אפרכסת

אמיר אורן

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

  1. שלמה מופז: על ישראל להיענות לאתגר המדיני של ביירות, כי אינה יכולה להכניע את חיזבאללה בלי כיבוש לבנון כולה

    3D AGO

    שלמה מופז: על ישראל להיענות לאתגר המדיני של ביירות, כי אינה יכולה להכניע את חיזבאללה בלי כיבוש לבנון כולה

    בכל דור ודור, מאז ששלוות יחסי לבנון עם ישראל הופרה בעקבות מלחמת ששת הימים, צצות בירושלים ובתל אביב הצעות לאכיפת שקט בגבול הצפוני. האויבים מתחלפים - פלסטינים, סורים, שיעים - והבעייה שורדת כל גלגול. לשלמה מופז, אלוף-משנה במילואים ויוצא מערכי השטח, המחקר והקישור (נספחות צה״ל בוושינגטון) באמ״ן, אין אשליות. מופז, אחיו הצעיר - ב-11 שנים - של הרמטכ״ל ושר הבטחון לשעבר, אינו זקוק לריענון זכרונו ובקיאותו. הוא היה שם, בלבנון, בהרפתקה הקודמת והמתמשכת, ומפוכח מכדי להאמין שפתרון העימות עם חיזבאללה מותנה בהחלטה ישראלית לשחרר את ניצרת חילות האוויר והיבשה. בשיחה שנייה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״, שנה וחצי לאחר קודמתה בסתיו 2024, מדבר מופז - כיום מנהל מכון (אלוף מאיר) עמית למחקר טרור ומודיעין - על יעדים מציאותיים לעומת מחירים מופקעים בהתלבטויות הממשלה והמטכ״ל לנוכח הצלחת חיזבאללה להתאושש ולהוות איום שמימושו תלוי גם בטהרן ובוושינגטון ולא רק בקרייה ובביירות. מבצע צבאי שתכליתו פירוק מושלם של חיזבאללה מנשקו, מזהיר מופז, אינו יכול להסתיים בדרום לבנון. הוא בהכרח יתרחב צפונה ומזרחה מגיזרת הליטני, לכיבוש ביירות ובקעת הלבנון ולמעשה המדינה כולה. למהלך כזה, שמחירו הפנימי והבין-לאומי בלתי-נסבל, אין היתכנות. נצחונות מוחלטים יפים רק כסיסמת כובעים של חסידים שוטים. בלי היענות ישראלית לפתיחות התקדימית של ההנהגה הפוליטית בלבנון להסדר מדיני, גם פרק זה במסכת המופקת שוב ושוב מאז שנות ה-70׳ יסתיים בבכי. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    50 min
  2. אמיר אבולעפיה (ב׳): כשכתבתי ב-2010 שאין בצה״ל די ׳אומץ להביע דעה׳, ברק קיווה לשמוע שזה ייחודי לאשכנזי

    4D AGO

    אמיר אבולעפיה (ב׳): כשכתבתי ב-2010 שאין בצה״ל די ׳אומץ להביע דעה׳, ברק קיווה לשמוע שזה ייחודי לאשכנזי

    קצין משרת בצה״ל שלושה עשורים ויותר. עומד בכל ציפיות המערכת. לוחם. מצטיין. מסתכן. בולט. מפקד פלוגה, סיירת, גדודים, חטיבות, אוגדות. שלושה תפקידי תת-אלוף, בשדה ובמטה. לבסוף, אלוף במטכ״ל. פיסגה, אבל לא הפיסגה הכי גבוהה. יש לפחות עוד רכס אחד, אם ירצה הרמטכ״ל.  וכשאינו רוצה, התחנה הבאה - בקו״ם. מדוע? לאביב כוכבי פתרונים. אמיר אבולעפיה היה מקובל עליו, מוערך ואף מקורב, כששניהם שירתו בתפקידים צמודים בחטיבת המבצעים, כוכבי כתא״ל ואבולעפיה כאל״מ. זמן מה היו זה לצד זה כאלופים במטכ״ל של איזנקוט. אבל כשכוכבי התמנה לרמטכ״ל, סגולותיו של אבולעפיה הדעתן, המסרב להתיישר לפי הבוס, היו למגרעות בעיניו. מינוי מתבקש לאלוף פיקוד, במרכז או בדרום, לא ניתן לו. כוכבי רצה בו רק כאזרח. לא נורא, רבים יוצאים לדרך ורק מעטים מסיימים אותה כאלופים, אך ההחמצה מערכתית עוד יותר מאישית: צה״ל הכשיר קצין עשרות שנים, בחן אותו כראש אגף במטכ״ל, ראה כי טוב וכשיר למיצוי יכולותיו בתפקיד אלוף שני - ובגחמת רמטכ״ל (או לעתים שר בטחון, מול רמטכ״ל שלא התעקש) נחסם.  בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אבולעפיה על מסלולו הצבאי בלבנון, בשטחים, בנח״ל, בחטיבת התכנון, באוגדות משוריינות, בראשות אג״ת (שכלל אז ועכשיו שוב את החטיבה האסטרטגית). בין חוויותיו: חיכוך עם הפרועים שבמתנחלים בעת פיקודו על חטיבת בנימין. הוא סירב להתרפס בפניהם. מפקדיו, יאיר גולן ונעם תיבון, תמכו בו. לתודעה הציבורית פרץ כשחקר במכללה לבטחון לאומי תופעה אירגונית הפוגעת בתיפקוד צה״ל - שתיקת הקצינים לנוכח עמדות מפקדיהם, כי דיבור אמיץ המאיים על הקו האחיד אינו מועיל לקידום. בתום לימודיו, כשהוא כבר מח״ט הנח״ל, התפרסם המחקר כמאמר ב״מערכות״ ועורר הדים. לכאורה, התקדמות אבולעפיה עצמו בעשור הבא סתרה את מסקנת המחקר - עד שכוכבי הנמיך עליו את התקרה. כאלוף במילואים עודנו מחובר לשטח בתפקיד בכיר בפיקוד המרכז. הוא השתתף בתחקירי השב״כ אודות הפיגוע בצור ב-1982 וכשלון ההתרעה ב-7 באוקטובר. אבולעפיה נמנע מהתבטאויות פוליטיות, אך ניחוש מציאותי יציב אותו בסביבת איזנקוט. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    59 min
  3. אמיר אבולעפיה (א׳): כמח״ט בנימין הוצאתי כוחות מהתנחלויות שאנשיהן התנכלו לחיילים שאיבטחו אותן

    5D AGO

    אמיר אבולעפיה (א׳): כמח״ט בנימין הוצאתי כוחות מהתנחלויות שאנשיהן התנכלו לחיילים שאיבטחו אותן

    קצין משרת בצה״ל שלושה עשורים ויותר. עומד בכל ציפיות המערכת. לוחם. מצטיין. מסתכן. בולט. מפקד פלוגה, סיירת, גדודים, חטיבות, אוגדות. שלושה תפקידי תת-אלוף, בשדה ובמטה. לבסוף, אלוף במטכ״ל. פיסגה, אבל לא הפיסגה הכי גבוהה. יש לפחות עוד רכס אחד, אם ירצה הרמטכ״ל.  וכשאינו רוצה, התחנה הבאה - בקו״ם. מדוע? לאביב כוכבי פתרונים. אמיר אבולעפיה היה מקובל עליו, מוערך ואף מקורב, כששניהם שירתו בתפקידים צמודים בחטיבת המבצעים, כוכבי כתא״ל ואבולעפיה כאל״מ. זמן מה היו זה לצד זה כאלופים במטכ״ל של איזנקוט. אבל כשכוכבי התמנה לרמטכ״ל, סגולותיו של אבולעפיה הדעתן, המסרב להתיישר לפי הבוס, היו למגרעות בעיניו. מינוי מתבקש לאלוף פיקוד, במרכז או בדרום, לא ניתן לו. כוכבי רצה בו רק כאזרח. לא נורא, רבים יוצאים לדרך ורק מעטים מסיימים אותה כאלופים, אך ההחמצה מערכתית עוד יותר מאישית: צה״ל הכשיר קצין עשרות שנים, בחן אותו כראש אגף במטכ״ל, ראה כי טוב וכשיר למיצוי יכולותיו בתפקיד אלוף שני - ובגחמת רמטכ״ל (או לעתים שר בטחון, מול רמטכ״ל שלא התעקש) נחסם.  בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר אבולעפיה על מסלולו הצבאי בלבנון, בשטחים, בנח״ל, בחטיבת התכנון, באוגדות משוריינות, בראשות אג״ת (שכלל אז ועכשיו שוב את החטיבה האסטרטגית). בין חוויותיו: חיכוך עם הפרועים שבמתנחלים בעת פיקודו על חטיבת בנימין. הוא סירב להתרפס בפניהם. מפקדיו, יאיר גולן ונעם תיבון, תמכו בו. לתודעה הציבורית פרץ כשחקר במכללה לבטחון לאומי תופעה אירגונית הפוגעת בתיפקוד צה״ל - שתיקת הקצינים לנוכח עמדות מפקדיהם, כי דיבור אמיץ המאיים על הקו האחיד אינו מועיל לקידום. בתום לימודיו, כשהוא כבר מח״ט הנח״ל, התפרסם המחקר כמאמר ב״מערכות״ ועורר הדים. לכאורה, התקדמות אבולעפיה עצמו בעשור הבא סתרה את מסקנת המחקר - עד שכוכבי הנמיך עליו את התקרה. כאלוף במילואים עודנו מחובר לשטח בתפקיד בכיר בפיקוד המרכז. הוא השתתף בתחקירי השב״כ אודות הפיגוע בצור ב-1982 וכשלון ההתרעה ב-7 באוקטובר. אבולעפיה נמנע מהתבטאויות פוליטיות, אך ניחוש מציאותי יציב אותו בסביבת איזנקוט. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    52 min
  4. יוסי היימן חלק ב׳: כדי להתחנף לנתניהו, ברקת התבזה בקריאת מחלף על שם אביו

    MAY 2

    יוסי היימן חלק ב׳: כדי להתחנף לנתניהו, ברקת התבזה בקריאת מחלף על שם אביו

    כשיוסי היימן היה באחת מארבע תקופותיו בבית-הספר לקצינים, מצוער למ״פ למג״ד למפקד בה״ד 1, נרצח ראש הממשלה ושר הבטחון, הרמטכ״ל לשעבר, יצחק רבין. היימן הזדעזע וחלק את רגשותיו עם פקודיו. אחר כך ספג זעזוע נוסף: התברר לו שבגדוד בית-הספר למ״כים, תפקיד קודם שלו כמפקד, אחד ממפקדי הכיתות תחתיו היה הרוצח יגאל עמיר. בשיחה כפולה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תת-אלוף במילואים היימן על ילדותו ונערותו במשפחה דתית בחיפה ובישיבת נתיב מאיר בירושלים, שבוגריה היו מראשוני האלופים חובשי הכיפות במטכ״ל (חוץ מהרבנים הצבאיים הראשיים). היימן עצמו הסיר את כיפתו בשירות החובה שלו, כשנתקל בצעירים חילוניים איכותיים והסיק שלהתנשאותו של הנוער הדתי אין יסוד. היימן עבר מהנח״ל לגולני והיה שם קצין מבצעים חטיבתי, קצין אג״ם, סמג״ד ופעמיים מג״ד, הכל בתקופת השהות הלחימתית בלבנון (ובאינתיפאדה בשטחים). הוא היה מראשוני הקולטים של קצינות מבצעים ונאבק בהתמדה באפליה ובהדרה של נשים, בצה״ל ובאזרחות. כמפקד חטיבת בנימין, האחראי לבטחון האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית כאחת, התעקש לאכוף את החוק ודרש מהממונים עליו בהירות במדיניותם כלפי מאחזי-פרא. גישתו הובילה למחלוקות עם ענפים מתנחליים במשפחתו ולתרעומת של נציגי המתנחלים בכנסת. היימן התקומם על מינוי דוד זיני לראש השב״כ, פירסם את דעתו השלילית ושיגר אותה לזיני, שהגיב בהסכמה עם אבחנת היימן אך לא עם מסקנתה המעשית.  אחרי שלושה תפקידים בדרגת תת-אלוף (מפקד אוגדה 98, קצין חי״ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון) וראיון עם בנימין (בלי שרה) נתניהו כמועמד למזכירו הצבאי פרש היימן מצה״ל ונענה להצעת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להתמנות למנכ״ל העיריה. שם נתקל במציאות פוליטית בעייתית, בעיקר מרגע שברקת התחיל לכוון לירושת נתניהו בראשות הממשלה. כמנכ״ל אשל-ג׳וינט נשאב היימן לאחת הסוגיות החשובות ביותר של העולם - וישראל - במאה הנוכחית: הטיפול בבני 70, 80, 90 ויותר. כמו בצבא, גישתו לנושא ולאחריותו משלבת מקצועיות וערכיות. אין לו נטייה לפוליטיקה, אך ספק אם יש בזירה הציבורית מנכ״ל-בכוח מתאים ממנו למשרד הרווחה. אולפן: הילה ספקטור הופק באדיבות יונתן הסן, TV7

    45 min
  5. יוסי היימן חלק א': התנגדתי למינוי זיני לראשות השב"כ. הוא הסכים עם האבחנה, אך חלק על המסקנה

    MAY 1

    יוסי היימן חלק א': התנגדתי למינוי זיני לראשות השב"כ. הוא הסכים עם האבחנה, אך חלק על המסקנה

    כשיוסי היימן היה באחת מארבע תקופותיו בבית-הספר לקצינים, מצוער למ״פ למג״ד למפקד בה״ד 1, נרצח ראש הממשלה ושר הבטחון, הרמטכ״ל לשעבר, יצחק רבין. היימן הזדעזע וחלק את רגשותיו עם פקודיו. אחר כך ספג זעזוע נוסף: התברר לו שבגדוד בית-הספר למ״כים, תפקיד קודם שלו כמפקד, אחד ממפקדי הכיתות תחתיו היה הרוצח יגאל עמיר. בשיחה כפולה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר תת-אלוף במילואים היימן על ילדותו ונערותו במשפחה דתית בחיפה ובישיבת נתיב מאיר בירושלים, שבוגריה היו מראשוני האלופים חובשי הכיפות במטכ״ל (חוץ מהרבנים הצבאיים הראשיים). היימן עצמו הסיר את כיפתו בשירות החובה שלו, כשנתקל בצעירים חילוניים איכותיים והסיק שלהתנשאותו של הנוער הדתי אין יסוד. היימן עבר מהנח״ל לגולני והיה שם קצין מבצעים חטיבתי, קצין אג״ם, סמג״ד ופעמיים מג״ד, הכל בתקופת השהות הלחימתית בלבנון (ובאינתיפאדה בשטחים). הוא היה מראשוני הקולטים של קצינות מבצעים ונאבק בהתמדה באפליה ובהדרה של נשים, בצה״ל ובאזרחות. כמפקד חטיבת בנימין, האחראי לבטחון האוכלוסיות הישראלית והפלסטינית כאחת, התעקש לאכוף את החוק ודרש מהממונים עליו בהירות במדיניותם כלפי מאחזי-פרא. גישתו הובילה למחלוקות עם ענפים מתנחליים במשפחתו ולתרעומת של נציגי המתנחלים בכנסת. היימן התקומם על מינוי דוד זיני לראש השב״כ, פירסם את דעתו השלילית ושיגר אותה לזיני, שהגיב בהסכמה עם אבחנת היימן אך לא עם מסקנתה המעשית.  אחרי שלושה תפקידים בדרגת תת-אלוף (מפקד אוגדה 98, קצין חי״ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית באגף התכנון) וראיון עם בנימין (בלי שרה) נתניהו כמועמד למזכירו הצבאי פרש היימן מצה״ל ונענה להצעת ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, להתמנות למנכ״ל העיריה. שם נתקל במציאות פוליטית בעייתית, בעיקר מרגע שברקת התחיל לכוון לירושת נתניהו בראשות הממשלה. כמנכ״ל אשל-ג׳וינט נשאב היימן לאחת הסוגיות החשובות ביותר של העולם - וישראל - במאה הנוכחית: הטיפול בבני 70, 80, 90 ויותר. כמו בצבא, גישתו לנושא ולאחריותו משלבת מקצועיות וערכיות. אין לו נטייה לפוליטיקה, אך ספק אם יש בזירה הציבורית מנכ״ל-בכוח מתאים ממנו למשרד הרווחה. אולפן: הילה ספקטור הופק באדיבות יונתן הסן, TV7

    46 min
  6. אודי ערן: אמ״ן נכשל ב-7 באוקטובר כי מפעל המטרות והעליונות המודיעינית שינמכו את מעמד התרעת המלחמה

    APR 26

    אודי ערן: אמ״ן נכשל ב-7 באוקטובר כי מפעל המטרות והעליונות המודיעינית שינמכו את מעמד התרעת המלחמה

    כשמלאו לאהוד (אודי) ערן שבעה ימים התכבד יצחק רבין בהחזקתו בידיו, בעוד המוהל עושה את מלאכתו. המאורע, המשמח לקרואיו הבוגרים, התקיים בוושינגטון, שם כיהנו רבין כשגריר ואביו של העולל, עמוס ערן, כיועץ לענייני הקונגרס. אודי, לפיכך, ינק את ההתעניינות בבטחון ובמדינאות ממש מיומו הראשון, או לכל היותר השביעי. כשבגר היה ללוחם וקצין בגולני,  חוקר בזירת המעצמות (״כל העולם״) באמ״ן ועוזר ליועץ המדיני (תת-אלוף צבי שטאובר) בלשכתו של ראש הממשלה אהוד ברק.  הוא למד משפטים, עם התמחות בלשכת היועץ אליקים רובינשטיין, אך מסלולו העיקרי הוא מדע המדינה, אסטרטגיה ויחסים בין-לאומיים. תחנותיו: תל אביב. קיימברידג׳, ברנדייס, הרווארד, אמ.אי.טי, סטנפורד, ברקלי, חיפה. מג״ד 51 בגולני, בהיות ערן קצין-המודיעין הגדודי, היה ארז גרשטיין - דמות ייחודית בסיירת, בחטיבה וביחידת הקישור ללבנון, שבפקדו עליה נהרג ממטען-נפץ של חיזבאללה. לבקשת משפחת גרשטיין התפנה ערן מכל עיסוקיו בבוסטון, טס ארצה והקדיש חודשים לכתיבת ״תמצית געגוע״, ספרו על גרשטיין ולבנון - אחד משני חיבורי חובה, לצד ״מלחמה ללא אות״ של משה (צ׳יקו) תמיר, על התקופה וחייליה. לעתים לבדו, בפעמים אחרות עם מומחים נוספים, חוקר ערן את סיבות הכשלון המודיעיני האסוני של 7 באוקטובר. ההצלחות הטכנולוגיות והמבצעיות סיחררו לדעתו את צמרת אמ״ן, לאחר המערכה בלבנון ב-2006 וככל שנמוגה סכנת הפלישה של צבאות מדינות ערב, והורידו את המשימה הבסיסית של המודיעין הצבאי במסגרת תורת הבטחון - אספקת התרעה מפני מלחמה ממשמשת ובאה - למורד הרשימה, כדי כך שנשחקה ונזנחה.  אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    54 min
  7. אברהם בר דוד: האמירה לקראת מלחמת יום הכיפורים ׳הסדיר יבלום׳ היתה בעצם ׳הסדיר ייהרג׳

    APR 24

    אברהם בר דוד: האמירה לקראת מלחמת יום הכיפורים ׳הסדיר יבלום׳ היתה בעצם ׳הסדיר ייהרג׳

    כשהנער אברהם בר דוד השאיר מאחור עם משפחתו את רומניה ונקלט בבאר שבע, בדרכו למסלול מקצועי ופיקודי בחיל התותחנים, לא עלה בדעתו שיום (כיפור) יבוא ושפת ילדותו תסייע לו במלחמה. ההזדמנות לכך צצה ברמת הגולן באוקטובר 1973, כשאילתר תקשורת קרבית בהולה עם יחידות נוספות שנערכו להפגיז עמדות צבא סוריה. סא״ל בר דוד, מפקד התותחנים הפיקודי בצפון, ידע שהשיחות מצותתות וכי המידע מועבר בו ברגע למטרות המיועדות. הוא מצא חיילים דוברי רומנית והעביר באמצעותם את הפקודות. אלוף הפיקוד תהה אם קצין הארטילריה שלו איבד את שפיותו, אך אלוף אחר, מחיל האוויר, הרגיע אותו. בתום המלחמה קודם במהירות בדרגות ובתפקידים עד לתת-אלוף, קצין תותחנים ראשי. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר בר דוד כיצד לימד עצמו, עם חבריו, עברית; על צה״ל של שנות ה-50׳ וה-60׳; איך הוצב בתפקידים והוחתם על המשך שירותו גם כשהעדיף להשתחרר; ומדוע אין להאשים את מחשבי התותחים בשגיאות התותחנים. הוא היה שותף לקליטת טילי לאנס, שלא הצדיקו את ההשקעה בהם, ואילו נשאל אם יש סיכוי לאספקה אמריקאית של טילי פרשינג היה משיב בשלילה ודאית, כי כחניך בבית-הספר לתותחנות (ולטילנות) של הצבא האמריקאי ידע שזרים נחסמים מגישה לכל מה שמדיף ניחוח אסטרטגי, שם נרדף לראש-קרבי גרעיני. אחד מקודמיו, אריה לוי, שלאחר מלחמת יום הכיפורים הועלה לדרגת אלוף - נדיר אם גם לא יחיד בתותחנים - כראש אגף האפסנאות, היה במלחמה עוזר ראש אג״ם, לצד סגן הרמטכ״ל ישראל טל. באחד הרגעים הקודרים ביותר במלחמה היו אנשי-צבא שהפריחו רעיונות על גבול הטירוף. לוי, דמעות בעיניו, הזעיק את טל לסכל את ההצעות המסוכנות. האירוע אמנם סופר, אך בר דוד ששוחח עליו עם לוי מוסיף לו פרט חשוב - כוונת המציעים היתה להתמקד בעיר כלשהי במדינת אויב, כדי לזעזע את השלטון בה להניח את נשקו. בר דוד הנמרץ נחשב לקתמ״ר אהוד ומצליח, אך דרגה מובטחת של אלוף לא פיתתה אותו להישאר בצבא שבפיקוד הרמטכ״ל רפול. הסיבה, שלא שש לחלוק עם מפקדיו, היתה כלכלית: לא היה די בשכרו כתא״ל לממן לימודים אקדמיים לארבעה בנים. עשור אחרי פרישת בר דוד מצה״ל נרצח בבריסל מכר קנדי מתקופתו בתותחנים - המהנדס הקנאי לתותחים, ג׳רלד בול, שחלם לירות פגזים - אולי גם גרעיניים - למרחק מאות קילומטרים ולשגר לוויינים לחלל מלועות תותחי-על. במותו פעל בול בשירות סדאם חוסיין ובעולם מיהרו לייחס את ההתנקשות בו למוסד. בר דוד אינו מתנדב לפזר את הערפל. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    1h 24m
  8. שלמה רז על סיירת גולני, העיתונות במבט פנימי וחיצוני וביקורת המדינה מגולדברג עד אנגלמן

    APR 21

    שלמה רז על סיירת גולני, העיתונות במבט פנימי וחיצוני וביקורת המדינה מגולדברג עד אנגלמן

    לאחר כשלושה עשורים כעיתונאי פעיל - פלילים, מפלגות, משפט דמיאניוק, וושינגטון - עבר שלמה רז מצד המסקר לצד המבקר, או לפחות דוברו של המבקר. הוא התמנה לדובר משרד ביקורת המדינה וניהל את קשריו עם העיתונות בתקופות המבקרים מיכה לינדנשטראוס ויוסי שפירא. רז התגייס לסיירת גולני בשנים שבין מלחמות ההתשה ויום הכיפורים. ב-1973 ולאחריה, עד לתום שירותו הסדיר, היה מפקד מחלקה וסגן מפקד פלוגה בגדודי החטיבה והתוודע לרובאים הרגילים, כביכול, שהתגלו לו כמקצועיים ונועזים לא פחות מלוחמי הסיירת המהוללת. העיתונות קסמה לו, אף שלקראת גיוסו העדיף יחידה קרבית נבחרת על גלי צה״ל. זמן-מה עבד בתחנה הצבאית וממנה עבר לקול ישראל ולטלוויזיה. בפרק מעניין במיוחד שידר מוושינגטון, בשנותיהם של  שני נשיאים, שלושה ראשי ממשלה ושלושה שגרירי ישראל. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משחזר רז איך כדובר משרד הביקורת ראה איך עמיתיו לשעבר בעיתונות מתפקדים מול טיפוסים שונים כלינדנשטראוס ושפירא, התאכזב מההטייה בסיקור פרשת הרפז ושמע את נתניהו ״צורח בטלפון״ על מבקר שהעביר עניין מסויים ליועץ המשפטי לממשלה. זהו אותו נתניהו שנתקע לצערו, בגילגולו העיתונאי של רז, ללא אמצעי תשלום לפרעון חשבון הקפה.  רז מבכה את גלישת מוסד המבקר במדרון האיכות והממלכתיות, תחת אנגלמן שהתמנה בעליל כמתניהו של נתניהו. כשלעצמו, הוא אומר שבמגעיו הדוברותיים עם עיתונאים מעולם לא שיקר, רק לא תמיד נידב תשובה למה שלא ידעו לשאול. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    57 min

About

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

You Might Also Like