על החיים ועל המוות - עם דפנה לוי

Daphna Lewy

״על החיים ועל המוות״ הוא מקום לשיחות והרהורים על מוות ואבל - שיחות שאינן בהכרח עצובות, כי הרי הניסיונות שלנו להבין את המושגים המשונים האלה מובילים לעתים קרובות לערבוביה של רגשות, שיש בה כמובן גם צחוק. דפנה לוי משוחחת עם אורחות.ים על חוויות אֵבֶל אישיות, זיכרונות מאנשים אהובים ועל האופן שבו כל אלה מוצאים את דרכם אל היצירה שלהןם. לוגו: לירון כהן Music: Woke up This Morning by Till Paradiso

  1. 17h ago

    197. שאול אולמרט

    שאול אולמרט זוכר שהופתע, נדהם ממש, כשגיבורים בספרי הרפתקאותשקרא בילדותו לא ניצלו מהסכנות שארבו להם אלא מתו. ואחר כך זה קרה כמובן גם בחיים, אבל שם זה היה פחות מפתיע והרבה יותר כואב, עד שלא הייתה לו ברירה אלא להדחיק ובמשך שנים להתמודד עם המוות הזה רק בחלומות. ספרו ״גוטפרוינד״ מוקדש לחבר נעוריו גדי, מי שמערכת היחסים איתו הייתה מסעירה ותובענית ומטלטלת ובוערת ממש כך שבסופושל דבר לא נותרה לו ברירה אלא להינתק ממנה ולהמשיך בחייו במקום אחר, רחוק. עשר שנים אחרי שגדי התאבד הוא הבין שהוא הוא הילד שרודף אותו בחלומות והחל לכתוב עליו, ואף שהתוצאה אינה נאמנה למציאות, היא נאמנה לרגשות ולהתלבטויות ובמובן הזה, הוא אומר, מדובר בספר אמיתי מאוד. השיחה שלנו מתחילה בחבר אחר, שגם הוא מת בגיל צעירמאוד, ומערכת היחסים איתו הייתה עבור שאול מפגש ראשון עם המוות ועם החיוניות שהוא מעניק לחיים. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   מוזמנותים לבדוק גם את הפודקאסט הנוסף שלי ״שתי אצבעות מציון״. את שם הפודקאסט קורא הפעם עמית אולמן. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

  2. Jul 17

    196. איתמר אורלב

    איתמר אורלב לא חלם בילדותו להיות סופר. הוא ליקטעקרבים ועכבישים ורצה להיות חוקר חיות באפריקה. אלא שמשהו כנראה חלחל לתוכו – אולי עבר בגנים – מאביו, הסופר אוּרי אורלב, שיום אחד גם הפקיד בידו קלטות ובהן סיפור חיים מטלטל שהפך להיות רומן הביכורים עטור הפרסים והמחמאות של איתמר, ״בנדיט״. איתמר, המתגורר בברלין, עיר שאביו נשבע לשנוא אבל לא יכול היה לעמוד בשבועה הזו, עסוק בימיםאלה בכתיבת ממואר ועריכה מחודשת של אחד מספריו של אביו. הוא אומר שמעולם לא הייתה ביניהם אינטימיות, והאהבה בין האב לבנו באה לידי ביטוי בצורות אחרות לגמרי. את רגעי הקרבה הגדולים ביותר עם אבא הוא חווה דווקא אחרי מותו, כשבא להיפרד ממנו, ויכול היה לגעת, ללטף ולחבק את גופו בידיעה שזו בעצם ההזדמנות האחרונה שלו.   ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם). האזינו גם לפודקאסט הנוסף שלי, ״שתי אצבעות מציון״. את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

  3. Jun 19

    194. דנה לובינסקי

    כשסבתא של המשוררת דנה לובינסקי אמרה לה שהיא אוהבת פילים, כיהם זוכרים הכול, היא הבינה שהיא מפקידה אותה על הזיכרונות שלה, זיכרונות מכל הסוגים ומכל העוצמות. אלה מצאו את דרכם במהלך השנים לשיריה של דנה, וגם לסיפורים שהיא מספרת לילדיה. אבל זו לא הדרך היחידה שבה דנה מתמודדת עם הגעגועים לסבתא. סבתא הניה היא במידה רבה הנמענת שאליה היא כותבת. וכאדם יוצר, וגם כפסיכולוגית קלינית, היא מכירה היטב את האפשרות לשמר את אותו פן של קשר אינטימי שמתקיים בעולמנו הפנימי. השיחה שלנו היא שיחה פשוטה על קשר עמוק בין נכדה לסבתה, ועל הצורך לבטא אותו גם בימים שבהם מידת הכאב שמסביב כאילו דוחקת בנו לשכוח ולמחוק את הפרידות הצפויות הללו. ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).  את הפודקאסט הנוסף שלי, ״שתי אצבעות מציון״, אפשר למצוא כאן. את שם הפודקאסט קורא הפעם: עמית אולמן. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

  4. Jun 5

    193. ארז חרודי

    אביו של הצלם והאמן והאקטיביסט ארז חרודי נהרג במלחמת ששת הימים, כשארז היה בן שש בלבד. התלבטתי רבות לפני שפניתי לארז בבקשה לראייןאותו, משום שמאז הולדת הפודקאסט הזה, לפני כארבע שנים וכמאתיים פרקים, לא נגעתי בשכול הצבאי. למעשה, רציתי במפורש ליצור מקום שבו אפשר לדבר על האבל הפרטי, שאין לו במה ציבורית, שאינו מוזכר בעיתונים ואין לו ימי זיכרון לאומיים, מקום מיוחד לשיחות על הרגשות וההתמודדויות, וגם הנחמות, כשיש כאלה, בעקבות מקרי מוות שחלקם צפויים לגמרי, טבעיים כפי שנהוג לומר, ובכל זאת הם משנים את חיינו. ואף על פי כן פניתי לארז, משום שהעשייה האמנותית שלו מראשיתה משולבת בהתייחסות אחרת לגמרי לשכול הצבאי, ליתמות שלו אבל מעבר לה לאופן שבו המדינה מפארת ומהללת את מתיה. ואת העמדה הזו שלו רציתי מאוד לשמוע.   ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם)   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונה גרשון תלמי Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

  5. May 22

    192. נטעלי גבירץ

    ישנם סופרים שכותבים על מוות כעל סוף דבר. נטעלי גבירץ כותבת עליו כעל נוכחות, עיקשת ולא תמיד שקטה, כזו שמתיישבת ליד שולחן האוכלביחד עם המשפחה ומחלחלת לתוך השפה והזיכרונות. יש לכך בוודאי קשר לעובדה שסבתא שלה, וגם אמה של הסבתא, שתיהן מתו בלידה שבה מת גם התינוק, ושני האירועים הללו הספיגו את המורשת המשפחתית בלא מעט חרדות. ולא פחות מזה יש לכך קשר למותה של גיסתה, אופירה, שהייתה לדבריה דודה משמעותית מאוד לילדיה, ולקושי הגדול לתווך את האובדן הזה לילדים. ומאחר שנטעלי מאמינה גדולה בכוחה של הספרות להשליט סדר בכאוס הזה של החיים והמוות, לא הופתעתי לשמוע ממנה שהאזנה לפרקים בפודקאסט הזה ממש –״על החיים ועל המוות״ – הייתה חלק חשוב בתחקיר שלה, לקראת הכתיבה אבל גם לקראת אירועי החיים.     ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קוראת הפעם רונית כפיר Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

  6. May 8

    191. יעל לביא

    כשיעל לביא הייתה קטנה היא הייתה בטוחה שכולם בעולם מכירים זה את זה. כשהלכה ברחוב עם אבא, אריק לביא, כולם הכירו אותו והוא דיבר בשמחה עם כולם. אבל רק מעטים הכירו את סיפור ילדותו הקשה והעצוב של אריק, ומעטים עוד יותר ידעו שהוא חולה ושבמשך שנים רבות הבית כולו, כך מספרת יעל, ״היה מגויס למשימה אחת: לשמור את אבא בחיים״. את הסרט ״למה לא אמרת לי״ היא יכלה לעשות רק אחרי מותו של אריק, ובעצם, הסרט – המבוסס על מסע בגרמניה שערכה עם אחותה נועה ועם אמן, שושיק שני – הוא, לדבריה, שיר אהבה לשני הוריה. שוחחתי עם יעל, שהיא מגישתטלוויזיה וכתבת מלחמות עטורת פרסים החיה בניו יורק, על הקשר הקרוב מאוד שהיה לה עם אביה ועל הקושי הגדול להפנים את עובדת היעדרו.   בתוך שיחתנו, שיחה שמלאה גם בעליצות של מי שלפתע פגשועוד מישהי שגדלה במשפחה יקית, משובצות גם טעימות זעירות מאוד מהפתיחה למחזה ״הו הו יוליה״ מאת אפרים קישון, שהיה שלאגר אדיר בישראל וגם בגרמניה, בכיכובם של אריק ושושיק. את המחזה כולו אפשר לראות כאן.     ⁠⁠עקבו אחר הפודקאסט בפייסבוק⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ (ותוכלו גם לכתוב לי שם).   את שם הפודקאסט קורא הפעם: אורן נאמן. Logo: ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Liron Cohen⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠ Music: Woke Up This Morning, by ⁠⁠⁠⁠⁠⁠⁠Till Paradiso⁠⁠⁠⁠

Ratings & Reviews

5
out of 5
9 Ratings

About

״על החיים ועל המוות״ הוא מקום לשיחות והרהורים על מוות ואבל - שיחות שאינן בהכרח עצובות, כי הרי הניסיונות שלנו להבין את המושגים המשונים האלה מובילים לעתים קרובות לערבוביה של רגשות, שיש בה כמובן גם צחוק. דפנה לוי משוחחת עם אורחות.ים על חוויות אֵבֶל אישיות, זיכרונות מאנשים אהובים ועל האופן שבו כל אלה מוצאים את דרכם אל היצירה שלהןם. לוגו: לירון כהן Music: Woke up This Morning by Till Paradiso