תת-אלוף במילואים גיא חזות הוא מהמאתגרים והמעמיקים באנשי הקצונה הבכירה בדור האחרון. אף שהוא אינו טוען זאת, מתבקש להסיק שלכן, גם אם לא רק, בשלב האחרון של הטיפוס לפיסגה, פיקוד על אוגדה סדירה ומשם לדרגת אלוף, הועדפו על פניו אחרים, לא בהכרח ראויים ממנו. ב-7 באוקטובר כבר לא היה בשירות קבע. הוא התגייס לשירות פעיל וניהל את מערך הלמידה של כוחות היבשה - הפקה מהירה של לקחי הקרבות של יחידות, חטיבות ואוגדות, כדי שגדודים ומפקדות לא יימצאו חוזרים שנית ושלישית על תשלום קודמיהם בדם ובכשלון משימה. את לקחיו מסיפור הלקחים לקח חזות איתו והם נשמרים לשיחה הבאה, כמקווה בקרוב. חזות אינו מתחמק משאלות על מפקדים מתצפיתו האישית במסלולו או מציפיותיו מתפקידי מפתח. ביניהם: יאיר גולן, הרצי הלוי, ירון פינקלמן, שלומי בינדר ומפקד אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, אבי רוזנפלד. אוגדונר מרחבי, חותך חזות, אינו שי״ן-גימ״ל: אילו רוזנפלד - ולצידו קצין המודיעין של אוגדת עזה - היה פועל אחרת ומעלה את ההתרעה, המהלומה כולה היתה נמנעת או נספגת. ערב המלחמה סיים חזות את הכנת ספרו ״צבא ההייטק וצבא הפרשים״, על מצב צה״ל ברבע הראשון של המאה ה-21. התקופה הראשונה של המלחמה בעזה אימתה את אבחנותיו ואזהרותיו. עכשיו, בחלוף שלוש שנים ולנוכח החזיתות הנוספות, הוא עידכן את תובנותיו, גם לתועלת קוראי המהדורה באנגלית. חזות, חבר בשבט הצנחנים אך לא בן לאחת המשפחות הגדולות בו, אינו מצטעצע בניתוחיו. אמירותיו המנומקות חדות ובוטות. מפתה - אך פשטני מדי - לשייך אותו למתנגדי הקו ששלט בישראל בשנים האחרונות, כי לצד ביקורת חריפה על אישים ומהלכים הוא מתנגד להפסקה עתידית של שליטת צה״ל בשטחי המפתח בגדה המערבית ומסתייג מקיפוחו של עופר וינטר לעומת מקביליו בפיקוד קרבי על חטיבות חי״ר סדירות. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חזות גם על התמורות החברתיות בצה״ל בתקופת שירותו. כשחזות היה בחטיבה 35 סגנו של אהרן חליווה, כמותו ממוצא מרוקאי, אמר לו חליווה, בהגזמה קלה, ״עכשיו אנחנו מח״ט וסמח״ט צנחנים. לפני 20 שנה יכולנו להיות לכל היותר עוזרי רס״ר.״ אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי
