המכללה התורנית

המכללה התורנית

המכללה התורנית

  1. 1d ago

    כל המדקדק בכך סוף בא לידי כך – אל תדקדק | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ג אלול | אגרות הקודש סימן טז

    היום כ"ג אלול — עמוד 248 — ממשיכים מאתמול. "וְהִנֵּה זֶהוּ עַל פִּי שׁוּרַת הַדִּין" — צורכי החיים של הזולת קודמים. אבל גם מי שלא במצב כל כך קשה — "רָאוּי לְכָל אָדָם שֶׁלֹּא לְדַקְדֵּק וּלְהַעֲמִיד עַל הַדִּין" — "לִדְחֹק חַיָּיו וְלִכָּנֵס לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין." "כָּל הַמְּדַקְדֵּק בְּכָךְ — סוֹף בָּא לִידֵי כָּךְ" — כמו שאתה לא רוצה שהקב"ה ידקדק עליך — כך לא לדקדק על אחרים. "כָּל הַמְּרַחֵם עַל הַבְּרִיּוֹת — מְרַחֲמִים עָלָיו מִן הַשָּׁמַיִם" — הִתְעוֹרְרוּתָא דִּלְתַּתָּא. "וְכָל הַמְּאַמֵּץ לִבּוֹ וְכוֹבֵשׁ רַחֲמָיו" — גורם למעלה "לִכְבּוֹשׁ רַחֲמִים" חס ושלום. "וְהַצְּדָקָה מְכַפֶּרֶת וּמֵגֶנֶּת מִן הַפֻּרְעָנוּיוֹת" — "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" — רפואת הגוף והנפש. "עוֹר בְּעַד עוֹר וְכֹל אֲשֶׁר לָאִישׁ יִתֵּן בְּעַד נַפְשׁוֹ" — לא שייך להגביל סכום. "מַלְוֵה הַשֵּׁם חוֹנֵן דַּל" — "גְּמוּלוֹ יְשַׁלֶּם לוֹ" — "שְׂכַר כָּל הַמִּצְוֹת לֵיכָּא בְּהַאי עָלְמָא — לְבַד מִצְּדָקָה." לפני החגים — ששמח בני הקב"ה — הקב"ה ישמח אותנו. נזכה לגדולת צדקה שמקרבת הגאולה — תכף ומיד ממש. #תניא #חסידות #אגרותקודש #צדקה #רחמים #אלול #גאולה #יהדות

  2. 1d ago

    מכתב לקהילה בצרה – גם במצב קשה חשוב לתת | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"ב אלול | אגרות הקודש סימן טז

    היום כ"ב אלול — אגרת מאוד מעניינת שאדמו"ר הזקן כותב לקהילה ברוסיה — שהייתה תורמת כל שנה צדקה לאנשי ישראל שמתעסקים בתורה ועבודה — ובאותה שנה המצב הכלכלי שלהם היה קשה מאוד. "אֲהוּבַי וִידִידַי אֲשֶׁר כְּנַפְשִׁי" — "הִנֵּה לֹא נֶעְלַם מִמֶּנִּי צֹק הָעִתִּים שֶׁנִּדְלְדְלָה הַפַּרְנָסָה" — ויש אנשים "בְּלִי שׁוּם מִשְׁעָן וּמִשְׁעֶנָה" — "הַשֵּׁם יְרַחֵם עֲלֵיהֶם וְיַרְחִיב לָהֶם בַּצַּר בְּקָרוֹב." "עֵינֵי הַנִּצְרָכִים נְשׂוּאוֹת אֵלֵינוּ" — ואם אנו לא נרחם עליהם — מי ירחם? "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ" — "חַיֶּיךָ קוֹדְמִין" — נכון, אבל זה רק כשמדובר בחיי נפש ממש — כמו קיתון של מים במדבר — שרק אחד יכול להינצל. אבל לקנות חליפה או רכב — "מֵאַחַר שֶׁאֵינָם חַיֵּי נֶפֶשׁ מַמָּשׁ" — לא שייך "חַיֶּיךָ קוֹדְמִין." לחם, בשר, דגים — "זֶבַח מִשְׁפָּחָה" — כל הדברים הבסיסיים — קודמים לכל "בֹּשֶׁת כָּבוֹד." אדם הולך למסעדה ומוציא אלפי שקלים — וכשמגיע לצדקה מתחיל לעשות חשבונות. יש אנשים שבחיים לא היו במסעדה. כל המותרות — צריך לוותר — ודבר ראשון לדאוג שאנשים יהיה להם מה לאכול. #תניא #חסידות #אגרותקודש #צדקה #עניים #פרנסה #אלול #יהדות

  3. 2d ago

    חב"ד – חכמה בינה ודעת, שורש כל המידות | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ"א אלול | אגרות הקודש סימן טו

    היום כ"א אלול — ממשיכים באגרת קודש סימן טו, עמוד 246. אחרי שדיברנו על שבע המידות — היום מדברים על המוחין — חב"ד — חכמה בינה ודעת. "הַחָכְמָה הִיא מְקוֹר הַשֵּׂכֶל הַמַּשִּׂיג אֶת הַשֵּׁם וְחָכְמָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ וּמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת" — חכמה זה הנקודה. בינה זה ההתבוננות — "בְּאֹרֶךְ וָרֹחַב וְעֹמֶק בִּינָתוֹ." ודעת — מולידה את האהבה והיראה — שהן החסד והגבורה. "לִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר" — ויש בחינות שונות בגדלות השם — יש שממנה "תִּפֹּל עָלָיו אֵימָתָה" — היראה התחתונה, בחינת מלכות. יש שממנה יראה עילאה — יראת הבושת. ויש שממנה אהבה רבה. "כִּי בְּהִסְתַּלְּקוּת הַדַּעַת" — מסתלקת גם המידה שנולדה ממנה. ולכן נקרא "זִיוּוּג" בלשון "דַּעַת" — לשון התקשרות. ויש "דַּעַת תַּחְתּוֹן" — המתפשט במידות ומתלבש בהם לְהַחְיוֹתָם. ויש "דַּעַת עֶלְיוֹן" — "הַשֵּׂכֶל הַמַּשִּׂיג עֹמֶק הַמֻּשָּׂג" — מקשר את הברק המבריק של החכמה לבינה — "רַחֲבּוֹת הַנַּהַר." הדעת מקשרת חכמה לבינה — וגם שניהם למידות. "וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹהַּ" — מהנפש מבינים את הספירות העליונות. #תניא #חסידות #אגרותקודש #חבד #דעת #ספירות #אלול #יהדות

  4. 3d ago

    חלק אלוה ממעל – בנפש האלוקית כל המידות להשם | הרב מנחם מיידנצ'יק, כ' אלול | אגרות הקודש סימן טו

    היום כ' אלול — ממשיכים באגרת קודש סימן טו, עמוד 243. "וְהִנֵּה כָּל זֶה הוּא רַק דֶּרֶךְ מָשָׁל" — כל עניין הספירות שהסברנו קודם זה בנפש השכלית שבאה מקְּלִיפַּת נֹגַהּ. "אַךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ" — הספירות האמיתיות הם בנפש האלוקית — "חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל מַמָּשׁ." ובה כל המידות פנימיות וחיצוניות — להשם לבדו. **חסד** — מחמת אהבת השם, "דְּבֵק בּוֹ — יִדְבַּק בְּמִדּוֹתָיו" — "חַנּוּן אַף אַתָּה חַנּוּן." **גבורה** — להיפרע מן הרשעים — להתגבר על היצר — לקדש עצמו במותר לו — לעשות גדר וסייג לתורה מיראת השם. **תפארת** — "לְפָאֵר אֶת הַשֵּׁם בְּתוֹרָתוֹ" — "וּלְדָבְקָה בִּשְׁבָחָיו" — בהתבוננות עמוקה בשכל ובמחשבה. **נצח** — "נֶגֶד כָּל מוֹנֵעַ" מעבודת השם — "כְּמִלְחֲמוֹת הַשֵּׁם אֲשֶׁר נִלְחַם דָּוִד הַמֶּלֶךְ." **הוד** — הודאה וביטול — "כּוּלֵּהּ כְּמָה חֲשִׁיב" — "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" — הָאֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ — לא לעמוד ב"דַּעַת תַּחְתּוֹן." **יסוד** — "לִהְיוֹת נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בַהַשֵּׁם חֵי הַחַיִּים" — "לְדָבְקָה בוֹ וּלְחָשְׁקָה בוֹ" — בחשק ותענוג נפלא. **מלכות** — "כַּעֲבוֹדַת כָּל עֶבֶד לַאֲדוֹנָיו" — קבלת עול מלכותו באימה וביראה. #תניא #חסידות #אגרותקודש #ספירות #חסד #גבורה #תפארת #יהדות

  5. 4d ago

    חסד גבורה תפארת | הרב מנחם מיידנצ'יק, י"ט אלול | אגרות הקודש סימן טו

    היום י"ט אלול — ממשיכים באגרת קודש סימן טו, עמוד 242. "וְהִנֵּה כְּלָלוּת הַי' סְפִירוֹת שֶׁבְּנִשְׁמַת הָאָדָם נוֹדַע לַכֹּל" — המידות נחלקות לשבע: **חסד** — להשפיע בלי גבול. **גבורה** — לצמצם ולהגביל. **תפארת** — שילוב של חסד וגבורה — כמו "בִּגְדֵי תִפְאֶרֶת" שצבועים בגוונים הרבה. אחרי שיש לנו מה להשפיע — עכשיו איך? זה **נצח והוד** — "כְּלָיוֹת יוֹעֲצוֹת" — "שְׁחָקִים וְרֵחַיִּם" — "הַתּוֹכֵן חִיטִּים בָּרֵחַיִּם" — מורידים את השכל לחלקים דקים שיוכל המקבל לקבל. "דָּבָר דָּבָר עַל אָפְנָיו" — מעט מעט. ונצח גם לנצח את המניעות מלהשפיע. **יסוד** — "הִתְקַשְּׁרוּת שֶׁמְּקַשֵּׁר הָאָב שִׂכְלוֹ בְּשֵׂכֶל בְּנוֹ בִּשְׁעַת לִמּוּדוֹ עִמּוֹ בְּאַהֲבָה וְרָצוֹן" — החיבור והתענוג. כמה שהחשק גדול — ההשפעה גדולה — וגם השכל מתגדל. ויש פנימיות וחיצוניות: **חסד** — חיצוניות. **אהבה** — פנימיות. **גבורה** — חיצוניות. **יראה** — פנימיות. כמו שדיברנו בפרק ג' בתניא. ומקור כל המידות — "לְפִי שֵׂכֶל הָאָדָם כֵּן מִדּוֹתָיו" — זה חב"ד. והעיקר הוא **דעת** — "דַּעַת" זה התקשרות — "כְּנִרְאֶה בַּחוּשׁ כְּלָפִי שִׁינּוּי דֵּעוֹת בְּנֵי אָדָם זֶה מִזֶּה כֵּן שִׁינּוּי מִדּוֹתָם" — דעת זה הקיום והחיות של כל המידות. #תניא #חסידות #אגרותקודש #ספירות #חסד #גבורה #תפארת #יהדות

About

המכללה התורנית