פתיחה שירה: שלום יניב אלמליח, אהלן, מה שלומך?יניב: הי, מה שלומך?שירה: בסדר גמור, יניב אתה מנהל סדנת הדיגום שלנו בשנקר.כמה זמן אתה בשנקר, ואם אתה יכול לספר לנו קצת על עצמך?יניב: אני מעצב תעשייתי, צורף, ובכלל מייקר חובב טכנולוגיות. אני עובד בשנקר קרוב ל14 שנים, מתוכן 7 שנים אני מנהל את המרכז דיגיטלי.שירה: בפרקים הקודמים שמענו ממנהל סדנת העץ ועל סדנת הקרמיקה ועל סדנאות או עשייה שמבוססת מאוד על חומרים. ועכשיו אנחנו פוגשים אותך, מה המקום של חומרים בכלל בסדנה הזאת? זאת סדנה שלא מבוססת על חומרים, נכון?יניב: למעשה היא כן מבוססת על חומרים, אבל להבדיל מהסדנת עץ מתכת וסדנת קרמיקה, ששמה הטכנולוגיות היא מסורתיות יחסית, פה אנחנו בטכנולוגיה שהיא יחסית חדשה ואנחנו משתמשים בכלים דיגיטליים כדי ליצור את הדגמים.שירה: כשאנחנו אומרים טכנולוגיה, למה אנחנו מתכוונים? איזו טכנולוגיות אנחנו מדברים עליהן? אנחנו מדברים על טכנולוגיות דיגיטליות שבחלקן הן לא באמת חדשות, נכון?הדפסת תלת מימד- קווים לדמותה יניב: כן, למעשה, הטכנולוגיה הזו פותחה באמצע שנות השמונים ורק בשנים האחרונות הטכנולוגיה נהייתה יותר נפוצה ויותר פופולרית. במרכז הדיגום יש לנו מספר טכנולוגיות להדפסה בתלת מימד. הדפסת תלת מימד זו כותרת, והיא מתחלקת לכמה טכנולוגיות. יש לנו טכנולוגיה של שנקראת FDM. זה למעשה הדפסה בעזרת חוט שהוא מותח ממש כמו אקדח דבק. זו הטכנולוגיה הנפוצה ביותר ויחסית הזולה ביותר. יש לנו מדפסות בטכנולוגיות ש SLA שזה בעצם טכנולוגיה שמשתמשת בנוזל שרף פוטופולימר ברגע שהוא נחשף למקור של אור הוא מתמצק. יש לנו מדפסות שהן מדפסות DLP, על ידי מקור של אור נוצר לנו האובייקט, מתקשה. אם קודם דיברנו על מקור אור שהוא לייזר הפעם המקור אור DLP, הוא סוג של מקרן, סוג של מסך. ומדפסת מקצועית יחסית, מדפסת פוליג'ט זה מדפסת שמזריקה את אותו פוטופולימר על משטח הבנייה ואחרי זה המיצוק נעשה על ידי חשיפה לתאורת UV. קיימות במרכז לדיגום טכנולוגיות נוספות כמו חותך לייזר וסורקים תלת מימדיים. מרכז הדיגום הוא כמו הסניף המרכזי, יש לנו עוד סניפים במחלקות, יש לנו מערך מדפסות FDM פזורות ברחבי הקמפוס.שירה: אז בעצם, מה שאנחנו מבינים מההסבר הקצר הזה שלך, שהעולם של הדפסת תלת מימד זה עולם רחב שבתוכו יש כמה סוגים של טכנולוגיות שהמשותף לכולן זה שכל התכנון שלי נעשה בקובץ, באופן דיגיטלי, נכון? ושולחים את ההוראות להדפסה. לפי מה שאני מבינה, כל מדפסת ניזונה מחומר בצורה שונה כחומר גלם שמגיע בפורמט שונה.יניב: נכון. אז קודם כל הבסיס הוא להכיר תוכנות, תכנון בעזרת מחשב. אנחנו מתכננים את המוצר ואחרי זה אנחנו סוגרים בקובץ, בפורמט שהמדפסת מכירה. בעצם זה הפורמט שנותן הנחיה למדפסת איך להתנהג במרחב ואיך להדפיס.שירה: ואיך מחליטים באיזה סוג של הדפסה להשתמש, באיזה מדפסת להשתמש? יניב: שאלה טובה כי כל מדפסת נותנת פתרון מסוים. יש כאלה שמדפיסות ברזולוציה גבוהה יותר, ויש כאלה שמדפיסות מהר יותר. הסטודנטים יכולים להגיע אלינו ולהתייעץ ואנחנו נוכל לסייע להם לבחור את הטכנולוגיה האופטימלית.כשהטכנולוגיה מתקדמת גם החומרים מתקדמים שירה: בהסבר שנתת לנו מקודם על הסוגי הדפסה שמענו הרבה פולי אז אנחנו יכולים להסיק מזה שהחומרים שעובדים איתם הם פולימרים, פלסטיקים, בעיקר.יניב: נכון. אלה במיוחד הפולימרים ודומיהם, בעיקר מה שיש במרכז דיגום. מחוץ לשנקר יש מדפסות משוכללות שניתן להדפיס במגוון חומרים מעניינים כמו מתכות, קרמיקה.שירה: עץ אפילויניב: בשנקר אפשר להדפיס בפילמנט שמורכב מ 30-40% סיבי עץ טבעי. ובין 60 -70% פולימר, שהוא בעצם הדבק. אנחנו עשינו איזה שהוא שדרוג והסבה למדפסות שלנו שנוכל, להדפיס כל מיני חידושים. למשל, פילמנטים שיש בהם חומרים שהם באחוזים מסוימים מכילים חומרים אקזוטיים, כאלה זרחניים, משנים צבע, חומרים הנדסיים שעומדים בכוחות ובאימפקטים – מעניין. שירה: ואנחנו יודעים שהתחום הזה מתפתח באופן מאוד מהיר בתעשייה, ושכל הזמן יש עוד ניסיונות לייצר חומרים חדשים.יניב: כשהטכנולוגיה מתקדמת אז גם החומרים מתקדמים.שירה: יניב, אתה זוכר מתי לראשונה נתקלת בטכנולוגיה הדיגיטלית, בהדפסה תלת מימד?הדפסה ככלי לפיתוח יניב: וואו, משהו כמו לפני יותר מעשרים שנה. רציתי מאוד להדפיס בפרויקט גמר שלי, אבל זה עלה המון כסף. זה היה לא כל כך נגיש. אז עבדתי בסטודיו לפיתוח מוצרים, אז חלק מהתהליך העבודה והדרישה הייתה להדפיס בתלת בתלת מימד. אני חושב שהיתרון של המדפסות הוא שאנחנו בעצם יוצרים עוד סדרה של סקיצות בתלת מימד שזה מאוד מאוד מעניין.שירה: שזה בעצם יכול לעזור לנו גם בתהליך החשיבה והפיתוח ולא רק לייצור בסוף.יניב: אפשר לראות תהליך שהוא נכון, אנחנו מרגישים איזה שהיא אבולוציה. מהדגם הראשון, שהוא לפעמים מאוד רובוסטי כזה ומאוד ראשוני ומסתכלים לאורך כל התהליך, אנחנו יכולים לראות עד הדגם האחרון את השינויים, אפילו השינויים המינורים. יתרונות של הדפסה שירה: תוך כדי שאנחנו מדברים אני שומעת שכבר אתה נותן לנו כמה יתרונות שיש לטכנולוגיה הזאת. כמו המהירות, היכולת לתקן בקלות יחסית. יש עוד יתרונות?יניב: בעצם אפשר להדפיס כל גיאומטריה מורכבת. אנחנו יכולים להדפיס חלקים שמורכבים מחלקים ממש מורכבים. אפשר להדפיס אותם ביחד, אפשר להדפיס במגוון צבעים, במגוון חומרים. דיברנו על זה מקודם. אפשר לעשות התאמה אישית, אוקיי, ופה אני גם מכניס את העניין של סריקת תלת מימד, סריקה תלת מימדית. ניתן לסרוק חלק בגוף שזה יהיה איזה סוג של רפרנס ועל גבי הסריקה לבנות את המוצר עצמו בהתאמה אישית. ואת יודעת, אם אנחנו משווים את זה לעבודה ידנית, שהייתה לפני כן של מודליסט, אז יש לנו פה דיוק. ומהירות יחסית אם אני משווה את זה לתהליכים המסורתיים של יצירת מודל."אפשר להדפיס כל גיאומטריה מורכבת. אנחנו יכולים להדפיס חלקים שמורכבים מחלקים ממש מורכבים, אפשר לעשות התאמה אישית, יש פה דיוק ומהירות"מודלים מודפסים חסרונות של הטכנולוגיה שירה: יש גם בעיות וחסרונות?יניב: יש גם חסרונות, כמובן. אני חושב שהחיסרון הוא נגיד בטכנולוגיות הזולות יותר, ומדברים על הטכנולוגיות fdm שהזכרתי מקודם, אז לא תמיד אנחנו מקבלים פני שטח שהם ממש חלקים. אנחנו מדברים במונחים האלה של רזולוציה ולכן נדרש איזה שהוא טיפול משלים. למשל, טיפול בפני השטח של שיוף וצביעה, אם צריך. ויש את העניין של התומכות. המדפסת יוצרת גם תומכות על מנת שאזורים מסוימים לא יפלו ולא התמוטטו במהלך ההדפסה. המדפסת יוצרת סוג של פיגום כזה וצריך להסיר את הפיגום במפגש בין התומכות לאובייקט עצמו. גם שם צריך לטפל בפני השטח, אז זה גם איזה שהיא
