מדברים ילדים- התפתחות ובריאות תינוקות וילדים בראייה הוליסטי‪ת‬ טל קבסה

ברוכים הבאים לעונה החדשה של הפודקאסט ”מדברים ילדים” העונה שמוקדשת כולה להבנה ולדרכי התמודדות מיטיביות שלכם ההורים והצוותים החינוכיים עם קשיים בויסות החושי והרגשי של הילדים- בבית ובמסגרת החינוכית. בעונה הזו נבין לעומק מהו הקשר בין תהליכי הויסות החושי והרגשי, כיצד קשיים בויסות משפיעים על התנהגויות ותפקודים של ילדים ומדוע לכם, דמויות הסמכות המשמעותיות עבור הילד, יש את ההשפעה המווסתת הגדולה ביותר על הילד שלכם. אני טל קבסה ואנחנו מתחילים

 
"המילה "דוגמנות" עוזרת לנו להבין את הפירוש למילה הכה מאתגרת- מודלינג
 
למה מאתגרת?
כי היא כל כך רחבה ומעלה כל כך הרבה ציפיות שלפעמים השימוש בה יותר מרחיק מאשר מקרב.
 
מכירים את זה שמציגים לנו אנשים שונים שלובשים את אותו הבגד ועל כל אחד מהם הוא נראה לגמרי אחרת? כשכל אחד מטביע את חומו האישי, הסטיילינג האישי שלו, ההצהרה הייחודית שלו?
זה בדיוק העניין במודלינג- האופן הייחודי בו אנחנו עוטים על עצמנו את התפקיד ההורי, ההצהרה הייחודית שלנו כהורים.
במודלניג הורי, אנחנו שואפים להיות הדוגמנים שלא רק לובשים או מציגים את הבגד אלא ממש עושים את הבגד, יוצקים לתוכו את האנרגיה הייחודית שלנו. ומה מסמל הבגד? את המסרים שאנחנו רוצים להעביר. והם מהדהדים החוצה ללא מילים אלא דרך בחירת הבד, הצבע, תנועת הגוף.
מה זה אומר בפועל?
זה אומר שאני כהורה מלמדת את הילד שלי ערכים, דרכי התנהגות, דרכי תגובה ודרכי התמודדות באופן בלתי מילולי.
לא דרך נאומים, או דיבורים. לא דרך הענשות, איומים או משמעת אלא בדרך ההתנהגות והתגובה שלי למצבים שונים.
מודלינג הוא בסיס איתן לויסות רגשי, אצלנו ואצל הילדים- איך?
באופן ממש ישיר כי בסוף, אחרי הנאומים והדיבורים מה שיעזור לנו ללמד את הילד שלנו ויסות רגשי, זה האופן בו נדגים להם ויסות רגשי, האופן בו אנחנו נגיב לארועים המאתגרים את העולם הרגשי שלנו.
אז מתי בעיקר עולה הצורך במודלינג, ואיך עושים את זה?
על כך בפרק הבא.
 
לעוד פרטים ומידע אודות הקורס:
ש.ב.ת הורים- קורס להורים לילדים המתמודדים עם קשיי ויסות (חוש/רגשי)
 
ל"חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"- הקבוצה בפייסבוק
 

הפרק הזה הוא פרק מאד אישי עבורי. והוא נוגע בי במקומות מאד עמוקים. אתגרי התקופה מעלים בתוכי כל הזמן את הדיון בשאלת הממשק בין הפרט והחברה. מה תפקיד שלנו כפרטים, מה האחריות שאנחנו נושאים עימנו כחלק מחברה, מקהילה.  אם יש משהו שנחשף בעוצמות גבוהות בתקופה הזו היא המחויבות החברתית, האיכפתיות ושותפות הגורל שמתקיימת בתוכנו כפרטים. הרצון לפעול למען השינוי, למען הרווחה החברתית, למען החינוך, למען הילדים וההורים, למען כולנו.
מעין הבנה שאנחנו אחראיים לגורלנו, ושיש לנו את הכוח וגם את החובה הערכית המוסרית לפעול למען שינוי, כזה שיבוא מבחוץ פנימה, מהרחוב אל המשרדים הממשלתיים.
אחד האנשים היותר מרתקים שמנסה לעשות בדיוק את זה הוא אבי קמינסקי.
אבי התחיל את הדרך כמורה ורכז חברתי בתיכון באילת, הפך למנהל בית ספר, ובין השנים 2000 ל-2022 שימש כיושב ראש איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, איגוד שהפך בתקופתו לפקטור משמעותי במשרד החינוך, גוף מקצועי ושותף בקבלת החלטות לכל שר חינוך וראש רשות מכהן.
כיום הוא חבר הנהלת האגוד, מייעץ לרשויות מקומיות בנושאים חינוכיים ומרצה במכללות בנושא רשויות מקומיות בנושא חינוך וקהילה.
אבי הוא גשר. גשר בין התהליכים המתקיימים במסדרונות הממשלה לבין החיבור שלהם לשטח.
אז הזמנתי אותו כדי לספר לנו על מה באמת מציעות התוכניות הממשלתיות לנו- ההורים והילדים, מה היתכנות שלהם, ומה התפקיד שלנו בתוך זה.
 
 
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
 
 
 
 

מריבות, מאבקי כוח, התפרצויות זעם, אי שקט.. כולנו, כהורים, כילדים מכירים את ההתנהגויות האלה. והן מתסכלות, ושוחקות, ומעסיקות אותנו ובעיקר גורמות לנו לשאול:
אבל למה? למה אתה מתנהג ככה? הרי אנחנו נותנים לך כל מה שאתה צריך ומבקש, ואנחנו נוכחים, ואתה אהוב כל כך וחשוב לנו - אז למה?
והשאלה נותרת לרוב ללא תשובה. כי הרי, הילד לא באמת יודע להסביר למה הוא מתנהג כפי שהוא מתנהג.
אז אנחנו מחפשים פתרונות, ומשנים את דרך התגובה שלנו- לרוב בהתחלה באים בטוב, בהכלה, מנסים יותר בתקיפות, מציבים גבולות, מענישים.. אבל שום דבר לא משתנה.
למה זה קורה? משתי סיבות עיקריות.
האחת- היא כי השאלה שאנחנו שואלים לא נכונה.
והשנייה- כי השאלה שלנו מופנית לגורם הלא נכון
במילים אחרות- לשאול את הילד למה הוא מתנהג כך לא יוביל אותנו אל התשובה.
לעומת זאת- לשאול את עצמנו מה מוביל את הילד להתנהג כפי שהוא מתנהג, זו שאלה שעשויה לעורר בנו התעניינות, חקירה, ניסיון אמיתי להבין. ואלה יכולים לעזור לנו להגיב בדרכים מקדמות ומיטיבות.
 
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
 
 
 
 

שנות הגיל הרך הן שנים מעצבות. הן אלה המשפיעות על הגדרת הזהות של הילדים שלנו. ככאלה יש לנו חובה- ערכית, מוסרית, לתת לתינוקות ולילדים שלנו את כל מה שהם זקוקים לו על מנת שיגדלו כמבוגרים תורמים ונתרמים על ידי החברה, הקהילה בהם הם חיים.
הצרכים של שכבת הגיל הזו מרובים- הצורך בביטחון, הצורך להראות, להיות מובן, הצורך להיות שייך, עצמאי ונפרד.
אחד המרכיבים הכי חשובים ומעצבים בגילאים אלה הוא מרכיב הקשר. הקשר עם דמויות משמעותיות המלוות את הילדים לאורך השנים. ולנו צריכה להיות השאיפה שהילדים שלנו יהיו עטופים בדמויות כאלה, שיטביעו חותם בחייהם. דמויות משמעותיות, משפיעות, מעצבות.
לצד העובדה הטבעית שאנחנו ההורים הדמויות הכי קרובות ובעלות משמעות עבור ילדנו, ישנן עוד דמויות כאלה בחייהם. סבא, סבתא, אחים, לפעמים חברים קרובים של ההורים..
אבל, מי שבאמת נמצא עם הילדים שלנו לאורך היום, מי שמעורב בחייהם, צופה ומתבונן בהם ומכיר אותם על כל רבדיהם הן הצוות המחנך במסגרות החינוכיות. הגננות, המטפלות, הסייעות. וככאלה הן ראויות להשקעה המירבית שלנו בהן.
תחום הגיל הרך רווי אתגרים מקצועיים, ניהוליים, אישיים. ובשנים האחרונות קמו מיזמים רבים במטרה לתת מענה לצרכים הכה ייחודיים של מסגרות החינוך בגיל זה. רשת גני ניוטון הוא אחד המרגשים בהם.
אז הזמנתי את מתן מלכא- יזם, שותף מייסד בקרן גריט מיינד ומנכ"ל רשת ניוטון, לספר לנו על המיזם, האתגרים והייחודיות של גני ניוטון
עוד מידע על גני ניוטון תמצאו כאן: 
 
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.
 
 
 
 

אם אשאל אתכם אילו צרכים יש לילדים, אני בטוחה שתגידו ובצדק שתינוקות וילדים זקוקים לשייכות, אהבה, ביטחון, איזון, תמיכה. זוהי כמובן רק רשימת צרכים חלקית אבל אפשר להגיד שהיא אוניברסלית. כל הילדים בעולם זקוקים לאותם הצרכים.
לצד רשימת הצרכים האוניברסלית, כל ילד הוא ייחודי ולכל אחד צרכים משלו, אותם הוא מבטא בדרכים מגוונות- דרך התנהגות, דרך רגשות, דרך תחושות.
ומה תפקדנו ההורים? כמובן, לעשות את המיטב שאנחנו מסוגלים על מנת לספק לילדים שלנו את הצרכים שהם זקוקים להם. סיפוק צורך הוא כמו חתיכה חסרה בפאזל. כשהוא חסר, התמונה לעולם לא שלמה..
לילדים יש צרכים שלא פעם עלולים להתנגש זה עם זה וזה יכול להיות מאד מבלבל לנו ההורים.. למשל הצורך בשייכות לעומת הצורך באוטונומיה. מצד אחד הצורך להיות חלק ומצד שני לפעול לגמרי להגדרה עצמית ועצמאות.
צמד הצרכים הזה הוא אחד המרכזיים ביותר בהתפתחות התינוק והילד ואם נבין אותו ואת האופן בו נוכל למלא אותו חלק גדול מאד מהקונפליקטים שלנו עם הילדים פשוט יעלם.
שייכות ואוטונומיה עבורי הן שתי משפחות צרכים. כל אחת מהן מורכבת מצרכים אחרים שהתוצאה הכוללת שלהם מאפשרת לילד להרגיש שייך ובתוך חווית השייכות, לבטא את הייחודיות שלו. שייך ונפרד בו זמנית.
בפרק הזה אני מדברת על הצרכים הללו ועל הדרכים למילויים ואני ממש מקווה שתהנו.
 
איזה כיף שהגעתם לכאן.
אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות:
אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il
מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר.
מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים"
וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.