שתי אצבעות מציון

Daphna Lewy
  • 0.0 (0)
  • Documentary
  • Updated Biweekly

שיחות עם (א)נשים מפה ומשם על הגירה, על עזיבת הבית, לפעמים גם על ההחלטה לא לעזוב (ועל איך נשארים), ועל חיפוש בית או בתים אחרים. עורכת ומגישה: דפנה לוי

Episodes

  1. 2d ago

    פרק 3: אסף ברטוב - זו כן המלחמה שלי

    אסף ברטוב, המייסד והעורך הראשי של ״פרויקט בן יהודה״ לא החליט מעולם לעזוב את ישראל. העבודה הובילה אותו לקליפורניה ואחר כך לכל מיני מקומות בעולם ובאוקראינה הוא התאהב, הקים משפחה ונשאר. מיד אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה, אסף, זוגתו ובתם הקטנה עברו להתגורר בישראל, אבל החליטו לחזור לקייב. בקייב המלחמה נמשכת והחייםאינם קלים, אבל אסף אומר שהוא מרגיש שם בבית. הבית האחר שלו הוא העברית, והוא ממשיך להקדיש הרבה זמן ומאמצים לפרויקט העצום שלקח על עצמו, ושתכליתו לשמר יצירות פרוזה ושירה ומסות בעברית מימי הביניים ועד ימינו. אבל הוא אינו חי בבועה. באוקראינה הוא למד את השפה, את התרבות. הוא אומר שהוא מרגיש טוב בסביבה, חלק מקולקטיב שאינושונא אותו רק משום שהוא בעד דו קיום וסובלנות, והוא אופטימי ביחס לעתיד שלו ושל משפחתו שם. את הפודקאסט הנוסף שלי, ״על החיים ועל המוות״ אפשר לשמוע ⁠כאן⁠. קריין: אורן נאמן מוזיקה: Pawel Feszcezuk

    1h 7m

  2. Jun 1

    פרק 2: יוסף סוויד - לחלום עתיד טוב יותר

    האורח בפרק השני של הבפודקאסט ״שתי אצבעות מציון״ - שבו אני משוחחת עם אנשים מכאן ומשם על הגירה, על עזיבת הבית, לפעמים על געגועים ולפעמים על הקלה והתחדשות - הוא יוסף סוויד. יוסף הגיע לברלין לפני יותר משלוש עשרה שנה והוא עדיין לא מרגיש בבית, אבל כמו שהוא אומר על הבמה, בהצגת היחיד המצליחה והמוצלחת שלו ״בין הנהר לים״, הוא מאושר מכך שהילדים שלו דווקא כן מרגישים כאן בבית. על אף הפרסום וההצלחה כשחקן, יוסף לא אהב להיות ערבי מחמד בתל אביב, להלך בין הטיפות, לחשב מה ואיך לומר ולמי, אבל הסיבה העיקרית שבגללה שמח לעזוב את הארץ הייתה האפשרות לחלום על עתיד יותר טוב, יותר שוויוני, יותר פשוט, לילדיו – שיש להם אבא ערבי ואמא יהודייה – אבלהם גדלים בלי צורך להתעמת מדי יום עם הזהות המורכבת והמרהיבה שלהם. את הפודקאסט הנוסף שלי, ״על החיים ועל המוות״ אפשר לשמוע כאן. קריין: אורן נאמן מוזיקה: Pawel Feszcezuk

    51 min

  3. May 19

    פרק 1: נטע וינר, על דו אי-קיום ופרספקטיבה אחרת

    שלום לכן ולכם – זהו הפרק הראשון של ״שתי אצבעות מציון״, פודקאסט שבו אני משוחחת עם אנשים מפה ומשם על הגירה, על עזיבת הבית, לפעמים גם על ההחלטה לא לעזוב ועל הניסיונות למצוא בית או בתים אחרים. האורחהראשון שלי הוא נטע ויינר, מוזיקאי, שחקן, במאי ואקטיביסט, איש להקת ״סיסטם עאלי״ היפואית, כוכב אופרת ההיפ הופ ״שמואל״ ומי שרשימת הפנינים שהספיק ליצור והוא בן 39 בלבד, מתפקעת מעושר ויופי. נטע חי כיום בברלין, עם זוגתו הרקדנית והכוריאוגרפית סתיו מרין ועם שתי בנותיהם, ומבחינתו החיים בעיר שהיא צומת תרבותית והיסטורית מאפשרים לו לראות מזווית אחרת את מה שהוא מכנה ״דו אי-קיום״, שאליו הובילו השניםהאחרונות בישראל. עוד לפני שתקשיבו לשיחה, אני מוכרחה לציין שכשחשבתי על שמו של הפודקאסט ״שתי אצבעות מציון״ –נדמה היה לי שהמצאתי אותו, ולכן גםהסתובבתי זחוחה ומרוצה מעצמי במשך שבועות ארוכים, אלא שאז הלכתי לשמוע את נטע במופע משותף עם סמירה סראייה, והתברר לי שזו לגמרי לגמרי שורה מתוך השיר ״לא יכול לישון״, שנטע כתב ורועי דורון הלחין. קריין: אורן נאמן Music: Pavel Feszczuk - Dance with Bullets

    58 min
  • 3 Episodes

About

שיחות עם (א)נשים מפה ומשם על הגירה, על עזיבת הבית, לפעמים גם על ההחלטה לא לעזוב (ועל איך נשארים), ועל חיפוש בית או בתים אחרים. עורכת ומגישה: דפנה לוי

Information

You Might Also Like