אפרכסת

אמיר אורן

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

  1. 2D AGO

    מיכה עשת על הכותל שהצנחנים שיחררו אך שנפל לידי רבנים חשוכים ועסקנים דתיים

    כשהעורכת יעל בדרשי צפתה בסגן-אלוף במילואי הצנחנים מיכה עשת מתאר את זוועות המלחמות שחווה, ב-1967 ו-1973 ו-1982, צף בהכרח בתודעתה שם הסרט  ״קרב רודף קרב״. ואכן, הקרבות רודפים, ותיקי הקרבות רדופים. עשת אינו מתרפק על האירועים. הוא מספר את פרטיהם בענייניות שאינה מטשטשת את יחסו לאחראים למחיר הדמים. ״מאחורי מיתוסים - מתים לא מעטים; אתוסים - אחרי אסונות״, הוא מנסח מציאות מפוייחת. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ משחזר עשת את קרבות חטיבת הצנחנים 55 בירושלים, יחד עם שתי חטיבות, 10 ו-16, שנדחקו לשולי התהילה. עשת, שנפגע אך המשיך בלחימה, בהסתערות ובתנועה ליעדים הבאים, מתווה את דרך האש והחללים - גבעת התחמושת, בית-הספר לשוטרים, שער האריות, הר הבית - ומשוכנע שאפשר היה גם אחרת. אין לו אהדה עודפת לאנשי-צבא שאפתנים פוליטית - משה דיין, מוטה גור. כאילו לא היה די לגדודו, 66, בזירה העירונית של ירושלים, נקלע לקרב מיותר ונואש בזירה עירונית שונה, סואץ, בשלהי מלחמת יום הכיפורים; שם גם נפצע וכמעט לא שרד. הוא מאשים בהסתבכות האומללה את הדרגים הממונים על הגדוד - המח״ט, מפקד האוגדה, דיין. כבעל מניות בהעברת הכותל המערבי מידיים ירדניות לריבונות ישראלית יצא עשת לקרב נוסף על השריד החיצוני האחרון מבית המקדש, על זכותן של נשים להתפלל בו. הסיוע האווירי שלא הוזמן ביוני 1967 לטובת הצנחנים הגיע הפעם מהיהדות הרפורמית האמריקאית. ועוד שינוי: זהו שירות מילואים שממנו עשת וחבריו אינם רוצים, אינם רצים, להשתחרר - משימה רודפת משימה. אולפן: ג׳רמי פורטנוי עריכה: יעל בדרשי

    48 min
  2. MAR 10

    אייל חולתא: המוסד של הטכנולוגיה והחדשנות רחוק מתקופת ה׳אקדח 9 מ״מ בסמטה חשוכה׳

    ד״ר אייל חולתא אינו הישראלי הבכיר שבאילן משפחתו יש גם ענף - או גזע - איראני. מפאת גילו, 50, קדמו לו בכך שאול מופז, דני חלוץ ואף שמעון פרסקי-פרס; אבל לחולתא הזדמן להתמקד בתיק האיראני יותר מכל הנזכרים לעיל, בתפקידיו במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובמטה לבטחון לאומי בשנות המעבר של בעיית איראן משולי הבמה הבטחונית למרכזה. חולתא התחיל בטכנולוגיה והוסיף לה את האסטרטגיה. לפני כעשור וחצי הגיע לראשות אגף במוסד וכיהן בדרג בכיר זה, בשני תפקידים, בשנות הרמס״ד תמיר פרדו ויורשו, אם כי לא חביבו, יוסי כהן. נפתלי בנט, שלא היטיב להכירו, התרשם ממנו והציע לו את ראשות המל״ל, שהמחזיק בה הוא גם היועץ לבטחון לאומי של ראש הממשלה, הקבינט ולכאורה של הממשלה כולה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר חולתא על רקעו המשפחתי, הפרסי-הולנדי בדור הסבים; נטייתו למדעים; התלבטותו בין קורס טיס ל״תלפיות״; התמיינותו למוסד והגעתו לשם כקצין טרי בן 21 בשנתו הלפני-אחרונה של דני יתום. הוא משבח את הרמס״ד הבא, אפרים הלוי, את פרדו וכהן ומעל כולם את מאיר דגן, על תרומתו למוסד ולו אישית, כשדירבן אותו להרחיב את אופקיו בשנת הלימודים של תוכנית וקסנר בהרווארד.  כמי שהיה מעורב, עוד בעשור הראשון של המאה, במעקב אחר תוכנית הגרעין באיראן ובעבודת המטה לסיכולה בישראל, קובע חולתא ש(1) למערכת המבצעית - ובראשה חיל האוויר והמוסד - לא היתה אז יכולת מספקת להרוס את הגרעין האיראני ולכן (2) אמרה אמת לדרג הפוליטי - נתניהו, ברק ועוד ששה שרים - בשיקוף המצב, אך (3) נערכה לביצוע החלטת סיכול, אם תתקבל בדרג המדיני, ולא היתה מחבלת בה. הוא גאה, אומר חולתא, בהיותו משרת ציבור, לא פוליטי, ואינו רואה ב״פקיד״ כינוי גנאי. על סמכותו של הדרג המדיני להחליט אינו חולק; מקוממת אותו תופעת סירובם של המחליטים, ובמיוחד נתניהו, להחליט. מתצפיתו המעורבת כראש המל״ל בממשלותיהם קצרות הימים של בנט ולפיד נותרו אצלו רשמים חיוביים מהשקעותיהם בהיערכות הצבאית-מוסדית לפעולה נגד איראן. בלעדיהן, לא היתה היכולת המשולבת, המודיעינית-מבצעית, מבשילה לרמת הביצועים במלחמת 2026. לנתניהו אינו סולח על התנכרותו להפצרות ראשי המל״ל לשעבר - חולתא היה הטרי מכולם - להתעשת לנוכח הסכנה הבטחונית המוחשית שבהפיכה המשטרית. צחי הנגבי, פוליטיקאי ולא מקצוען, לא הצטרף אליהם. מינויו היה חטא נוסף של נתניהו. עתידות: בממשלה שלאחר נתניהו יוצע שוב לחולתא תפקיד בכיר, ההולם את כשרונותיו והשקפותיו, בשירות הציבורי - והוא ייעתר. נוצר באולפן TV7 בירושלים, באדיבות יונתן הסן

    1h 2m
  3. MAR 1

    דורון מיינרט על מסלולו בשריון, תפקידו כמתכנן מיבצעי במטכ״ל והפקרות המתנחלים בגדה בברכת הפיקוד הצבאי

    אלוף-משנה דורון מיינרט קיווה להיות תת-אלוף, מפקד אוגדה. זאת היתה ציפיה סבירה - הוא אהב את חיי הצבא, היטיב לפקד על גדוד וחטיבה ובהיותו סמח״ט 7 אחד המג״דים היה איל זמיר, שהתקדם מאז בארבע דרגות נוספות. אלא שלמיינרט היתה בעייה רפואית קשה בפיו - הוא לא הצליח, ולא התאמץ, לסגור אותו. הבעת עמדותיו נגד נזקי כיבוש האוכלוסיה הפלסטינית סימנה את מיינרט כמחולל צרות. בכירי הצבא העדיפו אותו דומם, או באזרחות. ״איש עקרונות, מוצק, לא מתגמש,״ מתאר אותו אחד מעמיתיו, המעריך ומחבב אותו אך שתק בדרכו מעלה. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר מיינרט, יליד קיבוץ בן השיטה, איך נקטע שירות הקבע שלו - ובהמשך, שירותו במילואים בחטיבת המבצעים, בהוראת אהרן חליווה - כשהתמיד בהתבטאויתיו, אף שלא חילחלו לעבודתו המקצועית בתכנון מהלכים מלחמתיים בחזיתות איבה.  ליבת השיחה היא המציאות המקוממת בגדה, שם מנסה מיינרט לסייע לפלסטינים המותקפים בידי פורעים, כשפיקוד המרכז, משטרת מחוז ש״י והשב״כ מסייעים למתנכלים, במעשה ובמח

    53 min
  4. FEB 24

    ערן עציון: הממשלה הבאה חייבת ויכולה להסכים בכנות לנתיב מדיני שבכוחו להביא בחמש שנים שלום אזורי

    אורי סביר היה איש משרד החוץ שלאחר פרישתו משירות המדינה ניסה לקדם את השקפת עולמו, שביטויה המובהק היה תהליך אוסלו, כחבר כנסת מטעם מפלגת המרכז שהשתתפה בממשלת אהוד ברק. ערן עציון, עוזרו של סביר בהיותו מנכ״ל משרד החוץ בתקופת השר פרס וסגנו ביילין, לא רק מעריך מאד את תיפקודו של סביר - בלי לומר זאת במפורש, הוא גם הולך במידה ידועה בדרכו. לקראת הבחירות לכנסת יודיע לאן פניו מועדות, אך הכיוון די ברור. כשעציון מתאר את עצמו כ״דמוקרט״ ומתייג-מסייג כ״דמוקרט ליברלי״, לא קשה לנחש היכן נמצא ביתו הפוליטי, במפלגה ששמה כולל אחד משני המונחים ושאינה מתקראת ״הליברלים״. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מתאר עציון את מסלולו והשקפותיו. נער רחובותי, לוחם בשלדג - מסרב לספר על מבצעי היחידה בשנותיו בה, למעט להעלאת יהודי אתיופיה - ואז סטודנט וצוער בשירות החוץ. לימודי המזרח הרחוק, בדגש על סין, סימנו לו את הכיוון, השגרירות החדשה בבייג׳ינג. להפתעתו נשלף בידי סביר ללשכת המנכ״ל ולעמדת תצפית מעורבת במגעי השלום עם הפלסטינים וסוריה. אף ששנותיו כקונסול בחוף המערבי היו נעימות ופוריות, הן הרחיקו אותו ממרכז העשייה, אליה שמח לחזור כשעוזי דיין הזמינו לפעול לצידו במועצה לבטחון לאומי. הוא נשאר במל״ל, עד לסגנות הראש, בימי אפרים הלוי, גיורא איילנד ואילן מזרחי, כשלמרות הצורך והחקיקה והשינוי מ״מועצה״ ל״מטה״ הלך המל״ל והתרוקן מהתוכן שנועד לו, במיוחד כשהגיע אליו, בחסד נתניהו ובשאיפה להתקדם משם לראשות המוסד, יוסי כהן. עציון הפיח חיים בחטיבת התכנון של משרד החוץ. לאכזבתו, נתקל תכופות בפלישתם של ראשי זרועות המודיעין לתחום התכנון ובחריגתם מהערכות להמלצות. הוא משוכנע ביכולת המדינאות האמריקאית-ערבית-ישראלית להתגבר על מכשול נתניהו. אחרי שנות מחאה, התנגדות ומגעים עם גורמים אזוריים ועולמיים, לא יפתיע אם יפעל להשתלב בדרג הפוליטי או בתפקיד מקצועי בכיר, לקידום השקפותיו. אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    50 min
  5. FEB 22

    נעם שפירא: בין 73׳ ל-23׳ נשכחו באמ״ן ההתרעה, הצניעות והספקנות

    בארבע מלחמות - ששת הימים, ההתשה, יום הכיפורים ולבנון - היה נעם שפירא איש יחידת האיסוף המרכזית של חיל-המודיעין, ששינתה באותן שנים את מספרה מ-515 ל-848 ושוב ל-8200. שפירא התחיל שם כמש״ק וסיים כרמ״ט, ראש מטה 8200, אלוף משנה - גם דרגתו כמפקד יחידת האיסוף הגלוי, חצב. בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שפירא, המופקד כיום כגימלאי על מורשת 8200 וגילגוליה, עד לש.מ. 2 - חיקוי של MI הבריטי, שירות מודיעין (צבאי) 2 - בתש״ח, על שירותו ביחידה ואירועי מפתח בתולדותיה. בעודו מקווה להחזיר את עטרת החבצלת ליושנה, הוא פועל להנציח אותה ולשתף בקורותיה את פרחי המודיעין, ילידי האלף השלישי. שפירא מתאר את עידן העילויים, דוגמת סגן-אלוף שאול שמאי, מפענח המידע המוצפן כתוצאת חושיו ובקיאותו; את המעבר בראשות אמ״ן מאהרון יריב לאלי זעירא ובפיקוד 8200 משלמה ענבר ליואל בן פורת; את הימים הגורליים לקראת מלחמת יום הכיפורים, במתחים בין האיסוף למחקר לראשות אמ״ן; ואת 6 באוקטובר 1973 ב״בבל״, הבסיס המופצץ של היחידה ברכס אום חשיבה שבסיני. ״כשהאנטנות נפגעו בפצצות המצריות - הקליטה השתפרה״. בשנים המיידיות שלאחר המלחמה ואף בעשורים הבאים כמו הוטמעו הלקחים, אך ככל שהתקדמה המאה ה-21 הם נשכחו, בביטול יחידת ״חצב״ ובהזנחת משימת-העל של 8200, ההתרעה, לטובת מודיעין-למטרות. ותיקי קצונת המודיעין שמעו את דור צאצאיהם מתפארים ביכולתם לדעת באיזה חלון בביירות להכניס איזה טיל ולאיזה חדרון עומד לפנות מנהיג חמאס. ״בספטמבר 2023 התרברב ראש אמ״ן שהוא יודע מה עושה סינוואר בכל רגע ומתי הוא הולך לשירותים״.  אולפן: אמנון האס עריכה: יעל בדרשי

    1h 9m

About

אמיר אורן משוחח עם אנשי ביטחון וממשל

You Might Also Like