שאלה טובה

assaf paul cohen
  • 5.0 (2)
  • Social Sciences

פודקאסט על שאלות עם אנשים שואלים, נצא ביחד למסע להבין את אחת מהיכולות הכי מדהימות שיש לנו כבני אדם. היכולת לשאול. כל שבוע נארח לשיחה אדם שחלק מעבודתו קשורה בשאילת שאלות: פילוסופים, מדענים, מורים, פסיכולוגים, חוקרים, סנגורים, מראיינים ועוד ועוד ועוד.

  1. Jul 16

    שאלות על מקור החיים עם דורון לנצט

    פרופ' דורון לנצט: איך התחילו החיים, ומה הופך שאלה לשאלה ששווה להקדיש לה חיים? השיחה עם פרופ' דורון לנצט היא הרבה יותר מדיון על ביולוגיה או על ראשית החיים. היא מפגישה בין שני עולמות: עולם המדע, שמנסה להסביר כיצד נוצרו החיים, ועולם השאלות, שמנסה להבין כיצד בכלל נולדות פריצות דרך. לאורך הפרק מתברר ששני העולמות הללו קשורים זה בזה באופן עמוק. לפני כל תשובה גדולה עומדת שאלה גדולה, ולפני כל גילוי מדעי עומדת היכולת להסתכל על המציאות מזווית חדשה. כבר בתחילת הפרק לנצט בוחר כהשראה אנשים שיודעים להקשיב. זו בחירה שמפתיעה מעט, משום שהוא עצמו מזוהה עם עמדות מדעיות נועזות ולעיתים גם שנויות במחלוקת. אבל דווקא משום כך, הוא מדגיש שהתקדמות מדעית אינה נולדת רק מהיכולת לדבר, אלא גם מהנכונות להקשיב לרעיונות חדשים, לביקורת ולדרכי חשיבה שונות. מבחינתו, חוקר טוב אינו רק מי שיודע להסביר את העולם, אלא גם מי שמוכן לשנות את דעתו כאשר המציאות מחייבת זאת. הנושא המרכזי של הפרק הוא כמובן שאלת מקור החיים. במשך עשרות שנים לנצט מנסה לענות על אחת השאלות העתיקות ביותר שהאנושות שאלה: כיצד עבר העולם מחומרים דוממים אל מערכת שאפשר לקרוא לה "חיים". בניגוד לתיאוריות מוכרות שממקמות את ראשית החיים במולקולות כמו RNA, הוא מציע הסתכלות אחרת. לדעתו, החיים אינם מתחילים ממולקולה אחת מיוחדת, אלא מרשת של אינטראקציות בין מולקולות רבות. המפתח איננו רכיב יחיד, אלא היחסים בין הרכיבים. כאן מופיע אחד הרעיונות המקוריים ביותר בשיחה. לנצט חוזר שוב ושוב על המושג "קומפוזיציה". לדבריו, המדע התרגל לחשוב על מידע ביולוגי כרצף – רצף של DNA או RNA – אך ייתכן שלפני כל הרצפים הללו היה משהו בסיסי יותר: ההרכב עצמו. הכמויות היחסיות של מולקולות שונות, האופן שבו הן משפיעות זו על זו, והדרך שבה הן מתארגנות למערכת יציבה. במובן הזה, החיים אינם רשימת הוראות אלא מערכת של יחסים. השיחה נוגעת גם בכוחה של המתמטיקה ושל המחשב במדע המודרני. לנצט מתאר כיצד במשך שנים רבות הוא השתמש במודלים חישוביים כדי לבדוק רעיונות שלדעתו אין צורך לבדוק תחילה במעבדה. מבחינתו, מחשב איננו רק מחשבון מהיר, אלא כלי שמאפשר לשאול שאלות חדשות. במקום לבצע עוד ועוד ניסויים אקראיים, אפשר קודם לבנות מודל, להבין אילו תרחישים בכלל אפשריים, ורק לאחר מכן לגשת לניסוי. זו תפיסה שממחישה עד כמה איכות השאלה חשובה לא פחות מאיכות התשובה. נקודה נוספת שחוזרת לאורך הפרק היא חשיבותה של הביקורת במדע. לנצט מספר בחיוך שאחת השאלות החשובות ביותר מבחינתו היא "למה דורון לנצט טועה?". מאחורי ההומור מסתתר עיקרון מדעי עמוק. חוקר אינו צריך לחפש אישור מתמיד לרעיונות שלו, אלא דווקא את המקומות שבהם הם עלולים להיכשל. המדע מתקדם לא משום שאנשים בטוחים שהם צודקים, אלא משום שהם מוכנים לבדוק שוב ושוב אם הם טועים. לצד הדיון המדעי, הפרק חושף גם את הסיפור האישי של לנצט. הוא מתאר כיצד כבר בגיל צעיר קרא בהתלהבות אנציקלופדיות, בנה מעבדה קטנה בבית, ונחשף למורים מצוינים במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה. לדבריו, אותם מורים עיצבו את דרכו לא פחות מכל מחקר שעשה בהמשך. זהו תזכורת לכך שסקרנות איננה תכונה מולדת בלבד; היא גם תוצאה של סביבה שמעודדת לשאול, להתנסות ולא לפחד מטעויות. אחד החלקים המעניינים ביותר בפרק עוסק בשאלה מהי בכלל שאלה טובה. לנצט מבחין בין שאלות מדעיות לבין שאלות שאינן ניתנות לבדיקה. מבחינתו, שאלה מדעית היא שאלה שאפשר, לפחות עקרונית, להעמיד למבחן. לכן הוא רואה בשאלה "האם קיימים חיים מחוץ לכדור הארץ?" שאלה מדעית מצוינת, בעוד ששאלות שאינן מאפשרות בדיקה אמפירית שייכות לעולמות אחרים. ההבחנה הזו אינה מבטלת את ערכן של שאלות פילוסופיות או דתיות, אלא מדגישה שלכל תחום יש כללי משחק שונים. בשלב מאוחר יותר של השיחה הדיון עובר לשאלה רחבה עוד יותר: מהי שאלה? גם כאן מתברר שאין תשובה פשוטה. השאלה אינה רק בקשת מידע, אלא דרך לארגן את חוסר הוודאות שלנו. היא מצביעה על פער בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו רוצים להבין. במובן הזה, כל תשובה טובה אינה סוגרת את הסיפור אלא דווקא פותחת דלתות חדשות. כל גילוי יוצר שאלות חדשות, וכל פתרון חושף בעיות נוספות שעוד לא ידענו שקיימות. הפרק נוגע גם באבולוציה האנושית ובייחודו של האדם. מתוך הדיון על ראשית החיים עולה מחשבה נוספת: אולי אחת התכונות החשובות ביותר שאפשרו לאדם לשרוד אינה כוח פיזי או אינטליגנציה בלבד, אלא היכולת לשאול שאלות. בני אדם מסוגלים לדמיין אפשרויות, להטיל ספק, ללמוד מניסיון ולהסתגל למציאות משתנה. היכולת הזו הופכת את השאלה לא רק לכלי מחקר, אלא גם לכלי הישרדות. לקראת סיום הפרק מורגש שהשיחה עצמה הופכת לדוגמה למה שהיא מנסה לחקור. במקום להגיע לתשובות חד-משמעיות, היא מייצרת עוד ועוד כיווני מחשבה. האם החיים הם מידע או מערכת יחסים? האם אפשר ליצור חיים במחשב לפני שניצור אותם במעבדה? האם אנחנו לבד ביקום? ומהו בכלל הרגע שבו חומר דומם הופך לדבר שאפשר לקרוא לו חי? בסופו של דבר, זה אולי המסר המרכזי של הפרק. המדע איננו אוסף של תשובות סופיות, אלא תהליך מתמשך של שאלת שאלות טובות יותר. פרופ' דורון לנצט הקדיש את חייו לשאלה אחת שנראתה לרבים כמעט בלתי אפשרית. דווקא ההתמדה הזו מלמדת שהערך של שאלה אינו נמדד רק במהירות שבה היא נפתרת, אלא ביכולת שלה להוביל אותנו לחשוב אחרת, לראות אחרת ולהבין מעט יותר את העולם ואת מקומנו בתוכו. התמלול ממחיש היטב שהמסע המדעי אינו מתחיל במעבדה, אלא ברגע שבו מישהו מעז לשאול שאלה שאיש עדיין לא הצליח לענות עליה.   קצר כתוב 750 מילים. חפש באינטנט לינרים לצרף על דורון. וךינקים ך5 מאמרי יסוד שךו   פרופ' דורון לנצט: איך מתחילים החיים, ואיך מתחילה שאלה? פרופ' דורון לנצט הוא מהחוקרים הישראלים הבולטים בעולם בתחום הביולוגיה החישובית, הגנומיקה וחקר ראשית החיים. במשך עשרות שנים הוא חקר את חוש הריח, היה ממקימי מרכז הגנום במכון ויצמן ופיתח את GeneCards – אחד ממאגרי המידע החשובים בעולם על גנים אנושיים. במקביל, הקדיש חלק ניכר מקריירת המחקר שלו לשאלה אחת עצומה: כיצד התחילו החיים על פני כדור הארץ? בשיחה הוא מתאר כיצד הסקרנות שלו החלה כבר בילדות. אנציקלופדיה שקיבל בגיל צעיר, מעבדה קטנה שבנה בבית ומורים מצוינים במתמטיקה, פיזיקה, כימיה וביולוגיה עיצבו את דרכו. מבחינתו, הדרך להיות מדען אינה מתחילה באוניברסיטה אלא ברצון להבין כיצד העולם פועל. לב הפרק מוקדש לאחת השאלות העתיקות ביותר של האנושות: איך נוצרו החיים? בעוד שהתיאוריה המוכרת ביותר טוענת שהכול התחיל ממולקולות RNA המסוגלו

    שאלות על מקור החיים עם דורון לנצט

  2. Feb 5

    שאלות על חקר השאלות ומהי שאלה שממקסמת ידע עם יועד קנת

    יועד קנט הוא חוקר קוגניציה, יצירתיות ושאילת שאלות, וחבר סגל בפקולטה למדעי הנתונים וקבלת החלטות בטכניון. נקודת המבט המחקרית שמנחה את עבודתו היא פונקציונלית ואמפירית: שאלות אינן רק אובייקט פילוסופי, אלא מנגנון קוגניטיבי לחיפוש מידע, לצמצום אי ודאות ולהעשרת הידע הדרוש להגדרת בעיות בעולם מורכב ועמום. הפרק נפתח כהרגלנו במשחק קצר. יועד בוחר את המספר 42 ועונה לשאלה יומיומית לכאורה על 500 שקלים נוספים בחודש. התשובה שלו, השקעה ברווחה המשפחתית, משמשת ככניסה ישירה לטענה המרכזית של הפרק: איכותה של שאלה אינה נמדדת רק לפי “עומק” מופשט, אלא לפי האופן שבו היא מכוונת קשב, מבהירה רצונות, ומאפשרת פעולה או שינוי פרספקטיבה. משם אנחנו עוברים למסע המחקרי שלו, שמחבר בין חקר יצירתיות לבין חקר שאלות דרך תפקידו של ידע. לאורך השנים יועד פיתח ויישם כלים כמותיים למיפוי מבני ידע ולמדידה של שינויי ידע לאורך זמן, בהקשרים כמו למידה, הזדקנות ופתרון בעיות. במונחים מתודולוגיים, הוא מתאר את הגישה כמעין reverse engineering לתהליכי חשיבה: הסקה על מנגנונים קוגניטיביים מתוך דפוסים התנהגותיים, נתוני שפה, ורשתות סמנטיות. הציר האמפירי המרכזי בפרק הוא המעבר ממדידה עקיפה של “יצירתיות” למדידה ישירה של “יכולת לשאול”. המעבדה של יועד משתמשת במטלה פשוטה אך פורצת דרך, Alternative Questions Task, שבה נבדקים מתבקשים לייצר שאלות על אובייקטים במקום לייצר שימושים חדשים לאובייקטים. לאחר מכן ניתן לאפיין את השאלות לפי תכונות כמו מורכבות, מקוריות ורלוונטיות, ולבחון כיצד הן קשורות לביצועים בתחומי חשיבה אחרים. בתוך הדיון הזה עולה גם שימוש מעשי בטקסונומיה של בלום כמסגרת לסיווג רמות מורכבות של שאלות, ומהלך מחקרי שמראה קשר בין שאלות ברמות גבוהות יותר לבין יצירתיות, בעיקר במצבים פתוחים ולא מוגדרים היטב. אחת התובנות החשובות בפרק היא תלות בהקשר. יועד מדגיש ששאלות מורכבות מסייעות במיוחד כאשר הבעיה עמומה, מרובת פתרונות, או דורשת בנייה מחדש של הבעיה עצמה. לעומת זאת, בבעיות סגורות ואנליטיות, לעיתים ינבאו ביצועים טוב יותר יכולות אחרות כמו קשב, שליטה קוגניטיבית ואינטליגנציה. במילים אחרות, “שאלות טובות” אינן תכונה אוניברסלית אחת, אלא התאמה דינמית בין סוג הבעיה לבין אסטרטגיית החקירה. הפרק מרחיב גם מעבר למעבדה אל סביבות טבעיות יותר באמצעות משחקים מחקריים מבוססי בינה מלאכותית. המשחקים מאפשרים לראות שאלת שאלות כשרשרת דינמית של צעדים: חקירה, עדכון השערות, בחירת שאלה הבאה, ומעבר בין איסוף מידע לבין ניסוח פתרון. כאן נכנס גם הממד העתידי: כיצד נראית אינטראקציה אדם מכונה שאינה רק “מכונה עונה”, אלא מערכת שמאתגרת, מדרגת, ומקדמת שאלות שמרחיבות הבנה. זה מוביל באופן טבעי לשאלות פתוחות שנשארות איתנו לפרקים הבאים: איך מודדים תרומת מידע מחוץ למטלות סטריליות, מהו תפקידו של הקשר חברתי ורגשי, ואיך נראית למידה שיטתית של מיומנות שאילת שאלות לאורך זמן. מאמרים ומקורות להמשך העמקה Bloom, B. S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives: Handbook I, Cognitive Domain https://scholar.google.com/scholar?q=Bloom+Taxonomy+of+Educational+Objectives+1956 Anderson, L. W., & Krathwohl, D. R. (Eds.). (2001). A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing https://scholar.google.com/scholar?q=Anderson+Krathwohl+taxonomy+learning+teaching+assessing+2001 Loewenstein, G. (1994). The psychology of curiosity: A review and reinterpretation https://scholar.google.com/scholar?q=Loewenstein+1994+psychology+of+curiosity+review+reinterpretation Berlyne, D. E. (1960). Conflict, Arousal, and Curiosity https://scholar.google.com/scholar?q=Berlyne+Conflict+Arousal+and+Curiosity+1960 Firestein, S. (2012). Ignorance: How It Drives Science https://scholar.google.com/scholar?q=Firestein+Ignorance+How+It+Drives+Science Engel, S. (2011). The Hungry Mind: The Origins of Curiosity in Childhood https://scholar.google.com/scholar?q=Engel+The+Hungry+Mind+Origins+of+Curiosity+in+Childhood Getzels, J. W., & Csikszentmihalyi, M. (1976). The Creative Vision: A Longitudinal Study of Problem Finding in Art https://scholar.google.com/scholar?q=Getzels+Csikszentmihalyi+The+Creative+Vision+problem+finding+1976 פרסומי יועד קנט על שאילת שאלות, מורכבות שאלות, ו Alternative Questions Task https://scholar.google.com/scholar?q=Yoed+Kenett+Alternative+Questions+Task https://scholar.google.com/scholar?q=Yoed+Kenett+Questions+Information+Seeking+Behavior+QUINN+model

    שאלות על חקר השאלות ומהי שאלה שממקסמת ידע עם יועד קנת

  3. 09/03/2025

    שאלות במשא ומתן ומצבים משבריים עם דורון הדר

    בפרק עמוק ומותח זה, אני משוחח עם אל"ם (מיל') דורון הדר, משא ומתן בטחוני מנוסה ומי שהוביל במשך 17 שנים את יחידת המו״מ המטכ״לית בצה"ל. השיחה נוגעת בשאלות מעוררות  כיצד השאלות עצמן יכולות להוות כלי הכרחי, רגיש ולעתים אף שובר שוויון במשא ומתן על גורל חיי אדם, כפי שהשתקף בהתמודדות עם סבבי שחרור החטופים לאחר ה־7 באוקטובר, כשעדיין כ־50 חטופים נמצאו בעזה. אל"ם (מיל') דורון הדר שירת 27 שנים ביחידה המטכ"לית לניהול משברים ומשא ומתן, מהן 17 שנים כמפקד־יחידה. היחידה הייתה מורכבת ממומחי פסיכולוגיה, משפט, לוחמה וניהול־משא ומתן, ופעלה בזירות המורכבות ביותר להשבת חטופים כיום הדר משמש כשותף־מייסד בקריטיקל אימפקט, המתמקדת בניהול משברים ואירועי סייבר    כיצד שאלה מדויקת יכולה לפתוח מרחב תמרון גם במו״מ על חיי אדם. גישות קריטיות: בין שאלות בירור לבין שאלות שמעוררות תזוזה רגשית או אסטרטגית. ניתוח של בלוק המחשבה: מתי להעלות שאלה כ"אולטימטום" – ומתי להפוך אותה לכלי שקט לפירוק קונפליקט וואלה. הדילמות הציבוריות: האם לפצל עסקה ולשחרר אזרחים חיים במחיר נמוך, כפי שעלתה במו"מ בעבר, גם כשהמדיניות המקובלת היא עסקה אחת כוללת כיצד אפשר לשאול "מה יאפשר לכם לסגת?" במקום "מה אתם רוצים?" – ועד כמה זה משנה את המו״מ? האם פיצול עסקה (אזרחים תחילה) יכול היה לקדם שחרור מיידי – ומה המחיר הציבורי של הבחירה שלא לפועל זו? ynet מה השאלות שאנו, כחברה, צריכים לשאול עכשיו – על אחריות, על קצה הסכנה, על הסוף שאחרי? מפת מושגים קצרה יחידת המו״מ המטכ״לית – הגוף בצה"ל שאחראי על מגעים להצלת חטופים, אסטרטגיית "בתחבולות תעשה לך מלחמה" וואלה+5ynet+5Rotter+5. שאלות הפתעה – שאלות שמכניסות מורכבות רגשית לעמדות שמוחשבות כגבוהות מדי. מסמוס (Stalling Ultimatums) – טקטיקה שמפרקת אולטימטום תוך שמירה על דיאלוג וואלה. מודיעין מו״מ – איסוף תשתית ידיעה דרך שיח עם הצד השני, גם כשהמו״מ עצמו לא מוביל לעסקה

    שאלות במשא ומתן ומצבים משבריים עם דורון הדר

  4. 06/04/2025

    שאלות אורבניסטיות ואילו שאלות העיר שואלת עם תומר שלוש

    ולבסוף, הוא מזכיר שאלה טובה בעיר היא שאלה שמביאה אנשים להתבונן אחרת. היא לא רק עוסקת במרחב, היא יוצרת אותו. איפה למצוא את תומר שלוש? אתר אישי + הזמנת סיורים: הרשמה לניוזלטר "מהנעשה בערינו":  בלוג ותכנים נוספים על עירוניות: https://urbanizator.medium.com מאמרים וראיונות בתקשורת: כתבה על עיצוב עירוני בגלובס:  טור דעה ב-TheMarker על תחבורה רכה: ראיון ביוזמת “מרחב”:  סרטון סיור יפו עם תומר ביוטיוב:

  5. 06/04/2025

    שאלות על צדק על קנאביס וחירות עם עמוס דב סילבר

    בפרק הזה אני שמחתי לארח אורח מיוחד, עמוס דב סילבר נולד בשנת 1984 בעיר צפת, למשפחה חרדית שעסקה בלימוד תורה. כבר בילדותו עלו בו תהיות על סמכות דתית וחברתית, כפי שניכר מתוך שאלה פשוטה אך עמוקה: מדוע השבת מתחילה דווקא כאשר הכוכבים נראים בשמיים. מכאן החל מסע חיים שמטרתו להבין את העולם לא מתוך קבלה עיוורת של כללים, אלא מתוך רצון לחקור, לערער ולברר מה באמת נכון ומה רק התקבע עם הזמן. בגיל חמש עשרה עזב את הישיבה והשתלב בחברה החילונית. בהמשך שירת שירות קרבי בגדוד נחשון של חטיבת כפיר, שם למד להכיר את המערכת מבפנים ולפתח תחושת אחריות אישית עמוקה. לאחר שחרורו מהצבא עבד, חינך, חיפש כיוונים חדשים ובעיקר לא הפסיק לשאול כיצד ניתן לחיות אחרת. דרכו הציבורית התחילה מתוך תחושת חוסר צדק ולא מתוך תיאוריה, קול שנולד מתוך מפגש יומיומי עם עוולות ולא מתוך עקרונות מופשטים. בשנת 2014 החל לפרסם ברשתות החברתיות פוסטים שעסקו במדיניות הסמים של מדינת ישראל וקראו להפסקת ההפללה של צרכני קנאביס. הקול הזה הלך והתגבש לכדי תנועה. בשנת 2017 הקים את טלגראס, רשת שפעלה באמצעות אפליקציית טלגרם וחיברה בין משתמשים, סוחרים, רופאים וקהילה רחבה. המערכת פעלה על בסיס שקיפות, אחריות אישית ואמון. מדובר היה ביוזמה חסרת תקדים שאפשרה למסחר הקנאביס להתקיים בצורה מבוזרת ולא אלימה תוך מחויבות לאיכות ובטיחות. טלגראס שירתה מאות אלפי משתמשים בישראל והיקף פעילותה הוערך בעשרות מיליוני שקלים בחודש. היא הפכה במהרה לסמל של חדשנות אזרחית, של מרד חברתי לא אלים, ושל תעוזה לשנות מציאות קיימת באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת 2019 נעצר עמוס באוקראינה במסגרת מבצע בינלאומי בשיתוף פעולה בין משטרות וגורמי אכיפה. הוא נעצר בשדה התעופה בקייב, הצליח להימלט, והיה חופשי כמה ימים לפני שנלכד בעיר אומן והוסגר לישראל. האירוע כולו לווה בסיקור תקשורתי נרחב והפך לסיפור בעל ממדים דרמטיים. עם חזרתו לישראל הוגשו נגדו כתבי אישום חמורים שכללו ניהול ארגון פשיעה, סחר בסמים, סחיטה באיומים והלבנת הון. עמוס חתם על הסדר טיעון במסגרתו נגזרו עליו שמונה שנות מאסר. בזמן ריצוי עונשו לא חדל מלהשמיע את קולו. הוא כתב על תנאי הכליאה הקשים, ניסה לקדם את שחרורו וחשף את הלחצים שהופעלו עליו בתוך מערכת הכליאה. לדבריו, לא פעם נשללו ממנו תנאים בסיסיים, והוא ראה בכך ניסיון להשתיק אותו גם מאחורי סורג ובריח. עם שחרורו חזר עמוס לפעילות ציבורית. הוא השיק יוזמה פוליטית בשם "יש כיוון" שמטרתה לקדם שיח אזרחי חדש סביב זכויות אדם, אחריות וחירות. גם כיום הוא ממשיך לעורר דיון בשאלות של מדיניות ציבורית, מוסר אישי וחופש פרט. עבור רבים עמוס סילבר הוא דמות מוסרית שאינה מתפשרת. הוא מציג מודל של התנגדות אזרחית לא מתוך אלימות אלא מתוך עקביות, אמונה ואומץ. בעיניו צרכני קנאביס אינם עבריינים אלא אזרחים שראויים למערכת צודקת, אנושית ומכבדת. בשאלות שהוא שואל ובהתעקשותו להמשיך ולדבר גם כאשר נשללת ממנו החירות, הוא מזכיר לנו שהשאלה החופשית היא אחד הכלים החזקים ביותר שיש לאדם חופשי באמת. הוא גדל בבית חרדי, בין דפי הגמרא לקירות הישיבה, בעולם שבו שאלות הן כלי ללימוד אבל רק כל עוד הן בתוך המסגרת. ושם, בין העיון בהלכות מוקצה והגדרות של "מלאכה בשבת", הוא שאל את השאלה הראשונה ששברה את התבנית: "למה השבת מתחילה דווקא כשהכוכבים במקום מסוים בשמיים, ואז אסור פתאום להדליק אש?" זו לא הייתה שאלה הלכתית. זו הייתה שאלה על זמן, על סמכות, על אמת, על איך דברים נקבעים ומי מחליט עליהם. והשאלה הזו, כמו גרעין קטן, הלכה והבשילה בתוכו, עד שלא יכול היה עוד להתעלם ממנה. סילבר הפך לבעל שאלות. שואל מקצועי. תחילה לעצמו. אחר כך בפוסטים בודדים בפייסבוק. ולאחר מכן כקול הולך ומתגבש של דור צעיר, כואב, מסומם, אבל לא טיפש שחיפש מישהו שישאל את מה שהם לא העזו. מה הופך שאלה לאיום? עמוס לא ניסה לשנות את המערכת בדרך הפוליטית הרגילה. הוא שאל שאלות בפומבי ולא רק שאלות תאורטיות. הוא שאל דרך מעשה. הוא שאל כשפרסם סטטוסים פרובוקטיביים, כשארגן את "ליל הבאנגים הגדול", כשעודד שימוש פומבי בקנאביס ובכך ערער על חוקיותו במציאות, לא רק על הנייר. ואז המעצר הראשון. גידול של שני עציצים. מכירה לחבר. פעולה שבקהילה מסוימת הייתה נחשבת לשולית. אבל המדינה הגיבה בעוצמה. כשהמדינה שואלת אותך שאלות על מי אתה הופך? בשלב הזה כבר לא היה מדובר בעשבים. היה מדובר בשפה. במרד. בחתירה תחת סמכות. עמוס נלקח לחקירה, נעצר הפך לסמל אבל גם לבד. השאלות שלו, כמו שקרה לפילוסופים קדומים או מהפכנים מודרניים, הפכו לחרבות. הוא אמר לא פעם שהשאלות שהוא שואל לא נובעות מרצון לעורר פרובוקציה אלא מתחושת חוסר ברירה. מה קורה כשאין לך מה להפסיד? כשאתה מרגיש שכבר לקחו ממך הכול, מלבד חירות המחשבה שלך? בכלא כשהיה מבודד, לבד, נטול קשר אנושי ביקש ספר. הוא בחר את "מרד הנפילים" של איין ראנד. סיפור על אינדיבידואליזם, על חירות, על עמידה מול עולם שמתעקש לשבור אותך. הבחירה הזו לא מקרית. זה היה מכתב לעצמו. לאנושות. או אולי לאותו ילד חרדי שעדיין שואל למה לא מדליקים אש כשכוכב נעלם. עמוס כסוקרטס או דיוגנס באור השמש כמנחה הפודקאסט, הרגשתי שעמוס ניצב מולי כמו סוקרטס רגע לפני משפטו מצויד לא בכלי נשק, אלא באמת מחודדת, כזו שלא מוותרת, גם כשהיא מסוכנת. הוא לא חיפש להצדיק את עצמו, אלא להציג את השאלה. לא להוכיח שהוא צודק אלא לחשוף את הסתירה שבמערכת. כמו סוקרטס, גם עמוס הוא דמות שמסרבת לשתוק. שמאמינה ששאלה טובה היא פעולה אתית. שמעדיפה מוות אזרחי או מאסר על פני חיים נטולי חקירה. ולפעמים כשדיבר על חירות, על בושה, על מהי אמת בעירום מלא עלתה בי דווקא הדמות של דיוגנס. הפילוסוף הציני שישב בחבית, שהלך עם פנס באור השמש לחפש אדם אמיתי. גם עמוס, בדרכו, הלך עם שאלות פשוטות ונוקבות אל תוך הרחוב, העיר, המדינה ושאל בקול רם את מה שאחרים רק לחשו. הדימוי הזה עירום, אבל צודק. מבודד, אבל שלם. זהו דיוקן של שואל קיומי. שאלות כדרך חיים סילבר, גם כשהוא שותק, שואל. השאלות שלו לא תמיד פורצות בצעקה. לפעמים הן בוקעות בלילה הראשון בכלא. לפעמים הן עולות כשילד שואל אותו, "למה עשית את זה?". ולפעמים הן פשוט שם, כחלק מהאוויר שהוא נושם. הוא לא טוען שתמיד צדק. גם לא שתמיד הבין לאן הוא הולך. אבל הוא האמין בכוח של שאלה אחת שלא נותנת מנוחה לשנות מציאות. לא דרך פתק בקלפי, אלא דרך שבר, דרך סיכון, דרך תשוקה לאמת אחרת. וכמו שאמר באחד הרגעים הכי שקטים בפרק: "אני לא בטוח שטלגראס הייתה תשובה היא הייתה השאלה שלא נתנה לי לישון בלילה." היום, כשהפרק יוצא עמוס שוב בכלא פרסום הפרק הזה הוא לא אקט נ

  6. 06/04/2025

    שאלות על חקר התודעה, על פירוק והתבוננות בשאלה עם ד"ר דני גליק

    מה אם תודעה היא לא מה שחשבנו כל הזמן ומה אם הבחירה החופשית שלנו היא אשליה מתוחכמת כזו שמועילה לנו ביומיום אך לא באמת שייכת לנו בפרק הזה אני משוחח עם דני גליק בוגר תלפיות פיזיקאי תיאורטי וחוקר תודעה אדם שהתחיל במסלול מדויק של לייזרים ומחשוב והתגלגל למחקר עומק על מהות התודעה האנושית ועל שאלות שיכולות לערער את כל מה שאנחנו יודעים על עצמנו השיחה התחילה במקום רגוע אבל מהר מאוד הפכה למסע מורכב אל תוך מבוכי החשיבה הנוירונים והמקום שבו שאלה נולדת לפני שהחלטנו לשאול אותה נושאים שעלו בפרק איך אפשר בכלל לחקור את החוויה מבפנים האם למוח יש סיפור שהוא מספר לנו כדי להרגיש שאנחנו בוחרים מה המשמעות של אשליה כשהיא משרתת את ההבנה איך שאלה פותחת חלון תודעתי ומה ההבדל בין לשאול שאלה טובה לבין לנסח אותה יפה שאלות ששאלנו בפרק מה הופך חוויה לתודעה האם אפשר לבנות ניסוי שמוכיח חופש רצון מהו הקשר בין מחשבה לבין מי שחושב אותה איך יוצרים שיחה עם אדם שלא מסכים על ההנחות הבסיסיות ומה אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים מקורות והשראות הניסוי של ליבט על זמני החלטה כתיבתו של דניאל דנט הספר החדש של דני "המדע מחפש משמעות" חיבורים בין פיזיקה קוונטית לפילוסופיה של הנפש דיונים על תודעה מלאכותית ושאלת החוויה האנושית     לינק לרכישת הספר https://www.e-vrit.co.il/Product/34159/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2_%D7%9E%D7%97%D7%A4%D7%A9_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA?srsltid=AfmBOoopv-qz3XDUSQmyBWPoq18-nRm0oKv65sOO1Iq6XiP8Vwl4rVrL

  7. 12/12/2024

    שאלות כשהקונספציה קורסת מודיעין ואפשרויות חשיבה על העתיד וכישלון החיזוי עם איתי ברון

    פרק המשך עם איתי ברון -   "הארגון לא עמד במשימה העיקרית שלו - הוא לא הכיר באפשרות שהוא טועה" האם ניתן לתפקד ללא מסגרת תפיסתית? יכול להיות. אבל רובנו לא מסוגלים לתפקד בלי איזושהי השערה בסיסית על המציאות". אנחנו רוצים שייכנסו לחדר גם המידע הטוב ביותר שאנחנו יכולים להשיג, וגם ריבוי של דעות. זה בעצם חלק מהלקח הישראלי אחרי 1973. לא עוד נחרצות, אלא ספקות, ויכוח, פלורליזם".   בשנים 2018–2021 איתי ברון שימש כסגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) למחקר באפריל 2024 מונה לממלא מקום ראש חטיבת המחקר באמ"ן למספר חודשים, לאחר שתא"ל עמית סער פרש מיידית עקב גידול ממאיר שהתגלה בגופו. בתחילת חודש יוני הוחלף על ידי תא"ל אופיר מזרחי-רוזן.   עוסק הרבה שנים בבירור המציאות ובמאמץ להבנתה. בעבר - בעיקר במודיעין, שתכליתו לפתח ידע על האויב והסביבה שנדרש לצורך קבלת ההחלטות בתחומים השונים; העיסוק שלו הוא הן בשאלות שעניין בירור המציאות והבנתה והן בשאלות על המדיניות הנכונה. הגישה של "ריאליזם ביקורתי" - יש מציאות (=אמת), אבל היכולת שלנו להבין אותה מוגבלת. לכל היותר יש בידינו השערות על המציאות שמחייבות אישוש או הפרכה. זאת לא סיבה להתייאש והדרך לשפר את הבנתנו היא באמצעות מנגנונים חזקים של ספק וויכוח. בשנים האחרונות אני עוסק בעיקר בהשלכות התופעות של "פוסט אמת" ו"פייק ניוז" על היכולת לברר את המציאות ולהבין אותה האם יכולתנו לברר את המציאות ולהבין אותה השתפרה או פחתה בעידן המידע?   בפרק דיברנו על כישלון הקונספציה, על כניסה לחדר שבו צריך לעבוד מחדש אחרי כישלון כזה. על השאלות שליוו אותו, דיברנו על האפשרות לחזות את העתיד או לתת כלים לחשוב על העתיד. דיברנו על תיקון ועל הדרך שהמערכת צריכה לעשות ואולי גם אנחנו כחברה. שאלנו את עצמנו איך אפשר להבין את המציאות ואיך אפשר לעצב אותה. מה קורה למרחה השאלות כשהאיזון הטבעי מתערער. אפילו דיבנרו על הפרדקוס שבאי ודאות ואולי היותו מחולל אפשרות השאלה.   נקודות השלמה לפרק המשך:   ריחוק מהמציאות ותפיסת המציאות – ניסוי מחשבתי ראשוני עם דוד אנןך – מרחק ממציאות אובייקטיבית בשל עיבוד קוגניטיבי תפיסיתי. על זה נוסף רובד שלא ברור האם המידע הוא באמת מהמציאות או מאיוות תפיסתי מכוון.     טיוטה –   רמות של תחקיר ושינוי עמוק לגו. מחקר של חדשנות דרך עומק המחקר לפי זמן. הבנה של כשלי הבסיס.   מה אם – טכנולוגיה של שאלות של מציאות היפוטתית – פרק של היסטוריה אלטרנטיבית – מה עם חשיבה על עתידים אפשריים?   מרחבי שאלה בלחץ, מרחבי שאלה בזמן שגרה.   אפשריות של שאלות חדשות בשינוי מציאות קיצוני.

  8. 12/12/2024

    שאלות והעדר שאלות במלחמה ולחימה עם יוני אסרף

    פרק מעניין ומזוית ייחודית עם יוני אסרף, נגביסט איש סיירת צנחנים, לחם בגזרות השונות בסדיר, והשיא הקרב במרון א-ראס. בפרק דיברנו על שאלות שנשאלות וכאלו שלא נשאלות בקרב. בקרב ההוא בו יוני וחבריו לצוות הצליחו להפוך את מצב בו היו במיעוט מספרי ובעמדת נחיתות, בעקבות הפתעה מודיעינית ותפיסתית, לניצחון בקרב דרך לקיחת יוזמה ושינוי המומנטום של הקרב כולו.   דיברנו על החוויה הצבאית אז והחזרה לעזה וללחימה בלבנון, יחד עם אותם אנשים מהצוות ומצוותים אחרים במילואים. על מה השתנה ומה נשאר אותו דבר בין חאן יונס מארון א-ראס, על הרצאות שהוא עושה בקיבולות שונות ובחברות בארץ ובעולם ושאלות ועוד ועוד.     לינקים: לתמיכה דרך רכישת ערכות 85 שאלות https://www.85questions.com/   להזמנת הרצאות או יצירת קשר עם יוני    https://www.facebook.com/yoniasse פייסבוק Yoniasseraf אינסגרם  Yoniasse@gmail.com מייל   יוטיוב – הקרב במרון א-ראס https://www.youtube.com/watch?v=7lWhOXcJPVU   על יוני ועיטור העוז https://www.gvura.org/a5034-%D7%A1%D7%9E-%D7%A8-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%A1%D7%A8%D7%A3 כתבה בוינט https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13784713 http://www.shavuz.co.il/magazine/article.asp?artid=2651&secid=2032

See All (97)

Ratings & Reviews

5
out of 5
2 Ratings

About

פודקאסט על שאלות עם אנשים שואלים, נצא ביחד למסע להבין את אחת מהיכולות הכי מדהימות שיש לנו כבני אדם. היכולת לשאול. כל שבוע נארח לשיחה אדם שחלק מעבודתו קשורה בשאילת שאלות: פילוסופים, מדענים, מורים, פסיכולוגים, חוקרים, סנגורים, מראיינים ועוד ועוד ועוד.

Information

  • Creator
    assaf paul cohen
  • Years Active
    2019 - 2026
  • Episodes
    97
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © Copyright 2019 All rights reserved.
  • Show Website
    שאלה טובה

You Might Also Like