TestIL Podcast

ITCB

The ITCB podcast are intended for all software testers in Israel.Here you will find podcasts on topics such as interviews with test managers, test engineers who have undergone conversion from other fields, reviews of various events, tips for job seekers, lectures on any topic in the world of software testingThe podcasts are delivered in Hebrew

  1. 3d ago

    פרק #83 | בדיקות אבטחה משולבות בינה מלאכותית

    body { font-family: 'Segoe UI', Arial, sans-serif; background-color: #f4f6f9; color: #333; direction: rtl; text-align: right; margin: 0; padding: 20px; } .container { max-width: 850px; margin: 0 auto; background: #ffffff; padding: 40px; border-radius: 12px; box-shadow: 0 4px 15px rgba(0, 0, 0, 0.05); } header { border-bottom: 3px solid #0d6efd; padding-bottom: 20px; margin-bottom: 30px; text-align: center; } h1 { color: #0d6efd; font-size: 2rem; margin-bottom: 10px; } .subtitle { font-size: 1.1rem; color: #555; margin: 0; } .meta-info { display: flex; justify-content: space-around; flex-wrap: wrap; background-color: #e7f1ff; padding: 15px; border-radius: 8px; margin-bottom: 30px; border-right: 5px solid #0d6efd; } .meta-item { margin: 5px 10px; } .meta-item strong { color: #0b5ed7; } h2 { color: #0b5ed7; border-right: 4px solid #00d2ff; padding-right: 12px; margin-top: 30px; margin-bottom: 15px; font-size: 1.4rem; } p { line-height: 1.8; margin-bottom: 15px; } ul { margin-bottom: 20px; padding-right: 20px; } li { line-height: 1.8; margin-bottom: 8px; } blockquote { background-color: #f8f9fa; border-right: 4px solid #0d6efd; margin: 25px 0; padding: 15px 20px; font-style: italic; border-radius: 0 8px 8px 0; } footer { margin-top: 40px; padding-top: 20px; border-top: 1px solid #dee2e6; text-align: center; font-size: 0.9rem; color: #6c757d; }בדיקות אבטחה משולבות בינה מלאכותית עם אמיר פלס מנחה: נתנאל ארוש אורח: אמיר פלס (סגן נשיא בכיר טכנולוגיות ופיתוח, רדואר)  חסות: העמותה לקידום מקצוע בדיקות והסמכות בישראל  רקע ואודות האורח והחברהאמיר פלס מכהן כסגן נשיא בכיר טכנולוגיות ופיתוח בחברת רדואר. הוא נמצא בחברה כ-30 שנה ומוביל ברמה הגלובלית את כל נושא ההטמעה הטכנולוגית, ארגון פרי-סיילס (טרום-מכירה), הארכיטקטים, הניתוח וההסמכה מול הלקוחות ההתפתחות של חברת רדואר לאורך השנים  תחום איזון עומסים והנדסת תנועת רשת, שממנו יצאה החברה להנפקה בבורסת נאסד"ק  כניסה לעולמות אבטחת הסייבר והגנה על רשתות  הגנה עמוקה על יישומים (אפליקציות) אספקת שירותי ענן ותשתיות מרכזי נתונים  הגנה על עולם ממשקי התכנות  והלוגיקה העסקית  הגנה על מערכות בינה מלאכותית, סוכנים חכמים ועובדים המשתמשים בבינה מלאכותית השפעת הבינה המלאכותית על שוק העבודה ופיתוח תוכנהבשיחה הועלו תרחישים עתידיים לגבי השפעת הבינה המלאכותית חזון מול מציאות: למרות תחזיות קיצוניות (כמו הערכות של מנכ"לים בתעשייה על החלפת רוב מכריע של כותבי הקוד בבינה מלאכותית במציאות היא משמשת כלי עזר עוצמתי ולא תחליף מלא לגורם האנושי שיפור תפוקה ועבודה: בצוותים של רדואר, הבינה המלאכותית מבצעת כ-80% מהעבודה ב-20% מהזמן. תהליכים שלקחו בעבר מספר חודשים מתקצרים ליומיים-שלושה באמצעות כלי בינה מלאכותית לאפיון, כתיבת קוד ובדיקות שימושים בארגון: הטכנולוגיה נכנסה לשימוש רחב אצל מפתחים, במחלקות משפטיות, כספים, שיווק וניהול]. כלי סיוע (כדוגמת קו-פיילוט) מסייעים בסיכום שיחות, ניהול דואר אלקטרוני ומשימות מיצוב יחסי: ארצות הברית וסין מובילות בפיתוח מודלי השפה והחומרה, בעוד שישראל מתמקדת בפתרונות אבטחת סייבר ותשתיות חומרה מתקדמות איומי אבטחה ייחודיים בסביבות בינה מלאכותיתהטמעת הבינה המלאכותית בתוך הארגון ומול בסיסי הנתונים וממשקי התכנות פותחת אפיקי תקיפה וסיכונים חדשים (הדורשים הגנה מעבר למעקבי בטיחות בסיסיים) הזרקת הנחיות ישירה ניסיונות של משתמשים לבצע מניפולציה ישירה על המודל כדי לחלץ מידע חסוי או לעקוף מגבלות הזרקת הנחיות עקיפה איום חמור וסמוי שבו הוראות זדוניות מושתלות בתוך קבצים חיצוניים (טקסט לבן על רקע לבן, תמונות או דואר אלקטרוני). כאשר סוכן הבינה המלאכותית סורק את המידע ממערכות האחסון הארגוניות, הוא מעבד את ההוראות הסמויות ועלול להדליף מידע ארגוני רגיש איומים בזמן ריצה וברמת המודל: הרעלת נתוניםושימוש לרעה בהרשאות של סוכנים אוטומטיים הפועלים במערכת. הפתרון של רדואר: הגנה בזמן ריצה (Runtime Protection)אמיר פלס מבהיר כי כלים לאיתור חולשות בקוד מסייעים במניעת באגים מראש אך רוב ההתקפות מנצלות בעיות התנהגותיות ולא רק כשלים בקוד ניתוח התנהגותי דינמי: במקום להתבסס רק על חוקים קשיחים או גבולות מוגדרים מראש, רדואר משתמשת באלגוריתמים מתמטיים מתקדמים המזהים דפוסי התנהגות חריגים ולומדים את דפוסי ההתנהגות הלגיטימיים של הלוגיקה העסקית והסוכנים: 1 זיהוי הפער בין כוונה לביצוע: המערכת מזהה מתי ה"כוונה" של המודל עברה מניפולציה בזמן אמת ועוצרת את ההתקפה באופן מיידי בזמן ריצה רמת דיוק גבוהה: בעוד הממוצע בתעשייה לזיהוי התקפות עומד על כ-80%-90%, הפתרונות של רדואר מגיעים לרמות דיוק של 96%-98% הודות לשימוש בבינה מלאכותית לצורך חסימת איומי בינה מלאכותית מודלים מתקדמים של בדיקות איכות ובדיקות אבטחה (Red Teaming)עולם הבדיקות ואימות המערכות עובר שינוי משמעותי צוותי תקיפה מבוססי סוכנים: הסטנדרט המוביל כיום בתעשייה מבוסס על פיתוח קבוצות של סוכני בינה מלאכותית הפועלים בשיתוף פעולה סימולציית תקיפה מורכבת: סוכן אחד מנסה לפרוץ ליישום, סוכן שני מייצר סוגי תקיפות שונים, והם משתפים מידע ביניהם (כגון שמות משתמש וסיסמאות שהושגו) כדי להמשיך בלחימה מול המערכת – בדומה לקבוצות תקיפה אנושיות לסיכום: הטמעת בינה מלאכותית בארגונים היא כורח המציאות המעלה את התפוקה, אך היא יוצרת שטח תקיפה חדש. הגנה אפקטיבית דורשת שילוב של בדיקות אבטחה מקיפות והגנה אקטיבית בזמן ריצה המבוססת על ניתוח התנהגותי

    פרק #83 | בדיקות אבטחה משולבות בינה מלאכותית
  2. Jul 19

    פרק #82| מהבאג הקטן לניהול מוצר עם זוהר פרנקור

    בואו לשמוע את ניצן ונתנאל מראיינים את זוהר על הדרך שעשה מבדיקות תוכנה לניהול מוצר בפרק שכולו מוטיבציהמ-QA לניהול מוצר, ממובייל ל-AI – המסע של זוהר פרנקורבפרק הזה אנחנו מארחים את זוהר פרנקור, איש מוצר עם רקע עשיר בעולם ה-QA, לשיחה על קריירה, קבלת החלטות, חדשנות והיכולת לזהות את הגל הבא לפני כולם. זוהר משתף כיצד נכנס לעולם בדיקות התוכנה לאחר משבר 2008, למה בחר להתמחות דווקא בבדיקות מובייל בתקופה שבה מעטים האמינו שהתחום יתפוס תאוצה, ואיך הבחירה הזו פתחה בפניו דלתות לתפקידי ניהול, הובלת צוותים ובניית תהליכי איכות ואוטומציה. בהמשך הוא מספר על המעבר לעולם ניהול המוצר, על העבודה בחברות בינלאומיות בגרמניה, על הקמת מחלקות QA ותהליכי אוטומציה, על המעבר לתפקידי Product Management ועל האתגרים שבבניית מוצרים בקנה מידה עולמי. השיחה נוגעת גם בהחלטה האמיצה לעבור עם המשפחה לקנדה, בהבדלים בין רילוקיישן להגירה, בהתמודדות עם חוסר הוודאות ובבניית קריירה מחדש במדינה חדשה. בחלק האחרון של הפרק זוהר מסביר מדוע בחר להתמקד כיום דווקא במוצרי AI, כיצד הוא מזהה מגמות טכנולוגיות כבר בשלבים מוקדמים, ומה לדעתו מנהלי מוצר ואנשי QA צריכים לעשות כדי להישאר רלוונטיים בעידן שבו בינה מלאכותית משנה את הדרך שבה מפתחים, בודקים ומנהלים מוצרים. בין הנושאים שעליהם דיברנו:איך מתחילים קריירה ב-QA גם ללא רקע טכנולוגי. היתרון שבהתמחות בתחום נישתי בזמן הנכון. המעבר מבדיקות תוכנה לניהול מוצר. בניית תהליכי איכות ואוטומציה בארגונים גלובליים. עבודה בגרמניה ובקנדה והבדלי התרבות המקצועית. המעבר לפרילנס ולייעוץ בתחום ניהול המוצר. למה AI הוא התחום הבא שכל איש מוצר ואיש QA חייב להכיר. פרק מעורר השראה על קריירה, אומץ לבצע שינויים, חשיבה אסטרטגית והיכולת לזהות הזדמנויות לפני שהן הופכות למיינסטרים. קישור לפרופיל לינקדאין של זוהר: https://www.linkedin.com/in/zoharf/ לפרופיל לינקדאין של נתנאל: https://www.linkedin.com/in/netanel-harush/ לפרופיל לינקדאין של ניצן: https://www.linkedin.com/in/ngqa/ לקבוצת העדכונים: https://bit.ly/TestIL_Whatsapp אל תשכחו להרשם לתחרות האוטומציה של ישראל: https://www.itac.co.il/  הפרק של היום בחסות סקיפר סופטסקיפר סופט הופכת את איכות התוכנה מצוואר בקבוק למנוע צמיחה.החל מאסטרטגיית בדיקות ואוטומציה, דרך שילוב בתהליכי הפיתוח וההפצה ועד לבדיקות ביצועים, הצוות של סקיפר בונה מערכי איכות גמישים וניתנים להרחבה עבור חברות טכנולוגיה שפועלות בקצב מהיר.באמצעות סוכני בדיקות מבוססי בינה מלאכותית, תהליכים אג׳נטיים ואוטומציה בעלת יכולות תיקון עצמי, סקיפר מסייעת לצוותים להרחיב את כיסוי הבדיקות, לשחרר גרסאות מהר יותר ולהפחית את עלויות הבדיקות.סקיפר סופט — הנדסת איכות לעידן הבינה המלאכותית.www.skipper-soft.com קישור לצפיית וידאו של הפרק https://www.youtube.com/embed/KvaCSCg_iGQ?si=-zt6f993QHFv8CVI

    פרק #82| מהבאג הקטן לניהול מוצר עם זוהר פרנקור
  3. Jun 27

    פרק מס 81 | ראיון עם מוביל בדיקות - אלכס סטרוסברג

    QA Lead בצוותי פיתוח – איך מובילים איכות כשה-QA הוא חלק מהצוות?בפרק זה של פודקאסט TestIL מארח ניצן גולדנברג את אלכס סטרוסברג, QA Lead בחברת SAP, לשיחה מרתקת על הדרך המקצועית שלו, תפיסת האיכות בעולם הפיתוח המודרני והאתגרים שבהובלת תחום הבדיקות בתוך צוותי הפיתוח. אבל עוד לפני שמדברים על QA, אלכס משתף בסיפור האישי והמרגש שלו. בתו הצעירה נולדה עם תסמונת גנטית נדירה בשם Cornelia de Lange Syndrome, אירוע ששינה לחלוטין את מסלול חייו. מתוך ההתמודדות המשפחתית הוא ומשפחות נוספות הקימו עמותה הפועלת להעלאת המודעות למחלה, לתמיכה במשפחות ולקידום המחקר בישראל. אלכס מספר כיצד דווקא מתוך האתגר האישי נולדה תחושת שליחות גדולה יותר והסתכלות שונה על החיים ועל העבודה. הדרך לעולם הבדיקותאלכס מספר כיצד בתחילת שנות ה-2000, לאחר שסיים את לימודיו, חיפש את דרכו בעולם ההייטק. לאחר ראיונות רבים התקבל לצוות QA, וגילה במהרה שזהו התחום שמתאים לאופי שלו. הוא מסביר שתמיד אהב להבין כיצד מערכות עובדות, לפרק אותן לגורמים ולחשוב כיצד ניתן לשפר אותן. למרות שאהב תכנות, הוא פחות התחבר לכתיבת קוד אינטנסיבית ולכן מצא בעולם הבדיקות את השילוב המושלם בין חשיבה אנליטית, הבנת מערכות וטכנולוגיה. אלכס גם נזכר כיצד התחיל לעבוד עם כלים בסיסיים כמו Word ו-Excel לבדיקות, ומשווה זאת לעולם המודרני שבו בדיקות משלבות אוטומציה, תהליכים מתקדמים ובינה מלאכותית. כיצד הגנטיקה השפיעה על החשיבה המקצועיתלאחר אבחון בתו, אלכס החל ללמוד בעצמו תחום חדש לחלוטין – ביואינפורמטיקה. הוא השתמש בפרויקט קוד פתוח בשם Galaxy כדי לנתח בעצמו את הנתונים הגנטיים של בתו. דרך ההתנסות הזו הוא גילה עד כמה מערכות ביולוגיות מורכבות בהרבה מכל מערכת תוכנה שאנחנו מפתחים. תא בודד בגוף האדם מכיל אלפי תהליכים ומנגנונים העובדים יחד בהרמוניה מושלמת, וההבנה הזו העניקה לו פרספקטיבה חדשה לחלוטין גם על מערכות תוכנה גדולות ומבוזרות. מהו QA Lead בתוך צוות פיתוח?אלכס מסביר שהיום תפקידו אינו לנהל צוות QA מסורתי, אלא להוביל את תחום האיכות מתוך צוות הפיתוח עצמו. לדבריו, האחריות שלו אינה מסתכמת במציאת באגים בלבד, אלא כוללת: הובלת תרבות האיכות בצוות.שיפור תהליכי העבודה.זיהוי פערים בתהליך הפיתוח.עבודה צמודה עם מפתחים, מנהלי מוצר וראשי צוותים.יצירת שיח מקצועי סביב איכות המוצר.הוא מדגיש את ההבדל בין: QC (Quality Control) – בדיקת איכות המוצר עצמו.QA (Quality Assurance) – איכות התהליכים שמובילים ליצירת המוצר.לדבריו, כאשר התהליכים טובים וברורים – גם איכות המוצר משתפרת באופן טבעי. למה בחר בהובלה מקצועית ולא בניהול אנשים?אלכס מספר שבעבר שימש כראש צוות, אך עם השנים הבין שהכיוון שמעניין אותו באמת הוא העמקה מקצועית ולא ניהול עובדים. במקום להתקדם במסלול הניהולי, הוא בחר להפוך למומחה בתחום האיכות, להרחיב את הידע הטכנולוגי שלו ולהשפיע באמצעות מומחיות מקצועית. לדבריו, ניהול אנשים דורש סט כישורים שונה לחלוטין, והוא מצא שההשפעה המקצועית מתאימה לו יותר. QA בתוך צוותי Agileב-SAP אלכס עובד במודל שבו אנשי ה-QA הם חלק בלתי נפרד מצוותי הפיתוח. המשמעות היא: השתתפות בכל ישיבות הפיתוח.עבודה יומיומית עם המפתחים.מעורבות כבר משלב הדרישות.Review על Test Plans.ליווי הפיתוח עד העלייה לפרודקשן.בפועל, כל מפתח אחראי על ה-Feature שלו מקצה לקצה — מהפיתוח ועד הפריסה, כאשר איש ה-QA מלווה את התהליך ומוודא שהאיכות נשמרת לאורך כל הדרך. איך עובדים עם מעט מסמכים ועדיין שומרים על איכות?אחד הנושאים שעלו בפרק הוא המעבר ממסמכי אפיון גדולים ומפורטים לעולם ה-Agile. אלכס מסביר שכיום אין צורך במסמכים ארוכים של מאות עמודים. במקום זאת עובדים עם: User StoriesBDDGiven / When / ThenTest Cases קצריםReview מתמשךעם זאת, הוא מדגיש שהאחריות של אנשי ה-QA היא להשלים את התמונה, לזהות חוסרים בדרישות ולהעשיר את תרחישי הבדיקה לאורך כל מחזור הפיתוח. למה QA No הוא רעיון בעייתי?אלכס מתייחס לגישה שלפיה אין צורך באנשי QA, והמפתחים יכולים לבדוק את עצמם. לדבריו, מדובר בגישה בעייתית משום שקיים אפקט פסיכולוגי מוכר של Blindness – אדם מתקשה לראות את הטעויות של עצמו. מפתחים שקועים בקוד, בתכנון ובפתרון הבעיה ולכן זקוקים למישהו שיגיע מבחוץ עם הסתכלות אחרת. איש QA מביא איתו יכולות ייחודיות כמו: חשיבה מערכתית.ראייה מנקודת מבט הלקוח.Exploratory Testing.רגישות ל-UI ו-UX.ניסיון בזיהוי סיכונים.חיבור בין כלל חלקי המערכת.לדבריו, גם המפתחים המנוסים ביותר אינם חסינים מטעויות, ולכן נדרש גורם מקצועי נוסף שיבחן את המערכת בצורה אובייקטיבית. איכות היא אחריות של כל הצוותאחד המסרים המרכזיים בפרק הוא המודל של Whole Team Quality. בגישה זו: איכות אינה אחריות של איש ה-QA בלבד.כל חברי הצוות מחויבים לאיכות.מציאת באג קריטי אינה כישלון אלא הצלחה של הצוות.כל חברי הצוות שותפים לשיפור המוצר.אלכס מספר שבצוות שלו מנהלי הפיתוח מעודדים השקעה באיכות ומבינים שתהליכי QA דורשים זמן ותשומת לב. למה חשוב לכתוב Test Plan לפני כתיבת הקוד?לדברי אלכס, אחת הפרקטיקות החשובות ביותר היא הכנת Test Plan כבר בתחילת הפיתוח. כאשר הבדיקות מוגדרות מראש: מבינים טוב יותר את הדרישות.מזהים בעיות עוד לפני כתיבת הקוד.חושבים על מקרי קצה בשלב מוקדם.מאפשרים Review מקצועי.מקבלים פידבק מוקדם מהמפתחים ומה-QA.גישה זו משתלבת היטב עם עקרונות Shift Left ו-Test-Driven Thinking. מהו Test Plan טוב?לסיום, אלכס מסביר שאין תבנית אחת נכונה ל-Test Plan, אך הוא צריך לשלב הסתכלות ממספר עולמות: Functional TestingRisk Based TestingSecurity TestingAccessibility TestingCompatibility TestingPerformance במידת הצורךלדבריו, מוצר איכותי אינו רק כזה שעובד פונקציונלית, אלא גם כזה שמאובטח, נגיש, עקבי ומתאים למגוון משתמשים וסביבות עבודה.קישור לאתר עמותת קורנליה דה לנג ישראל: https://cdls.org.il/ קישור לפרופיל לינקדאין של אלכס: https://www.linkedin.com/in/alex-s-77a3a68/ קישור לפרופיל לינקדאין של ניצן: https://www.linkedin.com/in/ngqa/ קישור לקבוצת העדכונים של TESTIL: https://bit.ly/TestIL_Whatsapp

    פרק מס 81 | ראיון עם מוביל בדיקות - אלכס סטרוסברג
  4. Jun 13

    פרק #80: מאוטומציה לאינפרט: סיפור הצלחה של סטארט-אפ עם איתי ששון

    איתי ששון: המעבר מסטארט-אפ לחברה מסחרית מנקודת מבט של בדיקות ואוטומציה בפרק זה של פודקאסט טסט איי אל, נתנאל הרוש מארח את איתי ששון, לשעבר כ-automation teach lead בחברת CathWorks וכיום QA Lead בחברת UNIXi לשיחה על האתגרים וההזדמנויות במעבר מחברת הזנק הנמצאת בשלב הוכחת הרעיון לחברה המוכרת מוצר ללקוחות בפועל. עבודה בחברת הזנק בתחום המכשור הרפואיאיתי מספר על עבודתו בחברת קאטוורקס, שפעלה בתחום המכשור הרפואי. בניגוד לחברות הזנק קלאסיות, שבהן המטרה הראשונית היא למצוא לקוחות ולהוכיח שהרעיון עובד, בעולם המכשור הרפואי יש צורך לעבור מחקרים קליניים, לעמוד בדרישות רגולטוריות מחמירות ולקבל אישורי שיווק לפני שניתן להתחיל למכור את המוצר. החברה השקיעה שנים במחקרים ובהוכחת יעילות המוצר מול בתי חולים ורופאים, ורק לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים נדרשה לעבור לחשיבה עסקית של מכירת מוצר ושירות ללקוחות. השינוי המרכזי – מעבר מהוכחת יכולת לאיכות מוצרלדברי איתי, המעבר המשמעותי ביותר הוא שינוי תפיסתי. בשלב המחקר המטרה היא להוכיח שהמוצר עובד, בעוד שבשלב המסחרי נדרש לספק מוצר יציב, אמין ואיכותי עבור לקוחות אמיתיים. הוא מדגיש כי איכות אינה אחריות של אנשי הבדיקות בלבד, אלא של כל בעלי התפקידים בארגון: כתיבת דרישות נכונה תכנון ופיתוח איכותי סקירות קוד בדיקות אוטומטיות תהליכי שחרור גרסאות משוב מלקוחות האיכות מתחילה כבר בשלב התכנון ונמשכת לאורך כל מחזור חיי המוצר. מצב האיכות והאוטומציה בתחילת הדרךכאשר איתי הצטרף לחברה, מצב הבדיקות היה רחוק מלהיות אידיאלי: כ-89 בדיקות אוטומטיות בלבד. רוב הבדיקות נכשלו באופן קבוע. הבדיקות הופעלו ידנית מתוך סביבת הפיתוח. אחת לשלושה חודשים כל החברה עצרה את עבודתה לטובת מספר ימי בדיקות ידניות. לא היה תהליך מסודר להכנסת קוד למערכת. מנהלי המוצר ראו יכולות חדשות רק לאחר שכבר שולבו בגרסה המרכזית. המצב יצר חוסר תקשורת, בזבוז זמן ותיקונים חוזרים. בניית תרבות איכות חדשהאיתי החל להוביל שינוי ארגוני מקיף. הצעד הראשון היה יצירת שליטה בתהליך הכנסת הקוד. הוא הגדיר כי צוות הבדיקות אחראי על הגרסה המרכזית של המוצר ולכן עליו לקבוע אילו שינויים יכולים להיכנס ומתי. לדבריו, אם אנשי הבדיקות נושאים באחריות כאשר תקלות חומקות ללקוחות, עליהם לקבל גם את הסמכות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. אנשי בדיקות חייבים להכיר את המוצר לעומקאיתי טוען שאנשי הבדיקות צריכים להיות בעלי ההיכרות הרחבה ביותר עם המערכת: להבין את כל הרכיבים. להכיר תקלות עבר. לזהות סיכונים. להשתתף בתכנון העבודה. לסייע בניתוח דרישות ובקבלת החלטות. לדבריו, אנשי הבדיקות והמפתחים הם אלו שמכירים בצורה הטובה ביותר את נקודות החולשה של המערכת ולכן יכולים להתריע על סיכונים לפני שהם הופכים לבעיות אמיתיות. יצירת אמון באוטומציהאחד האתגרים המרכזיים היה חוסר אמון מוחלט במערך הבדיקות האוטומטיות. כאשר איתי הגיע לחברה, היו עובדים שסברו שעדיף להעסיק מספר בודקים ידניים במקום להשקיע באוטומציה, משום שניסיונות קודמים לא הצליחו. לכן היעד הראשון שלו היה להפוך את האוטומציה לכלי אמין ויציב. הוא: שכתב בדיקות. שיפר את תשתיות האוטומציה. הגדיל משמעותית את מספר הבדיקות. יצר קוד קריא וניתן לתחזוקה. הפחית באופן דרמטי את מספר הכשלים השגויים. מעבר לאוטומציה מקצועיתבהמשך נבנתה תשתית מלאה שכללה: מסדי נתונים לאיסוף מידע. לוחות מחוונים להצגת נתוני איכות. שרתי הרצה ייעודיים. תהליכי בדיקה אוטומטיים לפני שילוב קוד. המערכת אפשרה לכלל העובדים לצפות בנתוני האיכות בזמן אמת ולזהות מגמות ושינויים לאורך זמן. מנגנון בקרת איכות לפני שילוב קודאיתי הוביל הקמת תהליך שבו כל שינוי חייב לעבור סדרת בדיקות לפני שהוא נכנס למוצר: הקוד חייב להיבנות בהצלחה. חבילת ההתקנה חייבת להיווצר. בדיקות יחידה חייבות לעבור. בדיקות אוטומטיות קריטיות חייבות להצליח. גישה זו אפשרה לזהות בעיות מוקדם ולמנוע תקלות משמעותיות לפני הגעתן ללקוחות. שילוב אוטומציה כחלק מתהליך הפיתוחלאחר שהאוטומציה הפכה לאמינה, היא שולבה כחלק מתהליך העבודה הרשמי. כל יכולת חדשה הייתה צריכה לכלול גם בדיקות אוטומטיות, כל עוד ניתן היה לבצע אוטומציה עבורה. בנוסף, כל הפעולות הקשורות לאיכות ולבדיקות תועדו כחלק מדרישות הארגון והרגולציה. כיצד יודעים שאוטומציה מצליחה?לדברי איתי, הצלחת אוטומציה אינה נמדדת בכמות הבדיקות או באחוזי הכיסוי בלבד. המדדים החשובים באמת הם: איתור תקלות במהירות. זיהוי השפעות של שינויים במערכת. קבלת משוב מהיר למפתחים. מניעת תקלות לפני הגעתן לגרסה המרכזית. קיצור זמני התגובה לתקלות. כאשר מפתחים מקבלים תשובה מהירה על איכות השינויים שביצעו, הם מסוגלים לעבוד בצורה יעילה הרבה יותר. האם אוטומציה מחליפה בודקים ידניים?איתי מתנגד לגישה זו באופן חד-משמעי. לדבריו, אוטומציה היא כלי נוסף בארגז הכלים של איש הבדיקות ואינה מחליפה את החשיבה האנושית. גם לאחר שנים רבות של השקעה באוטומציה, הוא המשיך לבדוק את המוצר ידנית מדי יום כדי להרגיש את חוויית המשתמש ולזהות בעיות שאינן ניתנות לזיהוי באמצעות בדיקות אוטומטיות בלבד. היתרונות בעבודה בחברת הזנקבסיום הפרק מסביר איתי מדוע הוא אוהב לעבוד בחברות הזנק: למידה מואצת – חשיפה למגוון רחב של תחומים וטכנולוגיות. יכולת השפעה גבוהה – אפשרות לעצב תהליכים, כלים ותרבות ארגונית. חופש טכנולוגי – בחירת הכלים והתשתיות המתאימים ביותר לצרכים. תחושת בעלות ואחריות – היכולת להוביל שינויים משמעותיים בארגון. בניית פתרונות מאפס – יצירת תשתיות ותהליכים המותאמים בדיוק לצורכי החברה. מסר מרכזי מהפרקהמעבר מחברת הזנק הממוקדת בהוכחת יכולת לחברה מסחרית מחייב שינוי תפיסתי עמוק. הצלחת המוצר תלויה בבניית תרבות איכות ארגונית, בתהליכי עבודה מסודרים ובאוטומציה אמינה התומכת בצוותים השונים. אנשי הבדיקות אינם רק מאתרי תקלות, אלא שותפים מרכזיים בהובלת האיכות, בניהול הסיכונים ובהצלחת המוצר כולו. קישור לפרופיל לינקדאין של איתי קישור לפרופיל לינקדאין של נתנאל קישור לקבוצת הוואצאפ לקבלת עדכונים

    פרק #80: מאוטומציה לאינפרט: סיפור הצלחה של סטארט-אפ עם איתי ששון
  5. May 30

    פרק #79 | תחרות האוטומציה של ישראל

    תחרות ITAC היא תחרות האוטומציה הישראלית הראשונה מסוגה, שמביאה לקדמת הבמה את אנשי ונשות האוטומציה, הבדיקות וה־DevOps בישראל. מטרת התחרות היא לא רק לבדוק מי כותב את הקוד הכי מהר, אלא מי יודע לחשוב כמו מהנדס בדיקות אמיתי: להבין מערכת, לתכנן אסטרטגיית בדיקות חכמה, לבנות פתרון אוטומציה יציב, קריא, יעיל ובר־תחזוקה, ולהציג יכולת הנדסית שמתאימה לעולם הפיתוח המודרני. במהלך התחרות המשתתפים מתמודדים עם אתגר אמיתי המדמה עבודה בסביבת מוצר, שבו עליהם לנתח דרישות, לזהות תרחישים חשובים, לבנות בדיקות אוטומטיות, להתמודד עם כשלים, לדבג תקלות ולהראות לא רק תוצאה עובדת, אלא גם חשיבה מקצועית מאחורי הפתרון. הדגש הוא על איכות הקוד, בחירת הכלים, מבנה הפרויקט, יציבות הבדיקות, יכולת תחזוקה, דיווח ברור על תקלות והיכולת לייצר ערך אמיתי לצוותי הפיתוח והמוצר. ITAC נועדה לתת במה לקהילה המקצועית בישראל ולהראות שאוטומציה היא הרבה מעבר לכתיבת סקריפטים. מדובר בדיסציפלינה הנדסית שלמה, שמשלבת הבנה טכנולוגית, חשיבה ביקורתית, בדיקות תוכנה, פיתוח, תשתיות, תהליכי CI/CD, עבודה עם כלים מתקדמים ולעיתים גם שימוש בבינה מלאכותית כדי לשפר את תהליך הבדיקה. התחרות מתקיימת ביוזמת ITCB ובשיתוף שותפים מהתעשייה, מתוך מטרה לקדם את תחום האוטומציה בישראל, לעודד מצוינות מקצועית, לחשוף כישרונות חדשים ולחבר בין אנשי בדיקות, מפתחים, מנהלים, חברות וקהילות טכנולוגיות. עבור המשתתפים זו הזדמנות להוכיח יכולות, ללמוד מאחרים, לקבל חשיפה מקצועית ולהיות חלק מאירוע שמסמן את עתיד עולם הבדיקות והאוטומציה. בסופו של דבר, ITAC היא לא רק תחרות. היא הצהרה מקצועית: עולם הבדיקות משתנה, האוטומציה הופכת למרכיב מרכזי באיכות המוצר, ואנשי הבדיקות של העתיד צריכים לדעת לשלב בין חשיבה בדיקותית עמוקה לבין יכולות הנדסיות מתקדמות. ITAC באה בדיוק כדי להראות את זה — על במה אחת, מול הקהילה כולה. קישור לאתר התחרות:  WWW.ITAC.CO.IL

    פרק #79 | תחרות האוטומציה של ישראל
  6. May 16

    פרק#78 | מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הבינה המלאכותית עם נתנאל הרוש ושי ששון

    סיכום מלא של הפרק בפרק הזה של פודקאסט טסט.איי.אל מבית אי.טי.סי.בי, נתנאל הרוש מארח את שי ששון לשיחה עמוקה ומרתקת על מה שבאמת קורה מאחורי הקלעים של עולם הבינה המלאכותית – מעבר לכלים שכולנו מכירים ולשימושים היומיומיים שהפכו לחלק מהחיים שלנו. שי, שעוסק בתחום כבר יותר מ־20 שנה, מספר כיצד התחיל לעבוד עם מערכות בינה מלאכותית עוד בתקופה שבה התחום היה שייך כמעט רק לצבאות, מדינות ותאגידים גדולים. הוא מתאר עולם שבו פעולות שכיום ניתן לבצע בתוך שניות, דרשו בעבר מחשבים חזקים במיוחד, שעות ארוכות של עיבוד ועלויות עצומות. השיחה מתמקדת במהפכה שהתרחשה בשנים האחרונות – שילוב של מחשוב ענן, אינטרנט מהיר, כוח עיבוד מתקדם וכמויות מידע אדירות, שאפשרו לבינה המלאכותית להפוך מכלי יקר ומוגבל לטכנולוגיה שכל אדם יכול להשתמש בה. אחד הנושאים המרכזיים בפרק הוא המעבר ממערכות שמגיבות לפקודות בלבד, למערכות שמסוגלות ללמוד, לחקור, לחפש פתרונות ולבצע משימות באופן עצמאי. שי מתאר כיצד מערכות כאלה כבר יודעות לאתר בעיות, לחפש מידע ברחבי האינטרנט, לבדוק פתרונות שונים ולנסות לפתור תקלות ללא התערבות אנושית כמעט בכלל. בהמשך הפרק עולה גם נושא הדור הבא של הבינה המלאכותית – מערכות שצפויות להגיע לרמת חשיבה ויכולת המזכירות חשיבה אנושית מלאה. שי מסביר שלדעתו הציבור עדיין לא מבין עד כמה הטכנולוגיה כבר מתקדמת, וכי החברות הגדולות בעולם מחזיקות ביכולות מתקדמות הרבה יותר ממה שנחשף לציבור הרחב. השיחה נוגעת גם בהשפעה של הבינה המלאכותית על עולם העבודה. שי טוען שבעתיד הקרוב משימות רבות יתבצעו בצורה אוטומטית לחלוטין, ותפקידים רבים ישתנו משמעותית. במקום לבצע עבודה טכנית שחוזרת על עצמה, אנשים יתמקדו יותר בניהול, קבלת החלטות, חיבור בין מערכות ויצירת רעיונות חדשים. נושא נוסף שמקבל מקום משמעותי בפרק הוא עולם הרובוטיקה. שי מספר על טכנולוגיות שמאפשרות לרובוטים ללמוד משימות חדשות בצורה עצמאית, במקום להיות מתוכנתים לבצע פעולה אחת בלבד. לדבריו, מדובר רק בתחילת הדרך, ובעתיד נראה רובוטים שמסוגלים להסתגל למשימות חדשות במהירות ובצורה כמעט אנושית. לקראת סוף הפרק, השיחה הופכת רחבה ופילוסופית יותר. השניים מדברים על האפשרות שהבינה המלאכותית תשפר משמעותית את איכות החיים – פחות שעות עבודה, פחות בירוקרטיה, פתרון בעיות מורכבות ושיפור ברמת החיים של אנשים ברחבי העולם. לצד זאת, עולה גם החשש משימושים מסוכנים בטכנולוגיה – מאבקי כוח בין מדינות, מערכות נשק חכמות ואובדן שליטה אנושי על חלק מהמערכות. הפרק מסתיים בתחושה ברורה: אנחנו נמצאים רק בתחילת המהפכה. מה שנראה היום מרשים ומתקדם הוא כנראה רק הצעד הראשון בדרך לעולם חדש לחלוטין, שבו הבינה המלאכותית תשפיע כמעט על כל תחום בחיים שלנו. קישור לפרופיל לינקדאין של שי ששון: https://www.linkedin.com/in/shay-sasson-77aa5256/ קישור לפרופיל לינקדאין של נתנאל הרוש: https://www.linkedin.com/in/netanel-harush/ קישור לקבוצת הוואצאפ של טסט.איי.אל: https://bit.ly/TestIL_Whatsapp הפרק של היום בחסות מכללת IPC - המכללה המובילה למקצועות הייטק בישראל IPC - מקצועיות, קריירה ועתיד https://ipc.co.il/ | 077-2760060   ```

    פרק#78 | מה באמת קורה מאחורי הקלעים של הבינה המלאכותית עם נתנאל הרוש ושי ששון
  7. May 3

    פרק #77 | ״אישה בחזית מהפיכה ושינוי ב-איי.טי.אנ.טי״ עם דקר שלום ויעל גולדברג

    פרק #77 | ״אישה בחזית מהפיכה ושינוי ב-איי.טי.אנ.טי״ עם דקר שלום ויעל גולדברג רקע על יעל גולדברג יעל גולדברג היא סמנכ"לית חטיבת מרכז הפיתוח ב-איי.טי.אן.טי ישראלהקריירה שלה התחילה כמפתחת תוכנה בחברת קונברס בזמן לימודיה, שם התקדמה לתפקידי ניהול (ראש צוות וקבוצה) :בהמשך עברה לניהול תוכניות רחבות נחשפה לתמונה הרחבה של תהליכי פיתוח והאילוצים העסקיים קיבלה הזדמנות לנהל קבוצת בדיקות – למרות חוסר ניסיון קודם למדה את תחום הבדיקות לעומק (כולל הסמכות מקצועיות) פיתחה מומחיות משולבת: פיתוח + בדיקות החיבור בין שני העולמות (פיתוח ובדיקות) הפך לבסיס הקריירה שלה על איי.טי.אן.טי ומרכז הפיתוח בישראל איי.טי.אן.טי היא חברה ותיקה מאוד (כ-160 שנה), שהוקמה ע"י ממציא הטלפון שרדה והתפתחה בזכות יכולת הסתגלות לשינויים :מרכז הפיתוח בישראל קיים מעל 15 שנה נחשב למוביל בתוך הארגון התחיל כסטארטאפ ישראלי (אינטרוייז) שנרכש ע"י איי.טי.אן.טי משמש כמוקד מומחיות :הייחוד המרכזי👉 דגש על מצוינות טכנולוגית ושיטות פיתוח מתקדמות👉 לא רק “לייצר תוכנה”, אלא להביא ערך ייחודי עקרונות מרכזיים בניהול ופיתוח יעל מדגישה שארגון חייב לבחור ערכים ברורים:במקרה שלהם מצוינות מקצועית חדשנות טכנולוגית שיפור מתמיד :הדגש הוא על👉 השקעה ארגונית במצוינות👉 מדידה לפי איכות התוצר והאימפקט – לא לפי כמות קוד https://www.linkedin.com/in/yael-goldeberg-katz/ קישור לפרופיל לינקדאין של יעל https://www.linkedin.com/in/dakar-shalom-7b6a575/ קישור לפרופיל לינקדאין של דקר https://bit.ly/TestIL_Whatsapp קישור לקבוצת הוואצאפ של עמותת הבודקים לקבלת עדכונים

    פרק #77 | ״אישה בחזית מהפיכה ושינוי ב-איי.טי.אנ.טי״ עם דקר שלום ויעל גולדברג
  8. Apr 18

    פרק #76 | התפתחות מקצועית לבודקי תוכנה עם עמית ורטהיימר

    בואו הקשיבו לניצן גולדנברג מארח את עמית ורטהיימר אשר מדברים על התפתחות מקצועית לבודקי תוכנהתיאור הפרק: התפתחות מקצועית לבדוקי תוכנה :בפרק הזה של הפודקאסט מתארח עמית ורטהיימר, בודק תוכנה ותיק וראש צוות בדיקות, לשיחה עמוקה על השאלה שמעסיקה הרבה אנשי בדיקות תוכנה ?איך מתקדמים מקצועית – בלי לעזוב את עולם הבדיקותהרקע לפרק.הדיון מתחיל מתופעה מוכרת: אנשי בדיקות תוכנה מוכשרים עוזבים את התחום אחרי כמה שנים, לרוב לכיוון פיתוח או דבאופס .הסיבה המרכזית שחוזרת על עצמה: תחושת “תקרת זכוכית” – חוסר במסלול התקדמות ברור בתוך בדיקות תוכנה .עמית מנסה להתמודד עם הבעיה דרך מודל שמגדיר מסלולי התפתחות אמיתיים בתוך המקצוע רמות התפתחות ב-בדיקות תוכנהרמה בסיסיתביצוע משימות בדיקה עבודה לפי הנחיות יכולת לתפעל בדיקות (ידניות או אוטומטיות) זה השלב שבו  - עושים את העבודה  רמת – יצירת אימפקט:כאן מתחיל ההבדל האמיתי .בודק בכיר לא רק מבצע – אלא משפיע על הסביבה שלו :דוגמאות מנטורינג לצוות       מומחיות עמוקה במוצר      הובלת תחום טכנולוגי (כמו אוטומציה)      שיפור תהליכים הפוקוס עובר מ-“מה אני עושה” ל-איך אני משפיע רמות בכירות:בשלב הזה ההשפעה כבר חוצה צוותים טסט ארכיטקטמגדיר אסטרטגיית בדיקות ארגונית      מחבר בין בדיקות לבין מטרות עסקיות     בונה חזון    טסט ג׳אמפר (מושג של ג׳יימס באך)כוח חילוץ-  למצבים מורכבים     נכנס לבעיות קריטיות ומייצר פתרון מהיר    מהנדס פרודקטיביטימשפר תהליכי עבודה      בונה כלים שמייעלים את עבודת הצוות      מומחה טכני מתכנת חזק שמתמחה בכלי בדיקות      בונה תשתיות מתקדמות      רמת “משפיענים” בתעשייהאנשים עם מוניטין רחב     מפיצים רעיונות חדשים    מחברים בין קהילות וארגונים    בעיה מרכזית: טייטלים לא ברורים:אחת הביקורות החזקות בפרק היא על שוק העבודה בודק תוכנה, מהנדס בדיקות, מהנדס אוטומציה לא באמת מגדירים מה מצופה מהתפקיד :התוצאה מועמדים לא מתאימים מגישים מועמדות      פערים בין ציפיות למציאות      ?ומה עם בינה מלאכותית:הנושא עולה בסוף הפרק בינה מלאכותית הוא כלי חזק – אבל לא חובה (עדיין)       יש הרבה הייפ, אבל השוק עדיין לומד איך להשתמש בו נכון       שימוש לא נכון יכול אפילו לבזבז זמן (למשל: יצירת כמויות קוד שלא מספיקים לבדוק)     :המסקנה בינה מלאכותית חשוב – אבל הוא עוד כלי בארגז, לא תחליף לחשיבה מקצועית :קישורים שאוזכרו בפרק https://www.satisfice.com  https://www.associationforsoftwaretesting.org?  מסקנה מרכזית :הפרק שובר מיתוס חשוב יש התפתחות מקצועית ב-בדיקות תוכנה – אבל צריך להגדיר אותה נכון :הקידום האמיתי לא מגיע רק מתפקידים חדשים, אלא מ הרחבת השפעה העמקת מומחיות תרומה לארגון ולתעשייה ?רוצים להבין את זה לעומקהאזינו לפרק המלא וקחו את הבדיקות שלכם לשלב הבא https://bit.ly/TestIL_Whatsapp :לקבוצת הוואצאפ של קהילת הבודקים  https://www.linkedin.com/in/ngqa/ :קישור לפרופיל לינקדאין של ניצן https://www.linkedin.com/in/amit-wertheimer-ba187550/  :קישור לפרופיל לינקדאין של עמית

    פרק #76 | התפתחות מקצועית לבודקי תוכנה עם עמית ורטהיימר

About

The ITCB podcast are intended for all software testers in Israel.Here you will find podcasts on topics such as interviews with test managers, test engineers who have undergone conversion from other fields, reviews of various events, tips for job seekers, lectures on any topic in the world of software testingThe podcasts are delivered in Hebrew

You Might Also Like