מה שמפציע

רועי בן טולילה
  • 0.0 (0)
  • Entrepreneurship
  • Weekly

שמי רועי בן טולילה במסע חיי למדתי שכשמשהו אחד נפצע משהו אחר מפציע :בהסכת שלי אני משוחח עם מנהיגות ומנהיגים, שיחה מגובה הלב  יחד אנחנו לומדים איך אפשר להפוך משברים להזדמנויות ואיך אפשר להפציע מכל מצב בחיים אני עוסק בחיי בפיתוח מנהיגות בארגונים,משחק כדורסל בכסאות גלגלים,ועוזר לאנשים להפציע בחיים ב2019 כתבתי את ספרי הראשון שנקרא מגובה הלב הקרב שאחרי הקרב מאז תחילת המלחמה הקרב שאחרי הקרב נהיה הסיפור של החברה הישראלית,הסיפור של כולנו.בהסכת שלי אני מנסה לתת תקווה,שמות וכוחות  שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי החיים ולנצח גם בקרב שאחרי הקרב מוזמנות ומוזמנים לעקוב ולשתף את מי שהמילים האלו יכולות לגעת בו

  1. 4d ago

    פרק 17 | ברגעים הכי קשים- הומור ויצירה כדרך חיים עם רשף לוי

    רשף לוי, אב לשבעה, הוא קומיקאי ומחזאי עטור פרסים. כששאלתי אותו איך להציג אותו, הוא ענה לי במשפט שלא יוצא לי מהראש: "מה שמגדיר אותי תמיד היצירה שאני כותב כרגע" רשף מקפיד לא להיאחז בעבר. לא ברזומה המפואר שלו, וגם לא בנסיבות חייו הקשות, כמו אובדן אביו ואחיו האהוב. הוא בוחר להיאחז בערך שהוא יוצר בעולם, כאן ועכשיו. בתפקיד שלו ובשליחות שהוא מוצא לעצמו בתוך המציאות הישראלית המורכבת. במהלך המלחמה מצא את עצמו מופיע בפני מילואימניקים לפני הקרבות, במהלכם ואחריהם, ומבקר פצועים בבתי החולים. המפגשים האלה אתגרו אותו כאבא, כיהודי, כישראלי וכלוחם. ובכולם הוא התעקש לעשות את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לגעת בנקודות הכואבות ביותר באמצעות הומור. איך מוצאים מילים כשאין מילים? מה תפקידם של קומיקאים ברגעים שבהם המציאות עצמה מפסיקה להצחיק? שיחה מגובה הלב על הומור וכאב, על צחוק ועצב, על החברה הישראלית, על אבהות ועל תקווה.

  2. Nov 1

    פרק 16 | איך לגלות את הטוב שלא חיפשנו? עם אסנת מירון

    אסנת מירון, חוקרת וחיה סרנדיפיטי כבר 12 שנה,חובבת אנשים וחיבורים כל חייה. היא החלה את דרכה המקצועית כמפיקת טלוויזיה בכירה ולאחר מכן עברה לכולם החברתי. כיום היא מומחית עצמאית לרישות ולרשתות לחדשנות בארגונים ומלווה תכניות מנהיגות. אסנת נוהגת לצטט את דוקטור סוס: "אם יוצאים, מגיעים". גם אם לא יודעים לאן. כולנו יצאנו בעל כורחנו, בשנים האחרונות, ממסלול החיים כפי שדמיינו אותו. נדמה לי שהקשר בין תכנון לביצוע, בין סיבה לתוצאה, הפך רופף מתמיד. בשיחה מגובה הלב, אסנת מציעה תפיסת עולם יצירתית שמאפשרת לזהות הזדמנויות דווקא במציאות כזו. את המילה "סרנדיפיטי" היא גילתה במקרה, והפכה אותה לשליחות ולמפעל חיים. הרעיון שעומד מאחורי המילה סרנדיפיטי, גילוי מקרי של משהו טוב שלא חיפשנו, מזמין אותנו למסע אישי של בירור. אחת ההצעות שהונחו בפני האקדמיה ללשון העברית כחלופה למילה סרנדיפיטי היא "הפצעה". אסנת, שהוציאה לאור השבוע את ספרה "דרך הסרנדיפיטי", טבעה בהשראת אירועי השנים האחרונות מושג משלה על החיים שלנו כאן: סרנדיפיטי של תיקון. איך אפשר להפציע? אילו הזדמנויות מחכות לנו מעבר לפינה? ובעיקר, איך נוכל לזהות אותן ולממש אותן, גם במצבים הקשים ביותר של החיים?

  3. Oct 22

    פרק 15 I הניצחון בקרב שאחרי הקרב, ד"ר שמריהו בן פזי מארח את רועי בן טולילה

    פרק קצת אחר. הפעם אני מתארח לשיחה בסנדלים בגובה הלב עם שמריהו. העמקנו במה שמפציע, ועל המעבר משדה המוקשים למירוץ השליחים. אנחנו מסבירים בפרק איך ערכים כמו משמעות ושליחות יכולים לנצח אובדן קשה או מצבים מורכבים. זה לכאורה שיחה על פציעה, ועל התפיסה הערכית חינוכית שאנחנו מפתחים יחד בבית ארזים, אבל בעיני היא רלוונטית להרבה סוגים של התמודדויות בהרבה מגרשים. ובואו נודה על האמת, אחרי מה שעברנו בשנים האחרונות, כולנו קצת פצועים. וכולנו צריכים חוסן, אמונה ותקווה. מהי מנהיגות במצבי משבר ואיך מתרגמים אותה להפצעה?

  4. Oct 14

    פרק 14 I הגוף, הרוח והאחר: איך לנצח בקרב שלעולם לא ייגמר? עם ישראל דנציגר

    לפני כמה חודשים ניגשה אליי בסיום הרצאה מורה ממוסד חינוכי ירושלמי מפואר ושיתפה אותי שאובחנה עם אלצהיימר. "איך אפשר להפציע", היא שאלה אותי, "כשכל יום הגוף לוקח עוד ביס מהחיים?" השאלה שלה לא נתנה לי מנוח. אז התקשרתי לישראל דנציגר. בגיל 26, כשהוא בשיא חייו, איש הייטק מצליח בארצות הברית, שטס פעמיים בשנה לישראל כדי לפקד על חייליו במילואים, ישראל מאובחן בטרשת נפוצה. ברגע אחד הוא מוצא את עצמו בקרב חדש. קרב שלא ייגמר לעולם. קרב שבו החיים לוקחים ממנו בכל יום עוד ביס. אבל ישראל לא נתן למחלה להיות הסיפור היחיד של חייו. מאז הוא הפך לאחד מבכירי ההייטק בישראל, כיהן כמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, והקדיש חלק משמעותי מחייו ליזמות חברתית, לשירות הציבורי ולעשייה למען האחר. לצד כל אלה הוא נשוי לבת עמי ואב לארבע בנות. דווקא מתוך ההתמודדות היומיומית עם גוף שהולך ומאבד מיכולותיו, ישראל בחר להרחיב את גבולות האחריות, הנתינה והמשמעות בחייו. בפרק הזה של ״מה שמפציע״, ישראל פותח את הלב באופן שלא עשה מעולם, ומשתף בגילוי לב בדרך שבה בחר להתמודד עם מה שנפצע, ובעיקר במה שהצליח להפציע מתוכו. שוחחנו על נתינה לאחר ועל שליחות ציבורית, על החיים בצל המוות שעלול לדפוק בדלת בכל יום, על תפקידו של המפקד בקרב ועל אחריותו ביום שאחרי הקרב. על זוגיות, משפחה ועל הבחירה להמשיך להיות משמעותי גם כשהחיים מציבים בפניך מגבלות חדשות. ודיברנו גם על הסיפור הישראלי. על הצורך לעבור מהכוח המתפרץ של אומת הסטארט־אפ, שמקדשת יוזמה, תעוזה וחדשנות, אל הסיפור הבא שלנו: אומת ההתחדשות. אומה שיודעת להתחבר מחדש לעברה, למצוא משמעות בתוך השבר ולבנות מתוכו את החוסן הדרוש כדי לצלוח את אתגרי העתיד. שיחה מגובה הלב על השאלה שאיתה הכול התחיל: איך מנצחים בקרב שלא ייגמר לעולם?

  5. Oct 4

    פרק 13 I החיים החדשים של אמיתי ארגמן

    "בטניס" אמר לי אמיתי "אתה יכול לנצח יריב גם אם הוא צבר יותר נקודות ממך. מה שחשוב זה לנצח במערכה. לנצח בנקודות החשובות". רגע לפני שהתחלנו להקליט את הפרק אמיתי קיבל שיחת טלפון מפקידה במשרד הביטחון: "רציתי להזמין אותך לוועדה שתקבע סופית כמה אחוזים תקבל עבור הפצעים שנותרו לך על האף" אמיתי ענה לה באדיבות: איבדתי שתי רגליים. יש לי עין שבקושי רואה. יד פגועה קשה, שתי חוליות שבורות בעמוד השדרה ואוזן אחת שאני כמעט לא שומע בה. עוד כמה אחוזים לא יעשו את הבדל. תודה, אבל אני מוותר על הוועדה" והיה ברגע הזה משהו שמזקק כ"כ יפה את ההתמודדות והאישיות של אמיתי ארגמן. כל החיים הוא יכול להמשיך להתעסק בפצעים שנותרו בפנים.אלא שבחיים החדשים שלו, אמיתי בוחר להתמקד ולנצח בנקודות החשובות. שלוש שנים כמעט חלפו מהיום שבו השתנו לו החיים. כשביקשתי ממנו להציג את עצמו הוא ענה: אני ספורטאי, בן הזוג של רומי ומרצה לנוער על אמונה בעצמם. כדי להפציע אמיתי מגבש את מציג תפיסת עולם שמתמקדת באיך לנצח בנקודות החשובות. במערכות. לא לתת למשחקון כזה או אחר בו הפסדת להגדיר את מי שתהיה בעולם. אמיתי מבין שזו הדרך להגשים את החלום, ולהעפיל לאולימפיאדה, ושזה המפתח גם במגרש של החיים. לנצח בנקודות החשובות. שיחה מגובה הלב על החיים החדשים של אמיתי ארגמן

  6. Sep 23

    פרק 12 I "זכיתי לאהוב פעמיים", עם מלכי גינסברג

    שני אהוביה של מלכי נפלו. לוחם השייטת ארז אשכנזי נפל בעזה בשנת 2003. מלכי התאהבה וקשרה ברית של ייעוד משותף עם חברו הטוב אלי גינסברג. הם נישאו והקימו משפחה ובית, והביאו לעולם ארבעה ילדים מקסימים. סא"ל אלי גינסברג השתחרר חודש לפני תחילת המלחמה אחרי שנים של פיקוד ביחידות המובחרות של צה"ל. ב7.10 כשהוא משוחרר טרי , הוא יורד לעוטף ונופל בקרב גבורה על אדמת בארי. שלוש שנים אחרי שאלי נפל מלכי משלימה את החלום ומשפצת את הבית. לפעמים היא מעידה על עצמה שהיא חזקה מהרוח, ולפעמים היא מרגישה כמו "אשה חרסינה". איך אפשר לנוע על סף, ועל אף השבר הארור? שיחה על הכח המרפא של תנועה וספורט, ביחד, כל יום. מחדש. כי אנרגיה זה מדבק. ולתת הכל זה לא קלישאה זו תפיסת עולם. איך השירים עוזרים למצוא שוב את המילים? איך זה מרגיש בחברה כמו שלנו לעבור מסטטוס של חברה שכולה לאלמנה? ועליך המחירים של מישהי שלא בחרה להיות "סלב של השכול" וצריכה להתמודד עם המבטים והציפיות של החברה, גם כשהיא כבר רוקדת ברגע של שחרור באמצע מסיבה. יש למלכי את כל הסיבות לעצור ולהתבוסס באובדן על האהבות שנגדעו בשיאם. אבל מלכי "בוכה ומסתערת" כדבריה. היא משתמשת תוך כדי תנועה באהבה שהייתה,שיש לה ותהיה לה כמצע לצמיחה. לצד הכאבים היא נאחזת בה: "זכיתי לאהוב פעמיים". שיחה מגובה הלב עם "הרבנית של השבורים והשבורות" מלכי גינסברג. זה הסיפור שלה אבל בעומק זה הסיפור של כולנו. איך ממשיכים?

  7. Sep 10

    פרק 11 I החיטה צומחת שוב עם אבידע ורתם בכר

    בבוקר ה7.10 רתם בכר היה בטיול במזרח. את הטיסה לארץ הוא העביר בהליכה אינסופית במטוס. הוא ידע שמשהו רע קרה הוא לא הבין עד כמה. הוא נחת אל קרקע של מציאות בלתי נתפסת. אבידע, אביו, איבד את אשתו דנה , ובנו כרמל. ורגל. ו102 חברים. ובית. רתם, בנו הבכור, ניסה להתחיל להפנים, שהוא איבד אמא ואח. איך אפשר להמשיך אחרי אובדן בלתי נתפס שכזה? איך אפשר לתרגם את הכאב לחשבון נפש אמיתי? ומה המשבר הזה עשה לביחד שלהם? חשבתי שהם ידברו על ההתמודדות עם הכאב. אבל גיליתי כח משיכה עצום שעוזר להם למהול אותו. כח בארי. הנחישות שלהם לבנות מחדש ביחד את הבית שחרב הוא המנוע הגדול ביותר של חייהם החדשים. נחישות שלאורה רתם מחנך את בני הנוער של בארי. בני קבוצת שחף. הבית נשרף אבל הזיכרונות נשארים. הקיבוץ נחרב אבל קיבוץ חדש נבנה. והחיטה? צומחת שוב. ואיתה ההבנה, שחוזרים. ברור שחוזרים. אין לזה הסבר הגיוני. הם מרגישים שהמציאות מעבר לגדר לא באמת השתנתה. אבל בשבילם זו לא שאלה. זו משימה. זו הדרך להפציע.

  8. Jul 31

    פרק 10 I שיעור באמונה עם הרב אריאל ג'ינו

    מה שמפציע פרק 10 I שיעור באמונה עם הרב אריאל ג'ינו יש משפט אחד שאמר לי פצוע חרדי מהמלחמה האחרונה, שלא יצא לי מהראש: "כשאתה חוזר הביתה אחרי הפציעה שלך אתה גיבור. כשאני חוזר הביתה אחרי הפציעה שלי אני אשם." במשפט אחד הוא חשף כמה שכבות של כאב, זהות והתמודדות, ואת הפרק הזה החלטתי להקליט בעקבותיו. לרב אריאל ג'ינו יש שלוש חולצות ברכב. הוא מחליף ביניהן לפי המקום, הנסיבות והאנשים שהוא פוגש. ג'ינו הוא גיבור מלחמת לבנון השנייה שקיבל בעקבותיה את צל"ש הרמטכ"ל, ונפצע בה פציעה קשה. אחרי המלחמה הוא שינה את אורח חייווהיום הוא רב חרדי ומחנך בירושלים. עשרים שנה אחרי אותה המלחמה, ג'ינו חוזר לזירה . הפעם לא כלוחם בקרב, אלא כמי שמלווה פצועים חרדים בקרב שאחרי הקרב. הוא הקים קבוצה של פצועים חרדים, שמנסה להעניק להם שייכות, משמעות ותקווה. מה עשתה לנו מלחמת לבנון השנייה? מה מייחד את ההתמודדות של פצוע חרדי? שיחה מגובה הלב על אמונה ותקווה. על אתגרי החברה הישראלית, על מה שמחבר בינינו ועל מה שמפריד. במידה ותרצו לדלג על החלק של המלחמה, ותרצו לשמוע את החלק של ההפצעה הנה הטיים קוד שתוכלו ללחוץ עליו : (00:00:00) פתיחה (00:24:59) הפצעה (01:18:11) סיום

See All (17)

About

שמי רועי בן טולילה במסע חיי למדתי שכשמשהו אחד נפצע משהו אחר מפציע :בהסכת שלי אני משוחח עם מנהיגות ומנהיגים, שיחה מגובה הלב  יחד אנחנו לומדים איך אפשר להפוך משברים להזדמנויות ואיך אפשר להפציע מכל מצב בחיים אני עוסק בחיי בפיתוח מנהיגות בארגונים,משחק כדורסל בכסאות גלגלים,ועוזר לאנשים להפציע בחיים ב2019 כתבתי את ספרי הראשון שנקרא מגובה הלב הקרב שאחרי הקרב מאז תחילת המלחמה הקרב שאחרי הקרב נהיה הסיפור של החברה הישראלית,הסיפור של כולנו.בהסכת שלי אני מנסה לתת תקווה,שמות וכוחות  שיעזרו לנו לצלוח את אתגרי החיים ולנצח גם בקרב שאחרי הקרב מוזמנות ומוזמנים לעקוב ולשתף את מי שהמילים האלו יכולות לגעת בו

Information

  • Creator
    רועי בן טולילה
  • Years Active
    2026
  • Episodes
    17
  • Rating
    Clean
  • Copyright
    © רועי בן טולילה
  • Show Website
    מה שמפציע

You Might Also Like