הסכת של יד בן־צבי

Yad Ben Zvi
  • 0.0 (0)
  • HISTORY
  • UPDATED WEEKLY

בין הקורות - בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

  1. פרק 52: יחסם של חכמי ארצות האסלאם להשכלה הכללית בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, עם פרופ' ירון הראל

    4D AGO

    פרק 52: יחסם של חכמי ארצות האסלאם להשכלה הכללית בסוף המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20, עם פרופ' ירון הראל

    במהלך המאה ה־19 ובראשית המאה ה־20 חדרו תהליכי מודרניזציה מאירופה אל ארצות האסלאם, והשפעתם ניכרה גם במערכות החינוך של הקהילות היהודיות. בניגוד לדימוי הרווח, רבים מחכמי ישראל בארצות האסלאם גילו פתיחות כלפי השכלה כללית ותמכו בשילוב לימודי חול לצד לימודי הקודש, כל עוד נשמר פיקוח רבני ונאמנות למסורת.בפרק זה של בין הקורות משוחח ד"ר יניב מזומן עם פרופ' ירון הראל על הדיאלוג המורכב שהתפתח בין הנהגה רבנית, השכלה מודרנית וזהות דתית. הדיון עוסק בפעילותה של חברת כל ישראל חברים (כי"ח), בתמיכת חכמים בולטים במוסדות החינוך שלה, ובמתחים שנוצרו עם שליחי החברה ועם תהליכי חילון שנתפסו כאיום.דרך דמויות מפתח כגון הרב יצחק אבולעפיה מדמשק והרב יוסף חיים מבגדאד (הבן איש חי), נבחנים המניעים לשילוב לימודי החול: שיפור כלכלי וחברתי, התמודדות עם חינוך מיסיונרי, והכרה בצורך בהכשרת הדור הצעיר לעולם משתנה. הפרק עוסק גם בחינוך הבנות ובשאלת מעמד האישה, ובוחן כיצד פתיחות חינוכית התקיימה לצד שמרנות דתית.זהו פרק המציע מבט היסטורי מורכב על יחסם של חכמי המזרח להשכלה הכללית – לא כוויתור על המסורת, אלא כניסיון לאזן בין חדש לישן, בין פתיחות להתמודדות עם אתגרי הזמן לבין שמירה על זהות יהודית עמוקה.

    43 min
  2. פרק 51: אורות נשמה – א. ד. גורדון ובתו: הגות קיומית וצמיחה לאומית, שיחה עם ד"ר עינת רמון

    FEB 8

    פרק 51: אורות נשמה – א. ד. גורדון ובתו: הגות קיומית וצמיחה לאומית, שיחה עם ד"ר עינת רמון

    בפרק זה של בין הקורות אנו צוללים אל עולמם הרוחני וההגותי של אהרן דוד גורדון, מגדולי הוגי העלייה השנייה, ובתו יעל גורדון – מחנכת, חלוצה ועורכת כתביו. דרך מחקרה של ד"ר עינת רמון נבחנת תפיסת ה״אור הגנוז בשורש הנשמה״ כיסוד לקיום אנושי ולאומי: חיבור עמוק לטבע, לעבודה, לקהילה ולאומה.השיחה עוסקת במשנתו הקיומית של א.ד. גורדון – הרואה ביהדות תורת חיים שלמה, הקוראת לצמיחה רוחנית מתוך חיי המעשה – ובאופן שבו יעל גורדון יישמה הגות זו בחייה, על אף בדידות, מחלה ואתגרים אישיים. דרך עיסוק בחינוך, בעבודת האדמה, בעבודת המידות ובבניית קהילה, יעל האירה את “אור הנפש” והציעה מודל של גבורה פנימית, אחריות מוסרית וחזון אנושי מאוחד.הפרק בוחן שאלות יסוד:כיצד ניתן לחיות חיים מלאי משמעות בתוך מציאות של משבר?מה מקומם של חינוך, עבודה ורוח בבניין אדם ואומה?וכיצד ניתן לחדש את הרוח היהודית והציונית מבלי לנתקה מחיי היום־יום?שיחה מעמיקה על אדם, נשמה, עם ותקווה – מתוך מחשבה עברית חיה ורלוונטית לימינו.

    47 min
  3. פרק 50 - משפחת הנשיא יצחק בן־צבי וזיקתה לעיר אשקלון, שיחה עם יקיר העיר גד סובול ופרופ' אברהם ששון

    FEB 1

    פרק 50 - משפחת הנשיא יצחק בן־צבי וזיקתה לעיר אשקלון, שיחה עם יקיר העיר גד סובול ופרופ' אברהם ששון

    בפרק זה של ההסכת בין הקורות מבית יד בן־צבי נחשף סיפורו המרתק והפחות מוכר של הקשר העמוק בין נשיא המדינה השני, יצחק בן־צבי, משפחתו – והעיר אשקלון בראשית דרכה.בשיחה עם פרופ’ אבי ששון וגד סובול, חוקרי תולדות אשקלון ומחברי מאמר מקיף בנושא, אנו עוקבים אחר תהליך התגבשותו של קשר משפחתי, אישי וציבורי בין משפחת בן־צבי לבין עיר דרומית צעירה שהפכה לחלק מתפיסת ה“נגב” והספר של מדינת ישראל בראשית שנותיה.הפרק עוסק בדמותו של עמרם בן־צבי, בנו של הנשיא, שירד לאשקלון, ניהל פרדס גדול בלב העיר, עמד בראש סניף “אגד” המקומי והיה שותף מרכזי בעיצוב חיי היום־יום בעיר המתפתחת. לצד זאת מתוארים ביקוריו התכופים של הנשיא בן־צבי בעיר: דמותו העממית, קשריו עם התושבים, ירידתו לחוף הים, השתתפותו באירועים ציבוריים, ואף הפיכתה של אשקלון למעין מעון קיץ נשיאותי – כולל הרגע ההיסטורי שבו נמסרה בעיר התפטרותו של דוד בן־גוריון.הדיון נוגע גם בטרגדיה המשפחתית של נפילת הבן עלי בן־צבי, בפרשת החנינה הנשיאותית של חיימק’ה לבקוב, ובאופן שבו הונצחה משפחת בן־צבי במרחב העירוני של אשקלון – ברחובות, במוסדות חינוך ובזיכרון הציבורי.זהו פרק המאיר את ההיסטוריה המקומית של אשקלון כמיקרוקוסמוס של סיפור המדינה: התיישבות, הנהגה, שכול, עשייה אזרחית וקשר בלתי אמצעי בין נשיא המדינה לאזרחי הפריפריה.

    46 min
  4. פרק 49 - ספר תולדות אדם: המהפכה הקבלית של ר׳ יוסף הבא משושן, שיחה עם ד"ר ליאור זקס שמואלי

    JAN 25

    פרק 49 - ספר תולדות אדם: המהפכה הקבלית של ר׳ יוסף הבא משושן, שיחה עם ד"ר ליאור זקס שמואלי

    בפרק זה של ההסכת בין הקורות מבית יד בן־צבי אנו צוללים אל אחד החיבורים הנועזים והמרתקים של הקבלה הקסטיליאנית בסוף המאה ה־13 – ספר תולדות אדם לר׳ יוסף הבא משושן.בשיחה עם ד״ר ליאור זקס־שמואלי, חוקרת מובילה של הקבלה והחסידות, עורכת המהדורה המדעית של הספר בהוצאת יד בן־צבי, נבחנת תפיסה מיסטית־תאוסופית רדיקלית: אלוהות בעלת גוף, מערכת יחסי גומלין מתמדת בין האדם לבין הספירות, והשפעה ממשית של מצוות ומעשים אנושיים על גוף האל.הדיון עוסק, בין השאר, בדמות האדם כצלם אלוהי, באיברי הגוף האלוהי, בהשגחה פרטית טוטלית, במלאכים כלבושי שכינה, במבנה הנשמות והגלגולים – ואף בגלגול נשמות בבעלי חיים כאתיקה מיסטית. דרך עיון מדוקדק בטקסט מתבררת תרומתו הייחודית של ר׳ יוסף הבא משושן לעיצוב הקבלה הקדומה ולספרות הזוהרית, ומהפכתו השקטה בהבנת היחסים שבין אדם, עולם ואלוהות.פרק זה מציע הצצה נדירה לעולמה של קבלה חלוצית, המאתגרת היררכיות תאולוגיות מקובלות ומציבה את האדם כשותף פעיל בתהליך ההאצלה המתמשך.

    36 min
  5. פרק 48 - 'אדום עולה, אדום יורד': הספורט כראי לחברה הישראלית המשתנה, ד"ר כפיר תאומים פרנקל

    JAN 18

    פרק 48 - 'אדום עולה, אדום יורד': הספורט כראי לחברה הישראלית המשתנה, ד"ר כפיר תאומים פרנקל

    בפרק זה של ההסכת המצולם „בין הקורות“ מבית יד בן־צבי, מארח ד״ר יניב מזומן את ד״ר כפיר תאומים־פרנקל לשיחה מעמיקה על אחד המפעלים התרבותיים־חברתיים המרכזיים בתולדות היישוב והמדינה: כינוסי „הפועל“.השיחה מבוססת על ספרו „אדום עולה אדום יורד“ (הוצאת יד בן־צבי, 2024), המתאר לראשונה את ההיסטוריה המלאה של כינוסי „הפועל“ – מאירועי ספורט מעמדיים שנועדו להפצת ערכי תנועת העבודה בשנות ה־20 וה־30, דרך הפיכתם בשנות ה־60 וה־70 לאירוע לאומי ובין־לאומי רחב היקף שכונה אז „אולימפיאדה זוטא“, ועד דעיכתם בשנות ה־90 על רקע מקצוענות הספורט, משבר ההסתדרות ותהליכי הפרטה.במהלך הפרק נדונים יחסי הגומלין בין ספורט, פוליטיקה וחברה: היריבות עם „מכבי“, מקומו של האחד במאי, תפקיד הכינוסים בשבירת הבידוד המדיני של ישראל, שילוב הפריפריה החברתית והגיאוגרפית, והמעבר משפה אידיאולוגית סוציאליסטית לשפה ממלכתית ובהמשך שיווקית־מסחרית. דרך הסיפור של „הפועל“ נחשף תהליך רחב יותר – המעבר מחברת פועלים קולקטיבית לחברה צרכנית ואינדיבידואלית.זהו פרק על ספורט – אך לא פחות מכך על זהות, אידיאולוגיה וזיכרון חברתי בישראל.

    38 min
  6. פרק 47 - שני זיכרונות, מלחמה אחת: "הראל" ו"עציוני" במלחמת העצמאות, שיחה עם פרופ' ישראל רוזנסון

    JAN 11

    פרק 47 - שני זיכרונות, מלחמה אחת: "הראל" ו"עציוני" במלחמת העצמאות, שיחה עם פרופ' ישראל רוזנסון

    בפרק זה של ההסכת המצולם „בין הקורות“ מבית יד בן־צבי, משוחח ד״ר יניב מזומן עם פרופ’ ישראל רוזנסון על אחת הסוגיות המורכבות והפחות מדוברות בזיכרון מלחמת תש״ח: הפער בין הזיכרון הציבורי של חטיבת הפלמ״ח „הראל“ לבין זיכרונה של חטיבת „עציוני“, שצמחה מתוך החי״ש הירושלמי.השיחה מבוססת על ספרו של רוזנסון „חיילי שדה בעיר קדושה – החי״ש הירושלמי במאבק ובזיכרון“ (כרמל, 2022), ומשרטטת את תולדות החי״ש בירושלים – מכוח למחצה הפועל בתנאי מחתרת, דרך אתגרי גיוס, אימון, לוגיסטיקה ופיקוד, ועד הפיכתו לחטיבה סדירה בלחימה על העיר וסביבותיה. הפרק עוסק גם במתחים שבין החי״ש לבין הפלמ״ח וארגוני ה„פורשים“, בדילמות שבין לחימת הגנה ללחימה התקפית, ובמחיר האנושי הכבד ששילמו לוחמי החטיבה.מעבר להיסטוריה הצבאית, הפרק מציב במרכזו שאלה רחבה יותר: כיצד נוצר זיכרון קולקטיבי, מי זוכה להיכלל בו ומי נדחק לשוליים. דרך המקרה של חטיבת „עציוני“, נבחנים מנגנוני ההנצחה, ההגמוניה של נרטיבים מסוימים, והקושי לעשות צדק היסטורי עם יחידות ולוחמים שתרומתם הייתה מכרעת – אך סיפורם נותר „אפרורי“ בתודעה הלאומית.

    46 min
  7. פרק 46 - ההשפעות השיעיות והעות'מאניות על התנועה השבתאית, שיחה עם ד"ר רוני וינשטיין

    JAN 4

    פרק 46 - ההשפעות השיעיות והעות'מאניות על התנועה השבתאית, שיחה עם ד"ר רוני וינשטיין

    התנועה השבתאית, תנועת המשיח הגדולה ביותר בהיסטוריה היהודית, הייתה אירוע חסר תקדים בהיקפו העולמי. מחקר חדש חושף עד כמה נטועה הייתה התנועה בהקשר ההיסטורי והתרבותי הרחב של האימפריה העות'מאנית והמזרח הקרוב, הרבה מעבר למרכיבים הקבליים-תיאולוגיים שהדגיש גרשום שלום.בפרק זה נבחנות טענות מרכזיות אלה בשיחה עם ד"ר רוני ויינשטיין, היסטוריון של עם ישראל המתמחה בתקופת העת החדשה המוקדמת. מחקריו האחרונים עוסקים בקשר שבין תרומת הדת לתהליכי המודרניזציה בתרבות היהודית, והוא מלמד בבית הספר לתלמידי חו"ל באוניברסיטה העברית.ד"ר ויינשטיין מראה את ההשפעה העמוקה של האסלאם, ובמיוחד המסורות השיעיות והאלוויות, על שלושה היבטים מרכזיים בשבתאות:- סיפור חייה של שרה: נשות המשיח, דמות נשית דומיננטית שסיפור חייה כפליטה ממזרח אירופה הושפע מדמותה של רוקסלנה, שפחה שהפכה לאשת הסולטן סולימאן המפואר.- הדה-אפיקציה של שבתי צבי: האמונה בשבתי צבי כהתגלמות האל עלי אדמות, רעיון המושפע ישירות מתפיסות השיעה אודות האימאם.- ארגון הקהילות: התקנות המחייבות של כתות השבתאים (הדונמה) לאחר ההתאסלמות, שהושפעו ממבני קהילה סודיים ומחוקים פנימיים של קבוצות אלוויות-שיעיות.נראה כיצד הבנה רב-תחומית וגלובלית זו מסייעת בפענוח חידת השבתאות, תוך דגש על האופן שבו רעיונות תרבותיים-דתיים חצו גבולות גיאוגרפיים ודתיים בעידן המודרני המוקדם.

    51 min
  8. פרק 45 - עיונים בספר 'אשכול הכֹפר' לחכם הקראי יהודה הדסי, עם ד"ר החכם משה פיירוז

    12/28/2025

    פרק 45 - עיונים בספר 'אשכול הכֹפר' לחכם הקראי יהודה הדסי, עם ד"ר החכם משה פיירוז

    בפרק זה של בין הקורות מבית יד בן־צבי, ד"ר יניב מזומן מארח את החכם ד"ר משה פיירוז, חוקר בכיר למחשבת ישראל ומן המומחים הבולטים להיסטוריה ולהגות הקראית, לשיחה מעמיקה על הדוקטורט שלו, העוסק בספרו של יהודה הדסי אשכול הכֹפר. הספר, שנכתב בביזנטיון במאה ה־12, הוא אחד מחיבורי היסוד של ההגות הקראית המאוחרת.ד"ר פיירוז מציג את מקורותיו של הדסי, את השפעת הספרות הרבנית והקראית עליו, ואת האופן שבו שילב רעיונות מן הכלאם והמועתזילה בתוך הגות קראית מקורית. השיחה עוסקת בתפיסות העולם של הדסי, בשאלות תאודיציה וגמול, ביחסו ליום הדין ותחיית המתים, ובהתמודדות שלו עם בעיית הרע.ההסכת מקדיש מקום רחב לפולמוס האנטי־נוצרי של הדסי, אחד המרכיבים הבולטים ביצירתו, ולשאלות כמו פרשנות מקראית, הגשמת האל, ביקורת השילוש והאינקרנציה, ומעמד המצוות בהלכה הקראית מול הנצרות. השפעת זרם "אבלי ציון" על הדסי, בגזרות האבלות וביחסו לאכילת בשר ושתיית יין, כהיבט של זהות קהילתית, רוחנית וחברתית.

    45 min
See All (74)

About

בין הקורות - בהנחיית ד"ר יניב מזומן, מנכ"ל יד בן־צבי

Information