המכללה התורנית

המכללה התורנית

המכללה התורנית

  1. 23h ago

    ראשית יש הנברא – כלים דעשר ספירות דבריאה יצירה | הרב מנחם מיידנצ'יק, ו' תשרי | אגרות הקודש אגרת כ'

    היום ו' תשרי — עמוד 260 — ממשיכים באגרת ק' / אגרת כ'. לולא "יֵשׁ מֵאַיִן" — לולא "הֶעְלֵם וְהַסְתֵּר" — לא הייתה מציאות נבראים כמונו. לא הייתה בחירה — האלוקות הייתה גלויה. הקדוש ברוך הוא בכוונה רוצה עולם שמעלים ומסתיר — שנגלה אותו מתוך המציאות הגשמית. "וְהִנֵּה רֵאשִׁית הַיֵּשׁ הַנִּבְרָא בִּתְחִלָּתוֹ מִכֵּלִים דִּי' סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה יְצִירָה עֲשִׂיָּה" — ה-30 כלים דמלכות דאצילות — "סוֹף תּוֹךְ רֹאשׁ" — שלוש בחינות בכל ספירה. ו"יֵשׁ הַנֶּאֱצָל" לעומת "יֵשׁ הַנִּבְרָא" — עיקר ה"הִתְהַוּוּת" של ה"יֵשׁ" הנפרד הוא מ"מַלְכוּת דְּאַצִּילוּת." ומחיצוניות הכלים דאצילות נבראו "הֵיכָלוֹת דְּאַצִּילוּת" — בחינת "עִגּוּלִים" — אורות שמקיפים ולא מתלבשים בפנימיות. למה? כי אם יאירו פנימית — ה"יֵשׁ" לא ירגיש את עצמו כמציאות. "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה" — כך אומר איוב — אפילו מלאכי האצילות אינם בשלמות — כי מרגישים את עצמם למציאות "יֵשׁ." שלמות זה ביטול לגמרי — כמה שיש יותר ביטול ככה יותר שלמות וחיבור לאלוקות. כמה שפחות ביטול — רחוק מהאמת. כל עניין הבריאה — שיהיה ביטול אמיתי. #תניא #חסידות #אגרותקודש #ישמאין #אצילות #מלאכים #ביטול #יהדות

  2. 2d ago

    יש מאין נקרא בריאה – ולא עילה ועלול | הרב מנחם מיידנצ'יק, ה' תשרי | אגרות הקודש אגרת כ'

    ה' תשרי — עמוד 258 — ממשיכים באגרת ק' / אגרת כ'. "יֵשׁ מֵאַיִן" נקרא "בְּרִיאָה" בלשון הקודש — כמו שהרמב"ן אומר בפרשת בראשית — כי אין ביטוי אחר ל"הִתְהַוּוּת" שהיא לא בערך כלל לאור שיצר אותה. "כּוּלֵּהּ כְּמָה כְּלָא חֲשִׁיב" — כמו שאומר הזוהר. שאלה: אם ב"עִלָּה וְעָלוּל" ה"עָלוּל" בטל ל"עִלָּה" — למה לא יכול להיות "יֵשׁ מֵאַיִן" כך? כי ב"עִלָּה וְעָלוּל" — "לֹא מִינֵּהּ וְלֹא מִקְצָתֵהּ" — תמיד יש ערך, במהות הם אותו דבר — אין הפרש גדול. אבל בין מהות ה"יֵשׁ" הנברא למהות הכוח השופע בו — "אֵין עֵרֶךְ זֶה לָזֶה כְּלָל וּכְלָל." הנברא מרגיש מציאות "יֵשׁ" עצמאית — כי הקדוש ברוך הוא ברא עולם של "הֶעְלֵם וְהַסְתֵּר גָּדוֹל" — שלא רואים בו את האלוקות. "הַיְינוּ כְּמָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא" — מלמעלה הכל בטל — אבל בידיעת הנברא הוא "יֵשׁ." למה המקור נקרא "אַיִן"? שני עניינים: א. "הַכֹּחַ הַשּׁוֹפֵעַ בוֹ אֵינוֹ מֻשָּׂג כְּלָל וּכְלָל." ב. הוא לא נמצא בסוג המציאות של ה"יֵשׁ" הנברא. בעזרת השם — שנחיה ונתבונן במציאות האלוקית האמיתית. #תניא #חסידות #אגרותקודש #ישמאין #בריאה #אינסוף #תשרי #יהדות

  3. 3d ago

    התהוות הגשמיות דווקא מעצמות אין סוף | הרב מנחם מיידנצ'יק, ד' תשרי | אגרות הקודש אגרת כ'

    היום ד' בתשרי — אגרת כ' / אגרת כ' באגרות הקודש — אגרת מאוד יסודית בחסידות. השאלה: איך מתחברים גבול ובלי גבול? איך נברא עולם גשמי מאור אינסוף? הרי "עִלָּה וְעָלוּל" — סיבה ומסובב — תמיד מרגישים זה את זה, ולא יכולה להיות מציאות של "יֵשׁ" נפרד. אדמו"ר הזקן: "אִיהוּ וְחַיּוֹהִי חַד" — האורות דבר אחד עם אינסוף. "אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד בְּהוֹן" — גם הכלים. הכלים נקראים "בְּלִימָה" בספר יצירה — "דְּלָא אֶת מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה." "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" — אפילו משה רבינו — השגתו הייתה רק ב"פֶּרֶק עֶלְיוֹן דְּנֶצַח דִּזְעֵיר אַנְפִּין." ומה ה"כְּזִיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ" — ה"עָלוּל" בטל ב"עִלָּה" — אין שם מציאות נפרדת. לכן לא יכול "לִהְיוֹת גֶּשֶׁם אָב כֶּעָפָר" מדרך ההשתלשלות — "לֹא יוֹעִילוּ." "יֵשׁ מֵאַיִן" — זה "רַק בְּחֹק הַבּוֹרֵא" — כמו שחז"ל אומרים שכל באי עולם לא יכולים לברוא כנף יתוש. ולכן — דווקא מ"עַצְמוּת אֵין סוֹף" — שמציאותו מעצמותו — יש בכוחה לברוא "יֵשׁ מֵאַיִן." ובתוך קיום המצוות המעשיות — שם כוח העצמות. #תניא #חסידות #אגרותקודש #יישמאין #עצמותאינסוף #מצוות #תשרי #יהדות

  4. Sep 10

    צמאה נפשי – שני סוגי אהבה, צימאון לעומת תענוג | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ח אלול | אגרות הקודש סימן יח

    היום כ"ח אלול — "כֹּחַ אֱלוּל" — ממשיכים באגרת קודש י"ח — החלק השני. הסוג השני של אהבה: "וְהַשֵּׁנִית הִיא אַהֲבָה וְתַאֲוָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְאוֹהֶבֶת וְחוֹפֶצֶת לִדְבּוֹק בַּהַשֵּׁם לִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְקִרְבַת אֱלֹהִים לָהּ טוֹב מְאֹד" — "וְרַע לָהּ מְאֹד לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ." האהבה הזו "מוֹסֶתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל" — אפילו ברשעים. "רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת" — למה? כי יש להם אהבה מסותרת. אבל "אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת" — מסתיר על האהבה. "עֲבוֹדַת הָאָדָם לְקוֹנוֹ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּלִיפָּה" — מממחשבה דיבור ומעשה — וְרַמַ"ח אֵיבָרִים — לגלות האהבה המסותרת. "צָמְאָה נַפְשִׁי" — צימאון לאלוקות. "כְּבֵן הַכּוֹסֵף לִהְיוֹת אֵצֶל אָבִיו." "אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד" — ההתחברות לקב"ה על ידי תורה ומצוות. "וְגַם עַל כִּיסוּף זֶה וְאַהֲבָה זוּ הַמוּסֶתֶּרֶת בָּנוּ, אֲנוּ מַעְתִּירִים לַהַשֵּׁם לְהוֹצִיאָהּ מִמַּסְגֵּר." "עֲקֶרֶת הַבַּיִת" — הנפש האלוקית — "לִמְשֹׁל בְּצָרָתָהּ." "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ" — לראות האלוקות בכל דבר. #תניא #חסידות #אגרותקודש #אהבה #עבודה #אלול #אהבהמסותרת #יהדות

  5. Sep 9

    אהבה בתענוגים – שמחת הנפש, מעין עולם הבא ממש | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ז אלול | אגרות הקודש סימן יח

    היום כ"ז אלול — אגרת קודש י"ח של אדמו"ר הזקן — שני מיני אהבות. בכללות יש שני סוגי אהבה: "שְׁנֵי מִינֵי אֲהָבוֹת." סוג ראשון — "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" — שבאה מלמעלה. כמו שכתוב בשיר השירים "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים." האדם כבר דבוק — ונהנה מהדבקות. "שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ וְחֶלְאָתָהּ בְּטַעֲמָהּ כִּי טוֹב הַשֵּׁם" — "נְעִימוֹת רַבּוֹת עַד לְהַפְלִיא" — מעין עולם הבא ממש. "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּהַשֵּׁם." זוהי "בְּחִינַת כְּהֻנָּה" — "בְּרָצוֹן לִיבָּא" — עבודה בחשאי, ברצון פנימי. "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" — כמו כהן שזה מתנה — "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת." כי אין דרך להשיגה על ידי יגיעת בשר — "אֵי לָבָשָׂר שֶׁלֹּא נִתְיַגֵּעַ בְּיִרְאָה." ביראה — "גַּת בְּיִרְאָה" — אדם יכול לעבוד ולהגיע. "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַּכֶּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת הַשֵּׁם" — כמו חופר אוצר. "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" — נופלת מאליה מלמעלה — אבל רק אחרי "יִרְאַת הָרוֹמְמוּת." "דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר" — אהבה היא "אִישׁ" — יראה היא "אִשָּׁה" — "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא תִּתְהַלָּל" — אהבה באה אחרי יראה. #תניא #חסידות #אגרותקודש #אהבה #יראה #עבודה #אלול #יהדות

About

המכללה התורנית