המסע שלנו בהיסטוריה של מילון בן יהודה מתחיל בשנת 2016, כאשר פרופסור זהר שביט גילתה תיק גנוז שנחבא בארכיון כי"ח בפריז, ובו מכתבים שנשלחו לבן-יהודה ולזוגתו חמדה בין השנים 1880–1909 ועסקו רובם בפרשת המילון. מהמכתבים מתברר שיצירתו של 'מלון הלשון העברית הישנה והחדשה' הייתה כרוכה לא רק במאמץ אינטלקטואלי ולמדני עצום, אלא גם במאמצים לא נלאים להבטיח את מימון הוצאתו לאור. בן-יהודה לא זכה לתמיכת המוסדות והארגונים הציוניים, אלא הוא נדרש להשיג את תמיכתם של ארגונים לא ציוניים, שתמכו בו לא ממניעים לאומיים-ציוניים, אלא מפני שביקשו להעשיר את מדף הספרים היהודי ביצירה מונומנטלית של מילון היסטורי מקיף, כמו של לאומים אחרים. המכתבים מלמדים על מסע התלאות שעברו אליעזר בן יהודה ורעייתו חמדה בניסיונם להשיג הכרה באחד המפעלים החשובים של תחיית הלאומיות העברית, וכיצד הפך מילון הכיס שלו ליצירה המונומנטלית ורבת ההיקף של מילון היסטורי־מדעי ב־ 17 כרכים, הלא הוא "מילון הלשון העברית הישנה והחדשה", שזכה לימים לכינוי "מילון בן יהודה". פרופ' זהר שביט, מייסדת התוכנית לתואר השני במחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, קנתה לעצמה שם בארץ ובעולם כחוקרת של ההיסטוריה של התרבות הישראלית והארץ-ישראלית, של תרבות הילד והנוער ושל ההיסטוריה של התרבות העברית והיהודית. אתם מוזמנים להאזין לפרק נוסף ומרתק במיוחד בפודקסט תל אביב 360, ערוץ הפודקסטים של אוניברסיטת תל אביב.
Information
- Show
- PublishedJanuary 19, 2023 at 8:29 AM UTC
- Length29 min
- RatingClean