חסידות • לתורה ומצוות עם משמעות

הרב אשר פרקש

משמעות, פנימיות ועומק בחיי התורה והמצוות לפי רעיונות החסידות. עם המשפיע הרב אשר פרקש

  1. 6d ago

    חג הסוכות - שמחת הבן שחזר אל אביו המלך | משמעות החג לאור החסידות

    מה קורה בלב של אב כשבנו, שהתרחק ונפל בשבי, חוזר סוף סוף הביתה? המדרש מלמד שבחג הפסח המילה "שמחה" אינה מופיעה בתורה כלל, בשבועות היא מופיעה פעם אחת, ובסוכות שלוש פעמים. תורת החסידות מגלה שהשמחה המשולשת לא הייתה אפילו במתן תורה. *זוהי שמחת התשובה, שנולדה דווקא אחרי חטא העגל.* השמחה של הבן שחוזר אל אביו המלך, שבה הבן שמח באביו והאב שמח בבנו. בשיעור מיוחד לקראת חג הסוכות, הרב אשר פרקש מעמיק בסוד "זמן שמחתנו" לאור החסידות: * למי התכוון הרבי הרש"ב כשאמר לבנו הקטן "השמחה היא של שנינו"? * מה מסמלים אביב, קציר ואסיף בתולדותיו של עם ישראל? * מדוע דווקא קשר שעבר משבר נעשה עמוק וחזק יותר? * מה השיב רבי לוי יצחק מברדיטשוב ליהודי שהתפאר שעבר על כל העבירות, ולמה אמר לו "אני מקנא בך"? * מדוע השמחה הגדולה במקדש באה דווקא משאיבת המים ולא מהיין, ועל מה בכו המים התחתונים? שיעור על השמחה שאנו לוקחים עמנו מחד הסוכות לכל השנה כולה, על "ושאבתם מים בששון", ועל השמחה השלמה שאנו מצפים לה, שמחת הגאולה.

  2. Sep 15

    יום כיפור - היום שבו מתגלית היחידה שבנשמה | היום הקדוש לאור החסידות

    איך אפשר להרגיש קרוב לקדוש ברוך הוא ביום שכולו צום, וידוי ובקשת סליחה? תורת החסידות מגלה שדווקא ביום הכיפורים מתגלה החלק העמוק ביותר בנשמת כל יהודי – היחידה שבנפש. התשובה איננה מתוך צער, אלא חיבור ממקום שבו יהודי והקדוש ברוך הוא נעשים למהות אחת. בשיעור מיוחד לקראת היום הקדוש, הרב אשר פרקש מעמיק בסודו הפנימי של יום הכיפורים לאור החסידות: - מדוע רבי לוי יצחק מברדיצ'וב אמר שביום הכיפורים "מי בכלל צריך לאכול"? - מהם חמשת שלבי התשובה מראש חודש אלול ועד נעילה – ואיזה כוח בנפש מתקנים בכל אחד מהם? - מה הקשר בין חמש התפילות, חמשת שמות הנשמה, ומצוות החומש שבפרשת נשא? - מהי "תשובה עילאה" שהרבי דיבר עליה בערב יום הכיפורים, ולמה היא נעשית דווקא מתוך שמחה? - למה חסידים יוצאים במחול בסוף הצום – ומה מסתתר בקשר בין "מחילה" ל"מחול"? שיעור על היחידה שבנשמה, על תפילה מתוך דביקות ועונג, ועל השנה המיוחדת הזו – תשפ"ז – שראש השנה שלה חל בשבת, "וקראת לשבת עונג".

  3. Aug 25

    הבעל שם טוב גילה שצריך. אדמו״ר הזקן גילה שאפשר | ח״י אלול

    ח״י אלול הוא יום הולדתם של שני המאורות הגדולים - הבעל שם טוב ואדמו״ר הזקן. היום הזה מבטא שני כוחות שונים ומשלימים בעבודת ה'. הרב אשר פרקש מסביר את דבריו המיוחדים של הרבי הרש"ב: *הבעל שם טוב היה "ראש המחנכים", ואדמו"ר הזקן היה "ראש המדריכים".* * מה ההבדל בין ״מחנך״ ל״מדריך״ — ולמה שניהם הכרחיים? * מה הקשר בין חינוך לבין חנוכת בית המקדש והשפע העצום שהיה בה? * למה נתינה ואהבה בלבד, בלי הדרכה אישית, אינן יוצרות מהפכה פנימית? * ומה ההבדל בין ״צריך לעבוד את ה׳״ של הבעל שם טוב לבין ״יכול לעבוד את ה׳״ של אדמו״ר הזקן? הבעל שם טוב הכניס חיות, אש, שמחה ואהבה בעבודת ה'. הוא עורר אצל יהודי את התחושה הפנימית: *צריך לעבוד את ה'. אדמו"ר הזקן הוסיף קומה נוספת: **אפשר לעבוד את ה'* - אפשר להבין, להתבונן, לעבוד עם השכל והרגש של האדם עצמו. הרב פרקש מסביר כיצד אותו עיקרון פועל גם בחינוך: המחנך מעניק אור, חום ושפע; המדריך נכנס לעולמו של התלמיד, מבין את הכוחות והקשיים שלו, ומראה לו את הדרך שבה הוא עצמו יכול לצמוח ולהשתנות. שיעור מיוחד לח"י אלול על חינוך, חסידות, ועבודה בכוח עצמו - ועל המעבר הגדול מ"צריך" ל"אפשר".

  4. Aug 19

    אל תרחמו עליו: לילד שלכם יש כוחות שאינכם מכירים

    הילד מתנהג לא יפה, מתקשה להתגבר או אומר שוב ושוב: "אני לא יכול". כיצד נכון להגיב? האם לקבל בהבנה ולרחם עליו - או לדרוש ממנו להתאמץ ולהשתנות? השאלה הזאת נוגעת בשאלה עמוקה הרבה יותר: האם האדם טוב במהותו ורק זקוק להכוונה, או שהוא נולד עם נטיות שליליות ותפקיד החינוך הוא לעצב ולתקן אותו? הרב אשר פרקש ממשיך את סדרת החינוך לאור החסידות, ומציג את התשובה המורכבת והמעודדת של התניא: בכל יהודי פועלות שתי נפשות. הנפש הבהמית מושכת אותו אל האנוכיות והתאוות, ואילו הנפש האלוקית מבקשת לגלות את הנשמה ולהתחבר לקדוש ברוך הוא. לכן ההתנהגות הרעה אינה הופכת את הילד ל"ילד רע" - היא מבטאת מלחמה אמיתית המתחוללת בתוכו. אבל במלחמה הזאת הילד אינו חסר אונים. עוד לפני תחילת המאבק, הנשמה נמצאת למעלה מן האויב. לכל ילד ניתנו כוחות עמוקים וחזקים הרבה יותר מכפי שנדמה לנו - ולעיתים רחמים מופרזים עלולים דווקא לגרום לו להרגיש חלש וחסר יכולת. כיצד מאמינים בטוב של הילד בלי להתעלם מהתנהגות שדורשת תיקון? איך מציבים דרישות בלי לשבור אותו?

  5. Aug 12

    פחות פקודות, יותר זהות: הסוד לחינוך יהודי בריא | לאור החסידות

    אנחנו משקיעים כל כך הרבה בחינוך הילדים — מסבירים, דורשים, מזכירים, מציבים גבולות. אבל האם חינוך הוא באמת בעיקר מערכת של "מותר ואסור", "צריך וחייב"? הרב אשר פרקש ממשיך את סדרת החינוך לאור החסידות, ובפרק השלישי מציג מבט עמוק ויסודי על מהותו של החינוך היהודי: לא רק ללמד את הילד מה לעשות, אלא לעזור לו לגלות מי הוא. מתוך ביאור נפלא של הרבי על השאלה מדוע מצוות החינוך אינה נמנית כמצווה מן התורה, מתברר שחינוך אמיתי שייך למקום עמוק יותר מציווי ופקודה. הוא נוגע בזהות עצמה — בתחושה הטבעית של הילד: אני יהודי, והיהדות היא החיים שלי. הרב פרקש מסביר כיצד הגישה הזאת משנה את האווירה בבית ובכיתה, מדוע דווקא מנהגי ישראל תופסים מקום מרכזי כל כך בחינוך, ואיך אפשר לעבור מחינוך שמרגיש כמו אוסף מטלות — לחינוך חי, שמח ומהותי. השיעור מתחבר גם למהותו של חודש אלול — "אני לדודי ודודי לי": קשר עם הקב"ה שאינו מתחיל מחובה חיצונית, אלא מתעורר מתוך עצם הזהות והקשר הפנימי של יהודי עם הקב"ה. פחות פקודות, יותר זהות — וכשהזהות חיה, גם המעשים מקבלים אחרת. *החינוך לאור החסידות | פרק שלישי*

About

משמעות, פנימיות ועומק בחיי התורה והמצוות לפי רעיונות החסידות. עם המשפיע הרב אשר פרקש

You Might Also Like