שיעור הרמב"ם היומי

לראות

שיעור הרמב"ם היומי | מאת הרב שמריה הראל

  1. 19h ago

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים כ"ד-כ"ו

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים כ"ד-כ"ו פרקים אלו בהלכות כלים לרמב"ם (כ"ד-כ"ו) עוסקים בדיני "טומאת מדרס" – סוג טומאה החל רק על חפצים וכלים המיועדים באופן מובהק לישיבה, שכיבה, הישענות או רכיבה (כגון משטחי עור, כיסאות, מיטות ומחצלאות). הכלל המרכזי המובא בהם הוא שכדי לקבל טומאה זו, על הכלי להיות מיועד בראש ובראשונה לנשיאת משקל גופו של האדם, בשונה מכלים שנועדו לאחסון וקיבול (כמו שקים וארגזים מסוימים). בנוסף, הפרקים מפרטים בהרחבה כיצד מצבו הפיזי והמבני של הכלי משפיע על מעמדו ההלכתי: כלי שניזוק באופן משמעותי, שינה את צורתו, התפרק לחלקים או קובע בקביעות אל תוך מבנה – לרוב מאבד את תכליתו, יוצא מכלל "כלי" ונטהר מטומאתו, בעוד שתיקונו או הסבתו לשימוש חדש יכולים להגדירו מחדש לעניין קבלת טומאה.

  2. 1d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים כא- כג

    רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים כא- כג פרקים אלו בהלכות כלים לרמב"ם עוסקים באופן כללי בדיני טומאה וטהרה של בגדים, אריגים והחלקים הנלווים אליהם. הפרקים מפרטים את המידות המדויקות שבהן חוטים בולטים ("נימין"), חבלים או רצועות המחוברים לכלים נחשבים לחלק בלתי נפרד מהם לעניין קבלת טומאה. בנוסף, הרמב"ם מגדיר את הגדלים המינימליים הנדרשים כדי שבד יוכל להיטמא (למשל, פיסת בד של שלושה על שלושה טפחים לטומאת מדרס, או שלוש על שלוש אצבעות לשאר טומאות), ומסביר מתי כלי ארוג נחשב למוכן, כיצד חיבור של חומרים שונים (כמו עור, שק ובד) משפיע על רמת הטומאה, ובאילו מקרים קריעה של הבגד, שינוי ייעודו או זריקתו לאשפה מטהרים אותו לחלוטין.

  3. 1d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים יח- כ

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים יח- כ. פרקים י"ח-כ' בהלכות כלים עוסקים בעיקר ביסודות טומאת כלי חרס ובדיני "חיבורים" לכלים. הרמב"ם קובע את הכלל הבסיסי לפיו כלי חרס מקבל טומאה אך ורק אם יש לו "בית קיבול" והוא נועד להכיל דברים בתוכו, ולכן כלים שטוחים, מכסים או צינורות נותרים טהורים. בהמשך, מפורטים הכללים לגבי כלי חרס שנשברו או ניקבו, תוך הגדרת מידות מדויקות (כמו גודל נקב ש"מוציא משקה" או "מוציא זיתים") שבהן הכלי מאבד את שימושו ומיטהר. הפרק האחרון מרחיב בדיני "חיבור" – כלומר, אילו חלקים נלווים לכלי, כגון ידיות של כלי מלאכה, טלאים, חומרי איטום, חוטי תפירה וחלקי עגלות, נחשבים כחלק בלתי נפרד מגוף הכלי ונטמאים יחד איתו, ואילו תוספות אינן נחשבות לחיבור ונותרות בטהרתן.

  4. 2d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים טו- יז

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים טו- יז בפרקים אלו דן הרמב"ם בהרחבה בדיני כלי חרס ובפרט בתנורים (וכן כירה וקופח), וקובע מתי הם נחשבים לגמורים וראויים לקבל טומאה – רק לאחר צריפתם וחימומם באש (הסקה) למטרות שונות, כגון אפייה או צלייה, וכן מהו הגודל המינימלי שממנו תנור מורכב ומה דין תנור הבנוי מאבנים או ממתכת. בנוסף מוסבר מהם "שיריים" של תנור וכירה, דהיינו אילו חלקים או שברים נחשבים ככלי המקבל טומאה ואילו קטנים מדי וטהורים, תוך פירוט הדרכים בהן ניתן להיטהר מטומאת תנור, כגון על ידי חיתוך חלקיו והפרדת החומר שמחבר אותם, ומהו דינם של חלקים ותוספות מחוברים לכלים (כגון "ידות" הכלי או תוספות כמו מוסף תנור, עטרת כירה ו"פיטפוטים") - במקרים אלה, אם החלקים משמשים את הכלי הם מטמאים ביחד איתו, אך אם הם מיותרים או שאינם עומדים בשיעור המתאים – דינם כטהורים, לעיתים כדי להימנע משריפת קדשים על סמך גזירות חכמים בלבד.

  5. 2d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים -כלים - פרקים יב- יד

    רמב"ם: שלושה פרקים -כלים - פרקים יב- יד פרקים אלו עוסקים בדיני טומאה וטהרה של כלים שונים, ומתמקדים בשני עקרונות מרכזיים: הראשון הוא ששבירת כלי מטהרת אותו מטומאתו, כאשר הרמב"ם מציין שבכלי מתכת קיימת גזרת חכמים מיוחדת הקובעת שאם הותכו ונוצרו מחדש הם חוזרים לטומאתם הישנה (כדי שאנשים לא ינסו לעקוף את תהליך ההיטהרות במקווה), בשונה מכלי זכוכית ושאר הכלים. העיקרון השני מתייחס לדינם הייחודי של כלי חרס (ותנורים העשויים חרס), אשר בניגוד לכלים אחרים, נטמאים ומטמאים אך ורק דרך החלל הפנימי שלהם ("מאווירו") ולא כשנוגעים בהם מבחוץ. בהמשך לכך, מוסבר באלו מצבים כלים, מאכלים או משקים המוכנסים לתוך חלל של תנור או כלי חרס טמא יכולים להישאר טהורים, למשל כאשר הם מוגנים בתוך כלי אחר המהווה חציצה או כשהטומאה מוסתרת ו"בלועה" לחלוטין.

  6. 4d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים -כלים - פרקים ט-יא

    רמב"ם: שלושה פרקים- כלים - פרקים ט-יא

  7. 4d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים ו - ח

    רמב"ם: שלושה פרקים כלים - פרקים ו - ח. פרקים אלו (ו'-ח') בהלכות כלים לרמב"ם עוסקים בהגדרת הסטטוס של חומרים שונים לעניין טומאה וטהרה. פרק ו' דן בכלים שנשברו (כגון כלי עץ ועצם) ומגדיר מהו שיעור הנקב או השבר (למשל, חור בגודל רימון) המפקיע מהם את הסטטוס של "כלי" ומטהר אותם. פרק ז' עובר לעסוק בכלי עור – דוגמת תיקים, נעליים ותפילין – ומסביר כי הם מקבלים טומאה רק משנגמרה עשייתם ורק כאשר הם עשויים בצורה של כלי קיבול, ולא כעור שטוח. פרק ח' מפרט את דיניהם של כלי מתכת, אשר נטמאים רק לאחר סיום מלאכתם המוחלט, ומדגיש עיקרון הלכתי יסודי ומרתק: ייעוד על ידי "מחשבה" בלבד יכול לגרום לכלי לקבל טומאה, אך כדי להוציאו ממעמד זה נדרש שינוי פיזי ממשי ("מעשה").

  8. 4d ago

    רמב"ם: שלושה פרקים-כלים - פרקים ד-ה

    רמב"ם: שלושה פרקים-כלים - פרקים ד-הפרקים אלו (ג'-ה') בהלכות כלים לרמב"ם מפרטים את התנאים והממדים שבהם כלי עץ מקבלים טומאה. פרק ג' קובע כלל יסודי: כלי עץ המיועד להישאר במקומו ללא טלטול ("עשוי לנחת") ובמיוחד אם הוא גדול ומכיל 40 סאה, אינו מקבל טומאה; לעומת זאת, כלי שנועד להיות מיטלטל בקביעות – מקבל טומאה כדין תורה, אלא אם מדובר בכלי זכוכית, שם הוחמרו הדינים. בפרק ד' מחלק הרמב"ם את כלי העץ שאינם כלי קיבול לשלוש קטגוריות: כלים המיועדים לשימוש האדם בלבד (כמו סולם) אינם מקבלים טומאה; אלו המיועדים לשמש גם כלים וגם אדם (כשולחן ומיטה) נטמאים; ואילו אלו שנועדו רק לשמש כלים אחרים דינם משתנה – הם טהורים אם משתמשים בהם רק בשעת מלאכה, וטמאים אם משתמשים בהם גם בשאר זמנים (כמו נרתיקים וכיסויים קבועים). פרק ה' מתמקד בשלב "גמר מלאכה" – הרגע שבו הכלי הושלם וקיבל "צורת כלי", החל ממנו הוא ראוי לקבל טומאה (למשל, שיוף, כריתת קצוות או חיבור סופי), תוך שהוא מבחין בין סוגי כלים והחומרים השונים.

See All (456)

About

שיעור הרמב"ם היומי | מאת הרב שמריה הראל

Information