מה שמפציע

רועי בן טולילה
  • 0.0 (0)
  • Entrepreneurship
  • Updated Weekly

שמי רועי בן טולילה במסע חיי למדתי שכשמשהו אחד נפצע משהו אחר מפציע :בהסכת שלי אני משוחח עם מנהיגות ומנהיגים, שיחה מגובה הלב  יחד אנחנו לומדים איך אפשר להפוך משברים להזדמנויות ואיך אפשר להפציע מכל מצב בחיים אני עוסק בחיי בפיתוח מנהיגות בארגונים,משחק כדורסל בכסאות גלגלים,ועוזר לאנשים להפציע בחיים ב2019 כתבתי את ספרי הראשון שנקרא מגובה הלב הקרב שאחרי הקרב מאז תחילת המלחמה הקרב שאחרי הקרב נהיה הסיפור של החברה הישראלית,הסיפור של כולנו.בהסכת שלי אני מנסה לתת תקווה,שמות וכוחות  שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי החיים ולנצח גם בקרב שאחרי הקרב מוזמנות ומוזמנים לעקוב ולשתף את מי שהמילים האלו יכולות לגעת בו

Episodes

  1. 5d ago

    מה שמפציע I פרק 7 "בעיטה ולא חיבוק" על צמיחה פוסט טראומטית עם פרופסור עוז גוטרמן

    "יש לי כלבה שקוראים לה טיפטיפ.אין לי ציפיות ממנה. אני כל היום מלטף אותה. ואומר לה איזה חמודה את טיפטיפ, איזה מתוקה את טיפטיפ. מי שמתייחס ככה לבני אדם מגדל כלבים ולא אנשים. חלק מלהאמין בבן אדם זה לראות את הפוטנציאל שגלום בו,להגיד לו:" אני רואה בך גדולה. בא נוציא אותה לפועל. זה כואב לי שאתה לא מוציא אותה לפועל כי אני רואה בעיניים את הגדולה שלך. זה חלק מהעניין, של אמפטיה ולא רחמים". מאחורי החזות החברית והמקסימה של פרופסור עוז גוטרמן, יש ביקורת נוקבת על האופן שבו אנחנו תופסים ומדברים טראומות וכאבים. ומעל אותה הביקורת יושבת לה שכבה נוספת שמתמקדת בהבנה שטראומה היא חלק מהחיים. שכולנו נחווה טראומה. ושיש לנו כוחות להתמודד איתם. עוז מסביר למה חשוב דווקא אחרי טראומה להתמקד באמונה באדם, ובכוחות הנפש שלו, שלנו, להפציע דווקא מתוך אתגרי החיים. איך עושים את זה? שיחת עומק עם פרופסור עוז גוטרמן, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, על צמיחה פוסט טראומטית. פרק מרחיב אופקים ומלא בהשראה וכלים מעשיים. מה שמפציע, פרק 7 "בעיטה ולא חיבוק" - על צמיחה פוסט טראומטית עם פרופסור עוז גוטרמן

    1h 6m

  2. May 20

    מה שמפציע פרק 6 I אשא עיני אל ההורים עם נעמה קרויזר

    מה שמפציע פרק 6 I אשא עיני אל ההורים עם נעמה קרויזר אנחנו מחנכים את הילדים שלנו שהבית שהבית הוא המקום הכי בטוח בעולם. שאם יקרה משהו, אנחנו, ההורים תמיד נגן עליהם. ב7.10 המלחמה נכנסה לכל כך הרבה בתים. משפחות שלמות חוו אתגרים בלתי נתפסים. הורים וילדים לא מצאו את המילים. מה קורה כשהקרב נכנס פנימה לתוך הבית? כשהסכין של ארוחת הערב הופכת פתאום לכלי הגנה מול מחבל שחצה את מפתן הדלת? בפרק השישי של “מה שמפציע” אני משוחח עם נעמה קרויזר, שבבוקר שאחרי ה7.10 הקימה את עמותת מדברים ביחד הורים וילדים. נעמה ירדה יחד עם קהילה של פסיכולוגיות לאילת כדי לפגוש משפחות ברגעים הכי קשים בחייהם. הן עזרו לילדים והורים. דווקא במצבים הכי קשים לספר מחדש את סיפור החיים. לא רק סיפור של פצע- אלא של מה שיכול להפציע ממנו. זה פרק על מנהיגות, אבל גם על הבית הישראלי. על הקשר בין הורים לילדים. וגם על השיחות שאנחנו לא מצליחים לנהל דווקא ברגעים שבהם הכי חשוב לדבר. איך ניגשים לכאב כשהכול נשבר? איך מדברים עם ילדים על פחד, טראומה וחוסר ודאות? למה חשוב להגיב מהר? ולמה, דווקא פגיעות היא דוגמא אישית שמזמינה את הילד לפתוח את הלב? בימים שבהם יש כל כך הרבה בתים ומשפחות שחווים אתגרים, שאבתי המון כוחות מנעמה שמעבירה את האחריות להורים ומסבירה במילים פשוטות איך אפשר להשתמש בכאב כדי להתקרב? איך מדברים ביחד, הורים וילדים, גם, ואולי בעיקר, במצבים הכי קשים? מה שמפציע פרק 6 עם נעמה קרויזר

    46 min

  3. May 5

    מה שמפציע פרק 5 I עד מתי שצריך עם אליסף בוק

    מה שמפציע פרק 5 I עד מתי שצריך עם אליסף בוק האמת, כשאליסף התקשר אליי לפני שנה וחצי עם בקשה שאקרא את הספר שלו, הופתעתי. "זה ספר על המבוסס על סיפור אמיתי שמתאר קשר בין מדריך בתנועת נוער לחניך שלו! ועל ההיענות של המדריך לבוא לחלץ נער בשם שרון מהתסבוכת אליה נקלע.שנים אחרי שבכל קרה!" הוא כ"כ התלהב. ואני? אני עניתי לו בנימוס : "תשלח, אקרא ואגיב בשמחה" אבל בלב שאלתי את עצמי, WTF? מי מוציא לאור עכשיו בשיא המלחמה ספר? ועוד בתקופה שבה הכל כואב ומדמם, ומתפוצץ ומאיים? ועוד על חינוך? ועוד על קשר של מדריך בתנועת נוער עם חניך אחד? נושא לא מלהיב במיוחד. זו הייתה תקופה שחיפשתי תשובות, סימני קריאה ופחמימות ריקות. לא חיפשתי עוד סימני שאלה. ועוד תהליך. האמת שקראתי את הספר הזה מתוך נימוס,לא היה נעים לי לייבש את אליסף. ככל שקראתי אותו הבנתי שהוא לא ספר על חינוך. הוא ספר על אמונה. ועל שאלת היסוד,איפה היא מתחילה ועד מתי היא מחזיקה? ואמונה אי אפשר באמת להסביר. היא גדולה ממילים. כשהיא שם כולם יודעים. לאורך כל השיחה ניסיתי להבין מה גורם לאליסף, להקדיש כל כך הרבה משאבים כדי לנסות שוב ושוב, אכזבה אחר אכזבה לשנות את גורלו של נער שהוא פגש כמדריך באחריי. יש סצנה שבה שרון, עדיין נער במצוקה שמתנער מאליסף ומהתהליך החינוכי שהוא מנסה לגייס אותו אליו, שואל אותו: "עד מתי תמשיך להלחם עליי?" ואליסף עונה לו את התשובה היחידה שהוא מציע בספר: "עד מתי שצריך" כשאליסף מצטט הודעה שהוא קיבל לפני חודש משרון,נראה לי שהבנתי את התשובה לשאלה מה הביא אותו אחרי מאות ימי מילואים, להניח בצד את הדוקטורט שלו ולהתמסר לכתיבה. שרון כותב לו בימים שבהם הוא מנסה לצאת מהכלא, הפיזי והרוחני עם פעוט קטן על ברכו ולטעת שוב משמעות לחיים: "דרך אגב כששואלים אותך איך הספר נגמר ולמה הוא נגמר נגמר בלי איזה סיום אז תענה להם בשמי. שמעכשיו המשך בסיפור תלוי רק בי. אני ומעשיי יקבעו. עד עכשיו אתה כתבת. מעכשיו, בהמשך, אני מספר אותו" לינק לרכישת הספר : https://elyasafbook.co.il/

    1h 6m

  4. Apr 20

    מה שמפציע פרק 4 | מישהו הולך תמיד איתי, עם שרית גומז

    פרק 4 מה שמפציע Iמישהו הולך תמיד איתי,עם שרית גומזבעשור שחלף מאז שדני נפל בקרב בלבנון כמעט שלא דיברנו עם שרית, אלמנתו הצעירה.כלומר, דיברנו.כמובן.מעולם לא לא דיברנו.אבל הכל היה זהיר ומנומס.פחדנו לפגוע בה,להעמיס עליה.לא היו לנו מילים.איזה מילים יכולות להכיל אלמנה צעירה עם תינוק מתוק?נוכחותה הייתה עבורנו מבוכה כרונית ולא פתורה.היינו החברים הקרביים של דני.ידענו לדבר בסיסמאות על כמה חשובה חתירה למגע בשדה הקרב,אבל לא היטבנו לחתור למגע בקרב שאחרי הקרב.זה מגע אחר.ושונה.ואוהב ללא תנאי.מגע שמחייב שילוב של נחישות ועדינות.ואני?לא ידעתי איך לחזור לחייה של מי שאבדה את מי שהציל את חיי במעשה גבורה שבזכותו אני כאן. את דני.זה נשמע כבד,אבל יש לשרית גומז גישה לגבי המבוכה. היא למדה לחבק אותה,להנכיח אותה, למנף אותה ולהפוך אותה לכח העל שלה.מה שהוביל אותה להשתתף בתכנית ריאליטילקחת חלק במופע סטנד אפ,ולהיות שוב רעיה,ואמא.לא במקום אלא בנוסף.וכמה שזה נשמע כבד,זה פרק מצחיק ונוגע ללב.כמו ששרית."כמו שדני היה רוצה".מישהו הולך תמיד איתי.גם אחרי 20 שנה.לזכרו של רס"ן דניאל גומז ז"ל,ולכבודם של כל החברים שמתלבטים איך לגעת.#כשמשהו_אחד_נפצע_משהו_אחר_מפציע

    58 min

  5. Apr 14

    מה שמפציע פרק 3 | לא נשברתי עם אורי אהרנפלד

    אורי אהרנפלד-לא נשברתי. הוא נלחם לאורך 180 שעות של קרב גבורה במוצב המזח כשברקע קולות החברים שנפצעים, באירוע המכונן של מלחמת יום הכיפורים. הוא סבל חודשיים בשבי עינויים בלתי נסבלים. הוא אולץ להוריד את דגל ישראל ממוצב המזח בנוכחות תקשורת מכל העולם וקנה אחד של קלאצ'ניקוב בגב. אחרי כל זה אורי ארנפלד ממשיך להלחם ומציין: לא נשברתי! 52 שנה אחרי, אורי אהרנפלד ממשיך להלחם, הפעם בקרב שאחרי הקרב. אורי נלחם על ההכרה בפוסט טראומה. הוא מקדיש את חייו על מנת לעזור לכולנו להבין שאפשר להפציע גם אחרי האירועים הכי קשים בחיים כמו שבי, עינויים ואתגרי חיים שלעולם לא נעלמים. הוא נלחם כדי לקדם רעות ואחוות לוחמים, שני הערכים ששמרו עליו ברגעים הכי קשים לבחור בחיים. איך נראים חיים של אדם שמרגיש שהוא מהלך באופן קבוע בשדה מוקשים? מה זה איגלו ואיך הוא משתמש בו במצבים קשים? מה המחירים שחיים כאלו מזמנים? מה המסר שלו למי שחזרו מהשבי? למה עיסוק זה הדבר הכי חשוב לפצוע פוסט טראומטי? (והאם בכלל נכון להגדיר מישהו כפוסט טראומטי?) האם הוא ובני דורו מקנאים בחיבוק הגדול שזוכים לו אלו ששבו מהשבי? ומה נותן תקווה וכוחות גם במצבים בלתי נתפסים? פרק חשוב מאד עם הרבה כאב, אבל עם הרבה יותר תקווה. אורי ממחיש בצורה מעוררת השראה איך כשמשהו אחד נפצע, משהו אחר מפציע.

    1h 14m

  6. Apr 3

    מה שמפציע פרק 2 | לעשות שינוי יש מיש עם חן במטבח

    לפעמים אנחנו מקבלים בעיטה, דווקא כשאנחנו בשיא של החיים. פיטורים, פרידה, משבר בריאותי או תאונה חזיתית עם מציאות החיים מאלצים אותנו לחשב מסלול מחדש. זהו שינוי של "יש מאין", לברוא משמעות מתוך השברים. אבל יש שינוי מאתגר לא פחות: לעשות שינוי כשהחיים מלאים. חירות אמיתית היא לא רק לשרוד את המשבר, אלא למצות את הטוב עד תום. כמו ששר מאיר אריאל: "יהיה לנו טוב, טוב מטוב". כמה קשה לשפץ בניין שעומד על תילו, להוסיף שורה לשיר קיים – לשנות "יש מיש". זה דורש הקשבה, אמונה ופוקוס חד. חן מזרחי ("חן במטבח"), עזבה קריירה יציבה ככימאית בחברת טבע כדי להפוך לבעלת ערוץ האוכל הגדול בישראל. אסף, בן הזוג שלה מכנה אותה "עידן עמדי של המטבח" . ברגעים אלו של ערב חג הפסח עשרות אלפי ישראלים מכלל גווני החברה, מהארץ ומהעולם מבשלים עם חן ועושים איתה סדר. פרק על החברה הישראלית, על הכח שיש במטבח,על החירות לבחור, על השליחות שבאוכל פשוט וטוב, ועל האומץ להשתנות. מה שמפציע | פרק 2: לעשות שינוי יש מיש – עם חן במטבח.

    1h 1m

  7. Mar 24

    מה שמפציע פרק 1 | החיים ממשיכים עם עופר ורפל

    הוא מתגלגל בעולם הזה בין אנשים שנמצאים בשיא הכאב, במצבים הכי קשים שלהם ומספר להם שהחיים ממשיכים, שהם עוד יתגברו, ויטרפו מחדש את החיים. הוא עושה את זה בבית הארזים, מיזם שהקים לזכר שני חבריו מהצוות שנפלו, אלי וארז שנועד לסייע לפצועים להשתלב בשירות ציבורי. הוא עשה את זה לי כשבילינו יחד חמישה חודשים במחלקת השיקום בתל השומר. עוד לפני שהצלחתי לעבור לבד מהמיטה לכסא הגלגלים, הוא היה לוחץ על לוחץ על פליי ושר לי כל בוקר את השיר "קום על הרגליים, לא צריך סיבות". מי שרק מכיר אותו עלול לחשוב שהוא לא רגיש. מנסיון הוא אחד האנשים הרגישים שהכרתי. רגישות היא לא רק להרגיש איפה הצד השני נמצא אלא לטעת בו את ההרגשה שמה שקרה לא קרה לשווא. שהוא מסוגל להגיע למקומות רחוקים הרבה יותר ממה שהוא מרגיש עכשיו. קול שאני מרגיש שכולנו צריכים לשמוע בימים כאלו. מה שמפציע, יוצאים למסע, עם עופר ורפל האגדי. גיבור הקרב, וגיבור גם בקרב שאחרי הקרב. כי כשמשהו אחד נפצע, משהו אחר מפציע. יוצאים לדרך.

    1h 2m
  • 7 Episodes

About

שמי רועי בן טולילה במסע חיי למדתי שכשמשהו אחד נפצע משהו אחר מפציע :בהסכת שלי אני משוחח עם מנהיגות ומנהיגים, שיחה מגובה הלב  יחד אנחנו לומדים איך אפשר להפוך משברים להזדמנויות ואיך אפשר להפציע מכל מצב בחיים אני עוסק בחיי בפיתוח מנהיגות בארגונים,משחק כדורסל בכסאות גלגלים,ועוזר לאנשים להפציע בחיים ב2019 כתבתי את ספרי הראשון שנקרא מגובה הלב הקרב שאחרי הקרב מאז תחילת המלחמה הקרב שאחרי הקרב נהיה הסיפור של החברה הישראלית,הסיפור של כולנו.בהסכת שלי אני מנסה לתת תקווה,שמות וכוחות  שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי החיים ולנצח גם בקרב שאחרי הקרב מוזמנות ומוזמנים לעקוב ולשתף את מי שהמילים האלו יכולות לגעת בו

Information

  • Creator
    רועי בן טולילה
  • Years Active
    2K
  • Episodes
    7
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © רועי בן טולילה
  • Show Website
    מה שמפציע