המכללה התורנית

המכללה התורנית

המכללה התורנית

  1. 20h ago

    התהוות הגשמיות דווקא מעצמות אין סוף | הרב מנחם מיידנצ'יק, ד' תשרי | אגרות הקודש אגרת כ'

    היום ד' בתשרי — אגרת כ' / אגרת כ' באגרות הקודש — אגרת מאוד יסודית בחסידות. השאלה: איך מתחברים גבול ובלי גבול? איך נברא עולם גשמי מאור אינסוף? הרי "עִלָּה וְעָלוּל" — סיבה ומסובב — תמיד מרגישים זה את זה, ולא יכולה להיות מציאות של "יֵשׁ" נפרד. אדמו"ר הזקן: "אִיהוּ וְחַיּוֹהִי חַד" — האורות דבר אחד עם אינסוף. "אִיהוּ וְגַרְמוֹהִי חַד בְּהוֹן" — גם הכלים. הכלים נקראים "בְּלִימָה" בספר יצירה — "דְּלָא אֶת מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָה." "וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" — אפילו משה רבינו — השגתו הייתה רק ב"פֶּרֶק עֶלְיוֹן דְּנֶצַח דִּזְעֵיר אַנְפִּין." ומה ה"כְּזִיו הַשֶּׁמֶשׁ בַּשֶּׁמֶשׁ" — ה"עָלוּל" בטל ב"עִלָּה" — אין שם מציאות נפרדת. לכן לא יכול "לִהְיוֹת גֶּשֶׁם אָב כֶּעָפָר" מדרך ההשתלשלות — "לֹא יוֹעִילוּ." "יֵשׁ מֵאַיִן" — זה "רַק בְּחֹק הַבּוֹרֵא" — כמו שחז"ל אומרים שכל באי עולם לא יכולים לברוא כנף יתוש. ולכן — דווקא מ"עַצְמוּת אֵין סוֹף" — שמציאותו מעצמותו — יש בכוחה לברוא "יֵשׁ מֵאַיִן." ובתוך קיום המצוות המעשיות — שם כוח העצמות. #תניא #חסידות #אגרותקודש #יישמאין #עצמותאינסוף #מצוות #תשרי #יהדות

  2. 5d ago

    צמאה נפשי – שני סוגי אהבה, צימאון לעומת תענוג | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ח אלול | אגרות הקודש סימן יח

    היום כ"ח אלול — "כֹּחַ אֱלוּל" — ממשיכים באגרת קודש י"ח — החלק השני. הסוג השני של אהבה: "וְהַשֵּׁנִית הִיא אַהֲבָה וְתַאֲוָה שֶׁהַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְאוֹהֶבֶת וְחוֹפֶצֶת לִדְבּוֹק בַּהַשֵּׁם לִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְקִרְבַת אֱלֹהִים לָהּ טוֹב מְאֹד" — "וְרַע לָהּ מְאֹד לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ." האהבה הזו "מוֹסֶתֶּרֶת בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל" — אפילו ברשעים. "רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת" — למה? כי יש להם אהבה מסותרת. אבל "אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָּא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת" — מסתיר על האהבה. "עֲבוֹדַת הָאָדָם לְקוֹנוֹ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַקְּלִיפָּה" — מממחשבה דיבור ומעשה — וְרַמַ"ח אֵיבָרִים — לגלות האהבה המסותרת. "צָמְאָה נַפְשִׁי" — צימאון לאלוקות. "כְּבֵן הַכּוֹסֵף לִהְיוֹת אֵצֶל אָבִיו." "אוֹרַיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד" — ההתחברות לקב"ה על ידי תורה ומצוות. "וְגַם עַל כִּיסוּף זֶה וְאַהֲבָה זוּ הַמוּסֶתֶּרֶת בָּנוּ, אֲנוּ מַעְתִּירִים לַהַשֵּׁם לְהוֹצִיאָהּ מִמַּסְגֵּר." "עֲקֶרֶת הַבַּיִת" — הנפש האלוקית — "לִמְשֹׁל בְּצָרָתָהּ." "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָּעֵהוּ" — לראות האלוקות בכל דבר. #תניא #חסידות #אגרותקודש #אהבה #עבודה #אלול #אהבהמסותרת #יהדות

  3. 6d ago

    אהבה בתענוגים – שמחת הנפש, מעין עולם הבא ממש | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ז אלול | אגרות הקודש סימן יח

    היום כ"ז אלול — אגרת קודש י"ח של אדמו"ר הזקן — שני מיני אהבות. בכללות יש שני סוגי אהבה: "שְׁנֵי מִינֵי אֲהָבוֹת." סוג ראשון — "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" — שבאה מלמעלה. כמו שכתוב בשיר השירים "מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים." האדם כבר דבוק — ונהנה מהדבקות. "שִׂמְחַת הַנֶּפֶשׁ וְחֶלְאָתָהּ בְּטַעֲמָהּ כִּי טוֹב הַשֵּׁם" — "נְעִימוֹת רַבּוֹת עַד לְהַפְלִיא" — מעין עולם הבא ממש. "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּהַשֵּׁם." זוהי "בְּחִינַת כְּהֻנָּה" — "בְּרָצוֹן לִיבָּא" — עבודה בחשאי, ברצון פנימי. "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" — כמו כהן שזה מתנה — "וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת." כי אין דרך להשיגה על ידי יגיעת בשר — "אֵי לָבָשָׂר שֶׁלֹּא נִתְיַגֵּעַ בְּיִרְאָה." ביראה — "גַּת בְּיִרְאָה" — אדם יכול לעבוד ולהגיע. "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַּכֶּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת הַשֵּׁם" — כמו חופר אוצר. "אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" — נופלת מאליה מלמעלה — אבל רק אחרי "יִרְאַת הָרוֹמְמוּת." "דַּרְכּוֹ שֶׁל אִישׁ לְחַזֵּר" — אהבה היא "אִישׁ" — יראה היא "אִשָּׁה" — "אִשָּׁה יִרְאַת הַשֵּׁם הִיא תִּתְהַלָּל" — אהבה באה אחרי יראה. #תניא #חסידות #אגרותקודש #אהבה #יראה #עבודה #אלול #יהדות

  4. Sep 8

    לבוש צדקה – צדקה הלבוש לאור אינסוף לעתיד | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ו אלול | אגרות הקודש סימן יז

    היום כ"ו באלול — ממשיכים באגרת קודש סימן יז. "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" — "מִצְוָתְךָ" ולא "מִצְוֹתֶיךָ" — זה הולך על הקדוש ברוך הוא בעצמו שעושה איתנו צדקה וחסד. ו"רְחָבָה" — שהמשכת אור אינסוף שתתגלה לעתיד לבוא בזמן התחייה — בלי גבול. מצוות הצדקה היא כלי ושטח רחב להתלבש בהארת התגלות אור אינסוף. בפיוט של ראש השנה "לָבוּשׁ צְדָקָה" — צדקה הוא הלבוש לאור. הִתְעוֹרְרוּתָא דִּלְתַּתָּא — וזה חסד חינם — העבודה שלנו לא בערך למה שיבוא מלמעלה. "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ" — לכל גילוי גן עדן — לכל קלות הנפש — יש קץ. שלוש בחינות: "קֵץ" "תַּכְלִית" "צִמְצוּם" — כמו שמפרש רבי לוי יצחק שניאורסון. "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא" — פירוש האר"י ז"ל: שעולים תמיד ממדרגה למדרגה. גם בראש השנה — יום הדין לנפטרים — כמה מעשים טובים עשו וכמה דרגות יעלו. מתי המנוחה? — תחיית המתים — "יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה" — כי אז יתגלה אור מעצמות אור אינסוף — ואין שם מדרגות — כולם שווים לפניו. שנזכה — תכף ומיד ממש. #תניא #חסידות #אגרותקודש #צדקה #תחייתהמתים #אורהכתר #ראשהשנה #יהדות

  5. Sep 7

    נעוץ תחילתם בסופם – דווקא בגוף הגשמי יתגלה | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ה אלול | אגרות הקודש סימן יז

    היום כ"ה באלול — יום הולדת העולם — ממשיכים בספר התניא — אגרת קודש סימן יז. אחרי שדיברנו על הפירות בעולם הזה — העיקר הוא לעתיד לבוא. "וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חַז"ל: אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה... אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִין וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְנֶהֱנִין מִזִּיו הַשְּׁכִינָה." העטרה זה בחינת מקיף וסובב — אור שלא מצטמצם ומקיף את הכל בשווה — הנקרא "כֶּתֶר" מלשון "כּוֹתֶרֶת." 613 מצוות + 7 דרבנן = 620 — גימטריה "כֶּתֶר." הכתר הוא הממוצע בין המאציל לנאצלים — "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" — כולם יזכו לאור זה. "וְנִגְלָה כְּבוֹד הַשֵּׁם וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" — "עֲתִידִים צַדִּיקִים שֶׁיֹּאמְרוּ לִפְנֵיהֶם קָדוֹשׁ" — "קָדוֹשׁ" מובדל מהשגה ודעת — "וְחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא" — הוא בחינת "כֶּתֶר עֶלְיוֹן." "כִּי נְעוּץ תְּחִלָּתָם בְּסוֹפָם" — המדרגה העליונה ביותר מגיעה לתכליתה דווקא בסוף — בגוף הגשמי — "וְסוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה." "תֵּל תַּלְפִּיּוֹת תּוֹרָה מְחַיֵּהוּ" — "תּוֹרָה אוֹר מְחַיֵּהוּ" — הכוונה לתחיית המתים. ומצוות הצדקה מכינות לגילוי אור הסובב — לגאולה האמיתית והשלמה — תכף ומיד ממש. #תניא #חסידות #אגרותקודש #כתר #תחייתהמתים #גאולה #אלול #יהדות

About

המכללה התורנית