הינשוף - כלכלה מנהיגות ואסטרטגיה לישראל

לירון רוז

שיחות בגובה העיניים עם האנשים הכי מעניינים בישראל ליצירת קשר: https://www.lironrose.com/

  1. Jul 26

    לוגן לבקוב: למה היהודים בארה"ב פוחדים להיות עצמם ? האמת על החיים כאמא בניו יורק

    לוגן לבקוב היא מחברת ופרשנית תקשורת מובילה מניו יורק, כמי שמגיעה ממשפחה ציונית רב-דורית, היא מנתבת בשנים האחרונות את הבמה הציבורית שלה להסברה יהודית גלויה וללא התנצלות, נלחמת באופן פעיל באנטישמיות ומעודדת מנהיגות יהודית גאה. כתושבת ניו יורק מזה למעלה משלושה עשורים, לבקוב מציגה בגאווה את זהותה במרחב הציבורי – בין היתר באמצעות קעקוע מפורסם של תיאודור הרצל על זרועה כאתגר מול ניסיונות השתקה, ובמקביל מנהלת תוכניות שמביאות מנהיגי סטודנטים לישראל כדי להיאבק בעיוותים בתקשורת. 5 תובנות מרכזיות מפודקאסט זה 1. האנטישמיות היא מערכתית וקדמה ל-7 באוקטובר תובנה מרכזית היא שהעוינות שאיתה מתמודדים סטודנטים ומוסדות יהודיים בניו יורק ובקמפוסים של המכללות לא הופיעה פתאום מכלום; היא מבעבעת באופן שיטתי כבר למעלה מעשור. לוגן מציינת כי תנועת ה-BDS והז'רגון הפרוגרסיבי של זכויות האדם משמשים מזה זמן רב כ"מעקף" או כהסוואה להכנסת מוטיבים אנטישמיים עתיקים ללב הקונצנזוס. 2. המשקל הכבד של "שריון התפוצות" לוגן מציגה מטאפורה עוצמתית לגבי המחיר הרגשי של היותך מיעוט במערב. החיים בסביבה מקוטבת כמו ניו יורק דורשים מיהודים לעטות "שריון" תודעתי כבד כדי להגן על עצם זכותם להתקיים. עריכת ביקור בישראל – או אפילו עלייה למטוס של אל על – מאפשרת פורקן פסיכולוגי עמוק, שבו האדם כבר אינו נתפס כ"אחר", אלא יכול פשוט להיות וחלק מהרוב. 3. הכישלון של הגישה היהודית-אמריקאית לזהות השיחה מעבירה ביקורת על הדרך שבה מוסדות יהודיים בארה"ב חינכו את הנוער. על ידי מסגור היהדות כדת או פרקטיקה דתית בלבד, ולא כלאום, אתניות או שבט, יהודים חילונים רבים חשו מנותקים ממורשתם. ואקום זה הוביל רבים לאמץ פרשנות דוגמטית של "תיקון עולם", תוך הקרבת ביטחון קהילתם שלהם על מזבח הצדק החברתי הפרוגרסיבי, רק כדי להיחשב "טובים" בעיני עמיתיהם העוינים. 4. חתרנות אידיאולוגית בפוליטיקה המקומית ובתקשורת הדוברים מנתחים את עלייתם של פוליטיקאים מהשמאל הרדיקלי המקומי (כמו חבר האספה של מדינת ניו יורק זהראן ממדאני) ומשפעת "הסקוואד" (The Squad) בקונגרס. הם טוענים כי דמויות אלו נשענות במידה רבה על מצע אנטי-ישראלי כדי למשוך מצביעים צעירים ובעלי תחושת מגיעות (entitlement) הדורשים סיפוקים מיידיים ללא ה"חריצות והחרישות" (hustle) המסורתית של החיים בניו יורק – וכל זאת תוך שהם זוכות לחיבוק ולנורמליזציה מצד גופי התקשורת המרכזיים. 5. חוויה מכלי ראשון היא הנרטיב הנגדי האולטימטיבי התובנה האחרונה מדגישה כי הקיטוב של התקשורת הממוסדת אינו מחזיק מעמד מול ניסיון אישי. על ידי הבאת מנהיגי קמפוסים שאינם יהודים ובני נוער יהודים לישראל כדי לחוות מקרוב את המודרניות, הגיוון והתרבות הישירה שלה, הפעילים בונים מגן איתן מפני דיסאינפורמציה. כפי שלוגן מסכמת, הדרך הטובה ביותר להגן על המדינה היהודית היא פשוט "לבוא ולראות בעצמך". המסר המרכזי של פודקאסט זה הוא שגל האנטישמיות הגואה במערב – אשר לעיתים קרובות מוסווה כ"אנטי-ציונות" פרוגרסיבית – מחייב את יהודי התפוצות להפסיק לנסות "להתכווץ" או להתאים את עצמם למרחבים שדוחים אותם. במקום זאת, עליהם להתחבר ללא התנצלות לזהות השבטית ולעמיות שלהם. חשיפה בלתי אמצעית לישראל ממוסגרת כנוגדן האולטימטיבי לעיוותים בתקשורת המיינסטרים, לקיטוב הפוליטי ולשחיקה הרגשית (ה"שריון") של היהודים החיים בתפוצות.

    לוגן לבקוב: למה היהודים בארה"ב פוחדים להיות עצמם ? האמת על החיים כאמא בניו יורק
  2. Jul 15

    יאיר גולן בצבא? הוא היה יכול להיות הסגן של בן גביר: דדי שמחי פותח הכל בראיון ללא פילטרים

    דדי שמחי הוא מנהל מערכות מורכבות ואיש ביטחון ותיק, המביא עמו ניסיון פיקודי של 33 שנים בצה"ל, שם צמח מתפקידי שטח ועד לכהונת ראש מטה פיקוד העורף בדרגת תת-אלוף. בהמשך שימש במשך חמש שנים כנציב כבאות והצלה, תפקיד שבו ניהל כ-6,000 עובדים והוביל את המערך באירועי משבר ושריפות ענק תחת לחץ. שמחי מתמחה בניהול משברים אופרטיבי ומבקש לתרגם את יכולות הביצוע והשטח שלו אל תוך המערכת הפוליטית. הוא נמצא בשלבים סופיים של חיבור פוליטי וריצה משותפת לכנסת יחד עם בני גנץ. דדי שמחי מציע פוליטיקה של "ריאל-פוליטיק" וביצועיזם ביטחוני. השורה התחתונה שלו היא שאין יותר מקום לחרמות בפוליטיקה הישראלית (למעט המפלגות הערביות הנוכחיות בשל חוסר הכרתן במדינה כמדינת הלאום היהודי). המטרה שלו היא לאלץ הקמת ממשלת מרכז-ימין-שמאל ציונית רחבה שתטפל בבעיות הליבה של ישראל – ביטחון פנים קשוח ללא פשרות, הסדרת הגיוס ורפורמה משפטית מתונה – מתוך הבנה שפשרה היא כוח, ולא חולשה. חמש התובנות המרכזיות מהפרק: 1. שבירת הגושים והקמת ממשלה ציונית רחבה שמחי מגדיר את שיטת הגושים הנוכחית וממשלות ה-61 הצרות כמתכון לאסון שגורר את המדינה להחלטות קיצוניות, ומציע במקום זאת קואליציה רחבה של 70–90 מנדטים המבוססת על הסכמות ציוניות מרכזיות. מפלגתו החדשה תסרב לשמש "לשון מאזניים" שתשלים גוש צר לאחד הצדדים, ובמקום זאת תאלץ את המפלגות הגדולות מימין ומשמאל להתחבר סביב המועמד שקיבל את מרב הקולות והמנדטים מהציבור. 2. טיפול בפשיעה הערבית באמצעות תקנות לשעת חירום שמחי רואה בחוסר המשילות ובפגיעה בביטחון האישי משבר לאומי דחוף, ומציע להחיל תקנות לשעת חירום באזורים נגועים שיאפשרו לקציני משטרה לבצע חיפושים בבתים ללא צו בית משפט, לצד עונשי מינימום קשוחים של 5 שנות מאסר על החזקת נשק וחילוט רכוש מיידי. הוא מזהיר כי ללא שילוב היכולות הלוגיסטיות והטכנולוגיות של צה"ל והשב"כ באירוע, מאות אלפי כלי הנשק הבלתי חוקיים יזלגו מהנגב והגליל ויגיעו בסופו של דבר ישירות לפתח בתיהם של תושבי תל אביב והמרכז. 3. "יאיר גולן בצבא היה יכול להיות הסגן של בן גביר" שמחי מציג גישה פרגמטית ונטולת חרמות לפיה אין לפסול ישיבה בקואליציה אחת עם איתמר בן גביר או עם יאיר גולן, כל עוד הם מקבלים את קווי היסוד של הממשלה. בהתייחסו לגולן, הוא מציין כי הוא מכיר אותו מהשירות הצבאי כלוחם תוקפני שהאופי המבצעי שלו מזכיר את זה של בן גביר, אך מבהיר כי הוא מסתייג לחלוטין מאמירותיו הפוליטיות הקיצוניות בשנים האחרונות (כמו האמירה על "תתי אדם") וטוען כי גולן יידרש לתקן אותן. 4. שינוי תרבותי בחברה החרדית וגיוס הדרגתי שמחי מאמין שהחברה החרדית כבר החלה לעבור תהליך עומק פנימי ושהנכונות לשילוב קיימת בשטח, ולכן יש לפעול בנחישות וברגישות מבלי להשתמש באיומים קולקטיביים. הפתרון האופרטיבי שלו כולל הקמת חטיבות חרדיות ייעודיות שישמרו לאורך הגבול המזרחי וישלבו לימוד תורה עם פטרולים מבצעיים בסביבה מותאמת, לצד שלילת הטבות כספיות עודפות למי שאינו לומד או משרת בפועל. 5. רפורמה משפטית בהסכמה רחבה ולא ב"גרזן" שמחי, שהיה שותף לצירי תיווך משפטיים לפני המלחמה, מבהיר כי מערכת המשפט זקוקה לתיקון עמוק שיכלול את חקיקת "חוק יסוד: החקיקה" כדי לתחם את גבולות בג"ץ, לצד ייעול דרמטי של קצב ניהול התיקים שנמשכים שנים. יחד עם זאת, הוא מתנגד לפירוק כוחני של המערכת ומבקש לגוון את הרכב השופטים בעליון בהסכמה רחבה, תוך ביקורת על המצב הקיים שבו שופטי העליון פוסלים מועמדים שמרנים ראויים ובוחרים את עצמם כ"משפחה סגורה". צפיה מחכימה!

    יאיר גולן בצבא? הוא היה יכול להיות הסגן של בן גביר: דדי שמחי פותח הכל בראיון ללא פילטרים
  3. Jul 6

    בלי מצלמות: אור ברק על המקום הסודי בכנסת שבו הכל קורה ואיפה באמת נסגרים הדילים

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. אור ברק, בן 29 הוא יועץ פרלמנטרי בכנסת המתמקד בחיבור בין הפוליטיקה הישראלית לדור הצעיר. בעברו שירת כקצין ביחידת שדה בצה״ל. אור התחיל לעבוד בכנסת בשנת 2020, ומאז מלווה חברי כנסת כיועץ. בוגר לימודי משפטים, ומשמש יו"ר ועד היועצים הפרלמנטריים בכנסת (יש 360 כאלה, שלושה לכל ח״כ) אור מסייע לצעירים המבקשים להיכנס לזירה הפוליטית, שואף להתמודד ולהיבחר בעתיד לכנסת, ומצהיר על שאיפות ארוכות טווח בשירות הציבורי בישראל. התובנות העיקריות מהפרק: 1. הדור הצעיר כבר לא צורך חדשות — הכול עובר ברשתות אין צעירים שרואים מהדורות טלוויזיה, ועיתונים כמעט לא נקראים. המידע מגיע מטלגרם, וואטסאפ, אינסטגרם וטיקטוק — ברק עצמו חבר ב-55 קבוצות בארכיון ועוד 101 פתוחות. רשת של "כתבי שטח" בקבוצות מחליפה את וויינט וישראל היום, ומעדכנת מהר יותר. מדובר במיליון+ מצביעים צעירים, מתוכם כ-350 אלף מצביעים בפעם הראשונה. 2. הצעירים ימנים יותר — אבל השמאל דווקא טוב יותר ברשתות לדבריו הדור הצעיר "ימני בוודאות, אין עוררין" — ובכל זאת, כרגע עבודת הסושיאל הטובה יותר היא של השמאל. הדוגמה: נפתלי בנט, שמגיע לפודקאסטים (שנחתכים לרילסים) ו"יכול ללמד את כולם". הקרב על הקול הצעיר מתנהל בין נתניהו, גדי אייזנקוט ונפתלי בנט. 3. אותנטיות מנצחת הפקה — ה"שליפה" עובדת, הטלפרומפטר לא מה שעובד ברשת הן שליפות ספונטניות ולא ערוכות, לא סרטון מוקרא עם דגל מאחור. בן גביר הבין זאת ("שר הטיקטוק"). הצעירים דורשים אמינות ו"יודעים מתי עובדים עליהם" — ולכן פוליטיקאים בכירים (ראש ממשלה, שר ביטחון), שכל מילה שלהם מדודה, נתפסים כמגושמים ומבוימים. 4. הכנסת כמעט נעולה בפני צעירים — וזה הפך אותם למצרך נדיר גיל חברי הכנסת הממוצע נושק ל-60; עד המלחמה פוליטיקה כמעט לא עניינה צעירים (שהעדיפו הייטק). כך "השחקן הפוליטי הצעיר" הפך למבוקש בכל המפלגות. אבל הכניסה קשה: בליכוד יש "קבלני קולות" ומשבצת צעיר במקום 32-33 (חסרת ערך), בעוד אצל הדמוקרטים הפריימריז פתוח יותר (53 מתמודדים על 10 מקומות ריאליים, בלי שריונים). 5. הדילים האמיתיים נסגרים היכן שאין מצלמות מאחורי המליאה יש את "הפרסה" — אזור סטרילי, אסור לצלם, "ושם קורה הכול". חבר כנסת חרדי יושב עם ערבי; לדבריו עסקת ליבת לימוד התורה לא הייתה דיל ליכוד-ערבים אלא חרדים-ערבים. כשנורת ה"שידור חי" כבויה — יריבים מסתדרים; כשהמצלמות נדלקות — מתחילות הצעקות. גם חדר הכושר והמזנונים משמשים לרישות ולעסקאות. השורה התחתונה הפוליטיקה הישראלית מעוצבת מחדש על ידי מהפכה דורית ותקשורתית: דור צעיר, ימני ונטוע-ברשתות, שהוא גוש בוחרים גדול ו"לא ממותג" שמחוזר בהבטחות חוזרות שלא מקוימות (מעונות יום, לפטופ לכל תלמיד, דירה בהישג יד) על ידי כנסת מזדקנת שלא חיה את המציאות שלו. הכוח האמיתי נמצא בשתי זירות שהמצלמות לא מראות — סושיאל אותנטי ומאחורי הקלעים. מי שישלוט בזירות אלו, ויביא קול צעיר אמיתי אל תוך מערכת סגורה, יעצב את העתיד. "הצעירים כבר לא טיפשים — הם יודעים מתי עובדים עליהם ומתי לא." צפיה מחכימה!

  4. Jun 30

    האיש שחזה את חזרת כל החטופים — 5 התובנות של משה אשכנזי וההתפתחויות הקרובות באזור

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. משה אשכנזי הוא אנליסט גיאופוליטי ויועץ אסטרטגי. פרשן עצמאי לענייני המזרח התיכון וביטחון לאומי, המופיע בתדירות גבוהה בערוצי הטלוויזיה — בהם i24 / ערוץ 24 וכאן 11 — ומשמש יועץ אסטרטגי לחברות בינלאומיות. מגדיר את עצמו כבלתי-תלוי פוליטית: בעברו השתייך למחנה רבין במפלגת העבודה ותמך בהסכמי אוסלו — עמדות שמהן חזר בו עם השנים. את הניתוח שלו הוא מנהל כאזרח פרטי, וכתיבתו ברשת צברה קהל עוקבים שהפך אותו לקול ניתוחי מבוקש. ידוע בכמה תחזיות שהתממשו לדבריו: חזרת כלל החטופים, הישארות ישראל ברצועת 8–10 ק"מ בדרום לבנון, כיבוש החרמון והמורדות המזרחיים של רמת הגולן, והקריטיוּת של מצר הורמוז לסוגיית הגרעין. התובנות העיקריות מהפרק 1 ההסכם עם לבנון — אפס צבאי, מהפכה מדיניתחיזבאללה לא פורק ואף תשתית לא נהרסה, ולכן צבאית התוצאה אפס. אבל מדינית זה משנה משחק: מדינת לבנון הלגיטימית הכירה בכך שאין לה ריב עם ישראל, וסימנה את חיזבאללה כארגון זר — ובכך נתנה לישראל אישור לגיטימי לפעול נגדו. ישראל יושבת על שטח שולט, בלי לחץ מדיני ובלי אוכלוסייה שתסמן אותה ככובשת. ההסכם משולש (בחסות אמריקאית) ובלתי הפיך. 2 מצר הורמוז הוא לב העוצמה של איראן — והעולם מפרק אותוהורמוז הוא בסיס הביטחון הלאומי האיראני כבר 47 שנה — היכולת להחזיק את כלכלת העולם כבת ערובה. עיראק, סעודיה, האמירויות וכווית בונים צינורות עוקפים, ונפט ונצואלה חוזר לשוק. ככל שנשחקת חשיבות המצר, נשחקת עוצמתה האסטרטגית של איראן. 3 ההסכם הגרעיני הוא "הסכם בין שקרנים"אף צד לא מתכוון לקיים אותו במלואו. המטרה האמיתית של טראמפ — להוריד את מחיר הנפט לפני בחירות האמצע. אחרי הבחירות, אם איראן תתחמק, יחזרו המצור והסנקציות, וישראל תמשיך לפעול. אשכנזי מעריך שבסוף איראן לא תגיע לגרעין: העולם כבר לא נאיבי, ואחרי 24 שנות השקעה אין לה מה להראות. 4 סדר אזורי חדש — חופש פעולה, אך קרא את היריבים ברב-ממדיות. ישראל חיסלה הנהגות של איראן, חיזבאללה וחמאס ותקפה בביירות, דמשק, טהראן ודוחא — ואף מדינה ערבית לא ביטלה הסכם. אבל את היריבים צריך לקרוא במורכבות: טורקיה היא הג'וקר המסוכן (חברת נאט"ו שרוצה F-35 שעלולים לנטרל את עליונות האוויר), ומצרים מצטיירת כאיום סמוי עם עודף כוחות ומאגרי דלק בסיני. 5 אל תהמרו הכול על ארה"ב — גוונו והישארו בחזית הטכנולוגית ישראל בנתה את ביטחונה על הברית האמריקאית, אך ארה"ב עשויה להשתנות. האסטרטגיה: להעמיק תלות הדדית, לגוון בעלות ברית (הודו, קוריאה, גרמניה, יוון-קפריסין, מסדרונות כלכליים), ובעיקר להוביל בAI, קוונטום, סייבר ולייזר ("מגן אור") — שם היתרון הישראלי הוא קפיצות מדרגה בעוד האויב מתקדם אינקרמנטלית. השורה התחתונה המלחמה יצרה לישראל הזדמנות אסטרטגית נדירה — עליונות צבאית וחופש פעולה חסרי תקדים. אבל הדומיננטיות הזו תיוותר ריקה אם לא יומרו ההישגים הצבאיים להישגים מדיניים מתמשכים, ואם לא תילקח אחריות כנה על "הקונספציה" בת 20 השנה שהובילה ל-7 באוקטובר — לא של פוליטיקאי אחד, אלא של חברה שלמה (כולל אשכנזי עצמו, שבא ממחנה אוסלו). "כולנו הכרנו בטעות — ועכשיו האחריות הגדולה ביותר היא לתקן אותה יחד." צפיה מחכימה!

    האיש שחזה את חזרת כל החטופים — 5 התובנות של משה אשכנזי וההתפתחויות הקרובות באזור
  5. Jun 24

    מקום 12 בעולם: לירון רוז על הנתונים המטורפים של הכלכלה הישראלית שאתם חייבים להכיר

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. בפרק זה מתארח בערוץ רס"ן (במיל.) לירון רוז - יזם, משקיע הון סיכון ומייסד פודקאסט "הינשוף" לשיחה מרתקת ומעוררת מחשבה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל. רוז מנתח כיצד הפכה ישראל ל"אי של יציבות וצמיחה" בזכות פריחת ההייטק, תעשיית הגז המקומית וניהול מוניטרי אחראי, שהזניקו אותה למקום ה-12 בעולם בתוצר לנפש – תוך עקיפת מעצמות ותיקות כמו בריטניה, צרפת וגרמניה. לצד סקירת חילופי האליטות הכלכליות והיתרון הדמוגרפי הייחודי של ישראל במערב, רוז מספק נקודת מבט מפוכחת על שוק הנדל"ן המקומי ומסביר מדוע מי שימהר למכור דירה בישראל מתוך קריאה פוליטית רגעית – הולך להצטער על כך עמוקות בטווח הארוך. 5 התובנות העיקריות מהפרק: עוצמה מטבעית יוצאת דופן: לראשונה מזה 30 שנה, שער הדולר ירד אל מתחת לרף ה-3 שקלים. זוהי עדות לעוצמה הכלכלית של ישראל, הנתמכת על ידי פריחת ההייטק, תעשיית הגז והייצוא הביטחוני. בעוד שהצרכן הישראלי נהנה מכוח קנייה חזק בחו"ל , היצואנים ושולי הרווח שלהם סופגים פגיעה. הזינוק בתוצר לנפש: ב-30 השנים האחרונות, התוצר הישראלי הריאלי (בניכוי אינפלציה) שילש את עצמו. הודות לחישוב התוצר לפי שער השקל החזק, ישראל זינקה למקום ה-12 בעולם בתוצר לנפש, כשהיא עוקפת מעצמות ותיקות כמו בריטניה, צרפת, יפן, איטליה וגרמניה. חילופי האליטות הכלכליות: הכלכלה הישראלית כבר לא נשלטת רק על ידי מספר מצומצם של משפחות הון ותיקות (בנקים, יבוא רכב וביטוח). בעשורים האחרונים צמחה "אליטה" חדשה וצעירה יותר המורכבת מיזמי הייטק שעשו אקזיטים, אנשי תעשיית הגז והביטחון, ויזמי נדל"ן שאינם חלק מהמילייה הוותיק. הדמוגרפיה כמנוע צמיחה ייחודי: בניגוד לרוב מדינות המערב, סין או יפן, הסובלות מילודה שלילית ומזדקנות (דבר המוביל לבעיות כלכליות קשות), ישראל היא המדינה המפותחת היחידה עם דמוגרפיה חיובית חזקה של כמעט 3 ילדים בממוצע למשפחה. מגמה זו קיימת ברוב חלקי החברה ומייצגת אופטימיות כלכלית לעתיד. דעיכת המערב והזדמנויות חדשות: אירופה המערבית חווה התאסלמות, מגמות פרוגרסיביות ואנטישמיות גוברת, ולכן אין בה עתיד למי שרוצה לחיות כיהודי. גם מבחינה כלכלית, מדינות כמו צרפת ובריטניה נמצאות בדעיכה ובחובות עתק. העתיד התיירותי והעסקי נע לכיוון ארה"ב (בדגש על מדינות רפובליקניות כמו פלורידה), מרכז אסיה ואפריקה. השורה התחתונה: על אף הסיכונים הגיאופוליטיים וגלי הפיטורים העולמיים בתחום ה-AI , הכלכלה הישראלית מפגינה חוסן יוצא דופן בזכות ורסטיליות, תרבות הסטארטאפים והדמוגרפיה החיובית שלה. מי שמקבל החלטות כלכליות ארוכות טווח מתוך פוזיציה פוליטית או בהשפעת ערוצי תקשורת – דוגמת מכירת דירות במרכז הארץ – צפוי להצטער על כך, שכן שוק הנדל"ן והכלכלה המקומית יוכיחו את עצמם כחזקים יותר בראייה היסטורית.

    מקום 12 בעולם: לירון רוז על הנתונים המטורפים של הכלכלה הישראלית שאתם חייבים להכיר
  6. Jun 11

    ד״ר אילן גילדין: סוף עידן הדולר? למה ישראל חייבת למצוא חברים חדשים בעולם ומהר

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. ד"ר אילן גילדין הוא דמות מפתח מוערכת בעולם הכלכלה והפיננסים הישראלי, המשלב ניסיון עשיר במגזר הציבורי והפרטי כאחד. גילדין כיהן ככלכלן הראשי של רשות ניירות ערך. לאחרונה עשה את המעבר למגזר הפרטי והצטרף כשותף לקרני פמילי אופיס, גוף פיננסי המנהל נכסים וכספים בהיקפים גדולים עבור משקיעים כשירים ובעלי הון. גילדין מתמחה בניתוח שווקים מתמתחים ובוחן את הכלכלה העולמית דרך משקפיים גיאופוליטיים ומקרו-כלכליים רחבים, תוך התמקדות בנקודת המבט של שחקנים מחוץ לעולם המערבי המסורתי. 5 התובנות הכי חשובות מהפרק: 1. הסדר העולמי של פוסט מלחמת העולם השנייה מתפרקמאז הסכם ברטון וודס ב-1944, העולם התבסס על ההנחה שאיגרות החוב האמריקאיות (U.S. Treasuries) הן הנכס הבטוח ביותר, ושארה"ב מבטיחה את חופש השייט והסחר בימים. שתי ההנחות האלו קרסו: החרמת הנכסים של רוסיה ב-2022 גרמה לשווקים המתעוררים להבין שארה"ב יכולה להקפיא להם את הכסף בשיקול דעת בלעדי, וחוסר היכולת של ארה"ב לפתוח לחלוטין את מיצרי באב אל-מנדב מוכיח שהשליטה הימית שלה כבר אינה טוטאלית. 2. ארה"ב הולכת ומסתגרת (בדלנות מבית)החברה האמריקאית עוברת תהליך פנימי עמוק של קריעה מבפנים, המתרחש היסטורית כל 80 עד 100 שנה. האמריקאי הממוצע באזורי התעשייה הישנים (ה"רסט בלט") סובל מתשתיות קורסות ומתוחלת חיים נמוכה יותר מזו של סין. הוא שואל שאלות קשות כמו: "למה המסים שלי צריכים לממן משחתות בבאב אל-מנדב כדי להגן על סחר בין סין לאירופה?". הנטייה האמריקאית כיום, גם בימין וגם בשמאל, היא להתכנס פנימה. 3. שוק המניות האמריקאי בסיכון היסטורי (מלכודת ה-S&P 500)שווי הבורסה האמריקאית הגיע לשיא מטורף של 245% מהתוצר של ארה"ב, בזמן שבשנת 2000 זה גירד את ה-100%. הכלכלה האמריקאית עברה פיננסיזציה מואצת. המכפילים הנוכחיים (21-22) מראים היסטורית שבעשור קדימה, התשואה הממוצעת הצפויה בשוק האמריקאי היא בין מינוס 2% לפלוס 2% בלבד בשנה. ההנחה הציבורית שאפשר לשים הכל במדדים האמריקאיים וללכת לישון בשקט כבר אינה מובטחת. 4. ה"גיימצ'יינג'ר" של המדינות הקטנות: נחילי רחפניםחוקי המלחמה הקינטית השתנו לחלוטין באוקראינה ובמזרח התיכון. כיום, למגן יש יתרון אדיר על התוקף בזכות רחפנים זולים המופעלים על ידי בינה מלאכותית. זו הסיבה המרכזית שסין תתקשה לפלוש לטאיוואן (נחילי רחפנים פשוט ישמידו כל כלי אמפיבי בים נוראי). הטכנולוגיה הזו הורידה משמעותית את היכולת של מעצמות גדולות להשליט סדר על מדינות קטנות ובינוניות בעולם. 5. סין בונה אלטרנטיבה אמיתית (ודרך המשי היבשתית)בזמן שהאמריקאים זלזלו בהשקעות של סין במדינות מרכז אסיה, סין בנתה ב-15 השנים האחרונות את דרך המשי החדשה (Belt and Road). כמעצמה יבשתית, סין מכינה נתיבי סחר שעוקפים את איומי הים. בנוסף, בתחום ה-AI, חברות סיניות מציעות כיום מודלים מתקדמים במחירים הנמוכים פי 6 עד פי 10 מהחלופות האמריקאיות, מה שימשוך מדינות מתפתחות רבות לבחור בצד הסיני משיקולי עלות-תועלת. השורה התחתונהישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להסתמך בצורה טוטאלית על ארה"ב – לא מבחינה גיאופוליטית ולא מבחינה פיננסית. ארה"ב מתמודדת עם קשיים פנימיים, מתכנסת לתוך עצמה ומאבדת את ההגמוניה העולמית שלה. האסטרטגיה הנכונה ביותר עבור ישראלים כיום (הן ברמת המדינה והן ברמת תיק ההשקעות האישי והפנסיוני) היא פיזור סיכונים דרמטי (Hedge your bets). עלינו להתחיל לייצר בריתות, קשרים והשקעות בשווקים מתעוררים אחרים – בדרום-מזרח אסיה (הודו, קוריאה, טאיוואן) ובדרום אמריקה (ארגנטינה, צ'ילה) – ולא לשים את כל הביצים בסל אמריקאי אחד שנמצא בסיכון היסטורי.

  7. Jun 6

    חלאס עם הדיבורים: פרופ' דן שיפטן חושף למה המערב קורס וישראל היא התקווה היחידה שלו

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. פרופ׳ דן שיפטן הוא מומחה לאסטרטגיה וביטחון לאומי, המוכר בזכות ניתוחיו המפוכחים והישירים של המציאות הפוליטית והאסטרטגית במזרח התיכון. שיפטן שימש כיועץ לגופים ביטחוניים ומדיניים בישראל, כולל המועצה לביטחון לאומי, והיה מרצה באוניברסיטאות מובילות בעולם, ביניהן ג'ורג'טאון בוושינגטון. הוא ידוע בסגנון התבטאות נחרץ, לעיתים שנוי במחלוקת , ובגישה השוללת "פתרונות" מהונדסים לבעיות אנושיות מורכבות, תוך דגש על עוצמה צבאית ויציבות חברתית. התובנות המרכזיות מהפרק: 1. המלחמה הנוכחית – אירוע היסטורי עולמי שיפטן טוען שמדובר במלחמה שתעצב את הסדר העולמי יותר ממלחמות אחרות כמו מלחמת אוקראינה. הסוגיה המרכזית: האם חברה מערבית יכולה להגן על עצמה מול כוחות רדיקליים. 2. אין “פתרונות” – יש “מענה”בעיות אנושיות (טרור, עוני, סכסוכים) לא נפתרות אפשר רק להוריד אותן מרמת איום לרמת מטרד נסבל זה נכון גם לסכסוך הישראלי-פלסטיני 3. ישראל – הצלחה חריגה למרות הכול לדבריו ישראל היא גם חזקה ביטחונית וגם מצליחה אזרחית רמת החיים והאושר גבוהה יחסית לעולם החברה הישראלית הוכיחה חוסן יוצא דופן בזמן מלחמה 4. איראן – מהגמוניה לקריסה יחסית לפני 7 באוקטובר: איראן בנתה “טבעת אש” אזורית אחרי: חמאס, חיזבאללה ואיראן נחלשו משמעותית האסטרטגיה האיראנית נפגעה קשות 5. המערב נחלש מבפנים שיפטן מצביע על התחזקות זרמים פרוגרסיביים קיצוניים אובדן יכולת של חברות מערביות להגן על עצמ ןהשפעה של מוסדות בינלאומיים ותקשורת על עיוות המציאות 6. ישראל מול העולם – פחות אהדה, יותר הערכ הישראל פחות אהודה בדעת הקהל אבל יותר מוערכת ככוח אסטרטגי ארה״ב עדיין תלויה בישראל באזור 7. האיום הפנימי המרכזי שיפטן מזהה את האתגר המרכזי - אורח החיים החרדי הלא-יצרני סכנה כלכלית וחברתית ארוכת טווח. הפתרון: שילוב בכוח בשוק העבודה 8. החברה הישראלית חזקה מהפוליטיקה הציבור מגובש יותר ממה שנדמה, הפוליטיקה יוצרת אשליית קרע צה״ל והחברה הוכיחו לכידות בזמן משבר 9. הצלחה חברתית: מיזוג עדתי אחד ההישגים הגדולים - טשטוש הפערים בין אשכנזים למזרחים יצירת זהות ישראלית משותפת 10. מסר לדור הצעיר ישראל מציעה חיים משמעותיים יותר מהמערב. שילוב של חירות, שייכות ואתגר חברה חיה, מעורבת ולא אדישה. סיכום הדברים הפרק מציג תפיסת עולם ברורה וחדה -ישראל נמצאת בעיצומו של מבחן היסטורי—לא רק לעצמה, אלא לכל הציוויליזציה המערבית. למרות איומים חיצוניים ופנימיים, שיפטן טוען שהמדינה חזקה יותר מאי פעם, והאתגר המרכזי הוא לא “לפתור” בעיות אלא לנהל אותן בחוכמה. האזנה נעימה!

    חלאס עם הדיבורים: פרופ' דן שיפטן חושף למה המערב קורס וישראל היא התקווה היחידה שלו
  8. May 21

    האם ישראל היא המדינה היקרה בעולם? יוסי פריימן חושף את הגורמים ליוקר המחיה ומנפץ את אשליית השקל החזק

    נהניתם מהתוכן? נשמח אם תלחצו עוקב בספוטיפיי Follow ותפרגנו ב-5 כוכבים. זה עוזר לנו לצמוח ולהמשיך ולהפיק תוכן איכותי עבורכם. תודה רבה - לירון. בפרק זה אנחנו מארחים את יוסי פריימן, מנכ"ל חברת "פריקו ניהול סיכונים", מהדמויות הוותיקות והמוערכות בשוק המט"ח המקומי (וממקימי חדר העסקאות של בנק הפועלים). יוסי מביא איתו מבט כירורגי, חסר פשרות ומפוכח על מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של הכסף שלנו. מעבר לזווית המקצועית, יוסי מביא איתו סיפור חיים מרתק כקצין מילואים ותיק וגאה וכבן למשפחה ירושלמית שורשית (דור 18 בארץ), המכיר את החברה הישראלית על כל גווניה מבפנים. התובנות המרכזיות מהפרק: - אשליית יוקר המחיה והאשם האמיתי: למה יבואני הרכב והחשמל המקומיים הם לא הבעיה? יוסי חושף כיצד הקונגלומרטים והחברות הבינלאומיות בחו"ל הן אלו שמכתיבות מחיר גבוה ומפלה לישראל ("אנחנו החלטנו: בישראל זה יעלה 30 אירו, ובקפריסין 20"), וכיצד המדינה חייבת להתערב ולקבוע נוסחאות השוואה מול העולם. - הגורילות שמזיזות את השוק: איך הגופים המוסדיים (חברות הביטוח והפנסיה) מעוותים את שער הדולר-שקל בלי קשר למצב הכלכלה, ומדוע חובה לנטרל את ההשפעה שלהם על הציבור הרחב. - הסכנה לתעשייה המקומית: מדוע השקל החזק והטיולים הזולים ליפן והצניחה בערך הין הטורבו-זול, הם למעשה גזר דין מוות לתעשייה המסורתית ולחקלאות הישראלית, שפועלות על שולי רווח אפסיים. - עיוות העובדים הזרים: ההשוואה המוחלטת של תנאי העובדים הזרים לשכר המינימום הישראלי הפכה את ישראל ל"מכונת כסף" לעובדים, אך יצרה עלויות ייצור מטורפות (פי 4 מאבו דאבי!) שחונקות את המפעלים והבנייה. - העתיד הגאופוליטי האופטימי: למרות הכל, יוסי נותר אופטימי מושבע. עם עצמאות אנרגטית בזכות הגז (שמביא גם מים, גם אנרגיה וגם כסף) ותעשייה ביטחונית שתפרח שנים קדימה בעולם שרץ להתחמש – ישראל נמצאת בנקודת זינוק פנטסטית. - המהפכה השקטה ברחוב החרדי: עדות ראשונה ומפתיעה מהשטח על בני הדודים ממאה שערים שמתגייסים בחשאי ליחידות קרביות כי "הם לא יכולים לראות רק את הסרוגים סוחבים בנטל", והצורך של המנהיגים הפוליטיים להפסיק לשחק על מנדטים ולגבש מצע כלכלי שיגדיל את העוגה לכולם. פרק חובה לכל מי שרוצה להבין לאן הולך הכסף שלו ואיך נראה העתיד של מדינת ישראל – בלי סאונדבייטס פוליטיים, אלא בצלילה לפרטים הקטנים. האזנה נעימה. אל תשכחו ללחוץ על "עקוב" או "להירשם כמנוי" באפליקציה שבה אתם מאזינים לנו עכשיו: ספוטיפיי, אפל פודקאסטס, גוגל או יוטיוב, כדי להישאר תמיד מעודכנים בתכנים של ״הינשוף״.

    האם ישראל היא המדינה היקרה בעולם? יוסי פריימן חושף את הגורמים ליוקר המחיה ומנפץ את אשליית השקל החזק

About

שיחות בגובה העיניים עם האנשים הכי מעניינים בישראל ליצירת קשר: https://www.lironrose.com/