לומדים תורה עם הרב שמואל רסקין

הרב שמואל רסקין
  • 5.0 (1)
  • Education

שיעורי הרב שמואל רסקין, כותב, מרצה ומחבר ספרים במחשבת ישראל. שליח חב"ד בשיכון ותיקים ושכונת נווה רמז, חולון.

  1. 3d ago

    המסמך המרגש שהשתמר 900 שנה | פרק 38 | מסיני ועד AI

    במשך מאות שנים נחשב פירוש המשנה לרמב"ם לפרויקט שבוצע בנעוריו, חיבור ראשוני שלעיתים נזנח או ספג ביקורת מצד פוסקים בולטים בטענה שאינו מדויק. אולם תגלית מדעית והיסטורית יוצאת דופן בדורות האחרונים הפכה לחלוטין את הקערה על פיה: כתב היד המקורי של הרמב"ם בעצמו התגלה, וחשף כיצד עבד הרמב"ם על חיבורו לאורך כל ימי חייו. כיצד תרגומים לקויים מערבית-יהודית גרמו לגדולי ישראל להטיל ספק בדיוקו של הספר? מהם הציורים המקוריים ששרדו רק בכתבי היד והורדו בדפוסים? ואיך הפך פירוש קלאסי למשנה למבוא היסודי ביותר לעולמות האמונה והתורה שבעל פה? בפרק זה נצלול אל מאחורי הקלעים של החיבור הראשון והאחרון של הרמב"ם. 📌 מה נלמד בשיעור? • המבנה והמטרות: ארבע התועליות שהגדיר הרמב"ם עבור לומדי המשנה. • שפת הסתרים: מדוע נכתב הפירוש בערבית-יהודית ואיך השפיעו התרגומים על יחס הפוסקים אליו? • הקולופון של הנכד: החרם המשפחתי שהטיל בן-נינו של הרמב"ם על מכירת כתב היד. • מהדורא בתרא חיים שלמים: הגילוי שחשף כי הרמב"ם מחק, תיקן והוסיף הגהות בכתב ידו עד יום מותו. • השרטוטים האבודים: הציורים המקוריים של הרמב"ם – מצורת המנורה ועד מבנה בית המקדש.

  2. 3d ago

    מאישור נישואין ועד פילגש בגבעה - האירועים שיצרו את ט"ו באב | מושגים ביהדות

    רוב הציבור מכיר את טו באב כ"חג האהבה" שנוצר בעיקר עבור חלונות הראווה והחנויות, אך מאחורי התאריך הזה מסתתר אחד הימים הנעלים והעמוקים ביותר בלוח השנה העברי — יום שחז"ל השוו בגדולתו ליום הכיפורים. בשיעור זה מפרק הרב שמואל רסקין את המושג "15 באב" דרך משנה והגמרא במסכת תענית. מאיסור נישואין בין השבטים ועד פרשת פילגש בגבעה, מביטול גזירת מתי מדבר ועד לשידור חוזר של היסטוריית עם ישראל — כיצד דווקא הנפילה והריחוק של תשעה באב הופכים לריקוד המעגלי והמאחד של חמישה עשר באב? 📌 מה נלמד בשיעור? למה אומרים חמשה עשר באב ולא ט"ו באב: ההבדל הלשוני והזהירות מ"יניקת החיצונים". המשנה בסוף תענית: המחול בכרמים, שאילת הכלים והקשר הבלתי צפוי ליום הכיפורים. ביטול החרמות ההיסטוריים: התרת השבטים לבוא זה בזה והסיפור הדרמטי של בנות צלפחד ופילגש בגבעה. הסוד של מתי מדבר והלוח העברי: איך גילו בני ישראל במדבר שהגזירה התבטלה? תבר מגל ותקופת הלימוד: משמעות ירידת כוח החמה והתוספת בלימוד התורה. סוד הריקוד וה"קרהוד": מנוסחה של התרחקות לצורך התקרבות בעבודת השם.

  3. 5d ago

    "תמיד לא חסר לנו" אבל המקרר ריק | לפרשת עקב

    רובינו מברכים את ברכת המזון כמעט על אוטומט, אך עיון מעמיק במבנה הברכות מציף תעלומה מרתקת: למה הברכה הראשונה מתארת מציאות אידיאלית שבה "תמיד לא חסר לנו", בעוד הברכה השנייה עוברת ללשון הודעה על מציאות מורכבת של יגיעה? ואיך קשורות הברית והתורה לברכה על האוכל שזה עתה אכלנו? בשיעור לפרשת עקב, הרב שמואל רסקין צולל למבנה העומק של ברכת המזון – ממנהיגותו של משה רבינו והמן במדבר, דרך הכניסה לארץ בימי יהושע ועד לתיקון ברכת "הטוב והמטיב" לאחר חורבן ביתר. מסע בין קבלה, היסטוריה ופסיכולוגיה רוחנית שמגלה איך הריקנות והקושי של הגלות הופכים למקור הכוח הגדול ביותר. 📌 מה נלמד בשיעור? • הפער בין השמיים לארץ: למה משה רבינו תיקן ברכה אחת ויהושע בן נון תיקן ברכה שונה לחלוטין? • מהי הודאה אמיתית? ההבדל הדק בין הסכמה להבנה, ולמה דווקא כשקשה לנו אנו נדרשים להודות. • הסוד של ברית ותורה: מועדון הקשר היחיד שמחבר את הרוחני עם החומרי בתוך עבודת יום-יום. • ירושלים כאיזון המוחלט: איך השבת ובית המקדש מרוממים את השליחות החומרית שלנו בעולם? • הטוב והמטיב מגנזי הגלות: הכוח הייחודי שמגלה עם ישראל דווקא מתוך המשברים והחורבן.

  4. 6d ago

    פרשני המשנה | פרק 37 | מסיני ועד AI

    האם המשנה נועדה להיות ספר בפני עצמו, או שהיא חסרת משמעות ללא התלמוד? לאורך כל ההיסטוריה, הוגים ופרשנים ניסו לפצח את הקוד של הקודקס הקצר שערך רבי יהודה הנשיא. בעוד חלקם ראו בה רק בסיס לפלפול הגמרא, אחרים הקדישו את חייהם לפענוח מילולי, מחקרי והלכתי של המשנה כטקסט עצמאי. בפרק זה בסדרה "מסיני ועד AI", נצא למסע מרתק בעקבות מפרשי המשנה הגדולים. מפירושים עתיקים שנגלו בגניזת קהיר, דרך חכמי פרובנס ובעלי התוספות ועד למהפכות הלשוניות והנוסחאיות של תקופת הדפוס — נבין איך הטקסט הבסיסי של תורה שבעל פה הפך למפתח להבנת היהדות כולה. 📌 מה נלמד בשיעור? פירוש הגאונים שנחשף בגניזת קהיר והמקורות הארץ-ישראליים. מדוע הראב"ד והר"ש משאנץ נדרשו לכתוב "גמרא חדשה" למסכתות הקשות? כיצד מפעל התרגום של הרמב"ם שימר את שמות הצמחים והכלים עד ימינו? המהפכה של הרע"ב: הסוד מאחורי הפירוש הידידותי ביותר למשנה. עבודת הבלשות של 'מלאכת שלמה' בבירור נוסחאות מדויקות. המאבק של המהר"ל מפראג וה'תוספות יום טוב' להחזרת עטרה ליושנה.

  5. Jul 21

    הבעיה של הדתיים מבית | לפרשת ואתחנן

    מה המרחק בין אמונה מופשטת לבין "דעת" חיה, ואיך דווקא הנפילות הגדולות בהיסטוריה הולידו את הקומות הרוחניות העמוקות ביותר? לקראת תשעה באב, השיעור צולל אל תעלומה בקריאת התורה של היום: מדוע בחרו חז"ל לקרוא דווקא פסוקים מפרשת ואתחנן, ואיך מציע ספר התניא מענה עמוק למלכודת ה"שגרה הדתית" ולטלטלות הדור המודרני? מצוואת דוד המלך לשלמה בנו, דרך המחלוקות הפילוסופיות על מצוות האמונה, ועד התמודדות עם תהליכי העומק של ימינו — השיעור משרטט את המסע מתודעת גלות לתודעת גאולה פנימית. 📌 מה נלמד בשיעור? • התעלומה של תשעה באב: מדוע קוראים בתורה על "כי תוליד בנים" ולא פסוקי תוכחה מפורשים? • אמונה מול דעת: האם ניתן לצוות על אמונה, ומהי ה"דעת" לפי הרמב"ם והאברבנאל? • אזהרת דוד לשלמה: הסכנה שבלהיות "דתי מבית" והחובה ליצור קשר אישי וחי עם בורא עולם. • מנגנון הנפילה והצמיחה: כיצד חורבן המקדש, גירוש ספרד והמודרנה הולידו תורה עמוקה יותר? • החיסון למודרנה: מדוע שמירת מצוות מעשית בלבד אינה מספיקה כיום ללא פנימיות התורה?

  6. Jul 15

    כך כותבים משנה | פרק 36 | מסיני ועד AI

    כשמדפדפים בדפי המשנה, המבנה שלהם עשוי להיראות מתסכל למי שמחפש קודקס משפטי מסודר. במקום הגדרות ברורות, עקרונות יסוד או כללים מופשטים, אנחנו נתקלים שוב ושוב ברשימות ארוכות של מוצרים, חומרים ומקרים ספציפיים. מדוע בחר רבי יהודה הנשיא לנסח את מפעל חייו דווקא בצורה הזו, ואפילו להשמיט חוקים בסיסיים כמו עצם החובה להדליק נר שבת? בפרק ה-36 של סדרת "מסיני ועד AI", אנחנו צוללים אל תוך הריתמיקה הפנימית של המשנה דרך אחד הפרקים המוכרים ביותר – פרק "במה מדליקין" במסכת שבת. נגלה כיצד המילים הקדמוניות עברו ברצף דורי מדויק, עד כדי כך שחכמי המשנה והגמרא בעצמם נאלצו לחקור מהי המשמעות הריאלית של החומרים שהם שיננו. דרך סיפורם המרתק של אילפא ורבי יוחנן, נבין כיצד צומצם עולם שלם של כללים לתוך רמזים ותמציות, ואיך הלחן והמשקל שימשו ככלי הטכנולוגי המתקדם ביותר לשימור הידע האנושי והאלוקי. 📌 מה נלמד בשיעור? מדוע המשנה פותחת תמיד מ"שלב ב'" ומשמיטה את יסודות ההלכה הגלויים? ההוכחה ההיסטורית: כששמואל נאלץ לשאול את יורדי הים מה פשר המילים ששינן במשנה. הנדסת זיכרון: מדוע הניסוח הריתמי והחזרתיות של המילה "ולא" קודמים להבנת הטקסט. ההבדל המהותי בין המשנה כקודקס משפטי לבין היותה מנוע לעיון, פלפול וצמיחה. המבחן של אילפא: האם באמת כל התורה שבעל פה כולה מקופלת ברמזי המשנה? סוד המנגינה האבודה של המשניות וכיצד היא מסבירה חסרונות מכוונים בטקסט.

  7. Jul 15

    למה חסידים רוקדים דווקא בשבת הכי עצובה בשנה? | מושגים ביהדות

    תשעת הימים שבין ראש חודש אב לתשעה באב נתפסים בזיכרון היהודי כימים של אבלות עמוקה, הגבלות קפדניות ואיסורים הלכתיים. אך דווקא בשיא האפלה הזו, רגע לפני היום הקשה בשנה, מגיעה שבת מיוחדת במינה – שבת חזון – ומחוללת מהפך תודעתי מדהים. בעוד שבקהילות עבר נהגו להחמיר באבלות גם בשבת זו, תנועת החסידות הפכה את הקערה על פיה וגילתה בה שמחה עצומה של גאולה. בשיעור עמוק ומרתק זה, הרב שמואל רסקין צולל אל עומק ההגדרות ההלכתיות והפנימיות של ימי בין המצרים. דרך סיפורו של מייסד החסידות, משל "החליפה השלישית" של הסניגור של ישראל, ועד לאבחנה קיומית חדה על תחושת המחנק שבגלות – השיעור מציע מבט חדש לחלוטין על האבלות שלנו: היא אינה התרפקות על העבר, אלא זעקה קולנית אל עבר העתיד והפוטנציאל האמיתי שלנו שלא בא לידי ביטוי. 📌 מה נלמד בשיעור? • ההבדל התרבותי של הרחיצה: כיצד השתנתה הגדרת הרחיצה והמקלחת במאות השנים האחרונות ואיך זה משפיע על ההלכה? • ההיפוך החסידי של שבת חזון: מדוע תלמידי הבעל שם טוב הפכו את השבת העצובה לשבת השמחה ביותר בשנה? • עדות השקר ההיסטורית: כיצד האשמה שקרית על אכילת בשר וריקודים בתשעה באב הובילה לחרם על החסידים? • משל החליפה השלישית של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב: למה בית המקדש השלישי נמשל דווקא לבגד שתפור למידותינו ולא לבית? • הפרדוקס הקיומי של הגלות: איך החיים המוגבלים שלנו בגלות דומים למנוע של מטוס פנטום שהורכב בתוך מכונת כביסה? • הסיבה האמיתית לאי-אכילת בשר: מדוע בשבעה על קרוב משפחה מותר לאכול בשר, ודווקא בתשעת הימים הדבר נאסר?

  8. Jul 15

    בידוד בינלאומי - קללה או מקור הכוח? | לפרשת דברים

    מגילת איכה נפתחת באחת המילים המצמררות והמסתוריות ביותר בתנ"ך: "אֵיכָה". אולם, במבט פנימי של תורת החסידות והקודים של הקבלה, מתברר כי המילה הזו – שנושאת עמה את כאב החורבן והגלות – טומנת בחובה דווקא את זרע הגאולה העתידית ואת המפתח לבניינו של בית המקדש השלישי, שלא ייחרב לעולם. בשיעור עומק מיוחד לחודש אב, אנחנו מפענחים את המושגים "איכה" ו"בדד" – החל מחטא עץ הדעת, דרך נגעי המצורע ועד לנבואת בלעם. נבין כיצד דווקא מתוך ה"ריקנות" והעבודה במסירות נפש שמעבר להיגיון לאורך 2,000 שנות גלות, נבנה קומה אחר קומה בית מקדש נצחי שלא תלוי במגבלות העולם הזה. 📌 מה נלמד בשיעור? מדוע לעתיד לבוא נקרא את מגילת איכה דווקא מתוך שמחה ובכי של התרגשות? הקוד הקבלי של המילה "איכה": כיצד היא מורכבת מחיבור של מציאות חלולה והסתלקות השכינה? ההבדל הדק והעצום שבין "לבד" לבין "בדד" במקורות. כיצד פרשת נגעי הבתים וצרעת המצורע מבשרת בעומקה על גילוי אוצרות נסתרים? מדוע משיח צדקנו מכונה בגמרא בשם המפתיע "מצורע"? הסוד של בית המקדש השלישי: מדוע הוא אינו יצירה אנושית אלא יורד בנוי ומשוכלל משמיים?

See All (264)

Ratings & Reviews

About

שיעורי הרב שמואל רסקין, כותב, מרצה ומחבר ספרים במחשבת ישראל. שליח חב"ד בשיכון ותיקים ושכונת נווה רמז, חולון.

Information

You Might Also Like