן באנגלית. ערוץ בספוטיפיי ואפל פודקסט: ⁠https://360tau.com/Chemistry_Spotify⁠ ⁠https://360tau.com/Chemistry_ApplePodcast⁠ _______________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"א פודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באפל פודקסט ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/ApplePodcast⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 באינסטגרם ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Instagram⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Facebook⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠

    איך אטומים זזים - תיאוריה של דינמיקה כימית

  2. 05/26/2025

    איבחון וטיפול בעזרת כלים מולקלריים

    מרואיין - פרופ' דורון שבת, המחלקה לכימיה אורגנית, ביה"ס לכימיה, אונ' ת"א פרק נוסף מסדרת הפודקסטים "בסוף, זה הכול עניין של כימיה". באולפן התארח פרופ' דורון שבת, מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, שניצב בחזית ההתקדמות המדעית בכימיה ביו-אורגנית, עם תרומות פורצות דרך בתחומי האבחון והטיפול הרפואי. מחקריו, המשלבים עיצוב מולקולרי מתקדם עם יישומים קליניים, ממנפים מערכות כימיות חדשניות כדי להתמודד עם אתגרים רפואיים מורכבים, כגון גילוי מוקדם של סרטן וזיהומים ופיתוח טיפולים ממוקדים. החיישנים שפיתח פולטים אור בעוצמה חסרת תקדים בסביבה מימית, מאפשרים זיהוי מהיר וסלקטיבי של סמנים ביולוגיים, ומשנים את פרדיגמות האבחון של מחלות קשות. במקביל, דֶנְדְרימֶרים שמתפרקים עצמית שפיתח מציעים שחרור תרופות מדויק בתגובה לגירויים אנזימטיים, ומשפרים את יעילות הטיפול במצבים עם ריכוזי אנזימים נמוכים ועוד. מחקריו לא רק מקדמים את ההבנה של תהליכים ביוכימיים, אלא גם מספקים כלים מעשיים לשיפור תוצאות רפואיות, החל מזיהוי גרורות בניתוחים ועד למניעת התפשטות זיהומים. בריאיון בחנו כיצד המערכות המולקולריות מחוללות שינוי מהותי באבחון מדויק וטיפול יעיל, ומציבות תקן חדש לרפואה מודרנית. פרופ' דורון שבת הוא זוכה בפרס ע"ש משפחת קדר למצויינות מחקרית לשנת 2025. האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ. __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com⁠

    איבחון וטיפול בעזרת כלים מולקלריים

  3. 05/25/2025

    מלקחיים של אור ותובנות מהטבע

    מרואיינת: פרופ' יעל רויכמן, ביה"ס לכימיה וביה"ס לפיסיקה ואסטרונומיה ,אונ' ת"א.פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "זה הכול עניין של כימיה" והפעם אנחנו צוללים לעולם מרתק שבו לייזרים פוגשים חלקיקים זעירים, ותהליכים מהטבע מלמדים אותנו איך לבנות טכנולוגיות חכמות יותר. מסע בין מלקחיים אופטיים ששולטים בננו-חלקיקים, דבורים שיודעות מתי להתחיל מחדש, ומנועים שממירים מידע לאנרגיה. אורחת הפודקסט היא פרופ' יעל רויכמן, העומדת בראש המעבדה לפיזיקה וכימיה פיזיקלית ניסויית באוניברסיטת תל אביב. במעבדתה מתמקדים בהתנהגות של חומרים מורכבים ברמה המיקרוסקופית, תוך שימוש בטכניקות מתקדמות כמו לכידה אופטיקה ומיקרוסקופיה של חלקיקים.מחקריה, המשלבים גישה תיאורטית וניסויית, זכו להכרה עולמית ופורסמו בכתבי עת מובילים כגון Physical Review Letters ו Physical Review X. עבודתה מתמקדת בניתוח דינמיקות של מערכות מחוץ לשיווי משקל, תופעות סטטיסטיות בחומרים רכים ויישומים הנוגעים לביופיזיקה ולהנדסה של חומרים.לאורך השנים, פרופ' רויכמן זכתה בפרסים יוקרתיים, ביניהם מלגת ות"ת ומלגת אלון לחוקרים צעירים, מלגות מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע ומלגת מחקר יוקרתית מהקרן האירופית למחקר מדעי.שוחחנו עם פרופ' רויכמן על מסלולה האקדמי, ההשראה שמניעה את מחקריה וכיצד עבודתה תורמת להבנת תופעות יסוד בחומרים ומשפיעה על התפתחויות טכנולוגיות עתידיות.האזינו לפרק נוסף של "תל אביב 360" - פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל בהנחייתה של ורד לבקוביץ __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com⁠

    מלקחיים של אור ותובנות מהטבע

  4. 05/25/2025

    לא על הבגד לבדו

    מרואיין: ד"ר עמית סיט, ראש המעבדה לחומרים אקטיביים, אינטראקטיביים וניתנים לתכנות, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים, אוניברסיטת ת"א פרק נוסף בסדרת הפודקסטים "בסוף זה הכול עניין של כימיה" והפעם אנחנו עוסקים בחומרים שיכולים לשנות את תכונותיהם, צורתם, או פעולתם בתגובה לגירויים חיצוניים באופן מבוקר. מדובר בכמה סוגים שונים של חומרים:חומרים אקטיביים שיכולים לשנות את התכונות הפיזיקליות, הכימיות, או המכניות שלהם באופן חד פעמי בתגובה לגירוי חיצוני, כגון חום, אור, שדה חשמלי או מגנטי, לחות, או כוחות מכניים.חומרים אינטראקטיביים שיכולים לתקשר עם סביבתם באופן רציף וליצור קשרים הדדיים עם מערכות אחרות. למשל למשל ג'לים חכמים – מתנפחים או מתכווצים כתלות ב-pH או טמפרטורה ובדים חכמים שמשנים את תכונותיהם, כמו חדירות ללחות, בהתאם לתנאי הסביבה.וחומרים ניתנים לתכנות - חומרים שניתן "לתכנת" את התכונות, ההתנהגות, או הפונקציונליות שלהם מראש בזמן ובמרחב באמצעות מידע המוטמע במבנה הכימי או הפיזיקלי שלהם. דוגמאות לכך הם פולימרים חכמים שמחליפים באופן מבוקר תכונות מסוימות (כגון קשיחות) בתגובה לגירוי או חומרים שמשנים צורה – מתקפלים או מתגלגלים לצורה חדשה לפי הנחיות כימיות או פיזיקליות שהטמעו בחומר עצמו.באולפן התארח ד"ר עמית סיט ,העומד בראש המעבדה לחומרים אקטיביים, אינטראקטיביים וניתנים לתכנות, ביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים ושאלנו אותו על ההיסטוריה של השימוש בחומרים מימי האדם הקדמון ועד ימינו, ועל השימוש בסיבים פולימריים "חכמים" ליצירת חומרים אינטראקטיביים הניתנים לתכנות. בדקנו מה קורה אם יוצרים רשת של חומר שניתן לשינוי - האם נקבל את אותן תכונות שרואים בחומרים הרציפים או שמקבלים חומר עם התנהגות אחרת? דיברנו על יישום של סיבים חכמים ליצירת רובוטיקה זעירה ולטיפול במחלות בגוף האנושי, וגם על ייצור בדים חכמים בעלי תכונות חדשות - סיבים שיכולים לספוג לחות ולשנות צורה, בדים שמוליכים ואוגרים חשמל, ואריגים שמשמשים ליישומים ביו-רפואיים. לבסוף, ראינו שבדים חכמים יכולים לסייע גם בפתרון בעיות אקולוגיות וסביבתיות כגון כליאת זיהומים במאגרי מים ולכידת גזי חממה.האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל, בהנחייתה של ורד לבקוביץ __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com⁠

    לא על הבגד לבדו

  5. 05/25/2025

    פיצוח הסודות של קרומי התאים

    מרואיינת: ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים.פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא "כימיה". הפרק עוסק בממברנות התאים. אותו קרום שעוטף את כל התאים בכל היצורים החיים. תהליכים פיזיולוגיים רבים מאופיינים על ידי שינויים דרמטיים בקרומי התאים. בפודקסט שלפניכם, נדבר על השפעת העקמומיות ומתח הפנים של קרום התא על פעילותם של חלבונים הקשורים להפרייה, לתקשורת בין תאים, ולהדבקה על ידי וירוסים. הבנת תפקידם של חלבונים אלה, ואופן הבקרה של פעילותם, יכול לתרום בטווח הארוך לפיתוח טיפולי פוריות חדשים, אמצעי מניעה לא הורמונאליים, ותרופות אנטי-ויראליות. שאלנו את ד"ר רעיה סורקין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדוייקים מה היא בדיוק ממברנה ומה התכונות המאפיינות אותה? מה קורה כשיש תהליך של איחוי ממברנות? (המתרחש בעת מעבר אותות במוח, תהליכי הפריה ותקשורת בין תאים). וגם על המודל המיוחד בו משתמשים במעבדה בראשותה המדמה קרום תא (ממברנה) בעל עקמומיות בעזרתו נחקרת השפעת הצורה של הקרום על מיקום חלבונים ותהליכי איחוי קרומי תאים. האזינו לפרק נוסף בסדרת הפודקסטים של "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠https://360tau.com⁠

    פיצוח הסודות של קרומי התאים

  6. 05/25/2025

    מהי 'אפיגנטיקה' וכיצד רגשותינו משפיעים על דנ"א

    מרואיין: פרופ' יובל אבנשטיין, בית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים פרק נוסף בסדרת הפודקסטים בנושא 'כימיה'. הפרק הפעם עוסק ב-DNA, אחת המולקולות המרתקות ביקום. מולקולה זו נושאת את הסיפור הגנטי המכתיב את מי שאנחנו. סיפור זה מורכב מארבע אותיות: A, G, T, C, שמסמנות את ארבעת הבסיסים המסודרים ברצפים משתנים, לאורך סליל ה-DNA. התפיסה האינטואיטיבית הייתה, שבסיסים אלו מהווים את כל הסיפור הגנטי אבל מחקרים גילו, שאחד הבסיסים, מסוגל לעבור שינוי על ידי הוספת מתג מולקולרי (כמו מתיל לדוגמה), המשפיע על ביצוע הקוד השמור ב-DNA. בכך נפתח תחום מחקר חדש בשם 'אפיגנטיקה' – שהינו תחום בביולוגיה העוסק בשינויים בתפקוד הגֵנים, שאינם כרוכים בשינוי רצף ה-DNA עצמו.שאלנו את פרופ' יובל אבנשטיין על מאפייני 'האפיגנטיקה'. האם היא מסבירה למשל, לא רק את השינויים בין תאומים זהים עם אותו מטען גנטי, אלא גם את השינויים שבין אזורי רקמות שונים בגופו של אותו אדם ויתרה מזאת, האם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים?בנוסף, שאלנו גם על מחקרים נוספים הנערכים במעבדתו כגון - בדיקת דם פשוטה לגילוי מוקדם של סוגי סרטן מסוימים וכיצד אפשר לגלות עקבות של מצוקה רגשית בעזרת 'האפיגנטיקה'?האזינו לפרק נוסף מסדרת הפודקסטים "תל אביב 360" בהנחייתה של ורד לבקוביץ __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠

    מהי 'אפיגנטיקה' וכיצד רגשותינו משפיעים על דנ"א

  7. 05/25/2025

    איך אפשר לגרום לחומר פעיל להגיע בשלום ליעדו בבני אדם ובצמחים?

    מרואיין: פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב פרק נוסף בסדרת הסכתים העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. בפרק הנוכחי נגלה כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה, כדי לטפל בה באופן אופטימלי מבלי להזיק לתאי גוף בריאים. הפולימרים החכמים נבנים על סמך מחקר בתחום הפולימרים ,תוצאות של מודלים חישוביים, ותוצאות של סריקות ביולוגיות. מטרתם לזרז ולשפר בצורה משמעותית את תהליך האופטימיזציה של חומר פעיל, להפכו ליעיל יותר בפרק הזמן הקצר ביותר על ידי שימוש במערכות סינתזה והפרדה מתקדמות. בנוסף - הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, המונה כיום יותר משמונה מיליארד בני אדם מציב אתגר הולך וגדל של אספקה בטוחה, שוויונית, זמינה וזולה של מזון לכלל האוכלוסייה. לתעשייה להגנת הצומח תפקיד חשוב בהתמודדות עם אתר גלובלי זה - באמצעות מתן פתרונות יעילים למחלות ולמזיקים הפוגעים בגידולים חקלאיים והמובילים לירידה בכמות ואיכות היבול העולמי.גם בצמחים, כמו אצל בני האדם, הפתרון נמצא בפיתוח טכנולוגיות פורצות דרך להובלת החומרים הפעילים אל האתר הפעיל בצמח או במזיק באופן מושכל ויעיל יותר תוך מתן דגש על הפחתה של טביעת הרגל הסביבתית שלהם. באולפן מתארח פרופ' רועי אמיר ראש המחלקה לכימיה אורגנית בפקולטה למדעים מדויקים וראש מרכז אדמה לפתרונות חדשניים בתחום הגנת הצומח באוניברסיטת תל אביב מנחה: ורד לבקוביץ __________________________________________________ "תל אביב 360" ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת ת"אפודקסט המדע הגדול והמגוון בישראל • תל אביב 360 בפייסבוק ◄ ⁠⁠⁠⁠https://www.facebook.com/TAU360Podcast⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בקבוצת הוואטסאפ השקטה ◄ ⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/WhatsApp⁠⁠⁠⁠ • תל אביב 360 בספוטיפיי ◄ ⁠⁠⁠⁠https://360tau.com/Spotify⁠⁠⁠⁠ • לאתר תל אביב 360 ◄ ⁠⁠⁠⁠https://360tau.com⁠⁠⁠

  • 7 Episodes

About

סדרת פודקסטים מרתקת העוסקת בכימיה מזוויות חדשות. כיצד פולימרים חכמים, מסתובבים בתוך הגוף האנושי כשהם טעונים בתרופה מסוימת, ומשחררים את התרופה באופן ממוקד רק באתר המחלה? מהי אפיגנטיקה והאם היא קושרת חתימות ביולוגיות עם תנאים נפשיים או סביבתיים? איך מייצרים בדים חכמים שמותאמים לתנאי הסביבה ולמצב הגוף? מיטב החוקרות והחוקרים של אוניברסיטת תל אביב בתחום הכימיה, עונים על כל השאלות הללו ועל עוד רבות אחרות בפודקסטים מרתקים של "תל אביב 360" פודקסט המדע הגדול והמגוון ביותר בישראל.

Information