הפודקאסט של עמרי פלד

עמרי פלד
  • 4.1 (49)
  • Books
  • Updated weekly

קשה הלבד הזה. בדרך כלל אני טוב איתו אבל אז מגיע יום של חורף באמצע הקיץ ואני חוזר לנקודת ההתחלה. יש לי בארון יותר מידי קפוצ׳ונים שאני לא לובש וכל פעם שאני בא לסדר, קופץ לי לראש הרגע שהיא יוצאת מהמקלחת עם שיער רטוב, לוקחת מהארון את הקפוצ׳ון הירוק של גאפ שלא לבשתי שנתיים ובאה להתכרבל מול הדוקו של איימי שבמילא ראינו כבר שבע פעמים. שמונה אם סופרים את הדייט הראשון. בא לי להתאהב כבר ברור שבא לי. אין לי כח יותר לעמוד שעה וחצי בפקקים רק כדי לחזור לדירה ריקה. בא לי לכתוב מכתבי אהבה למישהי אחת, נמאס לי לכתוב אותם לכל העולם. העולם לא יבין. הוא לא יכול להבין. אבל אז ברגע האחרון של היום אני מתעשת, מדליק את הקטורת שעל השולחן, לוקח דפדפת שורות צהובה ומבין שאם אני עדיין לבד כנראה יש לי עוד שיעורים לעבור עם עצמי, יש לי עוד פרקים לכתוב ביומן. אני מתעשת ומבין שאני לא מאשר לעצמי לקבל את האהבה הזאת מבחוץ, כי אני עדיין לא אוהב את עצמי מספיק מבפנים. עדיין.

  1. 1 day ago

    האם הדור שלנו מוכן לגאולה? | הרב יובל אשרוב

    הרב יובל אשרוב חוזר לפודקאסט בפעם השנייה, לשיחה שמנסה לברר מהי גאולה בלי להסתפק בתיאורים של משיח, ניסים או שינוי היסטורי. הטענה המרכזית בפרק היא שגאולה איננה מעבר למקום אחר, אלא חזרה של האדם אל המקור שלו. לכן הגלות העמוקה ביותר אינה גלות גיאוגרפית, אלא מצב שבו אדם חי מתוך תפיסות מצומצמות, מזהה את עצמו עם הגוף, עם האגו ועם הצורך בסיפוק מיידי, ואינו מכיר את הכוחות שפועלים בתוכו. מתוך ההגדרה הזאת השיחה עוברת מן האדם היחיד אל החברה הישראלית. הפירוד הפוליטי, המאבק על שליטה, המשבר בזוגיות והשנאה בין קבוצות מוצגים כביטויים שונים של אותו עיקרון: הרצון של כל אדם להיות זה שקובע. לפי הרב אשרוב, הגאולה אינה יכולה להופיע בתוך מציאות כזאת, משום שהכלי שמסוגל להכיל אותה הוא חיבור ממשי בין חלקי העם. שוחחנו על דמותו של המשיח, על הקשר בין ענווה ליכולת להנהיג, על הנשמה הכללית המשותפת לעם ישראל ועל האפשרות שהמשיח לא יכפה סדר חדש, אלא ילמד את בני האדם לראות את המציאות באופן אחר. מכאן עולה אחת הטענות המעניינות בפרק: הטכנולוגיה, האינטרנט והבינה המלאכותית אינם בהכרח ניגוד לגאולה. הם מרחיבים את גבולות התודעה ומרגילים את האדם לכך שדברים שפעם נחשבו בלתי אפשריים יכולים להתרחש.אבל הרחבת התודעה אינה מספיקה. אור ללא כלי מסתלק במהירות. לכן המבחן של הדור אינו כמה ידע, כוח וטכנולוגיה הוא מסוגל לייצר, אלא האם הוא מסוגל להפוך אותם להשפעה, לאחדות ולידיעת אלוהים. הגאולה, במובן הזה, כבר מתחילה. השאלה היא האם אנחנו מכינים לה מקום.

    האם הדור שלנו מוכן לגאולה? | הרב יובל אשרוב

  2. 5 days ago

    האם אפשר לומר תודה כשהבן שלך בשבי? | שלי שם טוב

    שלי שם טוב, אמו של עומר שם טוב, חוזרת אל הרגע שבו ראתה לראשונה את הסרטון שהוכיח כי בנה נחטף לעזה, ואל 505 הימים שבהם משפחתה נדרשה לחיות בתוך מציאות שאין בה ודאות, שליטה או אפשרות לדעת מה יביא איתו היום הבא. השיחה נגעה בדרך שבה משבר קיצוני חושף כוחות שלא הכרנו בעצמנו, אבל גם בהבחנה בין כוח לבין הדחקה. שלי מתארת כיצד אפשרה לעצמה להתרסק, אך תחמה את ההתרסקות בזמן, וכיצד החליפה בהדרגה את השאלה “למה זה קרה לי?” בשאלה “מה נדרש ממני עכשיו?”. מתוך השאלה הזאת צמחו הפעילות למען החטופים, התמיכה במשפחות אחרות, ההתנדבות עם חיילים פצועים והחיבור העמוק יותר שלה לתפילה ולאמונה. דיברנו על האור שנשאר דולק בחדרו של עומר במשך כל תקופת השבי, על היכולת לומר “מודה אני” גם כשהבן נמצא בעזה, ועל התפילה כחוויה שבה האדם אינו מקבל בהכרח תשובות, אבל מרגיש שהוא מוחזק. שלי מסבירה מדוע לא מספיק לבקש מאלוהים, אלא צריך גם לשאול אותו מה הוא רוצה מאיתנו. בחלקה השני של השיחה דיברנו על מה שמתרחש לאחר החזרה. דווקא כשהמאבק מסתיים והגוף מרשה לעצמו לשחרר, מופיעים הבכי, החרדה והטריגרים. החזרה הביתה אינה מוחקת את השבי, והשמחה מתקיימת לצד אשמת הניצול והכאב על משפחות שקיבלו סוף אחר.

    האם אפשר לומר תודה כשהבן שלך בשבי? | שלי שם טוב

  3. 21 Jul

    איך נדע לזהות את המשיח כשהוא יגיע? | הרב קובלסקי חלק ב׳

    בשיחה השנייה עם הרב קובלסקי ניסינו להבין כיצד חז״ל מתארים את התקופה שלפני הגאולה, ומה נדרש מאדם שמבקש לשמור על אמונה, יציבות ויכולת מוסרית בתוך עולם שבו המבנים הישנים הולכים ומתפרקים. השיחה נפתחה במושג „חוצפה יסגא”, לא רק כחוסר נימוס, אלא כאובדן היכולת להתבטל בפני דבר גדול ממני. הרב קובלסקי קושר בין היחלשות הכבוד להורים, לזקנים, למורים ולבני אדם בכלל, לבין תפיסה שבה האדם אינו מרגיש עוד מחויבות לאיש מלבד עצמו. מתוך כך חזרנו לסיפור קמצא ובר קמצא ובחנו את חורבן הבית לא כאירוע שהתחיל משנאה מופשטת, אלא מכישלון אנושי ממשי: אדם מושפל לעיני הציבור, ואיש מן הנוכחים אינו עוצר את ההשפלה. חלק מרכזי בפרק נגע בטענה שכל יהודי הוא חלק מנשמה אחת. לפי התפיסה הזאת, המפגש עם אדם אחר איננו מקרי, והנפילה או ההצלחה שלו אינן זרות לי. השאלה איננה רק האם אני נמנע מלשמוח בכישלונו, אלא האם אני מסוגל לשמוח באמת בטוב שקיבל. דיברנו גם על דברי חז״ל: „אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים”. הרב קובלסקי מציע לקרוא את המשפט לא כהכרזה של ייאוש, אלא כהוראה מוקדמת: לא לחכות שהמערכות יקרסו כדי לפנות אל אלוהים. בחלק האחרון למדנו את פרק ב׳ בתהילים, „למה רגשו גויים”, כפרק על חרדה, אמונה ודיבור פנימי. הפרק מבקש לעבור מדתיות טכנית לקשר רגשי, מתפילה הנאמרת מתוך הרגל לדיבור ממשי עם אלוהים, ומהישרדות אישית לאחריות כלפי העם כולו.

    איך נדע לזהות את המשיח כשהוא יגיע? | הרב קובלסקי חלק ב׳

  4. 7 Jul

    מומחה הקבלה במסר מרתק על בריאת העולם! הרב אדם סיני

    הרב אדם סיני הגיע לפודקאסט בפעם השנייה, והפעם השיחה נגעה ברובד הרוחני של בריאת העולם. לא דרך השאלה הפשוטה איך נוצר החומר, אלא דרך השאלה מה בכלל נברא. השיחה נפתחה בפסוק הראשון בתורה, “בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ”, ובקריאה הקבלית שלפיה הבריאה איננה מתחילה בעולם הגשמי אלא ברצון. לפי הרב סיני, העולם החומרי הוא רק לבוש חיצוני לרעיון פנימי. כמו שבית אינו רק קירות אלא ביטוי של רעיון, כך גם הבריאה איננה רק שמים, ארץ, זמן וחומר, אלא מבנה שמבטא תכלית רוחנית. דיברנו על ההבדל בין ההסבר המדעי של המפץ הגדול לבין השאלה הקבלית על מקור הרצון, על משמעות הצמצום, על הרצון לקבל, על שבירת הכלים, ועל “והארץ הייתה תוהו ובוהו” כתיאור של רצון לא מבורר. הרב סיני הסביר שההסתרה אינה תקלה אלא תנאי לעבודה. העולם מעלים את האור כדי לאפשר לאדם לבחור, להתאמן, לברר את רצונותיו, ולהפוך קבלה לאהבה. מתוך זה עלתה גם שאלה רחבה יותר על התורה: האם היא באה לספר לנו היסטוריה, לתאר פיזיקה עתיקה, או ללמד את האדם איך לארגן את נפשו. השיחה נוגעת במתח שבין גוף לנפש, בין מדע לקבלה, בין רצון לתכלית, ובין בריאה כאירוע שהתרחש בעבר לבין בריאה כתהליך שמתרחש באדם עצמו.

    מומחה הקבלה במסר מרתק על בריאת העולם! הרב אדם סיני

  5. 27 Jun

    למה כל יהודי צריך ללמוד זוהר? הרב קובלסקי בשיחה שכל יהודי צריך לשמוע

    השיחה עם הרב קובלסקי מציגה שיטה פשוטה מאוד ללימוד יהודי יומי, אבל לא במובן של הספק או סגולה. שלושת הספרים שהוא מדבר עליהם, זוהר, תהילים וחובת הלבבות, אינם שלושה תחומים שונים, אלא שלושה אופני עבודה על האדם. הזוהר פותח את השיחה דרך דמותו של רבי שמעון בר יוחאי. לא רק כספר סוד, אלא כמבט שמפרק את היחס החיצוני למציאות. רבי שמעון רואה מה עומד מאחורי הכוח, השלטון, המעמד וההצלחה. הקריאה בזוהר, גם לפני הבנה מלאה, אמורה להזיז באדם את נקודת המבט. פחות תגובה למציאות כפי שהיא נראית מבחוץ, ויותר ניסיון לזהות את השורש הפנימי של הדברים. תהילים הוא הכלי השני, אבל לא כקריאה אוטומטית של פרקים. הרב קובלסקי מציע לקרוא כל פרק כתיעוד של משבר. דוד המלך לא כותב מבחוץ. הוא כותב מתוך רדיפה, בושה, דחייה, פחד וחוסר ודאות. לכן בכל פרק צריך לחפש ארבעה דברים: מה המשבר, איך דוד עבר אותו, מה האדם יכול ללמוד מזה על עצמו, ואיפה נמצאת הבקשה האישית שמונחת בתוך המילים. הכלי השלישי הוא חובת הלבבות, ובעיקר שער הביטחון. כאן השיחה עוברת מהכאב אל המנוחה. ביטחון איננו מחשבה שהכול יסתדר לפי רצוני, אלא היכולת לא להיות תלוי לחלוטין בבשר ודם, במנהיג, בכסף, בהצלחה או באישור חיצוני. האדם עדיין פועל, אבל הוא לומד לא להישען על הפעולה עצמה כמקור החיים שלו. שלושת הכלים האלה יוצרים סדר: הזוהר משנה את המבט, תהילים מלמד לעבוד עם הכאב, וחובת הלבבות בונה מנוחת נפש. כנסו לאתר תן חלקנו שם תוכלו למצוא חוברת חודשית שמכניסה אור ומשמעות לכל יום, עם קטעי לימוד נגישים מהזוהר, גמרא, משנה, הלכה ותלמוד ישראלי ועוד. האתר: https://campaigns.veten.co.il/01

    למה כל יהודי צריך ללמוד זוהר? הרב קובלסקי בשיחה שכל יהודי צריך לשמוע

  6. 18 Jun

    “אני מדבר עם אלוהים ומתבייש” - רועי קורנבלום- פרק 160

    בפרק 160 אירחתי את רועי קורבנלום לשיחה על יצר, אמונה, התמכרות, תפילה, אחריות, שמחה והקושי הפשוט ביותר של האדם: לפגוש את עצמו בלי לברוח. השיחה נפתחה מהמקום שבו החיים הרוחניים לא נראים נקיים ומסודרים. אדם מתחיל לשמור שבת, מניח תפילין, מנסה להתפלל, אבל עדיין נמשך לסיגריה, למסיבה, לאלכוהול, לפורנו, ללשון הרע, להרגלים שמחזיקים אותו בתוך הגוף הישן שלו. לא מתוך כפירה, אלא מתוך קרע. חלק אחד כבר רוצה קדושה, וחלק אחר עדיין צריך עוד משהו כדי לשכוח את זה. מתוך המקום הזה דיברנו על היצר לא כאויב חיצוני, אלא ככוח שמגלה לאדם איפה הוא עדיין לא בן חורין. רועי דיבר בכנות על הרגע שבו אדם יודע שמשהו כבר לא מדויק לו, ובכל זאת ממשיך לעשות אותו. על הפער בין אשמה לאחריות. על הרצון להיות אדם טוב, ועל הפחד לגלות שהשינוי דורש יותר מהצהרה יפה. דיברנו גם על תפילה. לא כתנועה דתית מנומסת, אלא כניסיון לדבר עם אלוהים דווקא מהמקום הלא פתור. מהמקום שבו אדם לא מרגיש נקי, לא מרגיש יציב, ולא מצליח להחזיק את הסיפור שהוא מספר על עצמו. אחד הצירים המרכזיים בפרק הוא ההבנה שהתגברות אינה מחיקה של הרע, אלא היכולת לראות אותו ועדיין לבחור אחרת. משם הגענו לשבת, לשמחה, למחשבה, לתיקון פנימי, ולשאלה האם אדם באמת רוצה להשתנות, או רק רוצה להרגיש שהוא כבר השתנה. בפרק דיברנו על השאלות: למה אדם ממשיך לעשות דבר שהוא יודע שכבר לא מדויק לו? מה ההבדל בין אשמה לאחריות? האם יצר הוא כישלון או חומר הגלם של ההתגברות? למה קשה כל כך להתפלל באמת? והאם שמחה מתחילה רק כשאדם מסכים לתקן את המחשבה שלו?

    “אני מדבר עם אלוהים ומתבייש” - רועי קורנבלום- פרק 160

  7. 28 May

    ״אין זכות קיום לחילוני בלי החרדי״- דולב דוידוביץ׳- פרק 159

    למה החברה החרדית נבנתה כחומת מגן מול העולם החילוני, ומה המחיר שהחרדים עצמם משלמים עליה? בפרק הזה ישבתי לשיחה עם דולב דוידוביץ׳ על אחת הסוגיות הכי נפיצות בישראל: היחסים בין חרדים לחילונים והדרך שבה שני הצדדים מעצבים אחד את השני כבר עשרות שנים. דיברנו על איך נראית מערכת החינוך החרדית מבפנים, מה באמת יודעים נערים חרדים על המדינה, על הצבא ועל החברה הישראלית, ואיך נראה המפגש שלהם עם העולם החיצוני. דולב מסביר למה בעיניו החרדיות היא לא רק אמונה אלא אסטרטגיה שנולדה מתוך פחד מהחילון ומתוך ניסיון לייצר “מרחב סטרילי” בלי טיקטוק, בלי חילולי שבת ובלי תרבות מערבית. ניסינו להבין האם הבידול החרדי הצליח או דווקא יצר משבר חדש. האם אפשר לשמור על קדושה בלי להתנתק מהמציאות? האם צעירים חרדים באמת מנותקים כמו שהחילונים חושבים? ולמה דולב טוען שהאנשים שסובלים הכי הרבה מהמערכת החרדית הם החרדים עצמם. דיברנו גם על השפעה ברשתות, על עולם הקירוב, על חוזרים בתשובה, ועל הפער בין האופן שבו חילונים מדמיינים חרדים לבין מה שקורה בפועל בתוך הישיבות והסמינרים.

    ״אין זכות קיום לחילוני בלי החרדי״- דולב דוידוביץ׳- פרק 159

  8. 20 May

    ספי גדלצהלר מפרק את עולם הרוחניות המודרני- פרק 158

    למה אנשים מדברים בלי סוף על רוחניות, אלוהים ותודעה ועדיין מרגישים ריקים מבפנים? בפרק הזה ניסיתי להבין יחד עם ספי גדלצהלר האם הבעיה היא באמת שאין אור בעולם או שפשוט איבדנו את היכולת לקלוט אותו. בחלק השני של השיחה עם ספי גדלצהלר ניסינו לגעת בשאלה הרבה יותר נפיצה: למה הנצרות הצליחה להגיע לשני מיליארד בני אדם בזמן שהיהדות נשארה קטנה וסגורה יחסית, ומה בדיוק היטלר זיהה בעם היהודי שהפך אותו לאובססיבי כל כך כלפיו. דיברנו על השינוי שעברה היהדות מהגלות ועד החסידות. מהתפיסה שאלוהים נמצא בשמיים או בבית הכנסת אל הרעיון שהוא נמצא בתוך האדם עצמו. משם נכנסנו לשאלה הרבה יותר קשה: אם אלוהים נמצא בכל מקום אז למה רוב האנשים לא מרגישים אותו בכלל? ספי הביא את האמירה של הרבי מקוצק שטען שאלוהים נמצא רק במקום שנותנים לו להיכנס, ומשם התפתחה שיחה על כלים, עבודת המידות, תדרים רוחניים והפער בין לדבר על אור לבין באמת לחיות חיים שמסוגלים להכיל אותו. ניסינו להבין למה אפשר להיות מוקף בשפע רוחני ועדיין להרגיש אטום. מה ההבדל בין לדעת רעיונות רוחניים לבין להפוך לאדם שמסוגל לפגוש אותם באמת. דיברנו על ספירת העומר, על תיקון המידות, על היחס בין כלי לאור, ועל האפשרות שהאדם המודרני כבר לא באמת מחפש אמת אלא רק חוויה רוחנית נעימה.

    ספי גדלצהלר מפרק את עולם הרוחניות המודרני- פרק 158
See All (167)

4.1
out of 5
49 Ratings

About

קשה הלבד הזה. בדרך כלל אני טוב איתו אבל אז מגיע יום של חורף באמצע הקיץ ואני חוזר לנקודת ההתחלה. יש לי בארון יותר מידי קפוצ׳ונים שאני לא לובש וכל פעם שאני בא לסדר, קופץ לי לראש הרגע שהיא יוצאת מהמקלחת עם שיער רטוב, לוקחת מהארון את הקפוצ׳ון הירוק של גאפ שלא לבשתי שנתיים ובאה להתכרבל מול הדוקו של איימי שבמילא ראינו כבר שבע פעמים. שמונה אם סופרים את הדייט הראשון. בא לי להתאהב כבר ברור שבא לי. אין לי כח יותר לעמוד שעה וחצי בפקקים רק כדי לחזור לדירה ריקה. בא לי לכתוב מכתבי אהבה למישהי אחת, נמאס לי לכתוב אותם לכל העולם. העולם לא יבין. הוא לא יכול להבין. אבל אז ברגע האחרון של היום אני מתעשת, מדליק את הקטורת שעל השולחן, לוקח דפדפת שורות צהובה ומבין שאם אני עדיין לבד כנראה יש לי עוד שיעורים לעבור עם עצמי, יש לי עוד פרקים לכתוב ביומן. אני מתעשת ומבין שאני לא מאשר לעצמי לקבל את האהבה הזאת מבחוץ, כי אני עדיין לא אוהב את עצמי מספיק מבפנים. עדיין.

Information