על הכורסה - מפגשים על פסיכולוגי‪ה‬ Al Hacursah

בשנים האחרונות מיינדפולנס נכנס חזק לעולם הפסיכולוגיה. כנראה שבשביל רובנו זה נשמע כמו משהו מהמזרח, אבל זה הרבה יותר מכך. על מנת לעזור לנו להוריד הגנות ולהבין את חכמת המיינדפולנס, פגשתי את טליה מלכא, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מורה למיינדפולנס ומטפלת בגישות גל שלישי, מיינדפולנס ואקט. בפגישה נדבר על מה זה בכלל מיינדפולס, איך זה עובד, ומה יש לאנשים צינים כמוני ללמוד? נמשיך לדבר על למה המיינדפולנס תפס כל כך חזק, דווקא עכשיו, ונהנה מתרגול קצר ונהדר

לכולנו יש איזה ויז'ן של מה זה טיפול קלאסי ואיך זה אמור להיראות, לדבר או לתרגל כדי להיפטר מהכאב בכל מחיר - אבל אולי להיפטר ממנו זה לא הדבר הנכון ביותר? זה לפחות לפי אקט. הפעם נפגשתי עם ד"ר רן אלמוג, פסיכולוג קליני, ד"ר לסוציולוגיה/מגדר, מלמד אקט ומנהל מכון "חיבורים". בפגישה נדבר על מה זה בכלל אקט (מה שנקרא גם סי-בי-טי גל שלישי), איך נראה טיפול אקטי ומה ההבדל בינו ובין הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי והדינאמי הקלאסיים. נמשיך במיני "טיפול" שרן עושה לי, ערכים, וטיפ קטן שאפשר ליישם אותו עוד מהרגע שסיימת להאזין

לא ברור אם זה טרנד או לא אבל יש תחושה שכמעט לכל אחד ואחת יש הפרעת קשב וריכוז, וריטלין זאת התרופה השנייה הכי נפוצה אחרי אדוויל. כדי להסיר את האפלה סביב הנושא נפגשתי לשיחה סופר כיפית עם ריקי מרקביץ-יעקבס, פסיכולוגית קלינית מומחית המטפלת בגישה דינאמית ובגישה קוגניטיבית התנהגותית, מטפלת במבוגרים וילדים ומתמחה בהפרעת קשב וריכוז (ובעלת אחת כזאת בעצמה). בפגישה דיברנו על האם זה באמת פייר לקרוא להפרעת קשב וריכוז הפרעה, כמה א.נשים בעלי.ות הפרעת קשב וריכוז ואיך מאבחנים אותה. המשכנו לדבר על ריטלין וחבריו, הורים ואיך ריקי ניגשת לכך עם המטופלים.ות שלה

קיבלתם את ציון המתא"ם ולא יודעים מה עכשיו? בפגישה הזאת ננסה לענות על כל השאלות.

כדי להפחית קצת את החרדה, נפגשנו (לשמחתנו!) פעם נוספת עם ספיר אשר, פסיכולוגית בהתמחות קלינית, אחת המנהלות של הקבוצה "לקראת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית", ומלווה מועמדים ומועמדות לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה.

בפגישה דיברנו על איך מחליטים לאן להגיש מועמדות, הבאנו טיפים חשובים לכתיבת קורות החיים, חשבנו במי כדאי להיעזר בכתיבה אם בכלל, איך מתכוננים לראיון קבלה, ומה קורה שם מתוך חוויות שכל אחד מאיתנו עבר.

שתי הגישות הנפוצות ביותר בפסיכולוגיה הקלינית בארץ הן הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית והגישה הדינאמית. על פניו נראה שאלו שתי גישות שונות לגמרי: אחת פרקטית, קצרה, ושטחית והשנייה מעמיקה, וארוכה - אבל האם זה באמת כך? לא בטוח. בשביל להבין קצת יותר נפגשנו עם שלי פרומברג, פסיכולוגית קלינית מומחית, בעלת הכשרה מעמיקה בטיפול דינאמי ובטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ועובדת באופן אינטגרטיבי. בפגישה דיברנו על הדומה והשונה בין הגישות, מתי נרצה להשתמש בכל אחת מהגישות ואיזה מטפל יהיה המתאים ביותר עבורי. ניסינו להבין מדוע למטפלים יש רתיעה מסוגי טיפול לא "קלאסיים" כמו הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית ותרופות, ועד כמה הרתיעה הזאת עלולה להיות בעייתית, אפילו על חשבון המטופל.

צריכה לקום מוקדם מהרגיל? שוב פעם לא שידרו חתונמי? המנה הכי שווה במסעדה בדיוק נגמרה? יתכן שעל זה נגיד "איזה דיכאון", ובמקרים קיצוניים יותר "בא לי למות" - אך האם רובנו היינו באפיזודה דפרסיבית או שמדובר באמירה שגרתית לחלוטין? היום, נדבר על אחת ההפרעות הנפשיות השכיחות והמוכרות - דיכאון. לשם כך נפגשנו עם יאיר אנגלברג, מתמחה בפסיכולוגיה חינוכית, דוקטורנט במרפאת דיכאון במרכז הרפואי שניידר ומחבר הספר "אבא קום". ביחד עם יאיר דיברנו על הסטיגמה סביב הדיכאון, על ההבדל בין דכדוך-עצב-דיכאון, והקשר שלו לתחושות אשמה וכעס. למדנו כיצד לזהות אם אדם אחר בדיכאון ואיך כדאי לגשת אליו. דיברנו על דיכאון של ילדים, דיכאון הורי, ואיך מצליחים לתווך מצב כל כך מורכב. לבסוף, דיברנו על מה קורה כאשר הדיכאון נכנס לקליניקה: כיצד כדאי לנהוג מול מטופל בדיכאון ועל איך זה לטפל במישהו אחר כאשר אתה באפיזודה דכאונית בעצמך.