דף יומי לנשים - הדרן

מישל כהן פרבר
  • 4.7 (3)
  • Judaism
  • Updated Daily

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

  1. 6h ago

    חולין פ - ה' באב, 19 ביולי

    דף נלווה לאחר שהגמרא מבררת את שורש המחלוקת בין רבי אליעזר לחכמים בעניין כוי, רב פפא מסביר באיזה סוג של כוי הם חולקים בנוגע לאיסור שחיטת "אותו ואת בנו" ביום אחד ובנוגע למתן מתנות כהונה. הוא גם מסביר שהמשנה הקובעת כי אין שוחטים כוי ביום טוב – משום הספק אם יש צורך בכיסוי הדם – משקפת את שיטת חכמים. בהמשך מובאות שלוש שיטות נוספות לגבי הגדרת הכוי עצמו. הגמרא מציינת שהמשנה אינה מתאימה לשיטת רבי שמעון, הסובר שכל שחיטה שאינה ראויה לאכילה – ובכלל זה שחיטת קדשים בכלל מאחר שאינה מתירה את הבשר עד שזורקים את הדם – אינה נחשבת שחיטה ("שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה"). לפיכך, לשיטתו, השוחט בהמה במקדש ואת בנה ביום אחד אינו עובר על האיסור של "אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד". הגמרא מקשה מדוע המשנה אינה מזכירה שהשוחט בעזרה בהמה "מחוסרת זמן" (בגלל ששחטו את אמו כבר היום) לוקה משום ששחט בהמה לא ראויה במקדש, ומביאה לכך שני תירוצים.

  2. 2d ago

    חולין עט - שבת ד' באב, 18 ביולי

    דף יומי לנשים - הדרן

  3. 2d ago

    חולין עח - ג' באב, 17 ביולי

    דף יומי לנשים - הדרן

  4. 3d ago

    חולין עז - ב' באב, 16 ביולי

    עצם שנשברה, אך רוב קוטרה מוקף בבשר ובעור – הבהמה אינה נחשבת טרפה (אפילו אם השבר הוא מעל הארכובה), והאיבר אינו נחשב כאיבר מן החי. מעשה בא לפני רבא שבו העצם הייתה מכוסה ברובה רק על ידי צירוף של גידים רכים יחד עם הבשר. רבא ביקש להתיר מקרה זה, בהסתמך על שיטת רבי יוחנן שגידים רכים נחשבים כבשר לעניין מצוות אכילת קרבן פסח. אולם, רב פפא הקשה על כך משיטת ריש לקיש האוסר, והגמרא מבהירה כי בסופו של דבר חזר בו רבי יוחנן משיטתו זו, ולפיכך הדין הוא לאסור. הגמרא מבררת שאלות נוספות בעניין עצמות שבורות המוקפות בעור ובבשר באופנים שונים, ובחלקם הבשר והעור כבר לא מחוברים ממש לעצם. דין בן פקועה (עובר שנמצא בבטן אמו לאחר שנשחטה) מתיר את העובר באכילה בלא שחיטה. דין זה מתיר גם את השליה שלו באכילה, כפי שנלמד מאותו פסוק שממנו נלמדים דיני בן פקועה. אולם, אם יצא מיעוט של השליה חוץ לרחם לפני שחיטת האם – היא אסורה באכילה, שמא יצא עמה ראשו של העובר קודם השחיטה. בהמה שלא מבכרת שהפילה שליה – אין השליה קדושה בקדושת בכור. הטעם לכך הוא שמא הוולד שהיה בפנים הוא נקבה, ואף אם היה זכר – שמא היה זה וולד שאינו ראוי לקדושת בכור (כגון כבש הנראה כמו עז). לעומת זאת, שליה של בהמת קרבן קדושה, שכן קרבנות יכולים לבוא גם מן הנקבות, ולכן סבירות הקדושה גבוהה יותר. שליה אינה נחשבת לאוכל, ולפיכך אינה מקבלת טומאת אוכלין, ובתוך כך הגמרא דנה בשאלה האם עור חמור שבישלוֹ מקבל טומאה. הגמרא מביאה שתי גרסאות למחלוקת בין רבי אלעזר לרבי יוחנן לגבי שליה שיצאה יחד עם עובר גלוי. הם חולקים בשאלה האם יש לחשוש לקיומו של עובר שני, נסתר, בתוך השליה, כאשר לפי כל אחת מהגרסאות הם חולקים בנסיבות הלכתיות שונות של החשש. האינם יהודים היו נוהגים לקבור שליות בפרשות דרכים או לתלות אותן על אילנות כסגולה ורפואה, ועל כן פעולות אלו אסורות משום איסור "דרכי האמורי". בעניין זה, אביי ורבא מגדירים את הגבול וקובעים כי כל דבר שיש בו משום רפואה ממשית - מותר, וכל שאין בו משום רפואה ניכרת אלא סגולה בלבד - אסור.

  5. 4d ago

    חולין עו - ראש חודש אב - א' באב, 15 ביולי

    דף יומי לנשים - הדרן

  6. 5d ago

    חולין עה - כ"ט בתמוז, 14 ביולי

    דף נלווה

  7. 6d ago

    חולין עד - כ"ח בתמוז, 13 ביולי

    הגמרא מביאה שתי מימרות סותרות של רב בנוגע לאכילת איבר המדולדל בבהמה. במימרא אחת רב פוסק שאכילתו כרוכה במלקות, ובשנייה הוא פוסק שאינו לוקה. רב יוסף מיישב את הסתירה ומסביר: אם הבהמה מתה, המיתה נחשבת כמנתקת את האיבר מהגוף מבחינה הלכתית (עושה ניפול), דבר שמגדיר אותו למפרע כאיבר מן החי ומחייב במלקות. לעומת זאת, אם הבהמה נשחטה, השחיטה אינה נחשבת כמנתקת (אינה עושה ניפול), ולכן האיבר אינו נידון כבפני עצמו והאוכלו פטור ממלקות. רבא מביא מקור מקראי להבחנה זו בין מיתה לשחיטה, והגמרא מקשה שתי קושיות על הוכחתו אך מיישבת את שתיהן. רב חסדא ורבה חולקים האם המחלוקת בין רבי מאיר וחכמים – בשאלה האם שחיטה עושה ניפול באיבר של עובר שיצא לחוץ – חלה רק כשהעובר חי, או שמא גם כשהעובר מת. רב חסדא סובר שכאשר העובר מת, האיבר שיצא לחוץ ודאי נחשב כמנותק ומטמא. במהלך המשא ומתן בין חכמים לרבי מאיר במשנה, נאמר כי שחיטה אינה מטהרת עובר בן שמונה חודשים מטומאתו כיוון שאינו בר קיימא, שהרי אין שום סוג של עובר בן שמונה חודשים ששחיטתו מועילה לו. מנגד, ברייתא אחרת קובעת שישנם עוברים בני שמונה חודשים ששחיטה מתירה אותם. רב כהנא מיישב זאת ומחלק בין שחיטה ישירה של העובר עצמו לבין היתרו מכוח שחיטת אמו (בן פקועה). רב הושעיא שואל שאלה האם ניתן לשחוט עובר בן תשעה חודשים חי בעודו ברחם אמו. שאלה זו נבחנת הן לשיטת רבי מאיר והן לשיטת חכמים. רב חנניה מנסה להביא תשובה לשאלה זו מברייתא, אך תשובתו נדחית על ידי רבא. המשנה מציגה מחלוקת בדיני בן פקועה והאם הם חלים על עובר בן תשעה חודשים שכלו לו חדשיו ונמצא בבטן אמו השחוטה. רבי מאיר סובר שדיני בן פקועה אינם חלים במקרה זה, והעובר טעון שחיטה עצמאית. לעומת זאת, חכמים ורבי שמעון שזורי פוסקים שכל עוד העובר נמצא בתוך הרחם, הוא נכלל בדיני בן פקועה ונותר מותר מכוח שחיטת אמו. מתוך נקודת הנחה כשיטת חכמים, מביא רבי אלעזר בשם רבי הושעיא כי שחיטת האם מועילה לבהמה שנולדה מרחם זה לעניין הלכות אכילה בלבד, ואילו בשאר הלכות היא נידונה כבהמה עצמאית לכל דבר ועניין. הגמרא מציגה שתי גרסאות למה בדיוק באה למעט מימרתו של רבי הושעיא: הגרסה הראשונה מציעה שהיא באה למעט את חלבו וגידו של הוולד, ואילו הגרסה השנייה מציעה שהיא באה למעט איסורי כלאיים (שבהמה זו חייב בכלאים כמו כל שאר בהמות). הגרסה הראשונה נדחית בסופו של דבר על סמך מקורות אחרים, והגרסה השנייה נותרת כהסבר המועדף. רבי יוחנן וריש לקיש חולקים בשאלה האם גם דמו של בן פקועה בן תשעה חודשים לפי שיטת רבי יהודה (חכמים) מותר באכילה. רבי יוחנן מקשה קושיה אחת על שיטת ריש לקיש, והגמרא מיישבת אותה. שאלה נשאלת: האם ניתן לפדות פטר חמור בשה שהוא בן פקועה. דבר זה שנוי במחלוקת רמר זוטרא ורב אשי. שאלה שנייה: האם בן פקועה שנמצא עדיין ברחם אמו נחשב כגוף עצמי ונפרד לעניין הלכות טומאה וטהרה. דבר זה שנוי במחלוקת בין רבי יוחנן לריש לקיש, וכל אחד מהם מקשה קושיה על עמדת חברו.

  8. Jul 12

    חולין עג - כ"ז בתמוז, 12 ביולי

    דף נלווה

See All (2K)

Ratings & Reviews

4.7
out of 5
3 Ratings

About

דף יומי לנשים - הדרן הוא שיעור הדף היומי הראשון המועבר על ידי אשה והזמין באינטרנט מכל מקום בעולם בזמן אמת. השיעורים מועברים בישראל על ידי הרבנית מישל כהן פרבר, שלמדה בתכנית במדרשת לינדנבאום בתכנית מתמידות ובעלת תואר ראשון בתלמוד ובתנ״ך מאוניברסיטת בר אילן. מישל לימדה תלמוד והלכה במדרשת לינדנבאום, בית ספר פלך ומתן. היא ממקימיה של קהילת נתיבות ברעננה. היא מתגוררת ברעננה עם בעלה וחמשת ילדיהם.

Information

  • Creator
    מישל כהן פרבר
  • Years Active
    2020 - 2026
  • Episodes
    2K
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © Copyright Michelle Cohen Farber 2012-2023 All rights reserved
  • Show Website
    דף יומי לנשים - הדרן

You Might Also Like