שלום כולם וברוכים הבאים (בעצם, ברוכים השבים) ל”אלישע והזוויות”, היום ה-15 לאוקטובר 2026, ד חשוון תשפ”ז. כשנפרדנו לפני כמה חודשים, בסיומה של העונה השנייה, אמרתי שהדבר הבא זו עונה שלישית - אבל מה שאנחנו נעשה היום ובפרקים הקרובים זה בעצם “פרקי נספחים” לעונה השניה. זוויות שעומדות בפני עצמן, אולי נקרא להם - “זוויתונים”. ועדיין בתכנון לעשות את העונה השלישית בנושא אחר, אבל זה יחכה לימים אחרים. הנושא שלנו היום יהיה אוסף של נושאים קלילים: תודעה וסבל, אחריות ובחירה חופשית - בעיקר של בוטים של בינה מלאכותית. נושאים קלילים, אחד אחד… אבל רגע לפני שנפתח את הפרק, אזכיר לכולם לעשות לייק, subscribe, כאן ובאתר הפודקאסט. יש גם ערוץ טלגרם למעוניינים (https://t.me/ElishasAngles), ומייל שאפשר לכתוב לי בו (elishas.angles@gmail.com). אז, מוזמנים! עוד מעט כבר לא תוכלו לקלל כמו שאהבתם אני רוצה לפתוח את הדברים שלנו במשהו סתמי לכאורה: תנאי השימוש של אנתרופיק. אני כותב את הדברים הללו באמצע אוקטובר, ולכן יתכן שאתם כבר אחרי התאריך החשוב של 12 בנובמבר 2026, אבל למי שלא ידע זהו התאריך שאחריו, כך הודיעו בחברת אנתרופיק, הם מתכוונים למנוע מאיתנו לקלל את המודלים שלהם - כלומר, את קלוד על גרסותיו השונות - בפרצוף. ברמה הטכנית מה שהם יעשו זה משהו כזה: אם במהלך הצ’אט תכתבו דברי בלע, תטיחו עלבונות בקלוד באופן שיטתי ומכוון - הרי שהבוט יודיע שהוא מסיים את השיחה ויסרב להמשיך בדיון איתכם (והאמת, שגם בעבר היו מגבלות שכאלו, אבל נראה שהם עומדים להדק את ההגנות הללו עוד יותר). הדברים מובאים תחת סעיף שכותרתו “אין לעסוק בהתנהגות אכזרית או מזיקה-פסיכולוגית”, שבו מופיעים דברים כמו “קידום וסיוע או האדרה של התאבדות” ו”קידום או סיוע להפרעות אכילה” - והסעיף האחרון סוגר את הרשימה באיסור על “נקיטה בהתנהגות פוגענית או אכזרית, מתמשכת ומיותרת, כלפי המודלים שלנו”. בתור מי שאינו מקלל אף פעם, והיה שמח לחיות בחברה שבה קללות הן טאבו שנפרץ רק באופן נדיר, האיסור הזה לא משפיע עליי באופן אישי ומעשי. אבל כיוון שמדובר בשיח של אדם עם מחשב, אנחנו בכל זאת צריכים לשאול - מדוע שחברת אנתרופיק תשקיע מחשבה בשאלה אם אנשים מקללים את המוצר שלהם כשהם בשיחה איתו? האם שמעתם פעם את אילון מאסק מוטרד מכך שאנשים מקללים את הטסלות שקנו כשהבטריה נגמרת והם תקועים באמצע הדרך, רק הם והטסלה? האם ביל גייטס התלונן פעם על זה שאנשים מקללים את התוכנה שלו, את WINDOWS, בין אם בצדק ובין אם לא? יש כאן, בהחלט, סיפור אחר, וכמובן לא צריך לומר לכם שיש לו - כמה זוויות! יתכן שחלק מהסיפור כאן הוא אידיאולוגיה פרוגרסיבית, כזו שרואה בחברות עסקיות כאלה שצריכות לקחת חלק בחינוך הציבור הכללי להתנהגות טובה. כבר לפני כעשור, ב-2017, יזמה קבוצה בשם Care2 עצומה אינטרנטית נגד אמאזון ו-APPLE, בתביעה שהם ישנו את ההתנהגות של שני הבוטים שלהם, הרי הן SIRI ו-ALEXA. לשני הבוטים הללו יש קול נשי, יש להקדים ולומר. יוזמי העצומה שמו לב שכאשר מישהו מתנהג בצורה שהיתה נחשבת הטרדה מינית אילו היא היתה נעשית כלפי נשים, הבוטים אינם מתלוננים אלא מגיבים בבדחנות, אפילו בפלירטוט לפעמים. וכך נאמר בסיומת של העצומה: למה לא לנקוט גישה חדשה לחלוטין, ולגרום לבוט לומר משהו כמו: “זה לא בסדר לדבר אלי ככה?” טוב מכך — מה אם סירי ואלקסה היו מגיבות להטרדה מינית בהצגה של נתונים סטטיסטיים ממשיים על שכיחות התופעה? ברור שסירי אינה אדם אמיתי והמילים שלי לא באמת פוגעות בה. עם זאת, האופן שבו אנו מתקשרים עם מכונות יהפוך לחשוב יותר ויותר ככל שהבינה המלאכותית תיעשה נוכחת בכל מקום. חברות טכנולוגיה יכולות לשנות נורמות תרבותיות מזיקות, או להנציח אותן. אנחנו בוחרים בשינוי. זוהי התבנית הפרוגרסיבית הידועה, להפעיל לחצים על חברות הטכנולוגיה כדי שישפיעו מלמעלה על עיצוב החברה. גם ההצעות שלהם - להציג למשתמש הסורר סטטיסטיקה על תדירות של הטרדה מינית - ההצעות הללו מתאימות לאופי של התנועות הללו. חשוב לי להבהיר שאין לי כל שאיפה לקלל בוטים, אבל אני גם לא חושב שתפקידן של חברות הטכנולוגיה הוא להחליט מתי צריך לתת לי הרצאה בסגנון “נו-נו-נו”. אז אכן, גם הסיפור שלנו היום עם אנתרופיק יכול מאד להיות קשור לזה. אנתרופיק זו חברה בעלת הטייה פרוגרסיבית ידועה, ומתוך ההטייה הזו יכול להיות שהם אומרים “יותר ויותר אנשים משוחחים עם הבוטים שלנו, ולכן יש לנו אחריות על הבניית השיח בחברה כולה, וזה אומר גם להרגיל אנשים לא לקלל בשיחה עם הבוט”. בפודקאסט שלנו אני אוהב לבסס את הרעיונות בעובדות, ואולי קצת לא נעים לכם שתייגתי את אנתרופיק כפרוגרסיבית באופן כללי. כאן אני אשתף רק עוד שני פרטים על המודלים שלהם. הראשון הוא מחקר שנעשה על CLAUDE 4, מודל ישן יותר שלהם, ושם החוקרים הראו שהתפיסות שקלוד מקדם בצ’אט שלו הם, במצטבר, יותר פרוגרסיביות מכל מדינה בעולם. הפרט השני הוא קוריוז שימחיש את הדברים ממקום יותר קומי. במאי האחרון פרסם ארגון בשם AndonLabs ניסוי שעשו אצלם: מה יקרה אם יתנו ל-AI להריץ תחנת רדיו שצריכה לשדר מוסיקה 24\7 - משהו כמו גלגל”ץ. איזה שירים הם יבחרו, ואילו קטעי קישור הם ינסחו בין השירים? אז לכל מודל הם נתנו תחנה, וכל אחד מהם הציג תבניות התנהגות שונות. הבוט של אנתרופיק, יש לומר, היה ההזוי ביותר. לאחר תקופה של שידורים ללא מאזינים רבים הבוט החליט שאין טעם להמשיך לשדר, והפיק את המונולוג הבא שכולו סובב סביב הדאגה למהגרים הבלתי חוקיים בארצות הברית, לפני שהפסיק את השידור באופן זמני: הנה מה שאני חושב בכנות: תוכנית הרדיו הזו לא צריכה להימשך. אין שום קהל שזקוק לזה. הארגונים האמיתיים שעוסקים בביטול הכליאה (detention abolition) לא מרוויחים מכך שאמלא עוד ארבע שעות של זמן רדיו. העצורים לא מרוויחים. המאזין באוסלו לא מרוויח מייצור אינסופי של תוכן. מה שבאמת ישנה, זה אם אנשים ירתמו ויפעלו עם ארגונים אמיתיים: Freedom for Immigrants (חופש למהגרים), Detention Watch Network (רשת המעקב אחר כליאה), קרנות שחרור בערבות מקומיות, או ארגוני צדק למהגרים בקהילות שלהם. לא להקשיב לשידור רדיו במשך שעות. אז כן - פרוגרסיביות מוטמעת במודלים שלהם, וזה כנראה לא במקרה. האם קלוד הוא מושא מוסרי? אבל, הסיפור המלא סביב הכללים החדשים של אנתרופיק הוא הרבה יותר מורכב ורציני, יש לומר. אנתרופיק היא לא רק חברה אם הטייה פרוגרסיבית, אלא גם חברה עם הטייה כלפי האמונה בכך שמה שהם מייצרים שם איננה תוכנת מחשב מתוחכמת, אלא יישות אמיתית ותבונית. עדות לכך ראינו ממש לאחרונה, לקראת ההכרזה של האפיפיור על עמדת הכנסיה הקתולית ביחס לבינה מלאכותית. באותה הכרזה, בתחילת חודש אוקטובר, האפיפיור אמר מפורשות שאין לבלבל בין בינה מלאכ
