החוקרים

אוניברסיטת אריאל

פודקאסט מבית אוניברסיטת אריאל. פודקאסט "החוקרים" מתמקד בכל פרק בחוקר/ת אחר/ת ומציג נקודות מבט שונות על אירועים מגוונים, מחקרים חדשים ופורצי דרך בכל התחומים.

  1. 10/10/2024

    אובדנים ושינויים בחיי הגיל השלישי: תובנות והתמודדויות עם ד״ר שושי ורנר וד״ר אודליה סעד

    ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. Every man desires to live long, but no man would be old- Jonathan Swift "כולם רוצים לחיות חיים ארוכים. אף אחד לא רוצה להיות זקן"   הגיל השלישי, המתחיל לרוב בגיל 65, מלווה בשינויים משמעותיים בחיים האישיים, הבריאותיים, התעסוקתיים והחברתיים של האדם. בגיל זה, אנשים רבים מתמודדים עם אובדנים שונים, כמו אובדן של בן זוג, חברים קרובים, או עצמאות תפקודית. אובדנים אלו, יחד עם מצבי בדידות ודיכאון, יכולים להוביל לתחושות של חוסר תקווה ולעיתים אף לאובדנות. חשוב להבין מהם האובדנים השונים, כיצד ניתן לזהות אותם, להתמודד עימם ומה התפקיד של החברה יכולה לסייע.   לשם העמקה בשאלות אילו ואחרות, הזמנתי לכאן היום שתי אורחות. ד"ר שושי ורנר, אחות חדר מיון ובהמשך אחות קהילה. חוקרת ופועלת למען סולידריות בין דורית, החלשת תופעת הגילנות והעצמת הוראת הגריאטריה. ד"ר אודליה סעד, אחות קהילה, חוקרת ופועלת לקידום זיקנה מיטבית והאפשרות להזדקן בבית בקהילה   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    46 min
  2. 02/04/2024

    טיפול ממוקד בסרטן: חידושים והמצאות במאה ה- 21 עם פרופ' גרי גלרמן

    ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. בואו נתחיל... מהי כימיה רפואית וכיצד העיא קשורה למחלת הסרטן? מהן דרכי הטיפול המקובלות כיום במחלות הסרטן השונות, ומה ההבדל בין טיפול כימי לטיפול ביולוגי? מהו טיפול ממוקד סרטן, וכיצד הוא משלב כימיה, ביולוגיה, פיזיקה וטכנולוגיה? ובכלל, לאן שואף עולם הרפואה בתחום הטיפול בסרטן?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופ' גרי גלרמן מהמחלקה למדעי הכימיה באוניברסיטת אריאל. פרופ׳ גלרמן הוא חוקר בתחום של פיתוח טכנולוגיות לאבחון וטיפול ממוקדים במחלות הסרטן השונות.  פרופ' גרי גלרמן מפתח וחוקר את הטכנולוגיות האלה בשיתוף פעולה מלא עם שותפו פרופ' לאוניד פצנקר, אף הוא מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת אריאל. ביחד הם מנחים במעבדה שלהם לכימיה רפואית יותר מ- 12 תלמידי מחקר ופוסט-דוקטורנטים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    46 min
  3. 09/27/2023

    פעילות גופנית כתרופה למוח עם פרופ' אופירה אינשטיין

    מי לא יודע שספורט זה דבר בריא? עד לפני כמה עשרות שנים החיים שלנו היו כרוכים בפעילות גופנית יומיומית. הבעיה כיום איננה רק בעיה של היעדר פעילות גופנית בשל חיים צמודי מסכים, רכבים, מעליות ואוטומציה, כפי שאנו חיים כיום, אלא היא בעיה של ישבנות יתר. אנחנו רוב היום יושבים בלי תנועה, ורק העיניים והאצבעות שלנו נעות. גם אם אנחנו משלבים בחיינו שעת ריצה או ספינינג או פילאטיס או זומבה, בבוקר או בערב, זה לא משנה את העובדה שרוב היום רובנו יושבים. לפעילות פיזית יומיומית מתמשכת יש חשיבות רבה לבריאות הפיזית, הקוגניטיבית והרגשית שלנו. פעילות פיזית חשובה לא רק למניעה אלא גם כטיפול במחלות, ולא רק במחלות של הגוף אלא גם במחלות של המוח. איך פעילות גופנית משפרת את פעילות המוח ותורמת להתמודדות עם מחלות נוירולוגיות? האם היא יכולה להעניק תקווה לחולים בטרשת נפוצה, מחלה המערבת פגיעה מוחית עם פגיעה במערכת החיסונית? ואם כן, איזו פעילות גופנית כדאית? מה אנחנו יודעים היום ממחקר בעכברים על בני אדם ומה אנחנו עוד צריכים לחקור?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור אופירה אינשטיין, דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום הנוירוביולוגיה מהמחלקה לפיזיותרפיה, עם התמקדות בהשפעה של פעילות גופנית על המוח ועל המערכת החיסונית.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    50 min
  4. 08/14/2023

    רצח ללא כבוד עם ד״ר ורד נאמן חביב

    ניגע היום בנושא חשוב, רגיש וכואב מאוד: רצח על רקע חילול כבוד המשפחה. לצורה זו של אלימות המופנית על פי רוב כלפי נשים, אך לא רק כלפיהן, השפעה טרגית על המשפחה, על החברה הערבית ועל כלל החברה בישראל. היא מונעת על ידי גורמים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים מורכבים, והיא מעוגנת בעליונות ערך כבוד המשפחה על פני ערך החיים. איך מעוררים מודעות ויוצרים שינוי, איך מפרידים בין כבוד לבין אלימות, ואיך ניתן למנוע את הרצח הבא.   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את ד"ר ורד נאמן חביב, קרימינולוגית יישומית, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום המוסר על גווניו השונים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    42 min
  5. 08/14/2023

    שדות אלקטרומגנטיים עם פרופסור משה עינת

    גלי קול עוברים באוויר, גלי ים עוברים במים. אוויר ומים הם תווך. בלעדיהם גלי הקול לא יגיעו לאוזן וגלי הים לא יתנפצו בעוצמה על החוף. רובנו מפעילים מידי יום לפחות מקור קרינה אלקטרומגנטית אחד. למי אין מיקרוגל במטבח? למי אין טלפון סלולארי? אבל, לגלים האלקטרומגנטיים אין תווך. שנים חיפשו אותו, קראו לו בשם אתר, עד שאיינשטיין פסק שאין צורך באתר. יש פה פלא שאף אחד עדיין לא יודע להסביר, מה התווך שהגלים האלקטרו מגנטים מנענעים? זאת שאלה פתוחה עדיין. כאן נכנסים למשחק חוקרים בתחום הנדסת חשמל. הם מנסים לסגור את הפער שבין השימוש האנושי הנרחב בקרינה אלקטרומגנטית לבין היעדר מקורות קרינה לאורכי גל קצרצרים. הם מפתחים מקורות כאלו, ומסייעים ביישום שלהם בכל תחומי החיים בהם אנו זקוקים לאנרגיה.   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור משה עינת, מהמחלקה לחשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל, חוקר בתחום של קרינה, אלקטרומגנטיות.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    54 min
  6. 08/14/2023

    ארכיאולוגיה ובינה מלאכותית עם פרופסור איציק שי

    ברוכים הבאים לפודקאסט החוקרים מבית אוניברסיטת אריאל. אני פרופ' הדסה ליטמן-עובדיה, פסיכולוגית תעסוקתית, חוקרת ומרצה באקדמיה. בכל פרק אארח כאן חוקר או חוקרת ונכיר מקרוב את תחומי המחקר שלהם, תחומים המשפיעים על החיים של כולנו. בואו נתחיל...   שמשון נלחם בפלישתים, אבל נשא לעצמו נשים פלישתיות. כשדוד ברח משאול הוא מצא מקלט דווקא אצל אכיש מלך גת. שתי דוגמאות מקראיות אילו מלמדות אותנו שהאויב והאחר הוא לאו דווקא מי שאנו מתרחקים ממנו, פעמים הוא דווקא מי שאנו מקיימים עמו מערכות יחסים, לא פשוטות אך כנראה פונקציונאליות. אז מה הקשר בין אויבים לאוהבים? בין מי שמהווה איום על הזהות שלנו לבין מי שלא? ואיך ארכיאולוגיה עוזרת לנו להבין יחסים בין עמים שכנים ורחוקים, בין מרכז לפריפריה, סמלי סטאטוס, ונישואים פוליטיים. יתרה מכך, מה הקשר בין עצמות של נמר ואריה ומעמד חברתי או מצבה דמוית עוגן במרכז פולחני מרוחק מן הים והאנשים שערכו שם טקסים פולחניים? למה חשוב לאנשים ולקהילות להציג לראווה בפומבי דברים ממחוזות רחוקים שיש בבעלותם? וכיצד בינה מלאכותית מסייעת לחקור נושאים שאי אפשר היה לחקור קודם? לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את פרופסור איציק שי, ארכיאולוג של תקופות הברונזה והברזל, מומחה בארכיאולוגיה מקראית, סגן הנשיא ודקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת אריאל, פרופסור שי הקים את המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת אריאל ועמד בראשו במשך 4 שנים.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    1 hr
  7. 07/30/2023

    תרמילאים, מסיבות טבע וסמים בקרב מבוגרים צעירים עם ד״ר חגית בוני נח

    מה הקשר בין תרמילאות ומסיבות טבע לבין שימוש בסמים? האם יש קבוצות של מבוגרים- צעירים המועדות יותר מאחרות להשתמש בסמים, ואף להתמכר לסמים? מה מאפיין תופעה חברתית רחבת היקף זו ומהן השלכותיה? מהי המדיניות הקיימת והרצויה בתחום? ולמה כל כך חשוב לא רק למנוע ולטפל בתופעה, אלא גם לקדם מזעור נזקים שלה בקרב מבוגרים-צעירים ישראלים?   לשם העמקה בסוגיות אילו, הזמנתי לכאן היום את ד"ר חגית בוני-נח, מרצה בכירה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום של התמכרויות עם התמקדות בסמים בקרב מבוגרים צעירים, וחברה בוועד אילסם- החברה הישראלית לרפואה וטיפול בהתמכרויות בהסתדרות הרופאים בישראל.   פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים.  פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת  אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם.  לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם.  הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-  hadassaho@ariel.ac.il

    46 min
  8. 06/28/2023

    מניעה וטיפול במחלות זיהומיות באלף השלישי – אתגר מיוחד עם פרופ' שי אשכנזי

    חיסונים ואנטיביוטיקה חוללו מהפכה בעולם הרפואה, ומהווים מרכיבים מרכזיים בשירותי הבריאות המוכרים לנו כיום. התערבויות רפואיות אלו מילאו תפקיד מרכזי, הראשון במניעה והשני בטיפול במחלות, וללא ספק מהווים הישגים משמעותיים ביותר ברפואה המודרנית. לצד ההשפעות החיוביות של חיסונים ואנטיביוטיקה, עלו בעבר ועולות היום שאלות ואתגרים הקשורים לכל אחד מהם. חשש מחיסונים, חוסר אימון בהם, ומידע מוטעה הפכו למכשולים משמעותיים בהשגת שיעורי חיסון אופטימליים ומניעת מחלות. ובאשר לאנטיביוטיקה, היא אמנם חוללה מהפכה בטיפול בזיהומים חיידקיים, אבל שימוש יתר ושימוש לא נכון בתרופות אנטיביוטיות הובילו לא רק להופעתה של עמידות לאנטיביוטיקה, מקור דאגה עולמית גוברת, אלא גם לבעיות אקולוגיות ואף לפגיעה במיקרוביום של המעי .   לשם העמקה בשאלות חשובות אילו והיכרות עם החידושים בתחום, אירחתי כאן היום את פרופסור שי אשכנזי, מומחה במחלות זיהומיות, דקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת אריאל, ועד לא מזמן- יו״ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. פרק זה הוא חלק מפודקאסט החוקרים של אוניברסיטת אריאל שמטרתו הפצת ידע ושיתוף במגוון מחקרים. פרופסור הדסה ליטמן-עובדיה עורכת את הפודקאסט, ומראיינת בכל פרק חוקר או חוקרת אשר מציגים את תחום ההתמחות שלהם ומביאים ממצאים חדשים ופורצי דרך ממחקריהם. לצד ההשלכה היישומית של המחקרים, מוצגת גם השליחות החברתית שמאחוריהם. הנכם מוזמנים להגיב, להציע, או לבקש לארח חוקרים בתחומים שונים. ניתן לפנות במייל ל-hadassaho@ariel.ac.il

    51 min

About

פודקאסט מבית אוניברסיטת אריאל. פודקאסט "החוקרים" מתמקד בכל פרק בחוקר/ת אחר/ת ומציג נקודות מבט שונות על אירועים מגוונים, מחקרים חדשים ופורצי דרך בכל התחומים.